How do scars form? - Sarthak Sinha

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

Remember the time you fell off your bike or bumped your head on a sharp corner?

זוכרים את הפעם בה נפלתם מהאופניים או פגעתם עם הראש בפינה חדה?

Childhood injuries are things we'd often like to forget,

פציעות ילדות הם דברים שאנחנו פעמים רבות אוהבים לשכוח,

but our bodies often carry the memories in the form of scars.

אבל הגוף שלנו הרבה פעמים נושא זכרונות בצורה של צלקות.

So what are these unwanted souvenirs and why do we keep them for so long

אז מה הן המזכרות הלא רצויות האלו ולמה הן נשארות לכל כך הרבה זמן

after that unintended vacation to the emergency room?

אחרי החופשה הלא מכוונת לחדר המיון?

The most common place we see scars are on our skin,

המקום הנפוץ ביותר בו אנחנו רואים צלקות הוא העור,

a patch that looks slightly different from the normal skin around it.

כתם שנראה מעט שונה מהעור הרגיל סביבו.

Often, this is considered an unfortunate disfigurement,

פעמים רבות, זה נחשב עיוות מצער,

while other times, deliberate scarification has been used

בעוד במקרים אחרים, צילוק מכוון היה בשימוש

in both traditional and modern cultures, to mark a rite of passage

גם במסורת וגם בתרבויות מודרניות כדי לסמל זכות מעבר

or simply for aesthetic decoration.

או פשוט כקישוט דקורטיבי.

But the difference isn't only cosmetic.

אבל ההבדל הוא לא רק קוסמטי.

When we look at healthy skin tissue under a microscope,

כשאנחנו מביטים ברקמת עור בריא מתחת למיקרוסקופ,

we see the cells that perform various functions

אנחנו רואים את התאים שמבצעים פעולות שונות

connected by an extracellular matrix, or ECM.

שמחוברים על ידי מטריצת תאים חיצונית, או ECM.

This is composed of structural proteins, like collagen,

היא מורכבת מחלבונים מבניים כמו קולגן,

secreted by specialized fibroblast cells.

שמופרשים על ידי תאי פיברובלסטים מתמחים.

Well-arranged ECM allows for transportation of nutrients,

ECM מאורגן היטב מאפשר מעבר של חומרי מזון,

cell-to-cell communication, and cell adhesion.

תקשורת בין תאית, וחיבוריות תאים.

But when a deep wound occurs, this arrangement is disrupted.

אבל כשפצע עמוק קורה, הארגון מופרע.

During the process of wound healing, collagen is redeposited at the wound site,

במהלך התהליך של ריפוי הפצע, קולגן מושקע באזור הפצע,

but instead of the basket-weave formation found in healthy tissue,

אבל במקום מבנה אריגת הסל שנמצא ברקמה בריאה,

the new ECM is aligned in a single direction,

ה ECM החדש מאורגן בכיוון יחיד,

impeding inter-cell processes, and reducing durability and elasticity.

ומפריע לתהליכים בין תאיים, ומפחית את העמידות והאלסטיות.

To make matters worse,

כדי להחמיר את העניין, הרקמה החדשה מכילה

the healed tissue contains a higher proportion of ECM than before,

יחס גבוה יותר של ECM מאשר קודם לכן, ומפחיתה את הפעולה הכללית שלה.

reducing its overall function.

In the skin, the overabundance of collagen interferes with its original functions,

בעור, העודף של קולגן מפריע לתפקוד המקורי,

like producing sweat,

כמו יצור זיעה, שליטה בטמפרטורת הגוף ואפילו גדילה של שיער.

controlling body temperature

and even growing hair.

The scar tissue is fragile, sensitive to changes in temperature and sensation,

רקמת הצלקת היא עדינה, רגישה לשינויים בטמפרטורה ותחושה,

and should be kept in moist environments to maximize healing.

וצריכה להישמר בסביבה לחה כדי לעודד החלמה.

This presence of excessive fibrous connective tissue in an organ

הנוכחות של עודף רקמת חיבורים סיביים באיבר

is known as fibrosis, and if that term sounds familiar,

ידועה כפיברוזיס, ואם המונח נשמע מוכר,

it's because our skin is not the only organ vulnerable to scarring.

זה בגלל שהעור שלנו הוא לא האבר היחיד שרגיש לצלקות.

Cystic fibrosis is a genetic disorder that causes scarring of the pancreas,

סיסטיק פיברוזיס היא הפרעה גנטית שגורמת לצלקות על הלבלב,

while pulmonary fibrosis is a scarring of the lungs,

בעוד פיברוזיס ריאתי היא הצתלקות של הריאות,

resulting in shortness of breath.

מה שגורם לקוצר בנשימה.

Scarring of the heart and the buildup of ECM following a heart attack

הצטלקות של הלב וההצטברות של ECM אחרי התקף לב

can inhibit its beating, leading to further heart problems.

יכולים להפריע לפעימה שלו, מה שמוביל לבעיות לב נוספות.

What's common to all these conditions

מה שמשותף לכל המקרים האלה

is that although it retains some of the original functions,

זה שלמרות שנשמרות חלק מהפעילויות המקוריות,

the scar tissue formed after a wound

רקמת הצלקת שנוצרת אחרי הפציעה היא נחותה יחסית לרקמה המקורית אותה היא מחליפה.

is inferior to the native tissue it replaces.

However, there is hope.

עם זאת, יש תקווה.

Medical researchers are now studying what causes fibroblast cells

חוקרים רפואיים חוקרים עכשיו מה גורם לתאי פיברובלאסט

to secrete excessive amounts of collagen

להפריש כמויות מוגברות של קולגן

and how we can recruit the body's other cells

ואיך אנחנו יכולים לגייס את התאים האחרים של הגוף

in regenerating and repopulating the damaged tissue.

כדי לחדש ולאכלס מחדש את הרקמה הפגועה.

By learning how to better control wound healing and the formation of scar tissue,

על ידי לימוד איך לשלוט בריפוי של הפצע טוב יותר וההווצרות של רקמת צלקת,

we can utilize the multi-billion-dollar budgets

אנחנו יכולים לנצל את תקציבי מיליאדי הדולרים שכרגע מושקעים

currently used to address the aftermath of wounding

כדי לפתור את התוצאות של פציעות בדרך הרבה יותר אפקטיבית,

in a much more efficient manner,

and help millions of people live better and healthier lives.

ולעזור למליוני אנשים לחיות חיים טובים יותר ובריאים יותר.

But until then, at least some of our scars

אבל עד אז, לפחות חלק מהצלקות שלנו

can help us remember to avoid the sorts of things that cause them.

יכולות לעזור לנו לזכור להמנע מסוגי הדברים שגרמו להן.