The controversial origins of the Encyclopedia - Addison Anderson

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

Denis Diderot left a dungeon outside Paris on November 3, 1749.

דני דידרו עזב צינוק מחוץ לפריז ב 3 בנובמבר 1749.

He'd had his writing burned in public before,

כתביו נשרפו בציבור לפני כן,

but this time, he'd gotten locked up under royal order

אבל הפעם, הוא נאסר תחת צו מלכותי

for an essay about a philosopher's death bed rejection of God.

בשל מאמר על פילוסוף שדחה את אלוהים על סף המוות.

To free himself, Denis promised never to write things like that again.

כדי לשחרר את עצמו, דני הבטיח לעולם לא לכתוב דברים כאלה יותר.

So he got back to work on something a little like that,

אז הוא חזר לעבוד על משהו דומה מעט לזה,

only way worse,

רק יותר גרוע,

and much bigger.

וגדול בהרבה.

In 1745, publisher André le Breton had hired Diderot

ב 1745, המוציא לאור אנדרה לה ברטון שכר את דידרו

to adapt the English cyclopedia,

כדי להתאים את הציקלופדיה האנגלית,

or a universal dictionary of arts and sciences

או מילון אוניברסיטאי של האמנות והמדעים

for French subscribers.

למנויים צרפתים.

A broke writer, Diderot survived by translating,

סופר שבור, דידרו שרד על ידי תרגום,

tutoring,

לימוד,

and authoring sermons for priests,

וכתיבת דרשות לכמרים,

and a pornographic novel once.

ופעם אחת נובלה פורנוגרפית.

Le Breton paired him with co-editor Jean le Rond d'Alembert,

לה ברטון חיבר אותו עם העורך השותף ז'אן לה רונד דה אלמברט,

a math genius found on a church doorstep as a baby.

גאון מתמטי שהתגלה על סף דלת הכנסיה כתינוק.

Technical dictionaries, like the cyclopedia, weren't new,

מילונים טכניים, כמו הציקלופדיה, לא היו חדשים,

but no one had attempted one publication covering all knowledge,

אבל אף אחד לא ניסה פרסום אחד שיכסה את כל הידע,

so they did.

אז הם עשו זאת.

The two men organized the French Enlightenment's brightest stars

שני האנשים ארגנו את הכוכבים הגדולים של ההארה הצרפתית

to produce the first encyclopedia,

כדי להפיק את האנציקלופדיה הראשונה,

or rational dictionary of the arts, sciences, and crafts.

או מילון רציונלי של האמנות, המדעים, והיצירה.

Assembling every essential fact and principle in, as it turned out,

הרכבת כל עובדה ועיקרון חיוניים, במה שהסתבר,

over 70,000 entries,

כיותר מ 70,000 ערכים,

20,000,000 words

20,000,000 מילים

in 35 volumes of text and illustrations

ב 35 כרכים של טקסט ואיורים

created over three decades of researching,

שנוצרו במשך שלושה עשורים של מחקר,

writing,

כתיבה,

arguging,

ויכוח,

smuggling,

הברחה,

backstabbing,

דקירת גב,

law-breaking,

שבירת חוק,

and alphabetizing.

וסידור אלפבתי.

To organize the work,

כדי לארגן את העבודה,

Diderot adapted Francis Bacon's "Classification of Knowledge"

דדרו התאים את "סיווג הידע" של פרנסיס בייקון

into a three-part system based on the mind's approaches to reality:

למערכת שלושה חלקים המבוססת על הגישות של המוח למציאות:

memory,

זיכרון,

reason,

הגיון,

and imagination.

ודמיון.

He also emphasized the importance of commerce,

הוא גם הדגיש את החשיבות של המסחר,

technology,

טכנולוגיה,

and crafts,

ומלאכה,

poking around shops to study the tools and techniques of Parisian laborers.

מחטט בחנויות כדי ללמוד את הכלים והטכניקות של העובדים הפריזאים.

To spotlight a few of the nearly 150 philosoph contributers,

כדי להאיר על כמה מכמעט 150 הפילוסופים התורמים,

Jean Jacques Rousseau, Diderot's close friend,

ז'אן ז'אק רוסו, חבר קרוב של דידרו,

wrote much of the music section in three months,

כתב הרבה מהחלק על המוזיקה בשלושה חודשים,

and was never reimbursed for copy fees.

ומעולם לא קיבל תשלום על העבודה שלו.

His entry on political economy holds ideas he'd later develop further

הערך שלו על כלכלה פוליטית מחזיק רעיונות שהוא פיתח עוד מאוחר יותר

in "The Social Contract."

ב "החוזה החברתי."

D'Alembert wrote the famous preliminary discourse,

דלמבר כתב את השיח הראשוני המפורסם,

a key statement of the French Enlightenment,

הצהרה מהותית של ההארה הצרפתית,

championing independent investigative reasoning

וקידם חקר עצמאי של הגיון

as the path to progress.

כחלק מתהתליך.

Louis de Jaucourt wrote a quarter of the encyclopedia,

לואי דה ז'אקורט כתב רבע מהאנציקלופדיה,

18,000 articles,

18,000 ערכים,

5,000,000 words,

5,000,000 מילים,

unpaid.

ללא תשלום.

Louis once spent 20 years writing a book on anatomy,

לואי פעם בילה 20 שנה בכתיבת ספר על אנטומיה,

shipped it to Amsterdam to be published uncensored,

שנשלח לאמסטרדם כדי להיות מפורסם ללא צנזורה,

and the ship sank.

והספינה טבעה.

Voltaire contributed entries,

וולטיר תרם ערכים,

among them history,

בינהם הסטוריה,

elegance,

אלגנטיות,

and fire.

ואש.

Diderot's entries sometimes exhibit slight bias.

הערכים של דידרו הציגו לפעמים מעט נטיה.

In "political authority," he dismantled the divine right of kings.

ב"סמכות פוליטית," הוא פרק את הזכות האלוהית של המלכים.

Under "citizen,"

תחת "אזרח,"

he argued a state was strongest without great disparity in wealth.

הוא טען שמדינה היתה הכי חזקה בלי הבדל גדול בעושר.

Not surprising from the guy who wrote poetry about mankind strangling its kings

שלא במפתיע מבחור שכתב שירה על האנושות חונקת את מלכיה

with the entrails of a priest.

עם הקרביים של כומר.

So Diderot's masterpiece wasn't a hit with the king or highest priest.

אז יצירת המופת של דידרו לא היתה הצלחה אצל המלכים או הכמרים הגבוהים.

Upon release of the first two volumes,

עם השחרור של שני הכרכים הראשונים,

Louie XV banned the whole thing but enjoyed his own copy.

לואי ה 15 אסר על כל זה אבל נהנה מעותק משלו.

Pope Clement XIII ordered it burned.

האפיפיור קלמנטה 13 ציווה לשרוף אותה.

It was "dangerous,"

היא היתה "מסוכנת,"

"reprehensible,"

"ראויה לגינוי,"

as well as "written in French,"

כמו גם "נכתבה בצרפתית,"

and in "the most seductive style."

וב"סגנון הכי מפתה."

He declared readers excommunicated

הוא הכריז שהקוראים ינודו

and wanted Diderot arrested on sight.

ורצה שדידרו יעצר מיד.

But Diderot kept a step ahead of being shut down,

אבל דידרו המשיך צעד קדימה מעבר להפסיק,

smuggling proofs outside France for publication,

הבריח את ההגהות מחוץ לצרפת לפרסום,

and getting help from allies in the French Regime,

וקיבל עזרה מבעלי ברית במשטר הצרפתי,

including the King's mistress, Madame de Pompadour,

כולל הפילגש של המלך, מדאם דה פומפדור,

and the royal librarian and censor, Malesherbes,

והספרן המלכותי והצנזור, מלשרבה,

who tipped Diderot off to impending raids,

שהזהיר את דידרו מפני פשיטות קרובות,

and even hid Diderot's papers at his dad's house.

ואפילו החביא את הכתבים של דידרו בבית אביו.

Still, he faced years of difficulty.

עדיין, הוא עמד בפני שנים של קושי.

D'Alembert dropped out.

דלמברט פרש.

Rousseau broke off his friendship over a line in a play.

רוסו הפסיק את חברותו בשל שורה במחזה.

Worse yet, his publisher secretly edited some proofs

וגרוע יותר, המוציא לאור שלו ערך כמה ערכים בחשאי

to read less radically.

כדי שיראו פחות רדיקליים.

The uncensored pages reappeared in Russia in 1933,

הדפים הלא מצונזרים הופיעו ברוסיה ב 1933,

long after Diderot had considered the work finished

הרבה אחרי שדידרו חשב שהעבודה הסתיימה

and died at lunch.

ומת בארוחת צהריים.

The encyclopedia he left behind is many things:

האנציקלופדיה שהוא השאיר אחריו היא הרבה דברים:

a cornerstone of the Enlightenment,

אבן פינה של הארה,

a testament to France's crisis of authority,

עדות למשבר הסמכות של צרפת,

evidence of popular opinions migration from pulpit and pew

עדות להגירת הדעות הפופולריות מבימה וספסל

to cafe, salon, and press.

לקפה, סלון, ודפוס.

It even has recipes.

יש בה אפילו מתכונים.

It's also irrepressibly human,

היא גם אנושית באופן שלא ניתן להדחיק,

as you can tell from Diderot's entry about a plant named aguaxima.

כמו שאתם יכולים להבין מהערך של דידרו על צמח בשם אגואקסימה.

Read it yourself, preferably out loud in a French accent.

קראו אותו בעצמכם, רצוי בקול רם במבטא צרפתי.