What color is Tuesday? Exploring synesthesia - Richard E. Cytowic

Translator: Andrea McDonough Reviewer: Jessica Ruby

תרגום: Zeeva Livshitz

Imagine a world

דמיינו עולם

in which you see numbers and letters as colored

בו אתם רואים מספרים ואותיות כצבועים

even though they're printed in black,

אפילו כשהם מודפסים בשחור,

in which music or voices trigger a swirl

בו מוזיקה או קולות גורמים למערבולת

of moving, colored shapes,

של צורות צבעוניות זזות,

in which words and names fill your mouth

בו מילים ושמות ממלאים את פיכם

with unusual flavors.

בטעמים מוזרים.

Jail tastes like cold, hard bacon

לבית כלא יש טעם של בייקון קר וקשה

while Derek tastes like earwax.

בעוד שלדרק יש טעם של שעוות אוזניים.

Welcome to synesthesia,

ברוכים הבאים לסינסתזיה,

the neurological phenomenon

התופעה הנוירולוגית

that couples two or more senses in 4% of the population.

שמחברת שני חושים או יותר ב 4% מהאוכלוסיה.

A synesthete might not only hear my voice,

אדם עם סינסתזיה אולי לא רק ישמע את קולי,

but also see it,

אלא גם יראה אותו,

taste it,

or feel it as a physical touch.

יטעם אותו,

או ירגיש אותו כמגע פיסי.

Sharing the same root with anesthesia,

חולקת את אותו שורש עם אנסתזיה,

meaning no sensation,

שמשמעה חוסר תחושה,

synesthesia means joined sensation.

סינסתזיה משמעה חיבור חושים.

Having one type, such as colored hearing,

כשיש סוג אחד, כמו שמיעת צבעים,

gives you a 50% chance of having a second,

יש לנו 50% סיכוי שיהיה לנו סוג שני,

third,

שלישי,

or fourth type.

או רביעי.

One in 90 among us experience graphemes,

אחד מ 90 מאיתנו חווה גרפמים,

the written elements of language,

האלמנט הכתוב של השפה,

like letters,

numerals,

כמו אותיות,

מספרים,

and punctuation marks,

וסימני פיסוק,

as saturated with color.

כמלאים בצבע.

Some even have gender or personality.

לכמה אפילו יש מגדר או אישיות.

For Gail, 3 is athletic and sporty,

עבור גייל, 3 הוא אתלטי וספורטיבי,

9 is a vain, elitist girl.

9 היא בחורה שחצנית ואליטיסטית.

By contrast, the sound units of language,

בניגוד לזה, צלילי יחידות השפה,

or phonemes,

או פונמות,

trigger synestetic tastes.

מעוררים טעמים סינסתזיים.

For James, college tastes like sausage,

אצל ג'יימס, לקולג' יש טעם של נקניקיה,

as does message and similar words

כמו למילה הודעה (באנגלית) ומילים דומות

with the -age ending.

עם סיומת אייג' .

Synesthesia is a trait, like having blue eyes,

סינסתזיה היא תכונה, כמו עיניים כחולות,

rather than a disorder

ולא הפרעה

because there's nothing wrong.

מפני שאין שום דבר תקול.

In fact, all the extra hooks

למעשה, כל החיבורים הנוספים

endow synesthetes with superior memories.

מעניקים לסינסתזים זיכרון טוב יותר.

For example, a girl runs into someone she met long ago.

לדוגמה, בחורה פוגשת מישהו שהיא פגשה לפני זמן רב.

"Let's see, she had a green name.

"בואו נראה, היה לה שם ירוק.

D's are green:

האות D היא ירוקה:

Debra,

Darby,

דברה,

דרבי,

Dorothy,

Denise.

דורותי,

דניז.

Yes! Her name is Denise!"

כן! השם שלה הוא דניז!"

Once established in childhood,

ברגע שהופיעו בילדות,

pairings remain fixed for life.

החיבורים נשארים מקובעים לחיים.

Synesthetes inherit a biological propensity

אנשים עם סינסתזיה יורשים נטיה ביולוגית

for hyperconnecting brain neurons,

לחיבוריות יתר בין ניורונים במוח,

but then must be exposed to cultural artifacts,

אבל אז הם חייבים להיות חשופים לפריטים תרבותיים,

such as calendars,

food names,

כמו לוחות שנה,

שמות אוכל,

and alphabets.

ואלף ביתים.

The amazing thing is that a single nucleotide change

הדבר המדהים הוא שנוקלאוטיד בודד משתנה

in the sequence of one's DNA alters perception.

ברצף הד.נ.א. באדם שמשנה את התפיסה.

In this way, synesthesia provides a path

בדרך זו, סינסתזיה מספקת דרך

to understanding subjective differences,

להבנה של הבדלים סובייקטיביים,

how two people can see the same thing differently.

איך שני אנשים יכולים לראות את אותו הדבר אחרת.

Take Sean, who prefers blue tasting food,

קחו את שון, שמעדיף אוכל בטעם כחול,

such as milk, oranges, and spinach.

כמו חלב, תפוזים, ותרד.

The gene heightens normally occurring connections

הגן מגביר חיבורים שקורים באופן טבעי

between the taste area in his frontal lobe

בין אזור הטעם באונה הקדמית

and the color area further back.

ואזור הצבע בחלק אחורי יותר.

But suppose in someone else

אבל נניח שאצל מישהו אחר

that the gene acted in non-sensory areas.

שהגן פעל על אזורים לא חושיים.

You would then have the ability to link

היתה לכם אז היכולת לקשר

seemingly unrelated things,

בין דברים שלכאורה לא קשורים,

which is the definition of metaphor,

שזו ההגדרה למטאפורה,

seeing the similar in the dissimilar.

לראות את הדומה בשונה.

Not surprisingly, synesthesia is more common

לא במפתיע, סינסתזיה היא יותר נפוצה

in artists who excel at making metaphors,

אצל אומנים שמתמחים ביצירת מטאפורות,

like novelist Vladimir Nabokov,

כמו הנובליסט ולדימיר נובוקוב,

painter David Hockney,

הצייר דייויד הוקני,

and composers Billy Joel

המלחינים בילי ג'ואל

and Lady Gaga.

וליידי גאגא.

But why do the rest of us non-synesthetes

אבל למה השאר מבינינו נטולי הסינסתזיה

understand metaphors like "sharp cheese"

מבינים מטאפורות כמו "גבינה חריפה" ("חדה" באנגלית)

or "sweet person"?

או "אדם מתוק"?

It so happens that sight,

מסתבר שראיה,

sound,

and movement

already map to one another so closely,

שמיעה,

ותנועה

כבר ממופים אחד לשני בצמידות כזו,

that even bad ventriloquists convince us

שאפילו פיתומים גרועים משכנעים אותנו

that the dummy is talking.

שהבובה מדברת.

Movies, likewise, can convince us

סרטים, גם כן, יכולים לשכנע אותנו

that the sound is coming from the actors' mouths

שצלילים באים מפי השחקן

rather than surrounding speakers.

ולא מהרמקולים המקיפים.

So, inwardly, we're all synesthetes,

אז, פנימה, כולנו סינסתזים,

outwardly unaware of the perceptual couplings

ולא מודעים החוצה לחיבורים התפיסתיים

happening all the time.

שקורים כל הזמן.

Cross-talk in the brain is the rule,

שיחות מוצלבות במוח הן החוק,

not the exception.

לא החריגה.

And that sounds like a sweet deal to me!

וזה נשמע לי כמו עסקה מתוקה!