Earth's mass extinctions | Peter Ward

מתרגם: Avishai Abbo מבקר: Ido Dekkers

So, I want to start out with

ובכן, אני רוצה להתחיל עם

this beautiful picture from my childhood.

התמונה המדהימה הזו מהילדות שלי.

I love the science fiction movies.

אני מת על סרטי מדע בדיוני.

Here it is: "This Island Earth."

הנה זה: "זה האי ארץ."

And leave it to Hollywood to get it just right.

ותשאירו את זה להוליווד לעשות את זה כמו שצריך.

Two-and-a-half years in the making.

שנתיים וחצי של עבודה.

(Laughter)

(צחוק)

I mean, even the creationists give us 6,000,

אני מתכוון, גם הבריאתנים נותנים לנו 6000,

but Hollywood goes to the chase.

אבל הוליווד יוצאת למרדף.

And in this movie, we see what we think is out there:

ובסרט הזה, אנו רואים את מה שאנו חושבים שיש שם בחוץ:

flying saucers and aliens.

צלחות מעופפות וחייזרים.

Every world has an alien, and every alien world has a flying saucer,

בכל עולם יש חייזר, ולכל עולם חייזרי יש צלחת מעופפת,

and they move about with great speed. Aliens.

והם נעים בחלל במהירויות עצומות. חייזרים.

Well, Don Brownlee, my friend, and I finally got to the point

ובכן, דון בראונלי, חברי, ואני הגענו סוף סוף לנקודה

where we got tired of turning on the TV

שבה נמאס לנו להדליק את הטלוויזיה

and seeing the spaceships and seeing the aliens every night,

ולראות את החלליות והחייזרים כל ערב,

and tried to write a counter-argument to it,

וניסינו לכתוב לזה טיעון נגד,

and put out what does it really take for an Earth to be habitable,

ולהדגיש את מה שכוכב באמת צריך כדי שיהיה מסוגל לתמוך בחיים,

for a planet to be an Earth, to have a place

בשביל כוכב להיות כדור הארץ, להיות מקום

where you could probably get not just life, but complexity,

שבו תוכלו קרוב לודאי לא רק להגיע לחיים, אלא גם למורכבות,

which requires a huge amount of evolution,

שדורשת זמן ארוך של אבולוציה,

and therefore constancy of conditions.

ולפיכך רציפות ויציבות של תנאים.

So, in 2000 we wrote "Rare Earth." In 2003, we then asked,

אז, בשנת 2000 כתבנו את "כדור הארץ הנדיר". ב-2003 שאלנו,

let's not think about where Earths are in space, but how long has Earth been Earth?

בואו לא נחשוב איפה יש עוד כדורי ארץ בחלל, אלא כמה זמן כדור הארץ היה באמת כדור הארץ?

If you go back two billion years,

אם תחזרו אחורה שני מליארד שנה,

you're not on an Earth-like planet any more.

לא תהיו בכוכב דמוי ארץ יותר.

What we call an Earth-like planet is actually a very short interval of time.

מה שאנו קוראים לו כוכב דמוי ארץ קיים למעשה בחלון זמן קצר.

Well, "Rare Earth" actually

ובכן, "כדור הארץ הנדיר" למעשה

taught me an awful lot about meeting the public.

לימד אותי המון על לפגוש את הציבור הרחב.

Right after, I got an invitation to go to a science fiction convention,

ממש אחרי (צאת הספר), הוזמנתי להשתתף בכנס מדע בדיוני,

and with all great earnestness walked in.

ובכל הרצינות נכנסתי פנימה.

David Brin was going to debate me on this,

דיוויד ברין עמד לדון איתי על זה,

and as I walked in, the crowd of a hundred started booing lustily.

וכשנכנסתי, קהל של מאות אנשים התחיל לצעוק בוז בתיעוב.

I had a girl who came up who said, "My dad says you're the devil."

הייתה ילדה שניגשה אליי ואמרה "אבא שלי אומר שאתה השטן."

You cannot take people's aliens away from them

לא ניתן לקחת מהאנשים את החייזרים שלהם

and expect to be anybody's friends.

ולצפות להיות חבר של מישהו אחר כך.

Well, the second part of that, soon after --

ובכן, החלק השני של זה, מיד אחרי זה --

and I was talking to Paul Allen; I saw him in the audience,

ואני דיברתי עם פול אלן; ראיתי אותו בקהל,

and I handed him a copy of "Rare Earth."

ונתתי לו עותק של "כדור הארץ הנדיר."

And Jill Tarter was there, and she turned to me,

וג'יל טרטר (ראש פרוייקט SETI) הייתה שם, והיא פנתה אליי,

and she looked at me just like that girl in "The Exorcist."

והיא הסתכלה עליי ממש כמו הילדה ב"מגרש השדים".

It was, "It burns! It burns!"

זה היה, "זה שורף! זה שורף!"

Because SETI doesn't want to hear this.

בגלל ש-SETI לא רוצים לשמוע מזה.

SETI wants there to be stuff out there.

SETI רוצים שיהיו דברים שם בחוץ.

I really applaud the SETI efforts, but we have not heard anything yet.

אני ממש מעריך את מאמצי SETI, אבל לא שמענו עדיין כלום.

And I really do think we have to start thinking

ואני באמת חושב שאנחנו צריכים להתחיל לחשוב

about what's a good planet and what isn't.

על מהו כוכב טוב ומה לא.

Now, I throw this slide up because it indicates to me that,

עכשיו, אני שם את השקופית הזו בגלל שהיא מזכירה לי,

even if SETI does hear something, can we figure out what they said?

שגם אם SETI ישמעו משהו, האם אנחנו באמת יכולים להבין אותו?

Because this was a slide that was passed

בגלל שהשקופית הזו הועברה

between the two major intelligences on Earth -- a Mac to a PC --

בין שתי האינטיליגנציות ראשיות על כדור הארץ -- מקינטוש ל-PC --

and it can't even get the letters right --

והן אפילו לא יכולות לסדר את האותיות נכון --

(Laughter)

(צחוק)

-- so how are we going to talk to the aliens?

-- אז איך אנו אמורים לתקשר עם החייזרים?

And if they're 50 light years away, and we call them up,

ואם הם נמצאים 50 שנות אור מאיתנו, ואנחנו מתקשרים אליהם,

and you blah, blah, blah, blah, blah,

ואומרים בלה, בלה, בלה, בלה, בלה,

and then 50 years later it comes back and they say, Please repeat?

ואז אחרי חמישים שנה חוזרת תשובה והם אומרים: חזור בבקשה?

I mean, there we are.

אני מתכוון, זה המצב.

Our planet is a good planet because it can keep water.

הכוכב שלנו הוא כוכב טוב כי הוא יכול לשמור מים נוזלים.

Mars is a bad planet, but it's still good enough for us to go there

מאדים הוא כוכב רע, אבל עדיין מספיק טוב בשבילנו ללכת לשם

and to live on its surface if we're protected.

ולחיות עליו אם אנחנו מוגנים.

But Venus is a very bad -- the worst -- planet.

אבל נגה הוא כוכב רע - הכי גרוע שיש.

Even though it's Earth-like, and even though early in its history

למרות שהוא דומה לכדור הארץ, ולמרות שמוקדם בהיסטוריה שלו

it may very well have harbored Earth-like life,

ייתכן מאוד והוא אכלס חיים דומים לאלו של כדור הארץ,

it soon succumbed to runaway greenhouse --

מהר מאוד הוא נכנע למלכודת חממה --

that's an 800 degrees [Fahrenheit] surface --

אלו הם פני שטח בטמפרטורה של 800 מעלות צלזיוס --

because of rampant carbon dioxide.

בגלל השתוללות של פחמן דו חמצני.

Well, we know from astrobiology that we can really now predict

ובכן, אנו יודעים מאסטרוביולוגיה שאנחנו באמת יכולים היום לחזות

what's going to happen to our particular planet.

מה יקרה לכוכב המסוים שלנו.

We are right now in the beautiful Oreo

אנחנו ממש עכשיו בעידן המופלא

of existence -- of at least life on Planet Earth --

של קיומם של לפחות חיים בכדור הארץ,

following the first horrible microbial age.

אחרי העידן המיקרובי הנורא הראשון.

In the Cambrian explosion, life emerged from the swamps,

בההתפוצצות הקמברית, החיים עלו מתוך הביצות,

complexity arose,

המורכבות עלתה,

and from what we can tell, we're halfway through.

וממה שאנו יכולים לומר, אנו בחצי הדרך.

We have as much time for animals to exist on this planet

יש לנו אותו הזמן לחיות להמשיך להתקיים על הכוכב הזה

as they have been here now,

כמו הזמן שהם היו פה עד עכשיו,

till we hit the second microbial age.

עד שנגיע לעידן המיקרובי השני.

And that will happen, paradoxically --

וזה יקרה, באופן פרדוקסלי --

everything you hear about global warming --

כל מה שאתם שומעים על התחממות גלובלית --

when we hit CO2 down to 10 parts per million,

כשנגיע לרמה נמוכה של 10 חלקיקים למליון CO2.

we are no longer going to have to have plants

לא יהיו לנו עוד צמחים

that are allowed to have any photosynthesis, and there go animals.

שיכלו לבצע פוטוסינתזה, וכך הולכים גם החיות.

So, after that we probably have seven billion years.

אז, אחרי זה כנראה שיש לנו 7 מליארד שנה.

The Sun increases in its intensity, in its brightness,

עצמת השמש מתגברת, בבהירות שלה,

and finally, at about 12 billion years after it first started,

ולבסוף, כ-12 מליארד שנה אחרי שנוצר,

the Earth is consumed by a large Sun,

כדור הארץ נבלע על ידי שמש גדולה,

and this is what's left.

וזה מה שנשאר.

So, a planet like us is going to have an age and an old age,

אז, כוכב כמו שלנו יהיה לו גיל, וגיל מבוגר,

and we are in its golden summer age right now.

ואנחנו בעידן הזהב ממש עכשיו.

But there's two fates to everything, isn't there?

אבל יש שני גורלות לכל דבר, לא?

Now, a lot of you are going to die of old age,

עכשיו, הרבה מכם ימותו בגיל מבוגר,

but some of you, horribly enough, are going to die in an accident.

אבל חלק מכם, למרבה הצער, ימותו בתאונה.

And that's the fate of a planet, too.

וזה גם גורלו של כוכב.

Earth, if we're lucky enough -- if it doesn't get hit by a Hale-Bopp,

כדור הארץ, אם יהיה לנו מספיק מזל -- אם לא יפגע בו איזה כוכב שביט,

or gets blasted by some supernova nearby

או יופצץ מאיזה סופרנובה בסביבה

in the next seven billion years -- we'll find under your feet.

בשבע מיליארד השנים הקרובות -- יימצא תחת רגלינו.

But what about accidental death?

אבל מה בנוגע למוות בתאונה?

Well, paleontologists for the last 200 years

ובכן, פליאונטולוגים ב-200 השנים האחרונות

have been charting death. It's strange --

מיפו מוות. זה מוזר --

extinction as a concept wasn't even thought about

הכחדה כרעיון אפילו לא עלתה במחשבה

until Baron Cuvier in France found this first mastodon.

עד שהברון קיוויה בצרפת מצא את המסטודון הראשון שלו.

He couldn't match it up to any bones on the planet,

הוא לא הצליח להתאים אותו לשום עצם על כדור הארץ,

and he said, Aha! It's extinct.

והוא אמר, אהה! זה נכחד.

And very soon after, the fossil record started yielding

ומהר מאוד אחר כך, תעוד המאובנים החל לספק

a very good idea of how many plants and animals there have been

מושג כללי טוב של כמה חיות וצמחים היו

since complex life really began to leave

מאז שחיים מורכבים החלו להשאיר

a very interesting fossil record.

תעוד פוסילי מאוד מעניין.

In that complex record of fossils,

בתעוד המורכב הזה של מאובנים,

there were times when lots of stuff

היו זמנים שבהם הרבה דברים

seemed to be dying out very quickly,

מתו לכאורה מאוד מהר,

and the father/mother geologists

ואבות ואימהות הגיאולוגיה

called these "mass extinctions."

קראו לזה "הכחדות המוניות".

All along it was thought to be either an act of God

כל הדרך הן נחשבו או למעשה אלוהי

or perhaps long, slow climate change,

או אולי שינוי אקלימי איטי וארוך,

and that really changed in 1980,

וזה השתנה ממש ב-1980,

in this rocky outcrop near Gubbio,

במחשוף הסלעי הזה ליד גוביו,

where Walter Alvarez, trying to figure out

במקום שבו וולטר אלוורז, שניסה לברר

what was the time difference between these white rocks,

מה הפרש הגילים בין הסלעים הלבנים האלה,

which held creatures of the Cretaceous period,

שהכילו יצורים מתקופת הקרטיקון,

and the pink rocks above, which held Tertiary fossils.

והסלעים הוורודים האלה מעל, שהכילו מאובנים מהעידן השלישוני.

How long did it take to go from one system to the next?

כמה זמן לקח המעבר מעידן אחד לבא אחריו?

And what they found was something unexpected.

והם גילו משהו בלתי צפוי.

They found in this gap, in between, a very thin clay layer,

הם גילו במרווח הזה, ביניהם, שכבת חרסית דקה מאוד,

and that clay layer -- this very thin red layer here --

ושכבת החרסית הזו -- השכבה המאוד דקה ואדומה פה --

is filled with iridium.

מלאה באירידיום.

And not just iridium; it's filled with glassy spherules,

ולא רק אירידיום; היא מלאה בכדורים דמויי זכוכית,

and it's filled with quartz grains

והיא מלאה בגרגרי קוורץ

that have been subjected to enormous pressure: shock quartz.

שנחשפו ללחץ עצום: קוורץ של הלם.

Now, in this slide the white is chalk,

עכשיו, בשקופית הזו הלבן הוא קירטון,

and this chalk was deposited in a warm ocean.

והקירטון הזה הושקע באוקיינוס חם.

The chalk itself's composed by plankton

הקירטון בעצמו מורכב מפלנקטון

which has fallen down from the sea surface onto the sea floor,

שצנח מפני הים עד לקרקעית,

so that 90 percent of the sediment here is skeleton of living stuff,

כך ש-90 אחוזים מהמשקע פה הוא שלדים של יצורים חיים,

and then you have that millimeter-thick red layer,

ואז יש לכם את המילימטר הזה של שכבה אדומה,

and then you have black rock.

ואז יש לכם סלע שחור.

And the black rock is the sediment on the sea bottom

והסלע השחור הוא הסדימנט של קרקעית הים

in the absence of plankton.

בהעדר פלנקטון.

And that's what happens in an asteroid catastrophe,

וזה מה שקורה באסון אסטרואיד,

because that's what this was, of course. This is the famous K-T.

בגלל שזה מה שזה היה, כמובן. זה גבול K-T המפורסם .

A 10-kilometer body hit the planet.

גוף בגודל של 10 קילומטרים פגע בכדור הארץ.

The effects of it spread this very thin impact layer all over the planet,

ההשפעה של זה גרם לפיזור של שכבת הפגיעה הדקה הזו בכל כדור הארץ,

and we had very quickly the death of the dinosaurs,

וכך מהר מאוד קיבלנו את הכחדת הדינוזאורים,

the death of these beautiful ammonites,

ההכחדה של האמוניטים המדהימים האלה,

Leconteiceras here, and Celaeceras over here,

לסונטאיסראס פה, וסלאיסראס כאן,

and so much else.

ועוד הרבה יותר.

I mean, it must be true,

זאת אומרת, זה חייב להיות נכון,

because we've had two Hollywood blockbusters since that time,

בגלל שהיו לנו שני שוברי קופות הוליוודיים מאז אותו זמן,

and this paradigm, from 1980 to about 2000,

והפרדיגמה הזו, מ-1980 עד בערך שנת 2000,

totally changed how we geologists thought about catastrophes.

שינתה לגמרי את הדרך שבה אנו הגיאולוגים חשבנו על קטסטרופות.

Prior to that, uniformitarianism was the dominant paradigm:

לפני כן, עקרון האחידות היה הפרדיגמה השלטת:

the fact that if anything happens on the planet in the past,

העובדה שאם משהו קורה בכוכב הזה בעבר,

there are present-day processes that will explain it.

יש תהליכים עכשויים שיסבירו את זה.

But we haven't witnessed a big asteroid impact,

אבל לא היינו עדים לפגיעה של אסטרואיד ענק,

so this is a type of neo-catastrophism,

אז זהו סוג חדש של ניאו-קטסטרופיזם,

and it took about 20 years for the scientific establishment

וזה לקח בערך 20 שנה לממסד המדעי

to finally come to grips: yes, we were hit;

להבין באמת: שכן, פגעו בנו;

and yes, the effects of that hit caused a major mass extinction.

וכן, ההשפעה של אותה פגיעה יצרה הכחדת ענק.

Well, there are five major mass extinctions

ובכן, יש חמש הכחדות המוניות ראשיות

over the last 500 million years, called the Big Five.

על פני 500 מליון השנים האחרונות, שנקראות חמשת הגדולות.

They range from 450 million years ago

הן נעות החל מ-450 מליון שנה לפני זמננו

to the last, the K-T, number four,

עד לאחרונה שבהן, ה-K-T, מספר ארבע,

but the biggest of all was the P, or the Permian extinction,

אבל הגדולה שבהן הייתה P, או ההכחדה של הפרם,

sometimes called the mother of all mass extinctions.

לפעמים מכנים אותה אם כל ההכחדות.

And every one of these has been subsequently blamed

וכל אחד מהן הוסברה שוב ושוב

on large-body impact.

על ידי פגיעה של גוף גדול.

But is this true?

אבל האם זה נכון?

The most recent, the Permian, was thought to have been an impact

האחרונה, של הפרם, נחשדה בכך שנגרמה מפגיעה

because of this beautiful structure on the right.

בגלל המבנה המדהים הזה פה מימין.

This is a Buckminsterfullerene, a carbon-60.

זה הוא בקמינסטרפולרן, פחמן-60,

Because it looks like those terrible geodesic domes

בגלל שהוא נראה כמו הכיפות הגאודזיות האיומות האלה

of my late beloved '60s,

של סוף שנות השישים האהובות שלי.

they're called "buckyballs."

הם נקראים "כדורי באקי".

This evidence was used to suggest

הראיה הזו שימשה כדי לטעון

that at the end of the Permian, 250 million years ago, a comet hit us.

שבסוף תקופת הפרם, לפני 250 מליון שנה, פגע בנו כוכב שביט.

And when the comet hits, the pressure produces the buckyballs,

וכשכוכב שביט פוגע, הלחץ יוצר את כדורי הבאקי,

and it captures bits of the comet.

והוא לוכד חלק מכוכב השביט.

Helium-3: very rare on the surface of the Earth, very common in space.

הליום-3: מאוד נדיר על פני השטח של כדור הארץ, מאוד נפוץ בחלל.

But is this true?

אבל האם זה נכון?

In 1990, working on the K-T extinction for 10 years,

ב-1990, אחרי עבודה של 10 שנים על הגבול K-T,

I moved to South Africa to begin work twice a year

עברתי לדרום-אפריקה כדי להתחיל לעבוד פעמיים בשנה

in the great Karoo desert.

במדבר הקארו הגדול.

I was so lucky to watch the change of that South Africa

אז היה לי המזל לראות את השינוי של דרום-אפריקה ההיא

into the new South Africa as I went year by year.

לדרום-אפריקה החדשה ככל שהגעתי לשם שנה אחרי שנה.

And I worked on this Permian extinction,

ועבדתי על ההכחדה הזו של סוף הפרם,

camping by this Boer graveyard for months at a time.

וחניתי ליד בית הקברות הבורי הזה למשך חודשים בכל פעם.

And the fossils are extraordinary.

והמאובנים הם יוצאי דופן.

You know, you're gazing upon your very distant ancestors.

אתם יודעים, אתם שוזפים את עיניכם באבות הקדמונים המאוד רחוקים שלכם.

These are mammal-like reptiles.

אלו הם זוחלים דמויי יונקים.

They are culturally invisible. We do not make movies about these.

הם לא קיימים תרבותית. אנחנו לא עושים עליהם סרטים.

This is a Gorgonopsian, or a Gorgon.

זהו גורגונופסיאן, או גורגון.

That's an 18-inch long skull of an animal

זוהי גולגולת באורך של 45 סנטימטר של חיה

that was probably seven or eight feet, sprawled like a lizard,

שהייתה כנראה בגובה של 5 מטר, שרועה כמו לטאה,

probably had a head like a lion.

כנראה היה לה ראש כמו של אריה.

This is the top carnivore, the T-Rex of its time.

זה טורף העל, הטי. רקס של זמנו.

But there's lots of stuff.

אבל יש המון דברים.

This is my poor son, Patrick.

זה הבן המסכן שלי, פטריק.

(Laughter)

(צחוק)

This is called paleontological child abuse.

זה נקרא התעללות פליאונטולוגית בילדים.

Hold still, you're the scale.

אל תזוז, אתה הקנה-מידה.

(Laughter)

(צחוק)

There was big stuff back then.

היו אז דברים גדולים.

Fifty-five species of mammal-like reptiles.

55 מינים של זוחלים דמויי יונקים.

The age of mammals had well and truly started

עידן היונקים באמת ממש החל

250 million years ago ...

לפני 250 מליון שנה...

... and then a catastrophe happened.

...ואז התרחשה קטסטרופה.

And what happens next is the age of dinosaurs.

ומה שקורה אחריה הוא עידן הדינוזאורים.

It was all a mistake; it should have never happened. But it did.

הכל היה טעות; זה לא היה צריך לקרות. אבל זה קרה.

Now, luckily,

עכשיו, למזלנו,

this Thrinaxodon, the size of a robin egg here:

התריאקסודון, בגודל של ביצה קטנה פה:

this is a skull I've discovered just before taking this picture --

זהוי גולגולת שגיליתי ממש לפני שצילמתי את התמונה הזו --

there's a pen for scale; it's really tiny --

יש פה עט לקנה מידה; היא מאוד קטנה --

this is in the Lower Triassic, after the mass extinction has finished.

זה בטריאס התחתון, אחרי שההכחדה ההמונית הסתיימה.

You can see the eye socket and you can see the little teeth in the front.

אתם יכולים לראות את ארובת העין ואתם יכולים לראות את השיניים מקדימה.

If that does not survive, I'm not the thing giving this talk.

אם זה לא שורד, אני לא הדבר שנותן את ההרצאה הזו.

Something else is, because if that doesn't survive, we are not here;

נותן אותה משהו אחר, בגלל שאם זה לא שורד, אנחנו לא פה;

there are no mammals. It's that close; one species ekes through.

אין יונקים. זה כזה קרוב; מין אחד פורץ את המחסום.

Well, can we say anything about the pattern of who survives and who doesn't?

ובכן, אנחנו יכולים לומר משהו על התבנית של מי ששורד ומי שלא?

Here's sort of the end of that 10 years of work.

הנה בערך הסוף של 10 השנים הללו של עבודה.

The ranges of stuff -- the red line is the mass extinction.

טווח הדברים -- הקו האדום הוא ההכחדה ההמונית.

But we've got survivors and things that get through,

אבל יש לנו שורדים ודברים שמצליחים לעבור,

and it turns out the things that get through preferentially are cold bloods.

ויוצא שהדברים שמצליחים לעבור הם בהעדפה יצורים עם דם קר.

Warm-blooded animals take a huge hit at this time.

יצורים עם דם חם חוטפים מכה גדולה בזמן הזה.

The survivors that do get through

השורדים שמצליחים לעבור

produce this world of crocodile-like creatures.

יוצרים את העולם הזה של יצורים דמויי תנינים.

There's no dinosaurs yet; just this slow, saurian, scaly, nasty,

אין עדיין דינוזאורים; רק המקום האיטי, זוחל, בעל קשקשים, האכזר,

swampy place with a couple of tiny mammals hiding in the fringes.

הזה עם כמה יונקים מתחבאים בצדדים.

And there they would hide for 160 million years,

ושם הם יתחבאו במשך 160 מליון שנה.

until liberated by that K-T asteroid.

עד שישוחררו על ידי אותו אסטרואיד של K-T.

So, if not impact, what?

אז אם לא פגיעה, מה כן?

And the what, I think, is that we returned, over and over again,

והמה, לדעתי, הוא שאנו חזרנו שוב ושב,

to the Pre-Cambrian world, that first microbial age,

לעולם הפרה קמברי, העידן המיקרובי הראשון,

and the microbes are still out there.

והמיקרובים עדיין שם בחוץ.

They hate we animals.

והם שונאים אותנו החיות.

They really want their world back.

הם רוצים את העולם שלהם בחזרה.

And they've tried over and over and over again.

והם ניסו שוב ושוב.

This suggests to me that life causing these mass extinctions

וזה מלמד אותי שהחיים יוצרים את ההכחדות האלה

because it did is inherently anti-Gaian.

ובגלל שכך הם לכשעצמם אנטי גאיאניים.

This whole Gaia idea, that life makes the world better for itself --

כל הרעיון הזה של תיאוריית גאיה, שהחיים עושים את העולם יותר טוב לעצמו --

anybody been on a freeway on a Friday afternoon in Los Angeles

מישהו פה היה בכביש המהיר ביום שישי אחרי הצהריים בלוס אנג'לס

believing in the Gaia theory? No.

והאמין אז בתיאוריית גאיה? לא.

So, I really suspect there's an alternative,

אז, אני מאוד מאמין שיש אלטרנטיבה,

and that life does actually try to do itself in --

ושהחיים באמת מנסים להזיק לעצמם --

not consciously, but just because it does.

לא במודע, רק מעצם הפעולה שלהם.

And here's the weapon, it seems, that it did so over the last 500 million years.

והנה הנשק, כפי הנראה, שפעל במשך 500 מליון השנים האחרונות.

There are microbes which, through their metabolism,

ישנם מיקרובים, שבתהליך חילוף החומרים שלהם,

produce hydrogen sulfide,

יוצרים מימן גופרתי (H2S),

and they do so in large amounts.

והם עושים את זה בכמויות גדולות.

Hydrogen sulfide is very fatal to we humans.

מימן גופרתי מאוד רעיל לנו בני האדם.

As small as 200 parts per million will kill you.

כמות קטנה של 200 חלקיקים למליון תהרוג אותנו.

You only have to go to the Black Sea and a few other places -- some lakes --

עליכם רק ללכת לים השחור ועוד כמה מקומות -- כמה אגמים --

and get down, and you'll find that the water itself turns purple.

ולצלול למטה, ותמצאו שם מים סגולים.

It turns purple from the presence of numerous microbes

הם נעשים סגולים בגלל הנוכחות של מספר עצום של מיקרובים

which have to have sunlight and have to have hydrogen sulfide,

שחייבים אור שמש וחייבים מימן גופרתי,

and we can detect their presence today -- we can see them --

ואנו יכולים לגלות את נוכחותם היום -- אנו יכולים לראות אותם --

but we can also detect their presence in the past.

אבל אנחנו גם יכולים לגלות את קיומם בעבר.

And the last three years have seen

ושלוש השנים האחרונות ראו

an enormous breakthrough in a brand-new field.

פריצת דרך עצומה בשדה מחקרי מסוג חדש.

I am almost extinct --

אני כמעט זן נכחד --

I'm a paleontologist who collects fossils.

אני פליאונטולוג שאוסף מאובנים.

But the new wave of paleontologists -- my graduate students --

אבל דור הפליאונטולוגים החדש -- תלמידי המחקר שלי --

collect biomarkers.

אוספים סמנים ביולוגיים.

They take the sediment itself, they extract the oil from it,

הם לוקחים את המשקע עצמו, הם מחלצים את השמן ממנו,

and from that they can produce compounds

ומזה הם יכולים להפיק תרכובות

which turn out to be very specific to particular microbial groups.

שהן מאפיין ספיציפי של קבוצות של יצורים מיקרוסקופיים.

It's because lipids are so tough, they can get preserved in sediment

זה בגלל שליפידים (חומצות שומן) הם כל כך עמידים, הם יכולים להישמר במשקע

and last the hundreds of millions of years necessary,

ולשרוד את מאות מליוני השנים שנדרשות,

and be extracted and tell us who was there.

כדי להיות ממוצים משם ולספר לנו מי היה שם.

And we know who was there. At the end of the Permian,

ואנחנו יודעים מי היה שם. בסוף תקופת הפרם,

at many of these mass extinction boundaries,

בהרבה מגבולות ההכחדות ההמוניות האלו,

this is what we find: isorenieratene. It's very specific.

זה מה שאנחנו מוצאים: איזורניארתן. הוא מאוד ייחודי.

It can only occur if the surface of the ocean has no oxygen,

הוא יכול להופיע רק אם אין חמצן בפני השטח של האוקיינוס,

and is totally saturated with hydrogen sulfide --

והם רוויים במימן גופרתי --

enough, for instance, to come out of solution.

מספיק רוויים, למשל, כדי לצאת מתוך התמיסה.

This led Lee Kump, and others from Penn State and my group,

זה הוביל את לי קאמפ, ואחרים מפן סטייט והקבוצה שלי,

to propose what I call the Kump Hypothesis:

להציע את מה שאני יכול לכנות ההיפותזה של קאמפ:

many of the mass extinctions were caused by lowering oxygen,

הרבה מן ההכחדות ההמוניות נגרמו על ידי ירידה ברמות החמצן,

by high CO2. And the worst effect of global warming, it turns out:

על ידי רמות CO2 גבוהות. והאפקט הגרוע ביותר של התחממות כדור הארץ, כנראה:

hydrogen sulfide being produced out of the oceans.

ייצור של מימן גופרתי באוקיינוסים.

Well, what's the source of this?

ובכן, מה המקור של זה?

In this particular case, the source over and over has been flood basalts.

במקרה המסוים הזה, המקור היה שוב ושוב זרמי בזלת.

This is a view of the Earth now, if we extract a lot of it.

זו תמונה של כדור הארץ עכשיו, אם נסלק ממנו הרבה מהם.

And each of these looks like a hydrogen bomb;

וכל אחד מאלו נראה כמו פצצת מימן;

actually, the effects are even worse.

למעשה, ההשפעות היו יותר גרועות.

This is when deep-Earth material comes to the surface,

זה קורה כשחומר מעומק כדור הארץ מגיע לפני השטח,

spreads out over the surface of the planet.

ומתפשט על פני כדור הארץ.

Well, it's not the lava that kills anything,

ובכן, זה לא הלבה שהורגת,

it's the carbon dioxide that comes out with it.

זה הפחמן הדו-חמצני שמגיע איתה.

This isn't Volvos; this is volcanoes.

זה לא מכוניות, אלה הרי געש.

But carbon dioxide is carbon dioxide.

אבל פחמן דו-חמצני הוא פחמן דו-חמצני.

So, these are new data Rob Berner and I -- from Yale -- put together,

אז, אלו תוצאות חדשות שרוב ברנר ואני -- מייל -- הבאנו יחד,

and what we try to do now is

ומה שאנו מנסים לעשות הוא

track the amount of carbon dioxide in the entire rock record --

לעקוב אחרי השינוי בתכולת הפחמן דו-חמצני בכל תעוד הסלעים --

and we can do this from a variety of means --

ואנו יכולים לעשות את זה בכמה אמצעים --

and put all the red lines here,

ולשרטט את כל הקווים האדומים פה,

when these -- what I call greenhouse mass extinctions -- took place.

כשאלו -- מה שאני מכנה הכחדות חממה -- התרחשו.

And there's two things that are really evident here to me,

ויש פה שני דברים שהם מבחינתי ראייתיים,

is that these extinctions take place when CO2 is going up.

שההכחדות האלה קורות כשרמות הפחמן-דו חמצני עולות.

But the second thing that's not shown on here:

אבל הדבר השני שלא מוצג פה:

the Earth has never had any ice on it

שכדור הארץ לא ראה שום קרח על פניו

when we've had 1,000 parts per million CO2.

כשהיה לנו ריכוז פחמן דו-חמצני גבוה מ-1000 חלקיקים למליון.

We are at 380 and climbing.

אנחנו ב-380 ומטפסים.

We should be up to a thousand in three centuries at the most,

אנו אמורים להיות ב-1000 תוך שלוש מאות שנה לכל היותר,

but my friend David Battisti in Seattle says he thinks a 100 years.

אבל חברי דיוויד בטיסטי בסיאטל אומר שלדעתו תוך 100 שנה.

So, there goes the ice caps,

אז, כך הולכות להן כיפות הקרח,

and there comes 240 feet of sea level rise.

והנה מגיעה עלייה של 75 מטרים במפלס הים.

I live in a view house now;

אני גר בבית נוף עכשיו;

I'm going to have waterfront.

אני אגור בקו המים.

All right, what's the consequence? The oceans probably turn purple.

טוב, מה התוצאה? האוקיינוסים כנראה ייעשו סגולים.

And we think this is the reason that complexity took so long

ואנו חושבים שזו הסיבה שלקח למורכבות כל כך הרבה זמן

to take place on planet Earth.

להופיע בכדור הארץ.

We had these hydrogen sulfide oceans for a very great long period.

היו לנו אוקיינוסים של מימן גופרתי במשך זמן כל כך ארוך.

They stop complex life from existing.

הם מונעים מחיים מורכבים להתקיים.

We know hydrogen sulfide is erupting presently a few places on the planet.

אנו יודעים היום שמימן גופרתי מתפרץ בכמה מקומות בכדור הארץ.

And I throw this slide in -- this is me, actually, two months ago --

ואני זורק את השקופית הזו -- זה אני, למעשה, לפני חודשיים --

and I throw this slide in because here is my favorite animal, chambered nautilus.

ואני זורק את השקופית הזו בגלל שזו החיה האהובה עליי, הנאוטילוס.

It's been on this planet since the animals first started -- 500 million years.

הוא נמצא על כדור הארץ מאז ראשית החיות -- לפני 500 מליון שנה.

This is a tracking experiment, and any of you scuba divers,

זהו ניסוי מעקב, ואם מישהו מכם הצוללים,

if you want to get involved in one of the coolest projects ever,

אם אתם רוצים להיות מעורבים באחד מהפרוייקטים המגניבים שיש,

this is off the Great Barrier Reef.

זה משונית המחסום הגדולה.

And as we speak now,

בעודנו מדברים,

these nautilus are tracking out their behaviors to us.

הנאוטילוסים האלה מאפשרים לנו לעקוב אחרי ההתנהגות שלהם.

But the thing about this is that every once in a while

אבל העניין פה הוא שמדי פעם

we divers can run into trouble,

אנחנו הצוללנים נקלעים לצרות,

so I'm going to do a little thought experiment here.

אז אני עומד לעשות פה ניסוי מחשבה קטן.

This is a Great White Shark that ate some of my traps.

זה כריש לבן גדול שאכל כמה מן המלכודות שלי.

We pulled it up; up it comes. So, it's out there with me at night.

משכנו אותו מעלה; הוא עולה. וכך, הוא שם איתי בלילה.

So, I'm swimming along, and it takes off my leg.

אז אני שוחה לי, והוא נוגס ומוריד לי את הרגל.

I'm 80 miles from shore, what's going to happen to me?

אני מרוחק 130 קילומטר מהחוף, מה יקרה לי?

Well now, I die.

טוב עכשיו, אני אמות.

Five years from now, this is what I hope happens to me:

חמש שנים מהיום, זה מה שאני מקווה שיקרה לי:

I'm taken back to the boat, I'm given a gas mask:

אני נלקח חזרה לסירה, מלבישים לי מסכת גז:

80 parts per million hydrogen sulfide.

80 חלקיקים למליון מימן גופרתי.

I'm then thrown in an ice pond, I'm cooled 15 degrees lower

אז אני נזרק לבריכת קרח, ומקורר ב-15 מעלות

and I could be taken to a critical care hospital.

ואפשר לקחת אותי לטיפול נמרץ בבית חולים.

And the reason I could do that is because we mammals

והסיבה שאני יכול לעשות את זה היא בגלל שאנחנו היונקים

have gone through a series of these hydrogen sulfide events,

עברנו סדרה של אירועי מימן גופרתי כאלה

and our bodies have adapted.

והגוף שלנו התאים את עצמו.

And we can now use this as what I think will be a major medical breakthrough.

ואנחנו יכולים לנצל את זה למה שאני חושב תהיה פריצת דרך חשובה ברפואה.

This is Mark Roth. He was funded by DARPA.

זה מארק רות'. הוא מומן על ידי סוכנות הפיתוח של משרד ההגנה.

Tried to figure out how to save Americans after battlefield injuries.

בניסיון למצוא דרך איך להציל חיילים אמריקאים מפציעות בשדה הקרב.

He bleeds out pigs.

הוא מדמם חזירים.

He puts in 80 parts per million hydrogen sulfide --

הוא מכניס להם 80 חלקיקים למליון מימן גופרתי --

the same stuff that survived these past mass extinctions --

אותו הדבר ששרד את ההכחדות ההמוניות האלו --

and he turns a mammal into a reptile.

והוא הופך את היונק לזוחל.

"I believe we are seeing in this response the result of mammals and reptiles

"אני סבור שאנו רואים בתגובה הזו את התוצאה של העובדה שיונקים וזוחלים

having undergone a series of exposures to H2S."

נחשפו לסדרת אירועי מימן גופרתי".

I got this email from him two years ago;

קיבלתי את המייל הזה ממנו לפי שנתיים;

he said, "I think I've got an answer to some of your questions."

הוא אמר, "נדמה לי שיש לי תשובה לחלק משאלותיך".

So, he now has taken mice down

אז, הוא כבר הפיל עכברים

for as many as four hours, sometimes six hours,

לזמן של עד ארבע שעות, לפעמים שש שעות,

and these are brand-new data he sent me on the way over here.

ואלו תוצאות חדשות שהוא שלח לי בדרך לפה.

On the top, now, that is a temperature record of a mouse who has gone through --

בחלק העליון, עכשיו, זה גרף הטמפרטורה של העכבר שעבר --

the dotted line, the temperatures.

הקו המנוקד, הטמפרטורות.

So, the temperature starts at 25 centigrade,

אז הטמפרטורה מתחילה ב-25 מעלות,

and down it goes, down it goes.

ומטה היא יורדת, מטה היא יורדת.

Six hours later, up goes the temperature.

שש שעות מאוחר יותר, מעלה עולה הטמפרטורה.

Now, the same mouse is given 80 parts per million hydrogen sulfide

עכשיו, אותו העכבר מקבל מנה של 80 חלקיקים למליון מימן גופרתי

in this solid graph,

בגרף הרצוף.

and look what happens to its temperature.

ותראו מה קורה לטמפרטורה שלו.

Its temperature drops.

הטמפרטורה שלו צונחת.

It goes down to 15 degrees centigrade from 35,

היא יורדת ל-15 מעלות מ-35,

and comes out of this perfectly fine.

והוא יוצא מזה ללא פגע.

Here is a way we can get people to critical care.

הנה דרך להביא אנשים לטיפול נמרץ.

Here's how we can bring people cold enough to last till we get critical care.

הנה דרך להוריד את חום הגוף של אנשים מספיק כדי להביא אותם לטיפול נמרץ.

Now, you're all thinking, yeah, what about the brain tissue?

עכשיו, אתם כולכם חושבים, נכון, אבל מה עם רקמת המוח?

And so this is one of the great challenges that is going to happen.

אז זה אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפנינו.

You're in an accident. You've got two choices:

אתם בתאונה. יש לכם שתי ברירות:

you're going to die, or you're going to take the hydrogen sulfide

או שתמותו, או שתיקחו מימן גופרתי

and, say, 75 percent of you is saved, mentally.

ואז, אולי, 75 אחוזים מכם יינצלו, נפשית.

What are you going to do?

מה תעשו?

Do we all have to have a little button saying, Let me die?

האם יש לכולנו כפתור קטן שאומר, תנו לי למות?

This is coming towards us,

זה בא לעברנו,

and I think this is going to be a revolution.

ואני חושב שזו תהיה מהפיכה.

We're going to save lives, but there's going to be a cost to it.

אנו עומדים להציל חיים, אבל יהיה לזה מחיר.

The new view of mass extinctions is, yes, we were hit,

המבט החדש על הכחדות המוניות הוא, כן, נפגענו,

and, yes, we have to think about the long term,

וכן, עלינו לחשוב על הטווח הארוך,

because we will get hit again.

בגלל שניפגע שוב.

But there's a far worse danger confronting us.

אבל יש סכנה גדולה הרבה יותר עומדת לפתחנו.

We can easily go back to the hydrogen sulfide world.

אנו יכולים לחזור בקלות לעולם של המימן הגופרתי.

Give us a few millennia --

תנו לנו כמה אלפי שנים --

and we humans should last those few millennia --

ואנו בני האדם נשרוד את אלפי השנים האלה --

will it happen again? If we continue, it'll happen again.

האם זה יקרה שוב? אם נמשיך זה יקרה שוב.

How many of us flew here?

כמה מאיתנו כאן טסו?

How many of us have gone through

כמה מאיתנו פה עברו

our entire Kyoto quota

את כל מכסת קיוטו שלנו

just for flying this year?

רק בטיסות השנה?

How many of you have exceeded it? Yeah, I've certainly exceeded it.

כמה מאיתנו חרגו מהמכסה? כן, אני בודאי חרגתי ממנה.

We have a huge problem facing us as a species.

יש לנו בעיה עמוקה לפנינו כמין.

We have to beat this.

אנחנו חייבים להביס את זה.

I want to be able to go back to this reef. Thank you.

אני רוצה להיות מסוגל לחזור לשונית הזו. תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Chris Anderson: I've just got one question for you, Peter.

כריס אנדרסון: יש לי רק שאלה אחת אליך, פיטר.

Am I understanding you right, that what you're saying here

אני מבין אותך נכון, שמה שאתה אומר פה

is that we have in our own bodies

הוא שיש לנו בגופנו

a biochemical response to hydrogen sulfide

תגובה ביוכימית למימן גופרתי

that in your mind proves that there have been past mass extinctions

שבעיניך מוכיחה שהיו בעבר הכחדות המוניות

due to climate change?

בגלל שינויי אקלים?

Peter Ward: Yeah, every single cell in us

פיטר ווארד: כן, כל תא בגופנו

can produce minute quantities of hydrogen sulfide in great crises.

יכול להפיק כמויות מזעריות של מימן גופרתי בעיתות משבר.

This is what Roth has found out.

זה מה שרות' גילה.

So, what we're looking at now: does it leave a signal?

אז מה שאנחנו בודקים כעת הוא: האם זה משאיר סימן?

Does it leave a signal in bone or in plant?

האם זה משאיר סימן בעצם או בצמח?

And we go back to the fossil record and we could try to detect

ואנחנו חוזרים לתעוד המאובן ואנחנו מנסים לברר

how many of these have happened in the past.

כמה אירועים כאלה קרו בעבר.

CA: It's simultaneously

כ"א: זה בו זמנית

an incredible medical technique, but also a terrifying ...

טכניקה ראופית מדהימה, אבל גם מפחיד...

PW: Blessing and curse.

פ"ו: ברכה וקללה