What it's like to be a woman in Hollywood | Naomi McDougall Jones

Reviewer: Camille Martínez

מתרגם: yael ring מבקר: Ido Dekkers

I'm going to begin today with a story

אני אתחיל היום עם סיפור

and end with a revolution.

ואסיים במהפכה.

(Laughter)

(צחוק)

Are you ready?

אתם מוכנים?

Audience: Yes!

הקהל: כן!

Naomi McDougall-Jones: Here's the story.

נעמי מק'דוגל-ג'ונס: אז הנה הסיפור.

All my life I wanted to be an actress.

כל חיי רציתי להיות שחקנית.

From the time I was very small, I could feel the magic of storytelling

מגיל מאוד צעיר, יכולתי לחוש בקסם של מספרי סיפורים

and I wanted to be a part of it.

ורציתי להיות חלק מזה.

So, at the ripe age of 21,

אז בגיל 21 הבוגר,

I graduated from the American Academy of Dramatic Arts

סיימתי את לימודי באקדמיה האמריקאית לאומנויות הבמה

in New York City,

בניו יורק

bright-eyed and bushy-tailed, and ready to take my rightful place

בעיניים בורקות וזנב מנפנף, ומוכנה לתפוס את מקומי

as the next Meryl Streep.

כמריל סטריפ הבאה.

That's my grandmother, not Meryl Streep.

זאת סבתא שלי, לא מריל סטריפ.

(Laughter)

(צחוק)

Now, it's important for this story that you understand

עכשיו, מה שחשוב שתבינו להמשך הסיפור הזה

that I was raised by a raging feminist.

הוא שאני גודלתי על ידי פמיניסטית אדוקה

I mean, just to give you some idea:

כלומר, רק כדי שתבינו:

when I was five or six years old and obsessed with "The Sound of Music,"

כשהייתי בת חמש או שש ומאוהבת ב"צלילי המוזיקה",

and running around, singing, "I am 16 going on 17,"

הייתי רצה סביב ושרה "אני בת 16 כמעט 17",

all day every day,

כל היום, כל יום,

my mother sat me down for a very serious conversation

אמא שלי הושיבה אותי לשיחה מאוד רצינית

and she said, "OK, look.

והיא אמרה, "אוקיי, תראי.

I'm not going to say that you can't sing that song,

אני לא הולכת לומר לך שאת לא יכולה לשיר את השיר הזה,

but if you are going to sing that song, I do need you to understand

אבל אם את הולכת לשיר את השיר הזה אני צריכה שתביני

the extremely problematic gender construct that it reinforces."

את ההבניה המגדרית המאוד בעייתית שהוא מחזק".

(Laughter)

(צחוק)

So that's where I come from.

אז זה הרקע ממנו באתי.

So it just honestly never even occurred to me

אז באמת מעולם לא העלתי על דעתי

that I would be prevented from doing anything in my life

שימנע ממני לעשות כל דבר בחיי

because I'm a woman.

בגלל שאני אשה.

OK. So I graduate.

אוקיי, אז סיימתי את הלימודים.

And I start auditioning and I get work, slowly.

והתחלתי ללכת לאודישנים וקיבלתי עבודות, לאט.

But I just start noticing that the parts available for women

אבל התחלתי לשים לב שהתפקידים שהיו מוצעים לנשים

are terrible.

הם נוראיים.

But, remember -- I came here

אבל, תזכרו -- אני באתי לכאן

to play smart, willful, complicated, interesting

כדי לגלם דמויות נשיות חכמות, נחושות, מתוסבכות, מעניינות

complex, confident female characters, right?

מורכבות, בטוחות בעצמן, נכון?

Like Meryl.

כמו מריל.

And all of the sudden,

ופתאום,

I am wrestling with 300 other gorgeous, talented women

אני נאבקת יחד עם 300 נשים יפהיפיות, מוכשרות אחרות

to play ...

כדי לגלם...

"[Female] No dialogue.

"(אשה) ללא דיאלוג.

The character only needs to stand on a balcony,

הדמות רק צריכה לעמוד על מרפסת,

look forlorn, and walk back inside the house.

להיראות גלמודה, ולצעוד לאחורנית לתוך הבית.

Only partial nudity."

עירום חלקי בלבד".

(Laughter)

(צחוק)

"[Sarah] Brian's love interest.

"(שרה) מושא אהבתו של בריאן.

Attractive, cute, and flirty, she is the ideal girl and Brian's prize

מושכת, חמודה ופלרטטנית, היא הבחורה האידיאלית והפרס של בריאן

throughout the entire film."

לאורך הסרט כולו".

"[Mom] A proper Southern belle who is making peace with the fact

"(אמא) יפהיפה דרומית מושלמת המשלימה עם העובדה

that her only purpose in life is to tend to her husband."

שמטרתה היחידה בחיים היא לטפל בבעלה".

"[Abby] Must be OK with a tastefully shot gang rape,

"(אבי) חייבת להסכים לצילום סצנת אונס קבוצתי בטוב טעם,

along with performing 19th-century dance."

יחד עם ביצוע ריקוד של המאה ה-19".

(Laughter)

(צחוק)

Those are actual casting notices.

אלה הערות ליהוק אמיתיות.

And so I just mentioned this to my agent one day,

אז רק הערתי על זה לסוכן שלי יום אחד,

I say, "I feel like I'm not really going in for parts

אמרתי, "אני מרגישה שאני לא ממש ניגשת לתפקידים

that I'm actually excited about playing.

שאני ממש מתלהבת לשחק אותם"

And he said, "Yeah. I don't really know what to do with you.

והוא אמר, "כן, אני לא ממש יודע מה לעשות אתך.

You're too smart for the parts

את חכמה מדי לתפקידים האלה

that are being written for women in their 20s,

שנכתבים עבור נשים בשנות ה-20 שלהן,

and you're not quite pretty enough to be the hot one,

ואת לא בדיוק יפה מספיק להיות הבחורה היפה,

so I think you'll work when you're 35."

אז אני חושב שתמצאי עבודה כשתהיי בת 35".

(Laughter)

(צחוק)

And I said, "Oh. That's funny.

ואני אמרתי, "אה, זה מצחיק

I always thought that when you were 35, you were kind of, like,

תמיד חשבתי שעד גיל 35, את בדרך כלל, כאילו,

over the hill as an actress,

סיימת את הקריירה שלך כשחקנית

that you were relegated to playing 20-year-olds' mothers."

ונשאר לך רק לגלם את האמהות של אותן בנות 20".

And he said, "Yeah --

אז הוא אמר, "כן --

(Laughter)

(צחוק)

It's just the way it is."

זה המצב".

So, maybe a year or so after this,

אז, אולי שנה אחר כך,

I'm having lunch with an actress friend of mine,

אני באמצע צהריים עם חברה שלי, שחקנית,

and we're talking about how insane this is.

ואנחנו מדברות על איך המצב מטורף.

And we decide, you know what? No problem.

ואנחנו מחליטות, אתם יודעים מה? אין בעיה.

We'll just make our own movie.

פשוט נפיק סרט משלנו.

And I'll write and then I'll write it about two complex female characters.

ואני אכתוב אותו. אני אכתוב על שתי דמויות נשיות מורכבות.

So we do.

וכך אנחנו עושות.

We set out to make this movie,

התכוונו להפיק את הסרט הזה,

and sort of accidentally, we end up hiring an all-female production team:

ודי במקרה, יצא ששכרנו צוות הפקה על טהרת הנשיות:

the writer, directors, producers,

הכותבת, הבמאיות, המפיקות,

and it's a film about two women.

וזהו סרט על שתי נשים.

And so pretty soon, we're sitting in the office

ודי מהר, אנחנו יושבות במשרד

of a successful male producer,

של מפיק ידוע,

and he goes, "OK, girls.

והוא אומר: "אוקיי בנות,

So, you do understand that at some point you are going to have to hire

אז, אתן מבינות שבשלב כלשהו אתן תצטרכו לשכור

a male producer onboard, right?

מפיק גבר, נכון?

Just so that people will trust you with their money."

רק כדי שאנשים יסמכו עליכם עם הכסף שלהם".

Over and over again, people tell us,

שוב ושוב אנשים אמרו לנו,

"Yeah, but people don't really want to see films about women,

"כן, אבל אנשים לא באמת רוצים לראות סרטים על נשים,

so maybe you should think about making something else.

אז אולי אתן צריכות לחשוב על סרט אחר.

It's just the way it is."

זה פשוט המצב".

So we make the movie, anyway.

אז אנחנו מפיקות את הסרט, בכל מקרה.

We scrape together 80,000 dollars,

אנחנו מצליחות לגרד 80 אלף דולר,

and we make it, and it does so well.

ואנחנו מפיקות אותו והוא מצליח.

It gets into tons of festivals and we win a lot of awards

הוא נכנס למלא פסטיבלים, ואנחנו זוכות במלא פרסים

and it's big and exciting.

והכל גדול ומרגש.

But these experiences I've had just keep rubbing at me.

אבל החוויות האלה שחוויתי ממשיכות לעצבן אותי.

And so, I just start talking about them,

ואז, פשוט התחלתי לדבר עליהן,

first, at Q and A's after screenings of the film,

בהתחלה במפגשי שאלות ותשובות אחרי הקרנת הסרט,

and then I get invited to be on panels and talk at conferences.

ואז הוזמנתי להשתתף בפאנלים ולדבר בכנסים.

And the really amazing thing is that, to begin with,

והדבר הבאמת מדהים הוא שכבר מההתחלה,

when I'm just talking to audiences

כשרק דיברתי עם הקהל

and other people, you know, coming up in the film industry,

ואנשים אחרים, אתם יודעים, שמתחילים את דרכם בתעשיית הסרטים,

the universal reaction is,

התגובה הכללית היא

"Oh my god! This is terrible. What do we do about this?"

"אלוהים אדירים, זה דבר נורא. מה אפשר לעשות בנדון?"

But the bigger panels I get on,

אבל ככל שהפאנלים שאני משתתפת בהם גדלים,

suddenly an Oscar nominee tells me,

פתאום מועמד לאוסקר אומר לי,

"Look, I totally agree with everything you're saying.

"תראי, אני מסכים לחלוטין עם כל מה שאת אומרת.

You just need to be really careful about where you say it."

את רק צריכה להיות ממש זהירה לגבי איפה את אומרת את זה"

An Oscar-winning producer tells me

מפיקה זוכת אוסקר אומרת לי

that she doesn't think it's a good idea to play the woman card.

שהיא לא חושבת שזה רעיון טוב להשתמש בקלף האשה.

It's just the way it is.

פשוט זה המצב.

And I think this is how sexism continues on in 2016, right?

ואני חושבת שככה סקסיזם ממשיך גם ב2016, נכון?

For the most part, it happens casually --

לרוב, זה קורה באופן אגבי --

unconsciously, even.

בלתי מודע, אפילו.

It happens because people are just trying to get along

זה קורה בגלל שאנשים רק רוצים להשתלב יפה

within an existing system.

בתוך המערכת הקיימת.

It happens, maybe, out of a genuine desire

זה קורה, אולי, מתוך רצון כנה

to teach a young woman the way that the world "just is."

ללמד נשים צעירות את האופן שבו העולם "פשוט מתנהל".

The problem is that unless we do something about it,

הבעיה היא שאם לא נעשה משהו בעניין,

that is the way the world will always be.

זה יהיה גם האופן בו העולם ימשיך להיות.

So why should you care about this?

אז למה שיהיה לכם אכפת?

Right?

נכון?

I mean, we're facing some rather significant problems in the world

אני מתכוונת, אנחנו עומדים בפני מספר בעיות די משמעותיות בעולם

just at present,

כרגע,

what does it really matter if I can't get a job,

מה זה משנה אם אני לא יכולה להשיג עבודה,

or you're stuck watching "Transformer 17," right?

או אם אתה תקוע מול סרטים כמו "רובוטריקים 17", נכון?

(Laughter)

(צחוק)

Well, let me put it to you this way:

ובכן, תנו לי להסביר את זה באופן הבא:

the year "Jaws" came out,

באותה שנה בה הסרט "מלתעות" יצא,

Americans suddenly started listing "sharks" among their top 10 major fears.

אמריקאים התחילו לציין "כרישים" ברשימת עשרת הפחדים הגדולים ביותר שלהם.

In 1995, BMW paid the James Bond franchise three million dollars

ב1995, BMW שילמה לסרטי ג'ימס בונד 3 מיליון דולר

to have James Bond switch from driving an Aston Martin

כדי שג'ימס בונד יחליף את מכונית האסטון מרטין שלו

to a BMW Z3.

למכונית BMW Z3.

That one move caused so many people to go out and buy that car,

השינוי הקטן הזה גרם לכל כך הרבה אנשים לצאת ולקנות את המכונית ההיא,

that BMW made 240 million dollars in pre-sales alone.

כך שBMW הרוויחה 240 מיליון דולר במכירות מוקדמות בלבד.

The year that "Brave" and "Hunger Games" came out,

באותה שנה ש"אמיצה" ו"משחקי הרעב" יצאו,

female participation in archery went up 105 percent.

השתתפות נשים בקליעה למטרה עלתה ב105 אחוזים.

(Laughter)

(צחוק)

In fact, studies show

למעשה, מחקרים מוכיחים

that the movies you watch don't just affect your hobbies,

שהסרטים שאנו צופים בהם לא רק משפיעים על התחביבים שלכם,

they affect your career choices, your emotions, your sense of identity,

הם משפיעים על בחירות הקריירה שלכם, הרגשות שלכם, תחושת הזהות שלכם,

your relationships, your mental health -- even your marital status.

מערכות היחסים שלכם, מצבכם הנפשי -- אפילו מעמדכם האישי.

So now, consider this:

אז, תחשבו על זה:

if you have watched mostly American movies in your lifetime,

אם צפיתם בעיקר בסרטים אמריקאים כל חייכם,

95 percent of all the films you have ever seen

95 אחוזים מכל הסרטים בהם צפיתם

were directed by men.

בוימו על ידי גברים.

Somewhere between 80 and 90 percent of all of the leading characters

משהו בין 80-90 אחוזים מכל התפקידים הראשיים

that you have ever seen

שצפיתם בהם

were men.

היו גברים.

And even if we just talk about the last five years,

ואפילו אם רק נדבר על חמש השנים האחרונות,

55 percent of the time that you have seen a woman in a movie,

ב55 אחוזים מהזמן בו ראיתם אישה בסרט,

she was naked or scantily clad.

היא היתה ערומה או ערומה חלקית.

That affects you.

זה משפיע עליכם.

That affects all of us.

זה משפיע על כולנו.

We actually can't even imagine how much it affects us,

אנחנו בעצם לא ממש יכולים להבין עד כמה זה משפיע עלינו,

because this is all we've ever had.

בגלל שזה המציאות אותה אנחנו מכירים.

Stories -- and movies are just modern stories --

סיפורים -- וסרטים הם למעשה סיפורים מודרניים --

are not frivolous.

אינם עניין של מה בכך.

They're actually the mechanism through which we process

הם התהליך דרכו אנחנו מעבדים

our experience of being alive.

את חוויית הקיום שלנו.

They're the way that we understand the world

הם הדרך בה אנחנו מבינים את העולם

and our place in it.

ומקומנו בתוכו.

They're the way we develop empathy

הם הדרך בה אנחנו מפתחים אמפתיה

for people who have experiences different than our own.

כלפי אנשים בעלי חוויות שונות משלנו.

And right now, all of that is being funneled at us

וכעת, כל זה מתועל אלינו

through the prism of this one perspective.

באמצעות המנסרה של נקודת מבט אחת בלבד.

It's not that it's a bad perspective,

זה לא שזו נקודת מבט רעה,

but don't we deserve to hear them all?

אבל לא מגיע לנו שנשמע את המכלול כולו?

How would the world be different if all of the stories were told?

כיצד העולם היה שונה אם כל הסיפורים היו מסופרים?

So what do we do about this?

אז מה אפשר לעשות בעניין?

This may be the first time a lot of you are hearing about this,

זוהי אולי הפעם הראשונה שרבים מכם שומעים על זה,

but a lot of us within the film industry have spent years --

אבל רבים מאתנו בתעשיית הסרטים בילינו שנים --

a lot of people, a lot longer than I have --

הרבה אנשים, במשך תקופה הרבה יותר ארוכה ממני --

giving speeches and doing panels and writing articles

נאמו נאומים והשתתפו בפאנלים, כתבו כתבות

and doing studies,

וערכו מחקרים,

and really just yelling at Hollywood to do a better job about this.

ובאמת צעקו ודרשו מהוליווד להשתפר בנושא.

I mean, we have really yelled at them.

כלומר, ממש צעקנו עליהם.

And yet, Paramount and Fox recently released their slates,

ועדיין, פרמונט ופוקס לאחרונה פרסמו את הרשימות שלהם,

and of the 47 films that they will release between now and 2018,

ומתוך 47 הסרטים שהם יוציאו מעכשיו ועד 2018,

not a single one will be directed by a woman.

אף לא סרט אחד יבויים על ידי אשה.

So it is beginning to occur to me

אז הולכת ומתחוורת לי התמונה

that waiting for Hollywood to grow a conscience

שלחכות שהוליווד תצמיח מצפון

may not actually be a winning strategy.

היא אולי לא האסטרטגיה המנצחת כאן.

In fact, it seems to me

למעשה, נראה לי

that whenever there is a small, ruling class of people

שבכל פעם שישנה שכבה מצומצמת של אליטה שלטת

who have all of the money and power and resources,

בעלי הממון, העוצמה והמשאבים,

they're not actually that excited about giving it up.

הם לא בדיוק מתלהבים לוותר עליהם.

And so you don't get change by asking them

וכך לא תצליחו להשיג שינוי על ידי זה שתבקשו מהם

or even yelling at them.

או אפילו תצעקו עליהם.

You have to make that change happen

אתם חייבים להביא את השינוי בעצמכם

through a revolution.

באמצעות מהפכה.

Now, please don't worry -- I promise you, here, now, today,

עכשיו, אל תדאגו -- אני מבטיחה לכם כאן ועכשיו, היום,

our body count will be very low.

מספר הגופות יהיה נמוך מאוד

(Laughter)

(צחוק)

So, now before I get to my four-point plan for the revolution --

אז, עכשיו לפני שאציג את תכנית ארבעת השלבים שלי למהפכה --

yes, I have a four-point plan --

כן, יש לי תכנית ארבעה שלבים --

I have two pieces of very good and important news for you.

יש לי שתי חדשות ממש טובות וחשובות עבורכם.

Good news number one:

דבר ראשון:

there are female filmmakers.

ישנן נשים היוצרות סרטים.

(Cheers and applause)

(מחיאות כפיים)

Yes! I know!

כן! אני יודעת!

(Applause)

(מחיאות כפיים)

We exist!

אנחנו קיימות!

We actually graduate from film schools

אנחנו ממש מסיימות בתי ספר לקולנוע

at the same rate that men do -- 50 percent.

באותו הקצב שגברים מסיימים -- 50 אחוז.

So here we have our 50 women.

אז יש לנו כאן את 50 הנשים שלנו.

The problem is that as soon as you get to the micro-budget film,

הבעיה היא שכבר כשאנחנו מגיעים לרמת הסרט בעל התקציב המצומצם,

so even the very smallest films,

כך שאפילו בסרטים הקטנים ביותר,

we're already only directing 18 percent.

אנחנו כבר מביימות רק 18 אחוזים מתוכם.

Then you get to slightly bigger films,

ואז אנחנו עוברים לסרטים הגדולים יותר,

indies in the $1-5 million budget range,

סרטים עצמאיים בטווח התקציב של 1-5 מיליון דולר,

and we go down to 12 percent.

אנחנו יורדות ל12 אחוזים.

So by the time you get to the studio system,

אז עד שאנחנו מגיעים למערכת החברות הגדולות,

we're only directing five percent of movies.

אנחנו רק מביימות 5 אחוזים מהסרטים.

Now, I know some of you out there will look at this

עכשיו, אני יודעת שחלקכם יראו את זה

and secretly think to yourselves,

ויחשבו לעצמם בשקט,

"Well, maybe women just aren't as good at directing movies."

"טוב, אולי נשים פשוט לא מוכשרות בבימוי סרטים".

And that's not a totally insane question.

וזאת לא שאלה הזויה לחלוטין.

I mean, we like to believe the film industry is a meritocracy, right?

כלומר, אנחנו רוצים להאמין שתעשיית הסרטים מבוססת על כשרון, נכון?

(Laughs)

(צחוק)

(Laughter)

(צחוק)

But look at this trajectory.

אבל תסתכלו על הכיוון הזה.

Either you have to accept

או שאתם חייבים לקבל את העובדה

that women are actually five percent as talented as men,

שלנשים יש 5 אחוז מהכשרון שיש לגברים,

which I don't,

מה שאני לא מקבלת,

or you have to accept that there are serious systemic issues

או שאתם חייבים לקבל את העובדה שישנם כשלים שיטתיים מהותיים

preventing us from getting from here to there.

המונעים מאתנו להגיע מכאן לשם.

But the good news is, we exist,

אבל החדשות הטובות הן, שאנחנו קיימות,

and there is a vast amount of untapped potential over here.

ושיש כמות עצומה של פוטנציאל לא ממומש כאן.

Good news number two, and this is really good news:

חדשות טובות נוספות, וזה ממש טוב:

films by and about women make more money.

סרטים שנעשו על ידי ועל נשים מרוויחים יותר כסף.

Yes! Yes! It's true!

כן! כן! זה נכון!

(Cheers and applause)

(מחיאות כפיים)

It's true.

זה נכון.

The Washington Post recently released a study

הוושינגטון פוסט פרסם לאחרונה מחקר

showing that films that feature women make 23 cents more on every dollar

שמראה שסרטים המציגים נשים מרוויחים 23 סנטים יותר לכל דולר

than films that don't.

משל סרטים שלא מציגים נשים.

Furthermore, my colleagues and I commissioned a study

עוד יותר, העמיתות שלי ואני הזמנו מחקר

comparing 1,700 films made over the last five years

שהשווה 1,700 סרטים שהופקו בחמש השנים האחרונות

and, looking at the average returns on investment --

והתברר שההחזר הממוצע על ההשקעה --

so, how much money does that movie make --

כלומר, כמה כסף הסרט מרוויח --

comparing if a man or a woman filled each of the following roles:

בהשוואה בין אם גבר או אשה גילמו את התפקידים הבאים:

director, producer, screenwriter and lead actor.

במאי, מפיק, תסריטאי ושחקן ראשי.

And in every single category,

ובכל אחד מהקטגוריות,

the return on investment is higher if it's a woman.

ההכנסה על ההשקעה היא גבוהה יותר אם אשה נמצאת שם.

Fact: women buy 51 percent of all movie tickets.

עובדה: נשים קונות 51 אחוזים מכל כרטיסי הסרטים.

Films by and about women make more money.

סרטים על ושהופקו על ידי נשים מרוויחים יותר כסף.

And of course, at least some portion of the male population

וכמובן, לפחות חלק מהאוכלוסיה הגברית

does also like women --

גם אוהבת נשים --

(Laughter)

(צחוק)

so "women films" are not just for women.

אז "סרטי נשים" אינם לנשים בלבד.

And yet, Hollywood only targets 18 percent of all of their films

ועדיין, הוליווד מייעדת רק 18% מכל הסרטים שלה

as "women films."

כ"סרטי נשים".

So what you're left with is a giant underserved audience

אז מה שנשאר לכם זה קהל עצום שאין לו מענה

and untapped profit potential.

ופוטנציאל רווחי לא ממומש.

So we exist, and we have stories to tell.

אז אנחנו קיימות, ויש לנו סיפורים לספר.

We have so many stories to tell.

יש לנו כל כך הרבה סיפורים לספר.

And despite everything we've heard: you want to see them.

ולמרות כל מה ששמעתם: אתם רוצים לראות אותם.

The problem is, we've got this thing -- let's call it "Hollywood" --

הבעיה היא, שיש את הדבר הזה -- בא נקרא לו "הוליווד" --

(Laughter)

(צחוק)

no, no, I'm just kidding;

לא, לא, אני צוחקת;

I've met some very nice people in Hollywood --

פגשתי כמה אנשים מאוד נחמדים בהוליווד --

Hollywood, preventing us from getting to you.

הוליווד, מונעת מאתנו מלהגיע אליכם.

So here is my four-point plan for the revolution,

אז הנה תכנית ארבעת השלבים שלי למהפכה,

and everybody -- man or woman, in this room or anywhere in the world --

וכולם -- גברים ונשים בחדר הזה ובכל מקום בעולם --

is going to get to help.

יירתמו לעזור.

And this revolution is not just for women.

והמהפכה הזאת לא מיועדת לנשים בלבד.

Anyone who has been disenfranchised,

כל אחד שמרגיש שהתעלמו ממנו,

anyone whose story has not been told,

כל מי שהסיפור שלו לא סופר,

the same principles apply,

אותו העקרון חל גם עליו.

and I really hope we can do the revolution together.

ואני ממש מקווה שאנחנו יכולים להחיל את המהפכה הזו יחד.

My four-point plan.

תכנית ארבעת השלבים שלי.

Number one: watch movies.

אחד: צפו בסרטים.

Isn't this a good revolution?

נכון שזו מהפכה מעולה?

(Laughter)

(צחוק)

OK, first I want to talk to anyone who watches movies.

אוקיי, קודם כל אני רוצה לדבר לכל מי שצופה בסרטים.

Who watches movies in here?

מי צופה כאן בסרטים?

Great!

יופי!

Will you pledge to watch one film by a female filmmaker per month?

האם אתם מוכנים להתחייב לצפות בסרט אחד שהופק על ידי נשים בכל חודש?

That's it, just start there. Great!

זהו, פשוט תתחילו שם. יופי!

If you need help finding them,

אם אתם צריכים עזרה למצוא אותם,

you can go to the website, moviesbyher.com

אתם יכולים ללכת לאתר האינטרנט, moviesbyher.com

It's an easily searchable database of films by women.

זה מאגר מידע קל לשימוש של סרטים שנעשו בידי נשים

And as you start watching all movies,

וכשתתחילו לצפות בכל הסרטים

I just want you to pay attention to the female characters.

אני רק רוצה שתשימו לב לדמויות הנשיות.

How many of them are there?

כמה מהן יש?

What are they wearing?

מה הן לובשות?

Or not?

או לא לובשות?

Do they get to do cool things,

האם הן עושות דברים מגניבים,

or are they just there to emotionally support the men?

או שהן פשוט נמצאות שם כדי לתת תמיכה רגשית לגברים?

I'm telling you, once you see this, you're not going to be able to unsee it.

אני אומרת לכם, ברגע שתראו את זה, אתם לא תוכלו להפסיק לראות את זה.

And as you start noticing this, it's going to shift your viewing habits.

וככל שתשימו לב לזה, זה ישנה את הרגלי הצפיה שלכם.

And this already sizable market is going to continue to grow.

והשוק הזה שהוא כבר די גדול, ימשיך לצמוח.

Step two: make movies.

מספר שתיים: הפיקו סרטים.

So now I'm talking to all the female filmmakers out there:

אז עכשיו אני מדברת לכל יוצרות הסרטים שם בחוץ:

we need you to be very brave.

אנחנו צריכים שתהיו ממש אמיצות.

It will be harder for you to make movies.

יהיה לכן יותר קשה ליצור סרטים.

In fact, there will be an entire industry constantly telling you

למעשה, תהיה תעשיה שלמה שלא תפסיק לומר לכם

that your stories don't matter.

שהסיפורים שלכם לא משנים

And we need you to make them, anyway.

ואנחנו צריכים שתיצרו אותם בכל מקרה.

That 18 percent in the micro-budget range -- that is on us to fix.

אותם 18% בטווח הסרטים של תקציבי המיקרו -- זה באחריותנו לתקן.

Don't wait for permission.

אל תחכו לקבל רשות.

Don't wait for somebody to pick you,

אל תחכו שמישהו יבחר בכן

because 95 percent says they are not going to.

כי 95% אחוזים משמעם שהם לא הולכים לעשות את זה.

Crowd fund.

תעשו מימון המונים.

Write letters to eccentric relatives.

תכתבו מכתבים לקרובי משפחה הזויים.

I know how hard it is,

אני יודעת כמה זה קשה,

but you have to make your movies -- now, today, features, not shorts.

אבל אתן חייבות ליצור את הסרטים שלכן -- עכשיו, היום, סרטים באורך מלא, לא קצרים.

There is an audience for them, and they want and need to see them.

יש קהל צופים עבורם, והם רוצים וצריכים לצפות בהם.

Three: invest in each other.

שלוש: השקיעו זו בזו.

Fellow female filmmakers, I feel like we need to stop wasting so much energy

יוצרות סרטים, אני מרגישה שאנחנו צריכות להפסיק לבזבז כל כך הרבה אנרגיה

on a system that does not want us.

על מערכת שלא רוצה בנו.

We need to find our audience and invest in cultivating them.

אנחנו צריכות למצוא את הקהל שלנו ולהשקיע בפיתוח שלו.

If we can figure out how to make our movies

אם נוכל להבין איך ליצור את הסרטים שלנו

and deliver them to the audiences that want them,

ולהעביר אותם לקהלים שרוצים בהם,

that's it.

זה המפתח.

That's the whole game.

זה כל המשחק.

And whatever they're doing in the middle

וכל מה שהם עושים בנתיים

is going to cease to be quite so important.

יפסיק להיות כל כך חשוב.

Audiences, invest in us.

קהל, השקיעו בנו.

Help us make the movies that you want to see.

עזרו לנו ליצור את הסרטים שאתם רוצים לראות.

If you can give a female filmmaker 25 dollars in a crowdfunding campaign,

אם אתם יכולים לתרום ליוצרת סרטים 25 דולרים בקמפיין מימון המונים,

great, do that.

מצוין, עשו זאת.

If you can invest more seriously

אם אתם יכולים להשקיע יותר ברצינות

and help us over that critical million-dollar hurdle,

ולעזור לנו להתגבר על מכשול מיליון הדולרים,

do that.

עשו זאת.

But invest in seeing the other half of the story.

אבל השקיעו בראייה של החלק השני של הסיפור.

Four: disrupt through business.

ארבע: שיבוש באמצעות עסקים.

So now I'm talking to all of the businesspeople

אז עכשיו אני מדברת אל כל אנשי העסקים

and entrepreneurs.

והיזמים.

This does not happen very often in the world,

זה לא קורה הרבה פעמים בעולם,

but right here we have a golden situation

אבל ממש כאן ועכשיו יש לכם הזדמנות פז

in which you can enact significant social change

בה אתם יכולים להניע שינוי חברתי משמעותי

while also making money.

ובמקביל להרוויח כסף.

Hollywood is a system ripe for disruption.

הוליווד היא מערכת בשלב בשל לשיבושים.

The old models of financing and distribution are crumbling --

המודלים הישנים של מימון והפצה מתפוררים --

please come in and disrupt it.

בבקשה, בואו ושבשו אותה.

I'll give you an example.

אתן לכם דוגמא.

Right now, with some incredible women,

כרגע, בעזרתן של כמה נשים מדהימות,

I am launching the "The 51 Fund."

אני משיקה את "קרן 51".

It's a venture capital fund

זוהי קרן הון סיכון

that will finance films written, directed and produced by women

שתממן סרטים שיכתבו, יבוימו ויופקו על ידי נשים

in that critical $1-5 million range.

באותו טווח קריטי של 1-5 מיליון דולר.

We will give a significant number of female filmmakers

אנחנו ניתן למספר משמעותי של יוצרות סרטים

the chance to make their movies

את ההזדמנות ליצור את הסרטים שלהן

and we will deliver them to the audiences who want them.

ונעביר אותם לקהלים שרוצים בהם.

Good for equality, good for business.

זה טוב לשיוויון, טוב לעסקים.

But that's only one example, we need more.

אבל זו רק דוגמא אחת, אנחנו צריכים עוד.

There is room for so many more.

יש מקום להרבה יותר.

So I say to you:

אז אני אומרת לכם:

Hollywood is leaving money on the table.

הוליווד משאירה כסף על השולחן.

Come pick it up.

בואו לאסוף אותו.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Now, all of this may seem like a lot, but it is actually so doable.

עכשיו, כל זה יכול להיראות כמו הרבה, אבל זה בר ביצוע.

Entrenched systems don't change because you ask the people in charge,

מערכות מחופרות לא משתנות כי ביקשתם רשות מהאחראים,

they change because all of the people who don't have what they want

הן משתנות כי כל האנשים שאין להם את מה שהם רוצים

rise up and make that change happen.

מתאחדים ומביאים את אותו שינוי.

And don't you want to?

לא הייתם רוצים בזה?

I want to see what the other 51 percent of the population has to say.

אני רוצה לראות מה 51% האחרים באוכלוסיה רוצים לומר.

I want to watch movies that teach me about people

אני רוצה לצפות בסרטים שמלמדים אותי על אנשים

who are different than I am.

שונים ממני.

I want to see women's bodies on film that aren't perfect.

אני רוצה לראות גוף נשי בסרטים שאינו מושלם

I want to give our little boys the chance

אני רוצה לתת לבנים הקטנים שלנו את ההזדמנות

to empathize with female characters

לחוש אמפתיה עם דמויות נשיות

so that they can become more whole men.

כך שהם יוכלו לגדול להיות גברים יותר שלמים.

And I definitely want to give a little girl

ואני בהחלט רוצה לתת לילדה קטנה

who may not have a real-life role model

שאולי אין לה דמות לחיקוי בחיים

the chance to watch movies

את ההזדמנות לצפות בסרטים

and see women doing everything she dreams of achieving.

ולראות נשים שעושות את כל מה שהיא חולמת לעשות.

This is not about making one industry better.

לא מדובר בשיפור של תעשיה אחת.

This is about making a better world.

אלא על שיפור של העולם כולו.

Will you help?

אתם מוכנים לעזור?

The time for waiting is over.

הזמן להמתין נגמר.

The time for the revolution is now.

הזמן למהפכה הוא עכשיו.

(Cheers and applause)

(מחיאות כפיים)