Mysteries of vernacular: Sarcophagus - Jessica Oreck and Rachael Teel

Transcriber: Andrea McDonough Reviewer: Jessica Ruby

תרגום: Ido Dekkers עריכה: benyamin zinshtein

Mysteries of vernacular:

מסתרי היום יומי:

Sarcophagus,

סרקופג,

a stone coffin typically adorned

ארון קבורה מאבן בדרך כלל מעוטר

with decorative carvings or inscriptions.

בגילופים דקורטיביים או כיתוב.

The history of the word sarcophagus

ההסטוריה של המילה סרקופג

is so skin-crawlingly grotesque,

היא כל כך גרוטסקית,

it seems to come right out

שנראה שהיא מגיעה הישר

of a low-budget horror film.

מסרט אימה דל תקציב.

Rather than having a B-movie origin, however,

במקום מקורות בסרטים גרועים, עם זאת,

its roots can be traced back to the early Roman Empire

השורשים שלה מגיעים מתחילת האימפריה הרומית

where the Greek word sarkophagus

שם המילה היוונית סרקופגוס

was used to describe the limestone

היתה בשימוש כדי לתאר אבן גיר

that a coffin was made of,

שארון הקבורה היה עשוי ממנה,

not the coffin itself.

לא את הארון עצמו.

According to the Roman scholar Pliny the Elder,

לפי המלומד הרומאי פליני הבוגר,

citizens of the Empire believed

אזרחי האימפריה האמינו

that limestone from a quarry near Troy

שאבן גיר ממחצבה ליד טרויה

would dissolve flesh.

תמיס בשר.

For this reason, it was quite desireable

מהסיבה הזו, היא היתה מאוד מבוקשת

in the construction of coffins.

בבניית ארונות מתים.

Though it's unclear if the belief was widespread

למרות שזה לא ברור אם האמונה היתה נפוצה

or even accurately reported by Pliny,

או אפילו דווחה נכון על ידי פליני,

what is certain is that sarkophagus

מה שהיה בטוח זה שסרקופגוס

came from the Greek words sark,

באה מהמילה היוונית סאר'ק,

meaning flesh,

שמשמעה בשר,

and phagein,

ופגין,

a verb meaning to eat.

פועל שמשמעו לאכול.

From flesh-eating stone

מאבן אוכלת בשר

to stone coffin,

לארון קבורה מאבן,

it's a fitting etymology

זה אנטימולוגיה מתאימה

for the final resting place of the deceased.

למקום המנוחה האחרון של המתים.