The myth of Loki’s monstrous children - Iseult Gillespie

תרגום: Ido Dekkers עריכה: zeeva livshitz

Odin, the king of Asgard, was plagued by nightmares.

אודין מלך אסגארד, היה נגוע בסיוטים.

Three fearsome figures haunted his dreams:

שלוש דמויות מאיימות רדפו את חלומותיו:

a massive, writhing shadow;

צל מסיבי מתפתל;

a shambling, rotting corpse;

גוויה נרקבת מתפוררת;

and worst of all, a monstrous beast with a deadly bite.

וגרוע מכל, מפלצת עם נשיכה קטלנית.

Night after night, the creatures besieged the king.

לילה אחרי לילה, היצורים הטילו מצור על המלך.

And although their true forms were unknown to him,

ולמרות שהצורה האמיתי, שלהם לא היתה ידועה לו,

he could tell they were related to Asgard’s most persistent problem:

הוא ידע שהן קשורות לבעיה המתמשכת ביותר של אסגארד:

Loki.

לוקי.

Despite having settled down with his wife and sons,

למרות שהוא התיישב עם אשתו ובניו,

Loki had been sneaking off to visit the giantess Angrboda.

לוקי התגנב לבקר את הענקית אנגרובודה.

And when the king learned this affair had produced three children,

וכשהמלך גילה שהרומן הזה יצר שלושה ילדים,

he was filled with unease.

הוא התמלא בחוסר נוחות.

Odin summoned Thor and Tyr, two of his bravest warriors,

אודין זימן את ת’ור וטייר, שניים מלוחמיו האמיצים ביותר,

to travel to Jotunheim to capture Loki’s secret children.

לנסוע ליוטונהיים כדי ללכוד את הילדים הסודיים של לוקי.

Upon arriving at Angrboda’s home,

עם הגעתם לביתה של אנגרבודה,

the pair were immediately accosted by Loki's first child,

הזוג מייד הותקף על ידי הילד הראשון של לוקי,

a serpent named Jörmungandr.

נחש בשם יורמונגאנדר.

The God of Thunder dodged the snake’s venom

אל הרעם התחמק מארס הנחש

and swiftly bound him to a pine tree.

וקשר אותו במהרה לעץ אורן.

The second child, Hel, appeared as a glowing young woman from the right

הילדה השניה, הל, הופיעה כאישה צעירה זוהרת מימין

and a moldering corpse from the left.

וגוויה נרקבת משמאל.

Her flesh flaked onto the ground as she silently submitted to her captors.

בשרה התפורר לאדמה כשהיא נכנעה בשקט ללוכדיה.

Finally, the third child leapt at Tyr.

לבסוף, הילד השלישי קפץ על טייר.

The small wolf was fierce but harmless.

הזאב הצעיר היה נועז אבל לא מזיק.

Tyr playfully cuffed its claws and stowed the cub in his pocket.

טייר אזק בקלות את טפריו ושם את הגור בכיסו.

Back in Asgard, the warriors presented their prisoners

חזרה באסגארד, הלוחמים הציגו את השבויים שלהם

and fearful recognition seized Odin's heart.

והכרה מלאת פחד לכדה את ליבו של אודין.

Though these three were meager reflections of his dark dreams,

למרות שהשלושה היו שיקוף דל של חלומותיו השחורים,

the king was determined to dispose of them before his visions came true.

המלך היה נחוש להיפתר מהם לפני שהחזון יתממש.

First, he banished Jörmungandr to the sea at the edge of the world.

ראשית, הוא גרש את יורמונגאנדר לים בקצה העולם.

Then he sent Hel deep below the earth to join her fellow corpses.

אז הוא שלח את הל מתחת לאדמה להצטרף לגוויות האחרות.

But the wolf, named Fenrir, presented a challenge.

אבל הזאב, בשם פנריר, הציב אתגר.

He’d already grown strong enough to threaten the gods,

הוא כבר גדל להיות חזק מספק לאיים על האלים,

so Odin took a more patient approach.

אז אודין נקט בגישה יותר סובלנית.

For months, he supervised the creature, watching Fenrir grow

במשך חודשים, הוא פיקח על היצור, צפה בפנריר גדל

from a cub to a wolf to a beast who spoke with the voice of a God.

מגור לזאב למפלצת שדיברה בקול של אל.

Tyr visited frequently and found Fenrir to be strong and clever.

טייר ביקר הרבה ומצא את פנריר חזק ונבון.

But as their bond deepened, Odin's fear only grew.

אבל כשהקשרים שלהם התעמקו, הפחד של אודין רק גדל.

One day, Odin forged his heaviest chains

יום אחד, אודין חישל את השלשלאות הכי כבדות שלו

and hauled them to Fenrir with a challenge.

והביא אותן לפנריר עם אתגר.

He would bind the wolf to test his growing strength.

הוא יקשור את הזאב כדי לבחון את כוחו הגדל.

Fenrir eagerly accepted the challenge and splintered the metal like old wood.

פנריר הסכים בלהיטות לאתגר ופיצל את המתכת כמו עץ ישן.

Odin returned to the forge, crafting shackles that no man could lift alone.

אודין חזר לנפחיה, ויצר אזיקים שאף אדם לא יכל להרים לבדו.

These sturdy chains gave Fenrir pause.

השלשלאות הקשיחות האלה גרמו לפנריר לחשוב.

But with an encouraging wink from Tyr, he accepted the challenge.

אבל עם קריצה מטייר, הוא קיבל עליו את האתגר.

The beast strained for a moment and then shattered his restraints

החייה התאמצה לרגע ואז ניפצה את ההגבלות

into a thousand pieces.

לאלפי רסיסים.

Desperate, Odin sought help from the most skilled makers of all:

נואש, אודין חיפש עזרה מהיוצרים הגדולים מכולם:

the Dwarves.

הגמדים.

Rather than metal, they sought the rarest ingredients;

במקום מתכת, הם פנו לרכיבים הנדירים ביותר;

from feline footsteps and fish breath

מפסיעות חתולים ונשימת דגים

to the sinews of mountains and mighty bears.

לגידים של הרים ודובים אדירים.

With these, the Dwarves crafted Gleipnir,

עם אלו, הגמדים יצרו את גלייפניר,

an unbreakable chain in the guise of fine thread.

שרשרת בלתי ניתנת לשבירה בתחפושת של חוט עדין.

When Odin challenged Fenrir a third time, the wolf laughed.

כשאודין איתגר את פנריר בפעם השלישית, הזאב צחק.

But as he examined the thread more closely,

אבל כשהוא בחן את החוט יותר מקרוב

Fenrir sensed Odin’s trickery and began to feel some fear himself.

פנריר חש את הרמאות של אודין והתחיל להרגיש פחד בעצמו.

Fenrir struck a deal.

פנריר סגר עסקה.

He would accept the challenge,

הוא יקבל את האתגר,

but only if a god kept their hand in his mouth throughout.

אבל רק אם אל ישים את ידיו בפיו לכל אורכו.

With a heavy heart, Tyr volunteered.

עם לב כבד, טייר התנדב.

The gods bound the wolf and as he strained Gleipnir only grew tighter.

האלים קשרו את הזאב וכשהתאמץ גלייפניר רק נעשתה הדוקה יותר.

Fenrir felt the agony of betrayal—

פנריר הרגיש את כאב הבגידה --

not only from Odin, but from his reluctant friend.

לא רק מאודין, אלא גם מחברו המסוייג.

With a howl of fury, he bit through Tyr’s wrist

עם יללה של זעם, הוא נשך את פרק ידו של טייר

and vowed to destroy Odin for tricking him.

ונשבע להשמיד את אודין על שרימה אותו.

Watching his nightmare come to life,

כשצפה בסיוט שלו מתממש,

Odin thrust Tyr’s blade between Fenrir jaws,

אודין תקע את להבו של טייר בין מלתעותיו של פנריר,

releasing a torrent of saliva that became a furious river.

ושחרר זרם של ריר שהפך לנהר זועם.

While the beast was not dead, he was bound,

למרות שהחיה לא היתה מתה, היא היתה קשורה,

and Odin celebrated his victory over fate.

ואודין חגג את הנצחון שלו על הגורל.

But in truth, his actions had only sealed his doom.

אבל במציאות, הפעולות שלו רק חתמו את האבדון שלו.

Beneath the waves, Jörmungandr grew to encircle the world.

מתחת לגלים, יורמונגאנדר גדל והקיף את העולם.

Hel rose to rule the dead as queen of the Underworld.

הל עלתה לשלוט במתים כמלכת העולם התחתון.

And every day, Fenrir strained a little more against his chains,

וכל יום, פנריר התאמץ מעט יותר נגד השרשראות,

inching ever closer to his bloody revenge.

מתקרב מעט יותר לנקמה המדממת שלו.