How do we smell? - Rose Eveleth

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

זה החוש הראשון בו אתם משתמשים כשאתם נולדים.

It's the first sense you use when you're born.

One out of every fifty of your genes is dedicated to it.

אחד מכל חמישים מהגנים שלכם

מוקדש לו.

It must be important, right?

הוא חייב להיות חשוב, לא?

Okay, take a deep breath through your nose.

אוקיי, קחו נשימה עמוקה

דרך האף שלכם.

It's your sense of smell,

זה חוש הריח שלכם,

and it's breathtakingly powerful.

והוא חזק באופן עוצר נשימה.

As an adult, you can distinguish about 10,000 different smells.

כבוגרים, אתם יכולים להבחין

בין 10,000 ריחות שונים.

כך האף שלכם עושה את זה.

Here's how your nose does it.

Smell starts when you sniff molecules from the air into your nostrils.

הריח מתחיל כשאתם שואפים מולקולות

מהאויר לתוך הנחיריים.

95% of your nasal cavity

95% מחלל האף שלכם

is used just to filter that air before it hits your lungs.

רק מסנן את האוויר

לפני שהוא מגיע לריאות שלכם.

But at the very back of your nose

אבל ממש באחורי האף שלכם

is a region called the olfactory epithelium,

יש איזור שנקרא אפיתל הריח,

a little patch of skin that's key to everything you smell.

פיסת עור קטנה

שהיא המפתח לכל מה שאתם מריחים.

The olfactory epithelium has a layer of olfactory receptor cells,

לאפיתל הריח יש שכבה

של קולטני ריח,

special neurons that sense smells,

נוירונים יחודיים שחשים בריח,

like the taste buds of your nose.

כמו בלוטות טעם של האף.

When odor molecules hit the back of your nose,

כשמולקולות ריח פוגעות באחורי האף,

they get stuck in a layer of mucus covering the olfactory epithelium.

הן נתקעות בשכבה של ריר

שמכסה את אפיתל הריח.

As they dissolve, they bind to the olfactory receptor cells,

כשהן מתמוססות,

הן נקשרות לקולטני הריח,

שיורים ושולחים אותות

which fire and send signals through the olfactory tract

דרך מסלול הריח

up to your brain.

למוח שלכם.

As a side note, you can tell a lot

כהערת שוליים,

אפשר לשער

about how good an animal's sense of smell is

את איכות חוש הריח של חיה

by the size of its olfactory epithelium.

לפי גודל אפיתל הריח שלה.

A dog's olfactory epithelium

אפיתל הריח של כלבים

גדול פי 20

is 20 times bigger than your puny human one.

מזה של האדם.

But there's still a lot we don't know about this little patch of cells, too.

אבל יש עוד הרבה שאנחנו לא יודעים

על מקבץ התאים הקטן הזה.

לדוגמה, אפיתל הריח שלנו צבוע,

For example, our olfactory epithelium is pigmented,

and scientists don't really know why.

ומדענים לא ממש יודעים מדוע.

But how do you actually tell the difference between smells?

אבל איך בעצם מבחינים

בין ריחות?

It turns out that your brain has

מסתבר שלמוח שלכם יש

40 מיליון נוירונים קולטי ריח שונים,

40 million different olfactory receptor neurons,

so odor A might trigger

אז ריח א' אולי יפעיל את נוירונים 3 ,427 ו 988,

neurons 3, 427, and 988,

and odor B might trigger

וריח ב' יפעיל את נוירונים 8, 76 ו 2,349,989.

neurons 8, 76, and 2,496,678.

All of these different combinations

כל הצירופים השונים האלה

מאפשרים לנו לזהות מספר רחב להפליא של ריחות.

let you detect a staggeringly broad array of smells.

Olfactory neurons are always fresh and ready for action.

ונוירוני הריח שלכם תמיד טריים

ומוכנים לפעולה.

They're the only neuron in the body that gets replaced regularly,

הם הניורונים היחידים בגוף

שמוחלפים באופן שוטף,

every four to eight weeks.

כל ארבעה עד שמונה שבועות.

Once they are triggered, the signal travels through a bundle

ברגע שהניורונים האלה מופעלים,

האות נע דרך איזור

שנקרא מסלול הריח

called the olfactory tract

to destinations all over your brain, making stops in the amygdala,

אל יעדים בכל המוח,

ועוצרים באמיגדלה,

the thalamus, and the neocortex.

בתאלמוס,

ובניאו-קורטקס.

This is different from how sight and sound are processed.

זה שונה

מאיך שמראות וצלילים מעובדים.

כל אחד מהאותות האלה עובר קודם

Each of those signals goes first to a relay center

למרכז ניתוב

במרכז המוח

in the middle of the cerebral hemisphere

ומשם עובר לאזורים אחרים של המוח.

and then out to other regions of the brain.

But smell, because it evolved before most of your other senses,

אבל ריח, בגלל שהוא התפתח

לפני רוב החושים האחרים שלכם,

takes a direct route to these different regions of the brain,

מגיע ישירות

לאזורי המוח השונים,

where it can trigger your fight-or-flight response,

שם הוא יכול להפעיל את תגובת ה"הילחם או ברח",

לעזור לכם להעלות זכרונות,

help you recall memories, or make your mouth water.

או לגרום לכם לרייר.

אבל למרות שלכולנו יש

But even though we've all got the same physiological set-up,

את אותו מבנה פיזי,

שני נחיריים ומיליוני נוירוני ריח,

two nostrils and millions of olfactory neurons,

לא כולם מריחים את אותם הדברים.

not everybody smells the same things.

One of the most famous examples of this

דוגמא מפורסמת לכך

היא היכולת להריח מה שנקרא "שתן אספרגוס."

is the ability to smell so-called "asparagus pee."

For about a quarter of the population,

רבע מהאוכלוסיה,

urinating after eating asparagus

מריח ריח ייחודי בשתן

means smelling a distinct odor.

לאחר שהם אוכלים אספרגוס.

The other 75% of us don't notice.

שאר 75 האחוז לא מבחינים בריח הזה.

And this isn't the only case of smells differing from nose to nose.

וזו אינה הדוגמה היחידה

להבדלי ריח.

For some people, the chemical androstenone smells like vanilla;

לחלק מהאנשים

הכימיקל אנדרוסטנון מריח כמו וניל;

to others, it smells like sweaty urine,

לאחרים, הוא מריח כמו שתן מיוזע.

which is unfortunate

וחבל,

because androstenone is commonly found in tasty things like pork.

כי אנדרוסטנון נמצא בהרבה

דברים טעימים כמו חזיר.

So with the sweaty urine smellers in mind,

אז בגלל מריחי שתן מיוזע,

pork producers will castrate male pigs

יצרני חזיר יסרסו חזירים זכרים

to stop them from making androstenone.

כדי למנוע מהם ליצור אנדרוסטנון.

The inability to smell a scent is called anosmia,

חוסר היכולת להריח ריח

נקרא אנוסמיה (תתרנות),

and there are about 100 known examples.

ויש בערך 100 דוגמאות ידועות.

People with allicin anosmia can't smell garlic.

אנשים עם אנוסמיית אליסין לא יכולים להריח שום.

אלא עם אנוסמיית איוגנול לא יכולים להריח ציפורן.

Those with eugenol anosmia can't smell cloves.

And some people can't smell anything

וכמה אנשים לא יכולים להריח שום דבר

at all.

בכלל.

This kind of full anosmia could have several causes.

אנוסמיה מלאה כזו

יכולה לנבוע מכמה סיבות.

Some people are born without a sense of smell.

כמה אנשים נולדים בלי חוש ריח.

Others lose it after an accident or during an illness.

אחרים מאבדים אותו אחרי תאונה

או במהלך מחלה.

If the olfactory epithelium gets swollen or infected,

אם אפיתל הריח מתנפח או מזדהם

it can hamper your sense of smell,

זה יכול לשבש את חוש הריח,

something you might have experienced when you were sick.

משהו שאולי חוויתם

כשחליתם.

Not being able to smell anything can mess with your other senses, too.

ולא להיות מסוגלים להריח כלום

יכול לשגע את החושים שלכם.

Many people who can't smell at all

הרבה אנשים שלא יכולים להריח בכלל

also can't really taste the same way the rest of us do.

גם לא יכולים להרגיש טעם באותה דרך

שכולם חשים.

It turns out that how something tastes is closely related to how it smells.

מסתבר שהטעם של משהו

קשור מאוד לריח שלו.

As you chew your food, air is pushed up your nasal passage,

כשאתם לועסים אוכל,

אויר נדחף במעלה המעבר באף שלכם,

carrying with it the smell of your food.

ולוקח איתו את הריח של האוכל שלהם.

Those scents hit your olfactory epithelium

הריחות פוגעים באפיתל הריח שלכם

and tell your brain a lot about what you're eating.

ואומרים למוח שלכם הרבה

על מה שאתם אוכלים.

Without the ability to smell, you lose the ability to taste

בלי היכולת להריח,

אתם מאבדים את היכולת לטעום

anything more complicated than the five tastes

דברים יותר מסובכים

מחמשת הטעמים

your taste buds can detect:

שבלוטות הטעם שלכם יכולים לזהות:

sweet, salty,

מתוק,

מלוח,

bitter, sour, and savory.

חמוץ,

מר,

וחריף.

So, the next time you smell exhaust fumes,

אז כשתריחו אגזוז,

אויר ים,

salty sea air, or roast chicken,

או עוף צלוי,

you'll know exactly how you've done it

תדעו בדיוק איך זה קורה

and, perhaps, be a little more thankful that you can.

ואולי תעריכו את זה קצת יותר.