Could the Earth be swallowed by a black hole? - Fabio Pacucci

תרגום: Shlomo Adam עריכה: Ido Dekkers

From asteroids capable of destroying entire species,

מאסטרואידים שמסוגלים להשמיד מינים שלמים

to gamma-ray bursts and supernovae that could exterminate life on Earth,

ועד פרצים של קרני גאמה וסופרנובות שבכוחם להשמיד את החיים עלי אדמות,

outer space has no shortage of forces that could wreak havoc on our tiny planet.

בחלל החיצון אין מחסור בכוחות שעלולים לזרוע הרס בכוכב הלכת הזעיר שלנו.

But there’s something in space

אבל בחלל יש משהו מאיים יותר מכל אלה -

that seems more terrifying than any of these –

משהו שמוחה את כל מה שהוא קרב אליו.

something that wipes out everything it comes near.

Could the Earth be swallowed by a black hole?

האם כדור הארץ עלול להיבלע ע"י חור שחור?

A black hole is an object so dense

חור שחור הוא עצם כה דחוס,

that space and time around it are inescapably modified,

עד כי המרחב והזמן סביבו משתנים באורח בלתי-נמנע,

מתעוותים ונופלים לתוך באר אינסופית.

warped into an infinite sink.

Nothing, not even light, can move fast enough

אין דבר שיכול לנוע מספיק מהר, אף לא אור,

to escape a black hole’s gravitational pull

כדי להימלט ממשיכת הכבידה של חור שחור,

once it passes a certain boundary,

לאחר שחצה גבול מסוים, המוכר כ"אופק האירועים".

known as the event horizon.

Thus, a black hole is like a cosmic vacuum cleaner with infinite capacity,

חור שחור דומה אם כן לשואב-אבק קוסמי שקיבולתו אינסופית

gobbling up everything in its path, and letting nothing out.

שזולל כל מה שבנתיבו ולא משחרר דבר.

To determine whether a black hole could swallow the Earth,

כדי לקבוע אם חור שחור מסוגל לבלוע את כדור הארץ,

עלינו לגלות היכן יש חורים שחורים.

we first have to figure out where they are.

אבל היות שהם אינם פולטים אור, איך זה אפשרי?

But since they don’t emit light, how’s that possible?

Fortunately, we’re able to observe their effect on the space around them.

למזלנו, אנו מסוגלים לזהות את השפעתם על המרחב מסביבם.

כשחומר מתקרב אל חור שחור,

When matter approaches a black hole,

the immense gravitational field accelerates it to high speed.

שדה הכבידה האדיר גורם לו להאיץ למהירות רבה.

בכך נפלטת כמות אור עצומה.

This emits an enormous amount of light.

ובאשר לעצמים שמרוחקים מכדי להישאב,

And for objects too far away to be sucked in,

the massive gravitational force still affects their orbits.

הכבידה הכבירה בכל זאת משפיעה על מסלוליהם.

If we observe several stars orbiting around an apparently empty point,

אם נזהה מספר שמשות שחגות סביב מקום ריק לכאורה,

ייתכן שחור שחור הוא שמוביל את המחול הזה.

a black hole could be leading the dance.

Similarly, light that passes close enough to an event horizon

כך גם אור שעובר קרוב מספיק לאופק אירועים

יוסט בתופעה הידועה כ"עידוש כבידתי".

will be deflected in a phenomenon known as gravitational lensing.

Most of the black holes that we’ve found can be thought of as two main types.

את מרבית החורים השחורים שגילינו ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים.

The smaller ones, called stellar mass black holes,

הקטנים יותר קרויים "חורים שחורים בעלי מסה כוכבית",

have a mass up to 100 times larger than that of our sun.

והמסה שלהם גדולה עד פי 100 מזו של השמש שלנו.

They’re formed when a massive star consumes all its nuclear fuel

הם נוצרים כששמש ענקית מכלה את כל הדלק הגרעיני שלה

and its core collapses.

וליבתה קורסת.

We’ve observed several of these objects as close as 3000 light-years away,

זיהינו מספר עצמים כאלה בקרבה של 3,000 שנות אור אלינו,

and there could be up to 100 million small black holes

וייתכן שישנם עד 100 מיליון חורים שחורים קטנים

just in the Milky Way galaxy.

בגלקסיית שביל החלב בלבד.

So should we be worried?

האם עלינו להיות מודאגים?

Probably not.

כנראה שלא.

Despite their large mass,

חרף המסה הגדולה שלהם,

stellar black holes only have a radius of around 300 kilometers or less,

הרדיוס של חורים שחורים כוכביים הוא כ-300 קילומטרים ומטה,

כשהסיכוי להיתקל ישירות באחד מהם הוא זעיר,

making the chances of a direct hit with us miniscule.

אם כי שדות הכבידה שלהם

Although because their gravitational fields

מסוגלים להשפיע על כוכב-לכת ממרחק גדול,

can affect a planet from a large distance,

they could be dangerous even without a direct collision.

והם עלולים להיות מסוכנים אפילו ללא התנגשות ישירה.

If a typical stellar-mass black hole were to pass in the region of Neptune,

אילו עבר ליד נפטון חור שחור אופייני בעל מסה כוכבית,

the orbit of the Earth would be considerably modified,

מסלול כדור הארץ היה משתנה במידה ניכרת

with dire results.

והתוצאות היו נוראות.

Still, the combination of how small they are and how vast the galaxy is

ובכל זאת, בהתחשב בכך שהם קטנים והגלקסיה כה עצומה,

הרי שאין לנו סיבות רבות לדאוג בגין חורים שחורים כוכביים.

means that stellar black holes don’t give us much to worry about.

But we still have to meet the second type:

אבל עדיין נותר לנו הסוג השני:

supermassive black holes.

חורים שחורים על-מסיביים.

These have masses millions or billions times greater than that of our sun

המסה של אלה גדולה פי מיליונים או מיליארדים מזו של השמש שלנו

and have event horizons that could span billions of kilometers.

ואופק האירועים שלהם עשוי להקיף מיליארדי קילומטרים.

These giants have grown to immense proportions

ענקים אלה גדלו למימדים אדירים

by swallowing matter and merging with other black holes.

ע"י בליעת חומר והתמזגות עם חורים שחורים נוספים.

Unlike their stellar cousins,

שלא כמו דודניהם הכוכביים,

supermassive black holes aren’t wandering through space.

חורים שחורים על-מסיביים אינם נודדים בחלל,

Instead, they lie at the center of galaxies, including our own.

אלא נחים במרכזן של גלקסיות, כולל זו שלנו.

Our solar system is in a stable orbit around a supermassive black hole

מערכת השמש שלנו נעה במסלול יציב סביב חור שחור על-מסיבי

ששוכן בלב שביל החלב

that resides at the center of the Milky Way,

במרחק בטוח של 25,000 שנות אור.

at a safe distance of 25,000 light-years.

אבל זה עלול להשתנות.

But that could change.

If our galaxy collides with another,

אם הגלקסיה שלנו תתנגש עם אחרת,

כדור הארץ עלול להיזרק לעבר מרכז הגלקסיה,

the Earth could be thrown towards the galactic center,

close enough to the supermassive black hole

קרוב מספיק אל החור השחור העל-מסיבי

to be eventually swallowed up.

ולהיבלע בו.

In fact, a collision with the Andromeda Galaxy

למען האמת, חזויה התנגשות עם גלקסיית אנדרומדה

is predicted to happen 4 billion years from now,

בעוד 4 מיליארד שנים,

ואלה אולי אינן בשורות טובות לכוכב הלכת, ביתנו.

which may not be great news for our home planet.

But before we judge them too harshly,

אבל בטרם נשפוט אותם בחומרה רבה מדי,

חורים שחורים אינם סתם זורעי-הרס.

black holes aren’t simply agents of destruction.

They played a crucial role in the formation of galaxies,

הם ממלאים תפקיד מכריע בהיווצרות גלקסיות,

the building blocks of our universe.

כאבני הבניין של יקומנו.

Far from being shadowy characters in the cosmic play,

הם רחוקים מלהיות דמויות אפלות במחזה הקוסמי

והם תרמו תרומה עצומה

black holes have fundamentally contributed

in making the universe a bright and astonishing place.

להפיכת היקום למקום זוהר ומדהים.