We can start winning the war against cancer | Adam de la Zerda

מתרגם: Boaz Hovav מבקר: Sigal Tifferet

"We're declaring war against cancer,

"הכרזנו מלחמה כנגד מחלת הסרטן,

and we will win this war by 2015."

"וננצח במלחמה עד שנת 2015."

This is what the US Congress and the National Cancer Institute declared

זוהי הכרזה של הקונגרס האמריקאי והמכון הלאומי לחקר הסרטן

just a few years ago, in 2003.

שניתנה לפני מספר שנים, בשנת 2003.

Now, I don't know about you, but I don't buy that.

אני לא יודע מה אתם חושבים, אבל אני לא השתכנעתי.

I don't think we quite won this war yet,

לא נראה לי שניצחנו במלחמה הזו עדיין,

and I don't think anyone here will question that.

ואני לא חושב שיש כאן מישהו שמפקפק בכך.

Now, I will argue that a primary reason

אני טוען שסיבה עיקרית

why we're not winning this war against cancer

בגללה אנו לא מנצחים במלחמה נגד מחלת הסרטן

is because we're fighting blindly.

היא שאנו נלחמים במחלה בעיניים עצומות.

I'm going to start by sharing with you a story about a good friend of mine.

אני אפתח בסיפור על חבר טוב שלי.

שמו אהוד.

His name is Ehud,

and a few years ago, Ehud was diagnosed with brain cancer.

לפני מספר שנים, אהוד אובחן כחולה בסרטן במוח.

And not just any type of brain cancer:

ולא סתם סרטן במוח:

he was diagnosed with one of the most deadly forms of brain cancer.

אחד מסוגי סרטן המוח הקטלניים ביותר.

In fact, it was so deadly

למעשה, זה סרטן כה קטלני

that the doctors told him that they only have 12 months,

שהרופאים אמרו לו שיש להם רק 12 חודשים,

and during those 12 months, they have to find a treatment.

ובמהלך 12 החודשים הללו, הם חייבים למצוא לו טיפול.

They have to find a cure,

הם חייבים למצוא לו מרפא,

and if they cannot find a cure, he will die.

ואם הם לא ימצאו, הוא ימות.

Now, the good news, they said,

החדשות הטובות, כך הם אמרו,

is that there are tons of different treatments to choose from,

הן שיש המון טיפולים שונים שניתן להשתמש בהם,

but the bad news is

החדשות הרעות

that in order for them to tell if a treatment is even working or not,

הן שכדי לדעת אם טיפול עובד או לא,

well, that takes them about three months or so.

צריך לחכות בערך שלושה חודשים.

So they cannot try that many things.

כך שהם לא יכולים לנסות הרבה טיפולים.

Well, Ehud is now going into his first treatment,

כך שאהוד התחיל את הטיפול הראשון,

and during that first treatment, just a few days into that treatment,

ובמהלך הטיפול הראשון, ממש בימי הטיפול הראשונים,

I'm meeting with him, and he tells me, "Adam, I think this is working.

נפגשנו, והוא אמר לי, "אדם, אני חושב שהטיפול עובד.

I think we really lucked out here. Something is happening."

"נראה לי שהיה לנו המון מזל, משהו קורה."

And I ask him, "Really? How do you know that, Ehud?"

ואני שאלתי, "באמת? איך אתה יודע אהוד?"

והוא ענה, "תשמע, אני מרגיש ממש נורא.

And he says, "Well, I feel so terrible inside.

Something's gotta be working up there.

"כך שמשהו בטוח עובד שם.

"זה פשוט חייב להיות."

It just has to."

Well, unfortunately, three months later, we got the news, it didn't work.

למרבה הצער, לאחר שלושה חודשים חזרו התוצאות. הטיפול לא עבד.

And so Ehud goes into his second treatment.

ואהוד התחיל את הטיפול השני.

And again, the same story.

ושוב, אותו סיפור.

"It feels so bad, something's gotta be working there."

"זה מרגיש ממש נורא, משהו בטוח עובד כאן."

And then three months later, again we get bad news.

ואחרי שלושה חודשים, שוב קיבלנו בשורות רעות.

Ehud is going into his third treatment, and then his fourth treatment.

אהוד מתחיל את הטיפול השלישי, ואז את הרביעי.

And then, as predicted, Ehud dies.

ואז, כמו שהרופאים צפו, אהוד נפטר.

Now, when someone really close to you is going through such a huge struggle,

אתם יודעים, כשמישהו קרוב אליכם עובר מאבק עצום כל כך,

you get really swamped with emotions.

אתה ממש מוצף ברגשות.

A lot of things are going through your head.

המון דברים חולפים בראש.

For me, it was mostly outrage.

אצלי, זה היה בעיקר כעס.

I was just outraged that, how come this is the best that we can offer?

כעסתי על הכל, איך ייתכן שזה הטיפול הטוב ביותר שאנחנו יכולים להציע?

And I started looking more and more into this.

והתחלתי ללמוד את הנושא.

As it turns out, this is not just the best that doctors could offer Ehud.

והסתבר לי, שזה לא רק הטיפול שהרופאים הציעו לאהוד.

It's not just the best doctors could offer patients with brain cancer generally.

וזה לא רק הטיפול שהרופאים מציעים לכל חולי סרטן המוח בכלל.

We're actually not doing that well all across the board with cancer.

אנחנו לא ממש מצליחים למצוא טיפול לכל חולי הסרטן.

I picked up one of those statistics,

בחרתי נתון סטטיסטי אחד,

and I'm sure some of you have seen those statistics before.

אני בטוח שחלק מכם מכירים אותו.

This is going to show you here how many patients actually died of cancer,

אתם יכולים לראות כאן כמה חולים מתו מסרטן.

in this case females in the United States,

במקרה הזה מדובר בנשים בארה"ב,

ever since the 1930s.

משנת 1930.

You'll notice that there aren't that many things that have changed.

תוכלו לראות שלא השתנה הרבה.

It's still a huge issue.

עדיין מדובר בבעיה עצומה.

You'll see a few changes, though.

ניתן להבחין במספר שינויים.

You'll see lung cancer, for example, on the rise.

ניתן לראות שסרטן הריאה, לדוגמא, נמצא בעליה.

Thank you, cigarettes.

תודה לכן סיגריות.

And you'll also see that, for example, stomach cancer

וניתן לראות גם, לדוגמא, את סרטן הקיבה

once used to be one of the biggest killers of all cancers,

שפעם היה אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר,

is essentially eliminated.

וכיום הוא מוגר.

Now, why is that? Anyone knows, by the way?

ולמה זה קרה? מישהו יודע?

Why is it that humanity is no longer struck by stomach cancer?

מדוע אנשים כבר לא מתים מסרטן הקיבה?

What was the huge, huge medical technology breakthrough

מה הייתה פריצת הדרך הרפואית העצומה

that came to our world that saved humanity from stomach cancer?

שהגיעה לעולם והצילה את האנושות מסרטן הקיבה?

Was it maybe a new drug, or a better diagnostic?

האם מדובר בתרופה חדשה, או אבחנה משופרת?

You guys are right, yeah.

אתם צודקים חבר'ה, כן.

It's the invention of the refrigerator,

מדובר בהמצאת המקרר,

and the fact that we're no longer eating spoiled meats.

ובעובדה שאנחנו כבר לא אוכלים בשר מקולקל.

So the best thing that happened to us so far

כך שהדבר הטוב ביותר שקרה לנו עד כה

in the medical arena in cancer research

בזירה הרפואית ובחקר הסרטן

is the fact that the refrigerator was invented.

הוא למעשה המצאת המקרר.

(Laughter)

(צחוק)

And so -- yeah, I know.

וכך – כן, אני יודע.

We're not doing so well here.

אנחנו לא ממש מצליחים.

I don't want to miniaturize the progress

אני לא רוצה למזער את ההתקדמות

and everything that's been done in cancer research.

ואת כל מה שנעשה בחקר הסרטן.

Look, there is like 50-plus years of good cancer research

תראו, יש מעל 50 שנות מחקר טוב בתחום הסרטן

that discovered major, major things that taught us about cancer.

בהן התגלו תגליות עצומות שלימדו אותנו על מחלת הסרטן.

But all that said,

ולמרות זאת,

we have a lot of heavy lifting to still do ahead of us.

יש עוד המון עבודה לעשות.

Again, I will argue that the primary reason why this is the case,

ושוב, אני טוען שהסיבה העיקרית

why we have not done that remarkably well,

לכך שלא הצלחנו כל כך עד היום,

is really we're fighting blindly here.

היא שאנחנו נלחמים בעיניים עצומות.

And this is where medical imaging comes in.

וכאן נכנסת טכנולוגיית ההדמיה הרפואית.

This is where my own work comes in.

כאן נכנסת העבודה שלי.

And so to give you a sense of the best medical imaging

כדי להבין מהי ההדמיה הרפואית הטובה ביותר

that's offered today to brain cancer patients,

שניתן להציע כיום לחולי סרטן המוח,

or actually generally to all cancer patients,

ובעצם לכלל חולי הסרטן,

take a look at this PET scan right here.

תראו את סריקת ה-PET הזו.

Let's see. There we go.

בואו נראה. הנה זה.

So this is a PET/CT scan,

זוהי סריקת PET/CT,

and what you'll see in this PET/CT scan

ומה שניתן לראות בסריקת ה- PET/CT

is the CT scan will show you where the bones are,

הוא שה-CT מראה לנו את העצמות,

and the PET scan will show you where tumors are.

וה-PET מראה לנו את הגידול.

Now, what you can see here

מה שרואים כאן

is essentially a sugar molecule

הוא בעצם מולקולות של סוכר

that was added a small little tag

אליה הוספנו סמן קטן

that is signaling to us outside of the body,

שניתן לקלוט מחוץ לגוף,

"Hey, I'm here."

"היי, אני כאן."

And those sugar molecules are injected into these patients by the billions,

ומולקולות הסוכר הללו מוזרקות לחולים בכמות עצומה,

and they're going all over the body

הן נעות ברחבי הגוף כולו

looking for cells that are hungry for sugar.

ומחפשות תאים שרעבים לסוכר.

You'll see that the heart, for example, lights up there.

תראו איך הלב, לדוגמא, מואר בתמונה.

That's because the heart needs a lot of sugar.

כי הלב צורך המון סוכר.

You'll also see that the bladder lights up there.

תראו גם שהשלפוחית מוארת כאן.

That's because the bladder is the thing that's clearing

כי השלפוחית היא המקום שמפנה

the sugar away from our body.

את הסוכר מהגוף שלנו.

And then you'll see a few other hot spots,

ואז תראו מספר נקודות 'חמות' נוספות,

and these are in fact the tumors.

ואלו הם למעשה גידולים סרטניים.

Now, this is a really a wonderful technology.

מדובר בטכנולוגיה נהדרת.

For the first time it allowed us to look into someone's body

בפעם הראשונה יכולנו להביט אל תוך גופו של אדם

without picking up each and every one of the cells

בלי להוציא את כל התאים הללו

and putting them under the microscope,

ולהביט בהם במיקרוסקופ,

אלא בדרך לא חודרנית שמאפשרת להביט אל תוך גוף האדם

but in a noninvasive way allowing us to look into someone's body

and ask, "Hey, has the cancer metastasized?

ולהגיד, "היי, האם הסרטן שלח גרורות?

Where is it?"

"איפה זה נמצא?"

And the PET scans here are showing you very clearly

וסריקות ה-PET שכאן מראות בצורה ברורה מאד

where are these hot spots, where is the tumor.

היכן נמצאות הנקודות החמות, היכן נמצא הגידול.

So as miraculous as this might seem,

אבל כמה שזה נראה לנו מופלא,

unfortunately, well, it's not that great.

למרבה הצער, זה לא כל כך מרשים.

You see, those small little hot spots there.

אתם רואים את הנקודות החמות האלו.

Can anyone guess how many cancer cells are in any one of these tumors?

אתם יכולים לנחש כמה תאי סרטן יש בכל נקודה כזו?

So it's about 100 million cancer cells,

מדובר בכ-100 מיליון תאי סרטן,

and let me make sure that this number sunk in.

אני רוצה שתחשבו על המספר הזה.

In each and every one of these small little blips

ובכל נקודה קטנה כזו

that you're seeing on the image,

שאתם רואים כאן בתמונת ההדמיה,

there needs to be at least 100 million cancer cells

חייבים להיות לפחות 100 מיליון תאי סרטן

in order for it to be detected.

על מנת שנוכל לראות אותם בהדמיה.

Now, if that seemed to you like a very large number,

ואם נראה לכם שמדובר במספר עצום,

it is a very large number.

אכן, מדובר במספר עצום.

This is in fact an incredibly large number,

למעשה מדובר במספר גדול להדהים,

because what we really need in order to pick up something early enough

כי מה שבאמת דרוש לנו לאיתור מוקדם של הסרטן

כדי שנוכל לטפל בו בזמן, לתת טיפול משמעותי,

to do something about it, to do something meaningful about it,

לשם כך נצטרך לאתר גידולים בגודל של אלף תאים,

well, we need to pick up tumors that are a thousand cells in size,

ובאופן אידאלי אפילו תאים בודדים.

and ideally just a handful of cells in size.

כך שברור שאנחנו רחוקים מאד מהיעד הזה.

So we're clearly pretty far away from this.

בואו נערוך ניסוי קטן.

So we're going to play a little experiment here.

I'm going to ask each of you to now play and imagine

אני רוצה שתעמידו פנים ותדמיינו

that you are brain surgeons.

שאתם מנתחי מוח.

And you guys are now at an operating room,

ואתם נמצאים כרגע בחדר הניתוח,

and there's a patient in front of you,

ויש מולכם חולה,

and your task is to make sure that the tumor is out.

ומבקשים מכם לוודא שהוצאתם את כל הגידול.

So you're looking down at the patient,

ואתם מביטים על החולה,

the skin and the skull have already been removed,

העור והגולגולת כבר הוסרו,

so you're looking at the brain.

ואתם מביטים על המוח.

And all you know about this patient

וכל מה שאתם יודעים לגבי החולה הזה

is that there's a tumor about the size of a golf ball or so

הוא שיש לו גידול בגודל כדור גולף

in the right frontal lobe of this person's brain.

באונה הימנית הקדמית של המוח.

And that's more or less it.

וזהו.

So you're looking down, and unfortunately everything looks the same,

ואתם מביטים במוח, ולמרבה הצער הכל נראה אותו הדבר,

because brain cancer tissue and healthy brain tissue

כי רקמת סרטן המוח ורקמת המוח הבריאה

really just look the same.

נראות ממש אותו הדבר.

And so you're going in with your thumb,

ואתם ממששים עם האגודל,

ואתם לוחצים קצת על המוח,

and you start to press a little bit on the brain,

because tumors tend to be a little harder, stiffer,

כי גידולים נוטים להיות קצת יותר קשים, נוקשים,

and so you go in and go a little bit like this and say,

אז אתם מתחילים לגעת ועושים ככה ואומרים,

"It seems like the tumor is right there."

"נראה שהגידול נמצא ממש כאן."

Then you take out your knife and start cutting the tumor

ואתם מוציאים את סכין המנתחים ומתחילים לחתוך את הגידול

piece by piece by piece.

חתיכה בכל פעם.

And as you're taking the tumor out,

ובזמן שאתם מוציאים את הגידול,

then you're getting to a stage where you think,

אתם מגיעים לשלב בו אתם חושבים,

"או קיי, סיימתי. הוצאתי את הכל."

"Alright, I'm done. I took out everything."

And at this stage, if that's --

ובשלב זה, גם אם –

so far everything sounded, like, pretty crazy --

עד כה הכל נשמע קצת משוגע –

you're now about to face the most challenging decision of your life here.

עכשיו אתם עומדים בפני ההחלטה הקשה ביותר בחייכם.

Because now you need to decide,

כי עכשיו אתם צריכים להחליט,

should I stop here and let this patient go,

האם לסיים את הניתוח עכשיו, ולשחרר את החולה,

risking that there might be some leftover cancer cells behind

לקחת את הסיכון שהשארתם תאי סרטן במוח

that I just couldn't see,

תאים שלא יכולתם לראות,

or should I take away some extra margins,

או להוציא עוד רקמת מוח מהשוליים,

typically about an inch or so around the tumor

בדרך כלל כשני סנטימטר סביב הגידול

just to be sure that I removed everything?

רק כדי להיות בטוחים שהסרתם הכל?

So this is not a simple decision to make,

לא מדובר בהחלטה פשוטה,

and unfortunately this is the decision

ולצערי זו ההחלטה

that brain cancer surgeons have to take every single day

שמנתחי סרטן המוח חייבים לקבל בכל יום בשבוע

as they're seeing their patients.

כשהם מטפלים בחולים שלהם.

And so I remember talking to a few friends of mine in the lab,

ואני זוכר שדיברתי עם כמה חברים במעבדה,

and we say, "Boy, there's got to be a better way."

ואמרנו, "חייבת להיות שיטה טובה יותר."

But not just like you tell a friend that there's got to be a better way.

אבל לא כמו שאומרים לחברים שחייבת להיות שיטה טובה יותר.

פשוט חייבת (!) להיות שיטה טובה יותר.

There's just got to be a better way here.

This is just incredible.

זה פשוט לא ייאמן.

And so we looked back.

ואז חשבנו קצת.

Remember those PET scans I told you about, the sugar and so on.

זוכרים את סריקות ה-PET, הסוכר וכל זה.

אמרנו, אולי במקום מולקולות הסוכר,

We said, hey, how about instead of using sugar molecules,

ניקח חלקיקים קטנים של זהב,

let's maybe take tiny, tiny little particles made of gold,

and let's program them with some interesting chemistry around them.

ונתכנת אותם עם כמה חומרים כימיים.

Let's program them to look for cancer cells.

נתכנת אותם לחפש את תאי הסרטן.

And then we will inject these gold particles

ואז נזריק את חלקיקי הזהב

into these patients by the billions again,

לחולה בכמות עצומה,

and we'll have them go all over the body,

ונחכה שהם יגיעו לכל מקום בגוף,

and just like secret agents, if you will,

וממש כמו סוכנים חשאיים,

go and walk by every single cell in our body

הם יעברו ליד כל תא בגוף שלנו

and knock on the door of that cell,

וינקשו על דלתות התא,

and ask, "Are you a cancer cell or are you a healthy cell?

וישאלו: "האם אתה תא סרטני או תא בריא?"

אם אתה תא בריא, נמשיך הלאה.

If you're a healthy cell, we're moving on.

אם אתה תא סרטני, ניצמד אליך וננצנץ,

If you're a cancer cell, we're sticking in and shining out

and telling us, "Hey, look at me, I'm here."

ונודיע, "היי, תראו אותי, אני כאן."

And they'll do it through some interesting cameras

והם יעשו זאת בעזרת מצלמות מעניינות

שפיתחנו במעבדה שלנו.

that we developed in the lab.

And once we see that, maybe we can guide brain cancer surgeons

וכשנראה את הנצנוץ, אולי נוכל להנחות את מנתחי המוח

towards taking only the tumor and leaving the healthy brain alone.

ונעזור להם להוציא רק את הגידול ולהשאיר את רקמת המוח הבריאה.

And so we've tested that, and boy, this works well.

אז בדקנו את השיטה, והיא ממש עובדת טוב.

So I'm going to show you an example now.

אראה לכם דוגמא.

What you're looking at here

מה שאתם רואים כאן

is an image of a mouse's brain,

הוא הדמייה של מוח עכבר,

and we've implanted into this mouse's brain

והשתלנו בו גידול קטן

a small little tumor.

ממש ממש קטן.

And so this tumor is now growing in this mouse's brain,

והגידול הזה גדל במוחו של העכבר,

and then we've taken a doctor and asked the doctor

ופנינו לרופא וביקשנו ממנו

לנתח את העכבר כאילו שהוא חולה אנושי,

to please operate on the mouse as if that was a patient,

and take out piece by piece out of the tumor.

ולהוציא את כל חלקי הגידול.

And while he's doing that,

ובזמן שהוא מנתח,

we're going to take images to see where the gold particles are.

אנחנו נצלם תמונות ונראה היכן נמצאים חלקיקי הזהב.

And so we're going to first start

אז נתחיל את התהליך

by injecting these gold particles into this mouse,

ונזריק את חלקיקי הזהב לעכבר,

and we're going to see right here at the very left there

ונראה כאן בקצה השמאלי

that image at the bottom

שהתמונה שלמטה

is the image that shows where the gold particles are.

היא התמונה שמראה לנו היכן נמצאים חלקיקי הזהב.

The nice thing is that these gold particles

מה שיפה הוא שחלקיקי הזהב

actually made it all the way to the tumor,

חדרו ממש אל תוך הגידול,

and then they shine out and tell us, "Hey, we're here. Here's the tumor."

ומשם הם מנצנצים וקוראים לנו, "היי, אנחנו כאן. הגידול כאן."

So now we can see the tumor,

ועכשיו אפשר לראות את הגידול,

but we're not showing this to the doctor yet.

אבל אנחנו לא מראים זאת לרופא עדיין.

We're asking the doctor, now please start cutting away the tumor,

אנחנו מבקשים ממנו, תתחיל להסיר את הגידול בבקשה,

and you'll see here the doctor just took the first quadrant of the tumor

ורואים כאן שהרופא מוציא את הרבע הראשון של הגידול

ורואים שהרבע הזה חסר עכשיו.

and you see that first quadrant is now missing.

ואז הרופא הוציא רבע שני, ושלישי,

The doctor then took the second quadrant, the third,

ועכשיו נראה שהוא הוציא הכל.

and now it appears to be everything.

ובשלב הזה, הרופא חזר אלינו ואמר,

And so at this stage, the doctor came back to us and said,

"זהו, סיימתי. מה לעשות עכשיו?

"Alright, I'm done. What do you want me to do?

Should I keep things as they are

"לעצור כאן

or do you want me to take some extra margins around?"

"או להסיר עוד רקמה מהשוליים?"

And then we said, "Well, hang on."

ואנחנו אמרנו, "חכה רגע."

אמרנו לו, "פספסת את שתי הנקודות האלה,

We told the doctor, "You've missed those two spots,

so rather than taking huge margins around,

"ובמקום להסיר שוליים עצומים מסביב,

"תוציא רק את שני האזורים הקטנים האלה.

only take out those tiny little areas.

Take them out, and then let's take a look."

"ונבדוק שוב."

אז הרופא הוציא אותם, ותאמינו או לא

And so the doctor took them away, and lo and behold,

the cancer is now completely gone.

הסרטן עבר לגמרי.

Now, the important thing

הדבר החשוב

is that it's not just that the cancer is completely gone

הוא שלא רק שהוצאנו את כל הגידול

from this person's brain,

מתוך המוח של החולה,

or from this mouse's brain.

או מהמוח של העכבר.

The most important thing

הדבר החשוב ביותר

is that we did not have to take huge amounts of healthy brain

הוא שלא היינו צריכים להוציא כמות עצומה של רקמת מוח בריאה

in the process.

תוך כדי הניתוח.

And so now we can actually imagine a world

כך שעכשיו ניתן לדמיין עולם

where doctors and surgeons, as they take away a tumor,

בו רופאים ומנתחים, כשהם מוציאים גידול,

they actually know what to take out,

יודעים בדיוק את מה להוציא,

and they no longer have to guess with their thumb.

במקום לנחש ולמשש באצבעות.

Now, here's why it's extremely important to take those tiny little leftover tumors.

וחשוב להבין מדוע חובה להסיר את הגידולים הזעירים הללו.

שאריות הגידול האלו, אפילו אם מדובר בכמות תאים קטנה,

Those leftover tumors, even if it's just a handful of cells,

יגדלו ויהפכו לגידול מחדש,

they will grow to recur the tumor,

for the tumor to come back.

והגידול יחזור.

In fact, the reason why 80 to 90 percent

למעשה, הסיבה בגללה 80 עד 90 אחוז

of those brain cancer surgeries ultimately fail

מניתוחי סרטן המוח נכשלים בשורה התחתונה

is because of those small little extra margins that were left positive,

היא שנשארים מספר תאי גידול בשוליים,

those small little leftover tumors that were left there.

שאריות הגידול הללו שנשארו במוח.

So this is clearly very nice,

אז ברור שזה מאד יפה,

but what I really want to share with you is where I think we're heading from here.

אבל מה שבאמת רציתי לספר לכם הוא מה היעד הבא שלנו.

And so in my lab at Stanford,

ובמעבדה שלי בסטנפורד,

my students and I are asking, what should we be working on now?

הסטודנטים שלי ואני חושבים, על מה צריך לעבוד עכשיו?

And I think where medical imaging is heading to

ואני חושב שהיעד הבא של ההדמייה הרפואית

is the ability to look into the human body

הוא היכולת להביט את תוך גוף האדם

and actually see each and every one of these cells separately.

ולראות כל תא ותא בנפרד.

The ability like this would allow us

יכולת כזו תאפשר לנו

to actually pick up tumors way, way earlier in the process,

לזהות גידולים סרטניים בשלב הרבה יותר מוקדם בתהליך,

way before it's 100 million cells inside, so we can actually do something about it.

הרבה לפני שיהיו 100 מיליון תאים, בשלב שבו ניתן עדיין לטפל.

An ability to see each and every one of the cells might also allow us

היכולת לראות כל תא ותא תאפשר לנו

to ask insightful questions.

לשאול שאלות חשובות.

So in the lab, we are now getting to a point

ואנחנו מתקרבים לנקודה

בה נוכל לשאול את תאי הסרטן שאלות מהותיות,

where we can actually start asking these cancer cells real questions,

like, for example, are you responding to the treatment we are giving you or not?

לדוגמא, האם אתם מגיבים לטיפול או לא?

כי אם אתם לא מגיבים, נפסיק את הטיפול הזה מיד,

So if you're not responding, we'll know to stop the treatment right away,

days into the treatment, not three months.

לאחר מספר ימים, לא אחרי שלושה חודשים.

And so also for patients like Ehud

כך שחולים כמו אהוד

that are going through these nasty, nasty chemotherapy drugs,

שעוברים טיפולים כימותרפיים קשים,

for them not to suffer

לא יצטרכו לסבול

through those horrendous side effects of the drugs

מתופעות הלוואי הנוראות של הטיפול

when the drugs are in fact not even helping them.

כאשר הטיפול לא מועיל להם.

So to be frank here,

חשוב להיות כנים,

we're pretty far away from winning the war against cancer,

אנחנו עדיין רחוקים מלנצח את מחלת הסרטן,

just to be realistic.

חשוב להיות מציאותיים.

But at least I am hopeful

אבל יש לי תקווה

that we should be able to fight this war with better medical imaging techniques

שנוכל להילחם במלחמה הזו עם שיטות הדמיה משופרות

in the way that is not blind.

בצורה שאינה עיוורת.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)