Will there be another pandemic in your lifetime?

תרגום: Danielle Elbaz עריכה: zeeva livshitz

The Black Death.

המגפה השחורה.

The 1918 Flu Pandemic.

מגפת השפעת ב-1918.

COVID-19.

COVID-19.

We tend to think of these catastrophic, world-changing pandemics

אנחנו נוטים לחשוב על המגפות הקטסטרופליות ומשנות סדרי עולם האלה

as very unlikely events.

כעל אירועים בעלי סבירות נמוכה.

But between 1980 and 2020,

אבל בין 1980 ו-2020,

at least three diseases emerged that caused global pandemics.

לפחות שלוש מחלות התגלו שגרמו למגפות עולמיות.

COVID-19, yes, but also the 2009 swine flu and HIV/AIDS.

COVID-19, נכון, אבל גם שפעת החזירים ו-HIV/איידס.

Disease outbreaks are surprisingly common.

התפרצות של מחלות היא דבר די נפוץ למרבה הפלא.

Over the past four centuries,

במהלך ארבע המאות האחרונות,

the longest stretch of time without a documented outbreak

פרק הזמן הארוך ביותר בו לא תועדה כל התפרצות מחלה

that killed at least 10,000 people was just four years.

שהרגה לפחות 10,000 אנשים נמשך רק ארבע שנים.

As bad as these smaller outbreaks are,

עד כמה שההתפרצויות הקטנות האלה מסוכנות,

they’re far less deadly than a COVID-19-level pandemic.

הן הרבה פחות קטלניות ממגפה בקנה מידה של COVID-19.

In fact, many people born after the 1918 flu lived their entire lives

למעשה, הרבה אנשים שנולדו לאחר מגפת השפעת ב-1918 העבירו את חייהם

without experiencing a similar world-changing pandemic.

בלי לחוות מגפה משנה סדרי עולם דומה לה.

What’s the probability that you do, too?

מה הסבירות שאתם תחוו זאת?

There are several ways to answer this question.

יש כמה דרכים כדי לענות על השאלה הזאת.

You could look at history.

תוכלו להתבונן בהיסטוריה.

A team of scientists and engineers who took this approach

צוות של מדענים ומהנדסים לקחו את המידע הזה

catalogued all documented epidemics and pandemics between 1600 and 1950.

וחילקו לקטגוריות את כל המגפות האזוריות והעולמיות בין 1600 עד 1950.

They used that data to do two things.

הם השתמשו בנתונים אלה על מנת לעשות שני דברים.

First, to graph the likelihood that an outbreak of any size

תחילה, לשרטט בגרף את הסבירות שהתפרצות בכל גודל

pops up somewhere in the world over a set period of time.

תתרחש במקום כלשהו בעולם במהלך פרק זמן מוגדר.

And second, to estimate the likelihood that that outbreak would get large enough

ושנית, להעריך את הסבירות שההתפרצות הזו תתרחב לקנה מידה מספיק גדול

to kill a certain percentage of the world's population.

כדי להרוג אחוז מסוים מאוכלוסיית העולם.

This graph shows that while huge pandemics are unlikely,

למרות שהגרף הזה מראה שהסבירות למגפה גדולה היא נמוכה,

they're not that unlikely.

היא לא בלתי סבירה לחלוטין.

The team used these two distributions to estimate that the risk

הצוות השתמש בשתי החלוקות האלה והעריך שהסיכון

of a COVID-19-level pandemic is about 0.5% per year,

שתתפרץ מגפה בקנה מידה של COVID-19 הוא 0.5% לשנה,

and could be as high as 1.4%

ויכול להגיע עד לגובה של 1.4%

if new diseases emerge more frequently in the future.

במידה ומחלות חדשות יתגלו באופן תדיר יותר בעתיד.

And we’ll come back to those numbers,

ואנחנו עוד נחזור לאותם מספרים,

but first, let’s look at another way to estimate the likelihood

אבל קודם, בואו נתבונן בעוד דרך בה אפשר להעריך את הסבירות

of a future pandemic:

למגפה עתידית.

modeling one from the ground up.

נדגים זאת מהיסוד.

For most pandemics to happen, a pathogen, which is a microbe that can cause disease,

על מנת שרוב המגפות יקרו, דבר בשם פתוגן, שזה חיידק שיכול לגרום למחלה,

has to spill over from its normal host by making contact with and infecting a human.

חייב להתפרס מהגוף בו הוא שוכן על ידי יצירת מגע עם בן אדם ולהדביק אותו.

Then, the pathogen has to spread widely,

ואז, הפתוגן חייב להתפשט באופן נרחב,

crossing international boundaries and infecting lots of people.

לחצות גבולות בינלאומיים ולהדביק הרבה אנשים.

Many variables determine whether a given spillover event becomes a pandemic.

המון משתנים קובעים אם אירוע נתון של התפרסות הופך למגפה.

For example, the type of pathogen, how often humans come into close contact

לדוגמה, סוג הפתוגן, באיזו תדירות בני אדם באו במגע קרוב

with its animal reservoir, existing immunity, and so on.

עם חיית המאגר שלו, החסינות הקיימת, ועוד.

Viruses are prime candidates to cause the next big pandemic.

וירוסים הם מועמדים מובילים לגרום למגפה הבאה.

Scientists estimate that there are about 1.7 million as-yet-undiscovered viruses

מדענים מעריכים שיש בערך 1.7 מיליון וירוסים שעוד לא התגלו

that currently infect mammals and birds,

שכרגע מדביקים יונקים וציפורים,

and that roughly 40% of these have the potential to spill over and infect humans.

ובערך ל-40% מהם יש פוטנציאל להתפרס ולהדביק בני אדם.

A team of scientists built a model using this information,

צוות מדענים בנה מודל תוך שימוש במידע הזה,

as well as data about the global population, air travel networks,

ובשימוש בנתונים על האוכלוסייה העולמית, רשתות התעופה,

how people move around in communities, country preparedness levels,

איך אנשים עוברים בין קהילות, רמות המוכנות של המדינה,

and how people might respond to pandemics.

ואיך אנשים עשויים להגיב למגפות.

The model generated hundreds of thousands of virtual pandemics.

המודל יצר מאות אלפים של מגפות מדומות.

The scientists then used this catalog to estimate

לאחר מכן המדענים השתמשו במדגם זה כדי להעריך

that the probability of another COVID-19-level pandemic

שהסבירות של עוד מגיפה בסדר גודל של COVID-19

is 2.5 to 3.3% per year.

היא בין 2.5 ל-3.3% בשנה.

To get a sense of how these risks play out over a lifetime,

כדי להבין איך הסיכונים האלה מתבטאים במהלך תקופה של חיים שלמים

let’s pick a value roughly in the middle of all these estimates: 2%.

נבחר ערך בסביבות האמצע של ההערכות האלה: 2%.

Now let’s build what’s called a probability tree diagram

בואו ונבנה מה שנקרא סבירות בתרשים עץ

to model all possible scenarios.

כדי להדגים את כל התרחישים האפשריים.

The first branch of the tree represents the first year:

הענף הראשון של העץ מייצג את השנה הראשונה:

there’s a 2% probability of experiencing a COVID-19-level pandemic,

יש סבירות של 2% לחוות מגפה בסדר גודל של COVID-19.

which means there’s a 98% probability of not experiencing one.

מה שאומר שיש סבירות של 98% לא לחוות זאת.

Second branch, same thing,

בענף השני, אותו הדבר,

Third branch, same.

בענף השלישי, גם.

And so on, 72 more times.

והלאה, 72 פעמים.

There is only one path that results in a fully pandemic-free lifetime:

יש רק דרך אחת שמובילה לחיים ללא מגפות:

98%, or 0.98, multiplied by itself 75 times,

98%, או 0.98 כפול עצמו 75 פעמים,

which comes out to roughly 22%.

שיוצא בערך 22%.

So the likelihood of living through at least one more COVID 19-level-pandemic

אז הסבירות לחוות במהלך החיים לפחות עוד מגפה אחת בסדר גודל של COVID-19

in the next 75 years is 100 minus 22%, or 78%.

במהלך 75 השנים הבאות היא 100 פחות 22%, או 78%.

78%!

78%!

If we use the most optimistic yearly estimate— 0.5%—

אם נשתמש בהערכה השנתית הכי אופטימית—0.5%—

the lifetime probability drops to 31%.

ההסתברות יורדת ל31%.

If we use the most pessimistic one, it jumps to 92%.

אם נשתמש בהערכה הכי פסימית, זה קופץ ל92%.

Even 31% is too high to ignore;

גם 31% זה גבוה מדי מכדי להתעלם;

even if we get lucky, future generations might not.

גם אם יהיה לנו מזל, לא בטוח שלדורות הבאים יהיה.

Also, pandemics are usually random, independent events:

בנוסף, מגפות הן בדרך כלל אירועים אקראיים, ובלתי תלויים:

so even if the yearly probability of a COVID-19-level pandemic is 1%,

גם אם ההסתברות השנתית של מגפה בסדר גודל של COVID-19 היא 1%,

we could absolutely get another one in ten years.

אנחנו באופן מוחלט עשויים לחוות עוד אחת תוך עשר שנים.

The good news is we now have tools that make pandemics less destructive.

החדשות הטובות הן שיש לנו היום כלים כדי להפוך מגפות לפחות הרסניות.

Scientists estimated that early warning systems, contact tracing,

מדענים העריכו שמערכות התרעה מוקדמת, מעקב מגעים,

social distancing, and other public health measures

ריחוק חברתי, ועוד הרבה אמצעים לבריאות הציבור

saved over a million lives in just the first six months

הצילו חיים של למעלה ממיליון בני אדם בחצי השנה הראשונה בלבד

of the COVID-19 pandemic in the US,

של מגפת COVID-19 בארצות הברית,

not to mention the millions of lives saved by vaccines.

שלא לדבר על מיליוני האנשים שניצלו בזכות חיסונים.

One day, another pandemic will sweep the globe.

יום אחד, עוד מגפה תסחף את העולם.

But we can work to make that day less likely to be tomorrow.

אבל אנחנו יכולים לעבוד בשביל סיכוי נמוך שהיום הזה יהיה מחר.

We can reduce the risk of spillover events,

אנחנו יכולים להפחית את הסיכון לאירועי התפרסות,

and we can contain spillovers that do happen

ואנחנו יכולים לבלום אירועי התפרסות שכן קורים

so they don’t become full-blown pandemics.

כדי שהם לא יהפכו למגפה בסדר גודל עצום.

Imagine how the future might look if we interacted

דמיינו איך יראה העתיד אם נוכל לתקשר

with the animal world more carefully,

עם עולם החיות בזהירות רבה יותר,

and if we had well-funded, open-access global disease monitoring programs,

ואם תהיה לנו גישה פתוחה ומימון טוב לתוכניות ניטור מחלות עולמיות,

AI-powered contact tracing and isolation measures,

לתחקור מגעים באמצעות בינה מלאכותית ולאמצעי בידוד,

universal vaccines, next-generation antiviral drugs,

לחיסונים כלל עולמיים, לתרופות נוגדות נגיפים מהדור הבא,

and other tech we haven't even thought of.

ועוד טכנולוגיות שאפילו לא חשבנו עליהן.

It’s in our power to change these probabilities.

זה בידיים שלנו לשנות את הסיכויים האלה.

So, we have a choice: we could do nothing and hope we get lucky.

אז, יש לנו ברירה: נוכל לא לעשות כלום ולקוות שיהיה לנו מזל.

Or we could take the threat seriously enough

או שנוכל לקחת מספיק ברצינות את האיום

that it becomes a self-defeating prophecy.

עד שזה יהפוך להיות נבואה שמביסה את עצמה.

Which future would you rather live in?

באיזה עתיד תעדיפו לחיות?