Jose Miguel Sokoloff: How we used Christmas lights to fight a war | TED

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

So, I thought a lot about the first word I'd say today,

אז, חשבתי הרבה על המילה הראשונה שאני אגיד היום,

and I decided to say "Colombia."

והחלטתי להגיד "קולומביה."

And the reason, I don't know how many of you have visited Colombia,

והסיבה, אני לא יודע כמה מכם ביקרו בקולומביה,

but Colombia is just north of the border with Brazil.

אבל קולומביה היא ממש על הגבול הצפוני של ברזיל.

It's a beautiful country

זו מדינה יפיפייה

with extraordinary people, like me and others -- (Laughter) --

עם אנשים יוצאי דופן, כמוני ואחרים -- (צחוק) --

and it's populated with incredible fauna, flora.

והיא מאוכלסת בצמחיה וחי יוצאי דופן.

It's got water; it's got everything to be the perfect place.

יש לה מים; יש לה כל מה שצריך כדי להיות מקום מושלם.

But we have a few problems.

אבל יש לנו כמה בעיות.

You may have heard of some of them.

אתם אולי שמעתם על כמה מהן.

We have the oldest standing guerrilla in the world.

יש לנו את הגרילה הקדומה ביותר בעולם.

It's been around for over 50 years,

היא נמצאת בסביבה יותר מ 50 שנה,

which means that in my lifetime,

מה שאומר שבימי חיי,

I have never lived one day of peace in my country.

מעולם לא חייתי יום אחד של שלום במדינה לי.

This guerrilla -- and the main group is the FARC guerrillas,

הגרילה -- והקבוצה העיקרית היא גרילת FARC,

Revolutionary Armed Forces of Colombia --

הכוחות המזויינים המהפכניים של קולומביה --

they have financed their war by kidnapping, by extortion,

הם מימנו את המלחמה שלהם על ידי חטיפות וסחיטות,

by getting into the drug trade, by illegal mining.

על ידי כניסה לסחר בסמים, וכריה לא חוקית.

There has been terrorism. There have been random bombs.

היה טרוריזם. היו פצצות אקראיות.

So it's not good. It's not really good.

אז זה לא טוב. זה לא ממש טוב.

And if you look at the human cost of this war over 50 years,

ואם אתם מביטים בעלות האנושית של המלחמה הזו לאורך 50 שנה,

we have had more than 5.7 million displaced population.

היו לנו יותר מ 5.7 מליון אנשים שהועתקו.

It's one of the biggest displaced populations in the world,

זו אחת מהעתקות האוכלוסיה הגדולות בעולם,

and this conflict has cost over 220,000 lives.

והקונפליקט הזה עלה יותר מ 220,000 חיים.

So it's a little bit like the Bolívar wars again.

אז זה מעט כמו מלחמת בוליבר שוב.

It's a lot of people who have died unnecessarily.

זה הרבה אנשים שמתו לשווא.

We are now in the middle of peace talks,

אנחנו עכשיו באמצע שיחות שלום,

and we've been trying to help resolve this problem peacefully,

וניסינו לעזור לפתור את הבעיה בצורה שלווה,

and as part of that,

וכחלק מזה,

we decided to try something completely lateral and different:

החלטנו לנסות משהו שונה ומקביל לגמרי:

Christmas lights.

אורות חג מולד.

So Christmas lights, and you're saying,

אז אורות חג מולד, ואתם אומרים,

what the hell is this guy going to talk about?

על מה לעזאזל הבחור הזה הולך לדבר?

I am going to talk about gigantic trees

אני אדבר על עצים ענקיים

that we put in nine strategic pathways in the jungle

שהצבנו בתשע דרכים אסטרטגיות בג'ונגל

covered with Christmas lights.

שמכוסים אורות חג מולד.

These trees helped us demobilize 331 guerrillas,

העצים האלה עזרו לנו לפרוק מנשקם 331 חיילי גרילה,

roughly five percent of the guerrilla force at the time.

בערך חמישה אחוזים מכוחות הגרילה באותו הזמן.

These trees were lit up at night,

העצים האלה הודלקו בלילה,

and they had a sign beside them

והיה שלט לידם

that said, "If Christmas can come to the jungle, you can come home.

שאמר, "אם חג המולד יכול להגיע לג'ונגל, אתם יכולים לחזור הביתה.

Demobilize.

התפרקו מנשקיכם.

At Christmas, everything is possible."

בחג המולד הכל אפשרי."

So how do we know these trees worked?

אז איך אנחנו יודעים שהעצים האלה עבדו?

Well, we got 331, which is okay,

ובכן, השגנו 331, שזה בסדר,

but we also know that not a lot of guerrillas saw them,

אבל אנחנו גם יודעים שלא הרבה לוחמי גרילה ראו אותם,

but we know that a lot of guerrillas heard about them,

אבל ידענו שהרבה לוחמי גרילה שמעו עליהם,

and we know this

ואנחנו יודעים את זה

because we are constantly talking to demobilized guerrillas.

מפני שאנחנו מדברים כל הזמן עם חיילים שהניחו את נשקם.

So let me take you back four years before the trees.

אז תנו לי לקחת אתכם ארבע שנים אחורה לפני העצים.

Four years before the trees, we were approached by the government

ארבע שנים לפני העצים, ניגשו אלינו מהממשלה

to help them come up with a communications strategy

כדי לעזור להם עם אסטרטגית תקשורת

to get as many guerrillas as we could out of the jungle.

כדי לגרום להכי הרבה חיילי גרילה לצאת מהג'ונגל.

The government had a military strategy,

לממשלה היתה אסטרטגיה צבאית,

it had a legal strategy,

היתה לה אסטרטגיה משפטית,

it had a political strategy, but it said,

היתה לה אסטרטגיה פוליטית, אבל היא אמרה,

"We don't really have a communications strategy,

"אין לנו ממש אסטרטגית תקשורת,

and it probably would be a good thing to have,"

וזה כנראה יהיה טוב אם תהיה לנו,"

so we decided to immediately jump into this,

אז החלטנו לקפוץ לתוך זה מייד,

because it is an opportunity to affect the outcome of the conflict

מפני שזו היתה הזדמנות להשפיע על התוצאה של הקונפליקט

with the things that we do, with the tools that we have.

עם דברים שאנחנו עושים, עם הכלים שיש לנו.

But we didn't know very much about it.

אבל אנחנו לא יודענו הרבה על זה.

We didn't understand in Colombia, if you live in the cities,

לא הבנו בקולומביה, אם אתם חיים בערים,

you're very far away from where the war is actually happening,

אתם מאוד רחוקים מהמקום בו הלחימה מתרחשת.

so you don't really understand it,

אז אתם לא באמת מבינים אותה,

and we asked the government to give us access

וביקשנו מהממשלה לתת לנו גישה

to as many demobilized guerrillas as possible.

להרבה חיילי גרילה שהתפרקו מנשקם.

And we talked to about 60 of them

ודיברנו עם בערך 60 מהם

before we felt we fully understood the problem.

לפני שהרגשנו שבאמת הבנו את הבעיה.

We talked about -- they told us why they had joined the guerrillas,

דיברנו על -- הם אמרו לנו למה הם הצטרפו לגרילה,

why the left the guerrillas, what their dreams were,

למה הם עזבו את הגרילה, מה החלומות שלהם היו,

what their frustrations were,

מה התסכולים שלהם,

and from those conversations came the underlying insight

ומהשיחות האלו באה תובנה פנימית

that has guided this whole campaign,

שהנחתה את כל הקמפיין הזה,

which is that guerrillas are as much prisoners of their organizations

שזה שגרילה הם אסירים של ארגונם

as the people they hold hostage.

כמו האנשים שהוחזקו בשבי.

And at the beginning, we were so touched by these stories,

ובהתחלה, כל כך התרגשנו מהסיפורים האלה,

we were so amazed by these stories,

כל כך הודהמנו מהסיפורים האלה,

that we thought that maybe the best way to talk to the guerrillas

שחשבנו שאולי הדרך הטובה ביותר לדבר עם הגרילה

was to have them talk to themselves,

היתה לתת להם לדבר עם עצמם,

so we recorded about a hundred different stories during the first year,

אז הקלטנו בערך מאה סיפורים שונים במהלך השנה הראשונה,

and we put them on the radio and television

ושמנו אותם בטלוויזיה וברדיו

so that the guerrillas in the jungle could hear stories, their stories,

כך שהגרילה בג'ונגלים יכלו לשמוע את הסיפורים, הסיפורים שלהם,

or stories similar to theirs,

או סיפורים דומים לשלהם,

and when they heard them, they decided to go out.

וכשהם שמעו אותם, הם החליטו לצאת.

I want to tell you one of these stories.

אני רוצה לספר לכם אחד מהסיפורים האלה.

This person you see here is Giovanni Andres.

האדם הזה שאתם רואים פה הוא ג'יובני אנדרס.

Giovanni Andres is 25 when we took that picture.

ג'יובני אנדרס היה בן 25 כשצילמנו את התמונה הזו.

He had been seven years in the guerrilla, and he had demobilized very recently.

הוא היה שבע שנים בגרילה, והוא התפרק מנשקו ממש לאחרונה.

His story is the following:

הסיפור שלו הוא זה:

He was recruited when he was 17,

הוא גוייס כשהיה בן 17,

and sometime later, in his squadron, if you will,

ומתישהו לאחר מכן, במחלקה שלו, את תרצו,

this beautiful girl was recruited, and they fell in love.

בחורה יפיפייה גוייסה, והם התאהבו.

Their conversations were about what their family was going to be like,

השיחות שלהם היו על איך המשפחה שלהם תהיה,

what their kids' names would be,

מה יהיו שמות הילדים שלהם,

how their life would be when they left the guerrilla.

איך החיים שלהם יהיו כשהם יעזבו את הגרילה.

But it turns out

אבל מסתבר

that love is very strictly forbidden in the lower ranks of the guerrilla,

שאהבה היא לגמרי אסורה בדרגות הנמוכות של הגרילה,

so their romance was discovered and they were separated.

אז הרומן שלהם התגלה והם הופרדו.

He was sent very far away, and she was left behind.

הוא נשלח הרחק והיא נשארה מאחור.

She was very familiar with the territory,

היא הכירה את האזור היטב,

so one night, when she was on guard,

אז לילה אחד, כשהיא היתה בשמירה,

she just left,

היא פשוט עזבה,

and she went to the army, she demobilized,

והיא הלכה לצבא, היא התפרקה מנשקה,

and she was one of the persons that we had the fortune to talk to,

והיא היתה אחד האנשים שהיה לנו מזל לדבר איתם,

and we were really touched by this story,

והסיפור שלה ממש נגע בנו,

so we made a radio spot,

אז עשינו פינה ברדיו,

and it turns out, by chance,

ומסתבר שבמקרה,

that far away, many, many kilometers north,

הרחק הרחק, הרבה קילומטרים צפונה,

he heard her on the radio,

הוא שמע אותה ברדיו,

and when he heard her on the radio, he said, "What am I doing here?

וכשהוא שמע אותה ברדיו, הוא אמר, "מה אני עושה פה?

She had the balls to get out. I need to do the same thing."

היו לה הביצים לצאת, אני צריך לעשות אותו הדבר."

And he did.

וכך הוא עשה.

He walked for two days and two nights,

הוא פשוט הלך שני ימים ושני לילות,

and he risked his life and he got out,

והוא סיכן את חייו כדי לצאת,

and the only thing he wanted was to see her.

והדבר היחיד שהוא רצה היה לראות אותה.

The only thing that was in his mind was to see her.

הדבר היחיד שהוא חשב עליו היה לראות אותה.

The story was, they did meet.

הסיפור היה, הם נפגשו באמת,

I know you're wondering if they did meet.

אני יודע שאתם תוהים אם הם נפגשו.

They did meet.

הם נפגשו.

She had been recruited when she was 15, and she left when she was 17,

היא גוייסה כשהיתה בת 15, ועזבה כשהיתה בת 17,

so there were a lot of other complications,

אז היו הרבה סיבוכים אחרים,

but they did eventually meet.

אבל הם נפגשו לבסוף.

I don't know if they're together now, but I can find out. (Laughter)

אני לא יודע אם הם יחד עכשיו, אבל אני יכול לברר. (צחוק)

But what I can tell you is that our radio strategy was working.

אבל מה שאני יכול להגיד לכם זה שאסטרטגיית הרדיו שלנו עבדה.

The problem is that it was working in the lower ranks of the guerrilla.

הבעיה היא שהיא עבדה בשורות הנמוכות של הגרילה.

It was not working with the commanders,

זה לא עבד עם המפקדים,

the people that are more difficult to replace,

האנשים שיותר קשים להחלפה,

because you can easily recruit but you can't get the older commanders.

מפני שאתם יכולים לגייס בקלות אבל אתם לא יכולים להשיג מפקדים בכירים יותר.

So we thought, well, we'll use the same strategy.

אז חשבנו, ובכן, נשתמש באותה אסטרטגיה.

We'll have commanders talking to commanders.

נביא מפקדים שידברו למפקדים.

And we even went as far as asking ex-commanders of the guerrilla

ואפילו הלכנו עד לבקש ממפקדים לשעבר של הגרילה

to fly on helicopters with microphones

לטוס בהליקופטרים עם מיקרופונים

telling the people that used to fight with them,

ויגידו לאנשים שנלחמו עבורם,

"There is a better life out there,"

"יש חיים טובים יותר שם בחוץ,"

"I'm doing good," "This is not worth it," etc.

"החיים שלי טובים," "זה לא שווה את זה," וכו'.

But, as you can all imagine, it was very easy to counteract,

אבל, כמו שאתם יכולים לדמיין, זה היה מאוד קל להתנגד לזה,

because what was the guerrilla going to say?

מפני שמה הגרילה היום אומרים?

"Yeah, right, if he doesn't do that, he's going to get killed."

"כן, נכון, אם הוא לא יעשה את זה, הוא יוצא להורג."

So it was easy, so we were suddenly left with nothing,

אז זה היה קל, אז פתאום נשארנו עם כלום,

because the guerrilla were spreading the word

מפני שהגרילה הפיצו את השמועה

that all of those things are done

שכל הדברים האלה נעשים

because if they don't do it, they're in danger.

מפני שאם הם לא יעשו את זה, הם בסכנה.

And somebody, some brilliant person in our team,

ומישהו, אדם מבריק בצוות שלנו,

came back and said, "You know what I noticed?

בא ואמר, "אתם יודעים למה שמתי לב?

I noticed that around Christmastime,

שמתי לב שסביב חג המולד,

there have been peaks of demobilization

היו שיאים של התפרקות מנשק

since this war has started."

מאז שהמלחמה הזו החלה."

And that was incredible,

וזה היה מדהים,

because that led us to think that we needed to talk to the human being

מפני שזה הוביל אותנו לחשוב שאנחנו צריכים לדבר לאנשים

and not to the soldier.

ולא לחיילים.

We needed to step away from talking

רצינו לזוז מלדבר

from government to army, from army to army,

ממשלה לצבא, מצבא לצבא,

and we needed to talk about the universal values,

והיינו צריכים לדבר על הערכים האוניברסליים,

and we needed to talk about humanity.

ואנחנו היינו צריכים לדבר על אנושיות.

And that was when the Christmas tree happened.

ואז התרחשה העמדת עץ חג המולד.

This picture that I have here,

התמונה הזו שיש לי פה,

you see this is the planning of the Christmas trees,

אתם רואים זה בתכנון של עצי חג המולד,

and that man you see there with the three stars,

והאיש הזה שאתם רואים שם עם שלושת הכוכבים,

he's Captain Juan Manuel Valdez.

הוא קפטן חואן מנואל וולדז.

Captain Valdez was the first high-ranking official

קפטין וולדז היה הקצין הגבוה הראשון

to give us the helicopters and the support we needed

לתת לנו הליקופטרים ואת התמיכה שהינו צריכים

to put these Christmas trees up,

כדי להקים את עצי המולד האלה.

and he said in that meeting something that I will never forget.

והוא אמר בפגישה הזו משהו שאני לעולם לא אשכח.

He said, "I want to do this because being generous makes me stronger,

הוא אמר, "אני רוצה לעשות את זה מפני שלהיות נדיב עושה אותי חזק יותר,

makes my men feel stronger."

גורם לאנשים שלי להרגיש חזקים יותר."

And I get very emotional when I remember him

ואני נעשה רגשן כשאני נזכר בו

because he was killed later in combat and we really miss him,

מפני שהוא נהרג מאוחר יותר בקרב ואנחנו ממש מתגעגעים אליו,

but I wanted you all to see him, because he was really, really important.

אבל רציתי שכולכם תראו אותו, מפני שהוא היה ממש ממש חשוב.

He gave us all the support to put up the first Christmas trees.

הוא נתן לכולנו תמיכה להקים את עצי חג המולד הראשונים.

What happened later is that the guerrillas who came out

מה שקרה לאחר מכן זה שהגרילה שיצאו

during the Christmas tree operation and all of that

במהלך מבצע עצי חג המולד וכל זה

said, "That's really good, Christmas trees are really cool,

אמרו, "זה באמת טוב, עצי חג מולד הם באמת מגניבים,

but you know what? We really don't walk anymore.

אבל אתם יודעים מה? אנחנו כבר לא באמת הולכים.

We use rivers."

אנחנו משתמשים בנהרות."

So rivers are the highways of the jungle,

אז נהרות הם האוטוסטרדות של הג'ונגל,

and this is something we learned,

וזה משהו שלמדנו,

and most of the recruiting was being done in and around the river villages.

ורוב הגיוס נעשה בתוך וסביב כפרים סביב הנהר.

So we went to these river villages,

אז הלכנו לכפרי הנהר האלה,

and we asked the people,

ושאלנו אנשים,

and probably some of them were direct acquaintances of the guerrillas.

וכנראה כמה מהם היו מכרים ישירים של הגרילה.

We asked them, "Can you send guerrillas a message?"

שאלנו אותם, "האם אתם יכולים לשלוח לגרילה מסר?"

We collected over 6,000 messages.

אספנו יותר מ 6,000 הודעות.

Some of them were notes saying, get out.

כמה מהן היו פתקים שאמרו, צאו משם.

Some of them were toys. Some of them were candy.

כמה מהם היו צעצועים. כמה מהם היו ממתקים.

Even people took off their jewelry, their little crosses and religious things,

אפילו אנשים הסירו את התכשיטים שלהם, את הצלב הקטן שלהם ודברים דתיים,

and put them in these floating balls that we sent down the rivers

ושמו אותן בתוך הכדורים הצפים שנשלחו במורד הנהר

so that they could be picked up at night.

כך שהם יוכלו להאסף בלילה.

And we sent thousands of these down the rivers,

ושלחנו אלפים מהם במורד הנהרות,

and then picked them up later if they weren't.

ואז אספנו אותם אם הם לא נאספו.

But lots of them were picked up.

אבל הרבה מהם נאספו.

This generated, on average, a demobilization every six hours,

זה יצר, בממוצע, התפרקות מנשק כל שש שעות,

so this was incredible and it was about: Come home at Christmas.

אז זה היה מדהים וזה היה: בואו הביתה לחג המולד.

Then came the peace process,

אז הגיע תהליך השלום,

and when the peace process started,

וכשתהליך השלום החל,

the whole mindset of the guerrilla changed.

כל צורת החשיבה של הגרילה השתנתה.

And it changed because

וזה השתנה בגלל

it makes you think, "Well, if there's a peace process,

שזה גורם לכם לחשוב, "ובכן, אם יש תהליך שלום,

this is probably going to be over.

זה כנראה יגמר.

At some point I'm going to get out."

בנקודה מסויימת אני אשתחרר."

And their fears completely changed,

והפחדים שלהם השתנו לגמרי,

and their fears were not about, "Am I going to get killed?"

והפחדים שלהם לא היו, "האם אני אהרג?"

Their fears were, "Am I going to be rejected?

הפחדים שלהם היו, "האם אני אדחה?

When I get out of this, am I going to be rejected?"

כשאני אצא מזה, האם אני אדחה?"

So the past Christmas, what we did was we asked --

אז בחג המולד האחרון, מה שעשינו היה ששאלנו --

we found 27 mothers of guerrillas,

מצאנו 27 אמהות של לוחמי גרילה,

and we asked them to give us pictures of their children,

וביקשנו מהם לתת לנו תמונות של ילדיהן,

when they only could recognize themselves, so as not to put their lives in danger,

בהן רק הם יוכלו לזהות את עצמם, כדי לא לסכן את חייהם,

and we asked them to give the most motherly message you can get,

וביקשנו מהם לתת את המסר הכי אימהי שהן יכלו לקבל,

which is, "Before you were a guerrilla, you were my child,

שהוא, "לפני שהיית בגרילה, היית הילד שלי,

so come home, I'm waiting for you."

אז בוא הביתה, אני מחכה לך."

You can see the pictures here. I'll show you a couple.

אתם יכולים לראות את התמונות פה, אני אראה לכם כמה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה לכם.

And these pictures were placed in many different places,

והתמונות האלו הוצבו בהרבה מקומות שונים,

and a lot of them came back,

והרבה מהם חזרו,

and it was really, really beautiful.

וזה היה ממש ממש יפיפיה.

And then we decided to work with society.

ואז החלטנו לעבוד עם החברה.

So we did mothers around Christmastime.

אז עשינו את קמפיין האמהות סביב חג המולד.

Now let's talk about the rest of the people.

עכשיו בואו נדבר על שאר האנשים.

And you may be aware of this or not, but there was a World Cup this year,

ואתם אולי יודעים או לא, אבל היה גביע העולם השנה,

and Colombia played really well, and it was a unifying moment for Colombia.

וקולומביה שיחקה ממש טוב, וזה היה רגע מאחד לקולומביה.

And what we did was tell the guerrillas,

ומה שעשינו היה להגיד לגרילה,

"Come, get out of the jungle. We're saving a place for you."

"בואו, צאו מהג'ונגל. אנחנו שומרים לכם מקום."

So this was television, this was all different types of media saying,

אז זה היה בטלוויזיה, זה היה בסוגי מדיה שונים ואמר,

"We are saving a place for you."

"אנחנו שומרים לכם מקום."

The soldier here in the commercial says,

החייל פה בפרסומת אומר,

"I'm saving a place for you right here in this helicopter

"אני שומר לכם מקום ממש פה בהליקופטר

so that you can get out of this jungle and go enjoy the World Cup."

כך שתוכלו לצאת מהג'ונגל ולהנות מגביע העולם."

Ex-football players, radio announcers,

שחקני כדור רגל לשעבר, שדרני רדיו,

everybody was saving a place for the guerrilla.

כולם שמרו מקום ללוחמי הגרילה.

So since we started this work a little over eight years ago,

אז מאחר והתחלנו את העבודה הזו לפני מעט יותר משמונה שנים,

17,000 guerrillas have demobilized.

17,000 לוחמי גרילה התפרקו מנשקם.

I do not -- (Applause)

אני לא -- (מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה לכם.

I don't want to say in any way that it only has to do with what we do,

אני לא רוצה להגיד בדרך כלשהי שזה קשור רק למה שאנחנו עשינו,

but what I do know is that our work and the work that we do

אבל מה שאני יודע זה שהעבודה שלנו והעבודה שאנחנו עושים

may have helped a lot of them start thinking about demobilization,

אולי עזרה להרבה מהם להתחיל לחשוב על התפרקות מנשק,

and it may have helped a lot of them take the final decision.

וזה אולי עזר להרבה מהם לעשות את ההחלטה הסופית.

If that is true, advertising is still one of the most powerful tools of change

אם זו האמת, הפרסום הוא עדיין אחד הכלים החזקים יותר לשינוי

that we have available.

שזמינים לנו.

And I speak not only my behalf,

ואני מדבר לא רק בשם עצמי,

but on behalf of all the colleagues I see here

אלא בשם כל הקולגות שאני רואה פה

who work in advertising,

שעובדים בפרסום,

and of all the team that has worked with me to do this,

ומכל הצוות שעבד איתי כדי לעשות את זה,

that if you want to change the world,

שאם אתם רוצים לשנות את העולם,

or if you want to achieve peace, please call us.

או אם אתם רוצים להשיג שלום, בבקשה התקשרו אלינו.

We'd love to help.

נשמח לעזור.

Thank you.

תודה לכם..

(Applause)

(מחיאות כפיים)