The material that could change the world... for a third time

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Naama Lieberman

Thousands of years ago, the Romans invented a material

לפני אלפי שנים, הרומאים המציאו חומר

that allowed them to build much of their sprawling civilization.

שאיפשר להם לבנות הרבה מהציביליזציה המתפשטת שלהם.

Pliny the Elder praised an imposing sea wall made from the stuff

פליניוס הזקן שיבח קיר-ים מאיים שעשוי מהחומר

as “impregnable to the waves and every day stronger.”

כ“בלתי חדיר לגלים וכל יום חזק יותר.”

He was right: much of this construction still stands,

הוא צדק: הרבה מהמבנה הזה עדיין עומד,

having survived millennia of battering by environmental forces

הוא שרד אלף שנים של חבטות מכוחות סביבתיים

that would topple modern buildings.

שהיו מפילים מבנים מודרניים.

Today, our roads, sidewalks, bridges, and skyscrapers

היום, הכבישים שלנו, המדרכות, הגשרים, וגורדי השחקים

are made of a similar, though less durable, material called concrete.

בנויים מחומר דומה, אבל עמיד פחות, שנקרא בטון.

There’s three tons of it for every person on Earth.

יש שלושה טונות שלו לכל אדם על כדור הארץ.

And over the next 40 years, we’ll use enough of it

ובמהלך 40 השנים הבאות, נשתמש במספיק ממנו

to build the equivalent of New York City every single month.

כדי לבנות שווה ערך לעיר ניו-יורק בכל חודש.

Concrete has shaped our skylines,

בטון עיצב את קו השמיים שלנו,

but that's not the only way it's changed our world.

אבל זו לא הדרך היחידה שבה הוא שינה את העולם.

It’s also played a surprisingly large role in rising global temperatures

הוא גם שיחק תפקיד גדול ומפתיע בעליית הטמפרטורות הגלובליות

over the last century,

במשך המאה האחרונה,

a trend that has already changed the world,

טרנד שכבר שינה את העולם,

and threatens to even more drastically in the coming decades.

ומאיים בשינוי אפילו יותר דרסטי בעשורים הבאים.

To be fair to concrete, basically everything humanity does

כדי להיות הוגנים לבטון, בעיקרון כל מה שהאנושות עושה

contributes to the greenhouse gas emissions that cause global warming.

תורם לפליטת גזי החממה שגורמים להתחממות הגלובלית.

Most of those emissions come from industrial processes

רוב הפליטות האלו מגיעות מתהליכים תעשייתיים

we often aren’t aware of, but touch every aspect of our lives.

שאנחנו לרוב לא מודעים להם, אבל נוגעים בכל פן בחיים שלנו.

Look around your home.

הביטו סביב בבית שלכם.

Refrigeration— along with other heating and cooling—

מקררים -- יחד עם חימום וקירור --

makes up about 6% of total emissions.

מהווים בערך 6% מסך הפליטות.

Agriculture, which produces our food, accounts for 18%.

חקלאות, שמייצרת את האוכל שלנו, מהווה 18%.

Electricity is responsible for 27%.

חשמל אחראי ל 27%.

Walk outside, and the cars zipping past, planes overhead,

צאו החוצה, והמכוניות שעוברות לידכם, המטוסים מעל,

trains ferrying commuters to work—

רכבות שמסיעות נוסעים לעבודה --

transportation, including shipping,

תחבורה, כולל ספנות,

contributes 16% of greenhouse gas emissions.

תורמת 16% מפליטות גזי החממה.

Even before we use any of these things, making them produces emissions—

אפילו לפני שאנחנו משתמשים בדברים האלה, יצירתם מייצרת פליטות --

a lot of emissions.

הרבה פליטות.

Making materials—

יצור חומרים --

concrete, steel, plastic, glass, aluminum and everything else—

בטון, פלדה, פלסטיק, זכוכית, אלומיניום וכל השאר --

accounts for 31% of greenhouse gas emissions.

מהווים 31% מפליטות גזי חממה.

Concrete alone is responsible for 8% of all carbon emissions worldwide.

בטון לבדו אחראי ל 8% מכל פליטות הפחמן בעולם.

And it’s much more difficult to reduce the emissions from concrete

והרבה יותר קשה להפחית את הפליטות מבטון

than from other building materials.

מאשר מחומרי בניין אחרים.

The problem is cement, one of the four ingredients in concrete.

הבעיה היא מלט, אחד מארבעת החומרים בבטון.

It holds the other three ingredients— gravel, sand, and water— together.

הוא מחבר את שלושת הרכיבים האחרים -- חצץ, חול ומים -- יחד.

Unfortunately, it's impossible to make cement without generating carbon dioxide.

לצערנו, זה בלתי אפשרי ליצור מלט בלי ליצר פחמן דו חמצני.

The essential ingredient in cement is calcium oxide, CaO.

הרכיב החיוני במלט הוא תחמוצת סידן, CaO.

We get that calcium oxide from limestone,

אנחנו מקבלים את תחמוצת הסידן מאבן גיר,

which is mostly made of calcium carbonate: CaCO3.

שבדרך כלל עשויה מסידן קרבונט: CaCO3.

We extract CaO from CaCO3 by heating limestone.

אנחנו ממצים CaO מ CaCO3 על ידי חימום אבן גיר.

What’s left is CO2— carbon dioxide.

מה שנשאר זה CO2 -- פחמן דו חמצני.

So for every ton of cement we produce, we release one ton of carbon dioxide.

אז לכל טון של מלט שאנחנו מייצרים, אנחנו משחררים טון של פחמן דו חמצני.

As tricky as this problem is,

ככלל שהבעיה מסובכת,

it means concrete could help us change the world a third time:

זה אומר שבטון יכול לעזור לנו לשנות את העולם פעם שלישית:

by eliminating greenhouse gas emissions and stabilizing our climate.

על ידי הימנעות מפליטת גזי חממה וייצוב האקלים שלנו.

Right now, there’s no 100% clean concrete,

כרגע, אין בטון נקי ב 100%,

but there are some great ideas to help us get there.

אבל יש כמה רעיונות מעולים לעזור לנו להגיע לשם.

Cement manufacturing also produces greenhouse gas emissions

יצור מלט מייצר גם פליטות גזי חממה

by burning fossil fuels to heat the limestone.

על ידי שריפת דלקים מאובנים כדי לחמם את אבן הגיר.

Heating the limestone with clean electricity or alternative fuels instead

חימום אבן הגיר עם חשמל נקי או דלקים חלופיים במקום

would eliminate those emissions.

ימנע את הפליטות האלו.

For the carbon dioxide from the limestone itself,

עבור הפחמן הדו חמצני מאבן הגיר,

our best bet is carbon capture:

הסיכוי הטוב ביותר שלנו הוא לכידת פחמן:

specifically, capturing the carbon right where it’s produced,

ספציפית, לכידת הפחמן ממש במקום שבו הוא מיוצר,

before it enters the atmosphere.

לפני שהוא נכנס לאטמוספרה.

Devices that do this already exist,

מכשירים שעושים את זה כבר קיימים,

but they aren’t widely used because there’s no economic incentive.

אבל הם לא בשימוש נפוץ בגלל שאין תמריץ כלכלי.

Transporting and then storing the captured carbon can be expensive.

שינוע הפחמן הלכוד ואז אחסון שלו יכולים להיות יקרים.

To solve these problems,

כדי לפתור את הבעיות האלו,

one company has found a way to store captured CO2 permanently

חברה אחת מצאה דרך לאגור CO2 לכוד באופן קבוע

in the concrete itself.

בבטון עצמו.

Other innovators are tinkering with the fundamental chemistry of concrete.

ממציאים אחרים משחקים עם הכימיה הבסיסית של הבטון.

Some are investigating ways to reduce emissions

כמה חוקרים את הדרכים להפחית פליטות

by decreasing the cement in concrete.

על ידי הפחתת המלט בבטון.

Still others have been working to uncover and replicate

ואחרים עבדו כדי לגלות ולשחזר

the secrets of Roman concrete.

את הסודות של הבטון הרומאי.

They found that Pliny’s remark is literally true.

הם גילו שההערה של פליניוס נכונה מילולית.

The Romans used volcanic ash in their cement.

הרומאים השתמשו באפר וולקני במלט שלהם.

When the ash interacted with seawater, the seawater strengthened it—

כשהאפר בא במגע עם מי ים, מי הים חיזקו אותו --

making their concrete stronger and more long-lasting than any we use today.

מה שעשה את הבטון שלהם חזק יותר ועמיד יותר מכל מה שאנחנו משתמשים בו היום.

By adding these findings to an arsenal of modern innovations,

על ידי הוספת הממצאים האלה לארסנל של המצאות מודרניות,

hopefully we can replicate their success—

בתקווה נוכל לשחזר את ההצלחה שלהם --

both by making long lasting structures,

גם על ידי יצירת מבנים שמחזיקים יותר זמן,

and ensuring our descendants can admire them thousands of years from now.

ולהבטיח שהצאצאים שלנו יוכלו להעריך אותם עוד אלפי שנים מעכשיו.