A brief history of plural word...s - John McWhorter

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

There are a lot of ways

יש הרבה דרכים

this marvelous language of ours,

שהשפה הנפלאה הזו שלנו,

English, doesn't make sense.

אנגלית, אינה הגיונית.

For example, most of the time

לדוגמה, רוב הזמן

when we talk about more than one of something,

כשאנחנו מדברים על יותר מאחד ממשהו,

אנחנו שמים s בסוף.

we put an S on the end.

One cat, two cats.

חתול אחד, שני חתולים (עם S באנגלית)

But then, there's that handful of words

אבל אז, יש את קומץ המילים

where things work differently.

בהם דברים עובדים אחרת.

Alone you have a man;

לבד יש לכם man;

if he has company, then you've got men,

אם יש איתו חבר, אז יש לכם men,

or probably better for him, women too.

או אפילו טוב יותר בשבילו, גם נשים.

Although if there were only one of them,

למרות שאם היתה רק אחת מהן

it would be a woman.

זה היה woman.

Or if there's more than one goose,

או אם יש יותר מאווז אחד goose

they're geese,

אז זה geese,

but why not lots of mooses, meese?

אבל למה לא הרבה מוס, meese?

Or if you have two feet,

או אם יש לכם שתי רגלייים feet,

then why don't you read two beek

אז למה אתם לא קוראים שני beek

instead of books.

במקום books.

The fact is that if you were speaking English

העובדה היא שאם הייתם מדברים אנגלית

before about a thousand years ago,

לפני בערך אלף שנה,

beek is exactly what you would have said

beek זה בדיוק מה שהייתם קוראים

for more than one book.

ליותר מספר אחד.

If Modern English is strange,

אם אנגלית מודרנית היא מוזרה,

Old English needed therapy.

אנגלית עתיקה צריכה טיפול פסיכולוגי.

Believe it or not,

תאמינו או לא,

English used to be an even harder language

אנגלית היתה שפה אפילו יותר קשה

to learn than it is today.

ללמידה מהיום.

Twenty-five hundred years ago,

לפני 2,500 שנה,

English and German were the same language.

אנגלית וגרמנית היו אותה שפה.

They drifted apart slowly,

הן התרחקו באיטיות,

little by little becoming more and more different.

והפכו לאט לאט ליותר ויותר שונות.

That meant that in early English,

זה אומר שבאנגלית המוקדמת,

just like in German,

בדיוק כמו בגרמנית,

inanimate objects had gender.

לעצמים דוממים היה מין.

A fork, gafol, was a woman;

מזלג, גפול, היה נקבה;

a spoon, laefel, was a man;

כף, לפל, היתה זכר;

and the table they were on, bord,

והשולחן עליו היו, בורד,

was neither, also called neuter.

היה חסר מין, מה שנקרא נאוטור.

Go figure!

לכו תבינו!

Being able to use words

כדי להשתמש במילים האלו

meant not just knowing their meaning

לא מספיק לדעת את המשמעות שלהם

but what gender they were, too.

אלא איזה מין הם, גם כן.

And while today there are only about a dozen plurals

ובעוד היום יש רק בערך שש צורות של רבים

that don't make sense,

שאינן הגיוניות,

like men

and geese,

כמו men

ו geese,

in Old English, it was perfectly normal

באנגלית עתיקה, זה היה נורמלי לגמרי

for countless plurals to be like that.

לתצורות רבים רבות מספור להיות כך.

You think it's odd that more than one goose is geese?

אתם חושבים שזה מוזר ש goose ברבים זה geese?

Well, imagine if more than one goat

ובכן, דמיינו אם יותר מעז אחת goat

was a bunch of gat,

היו חבורה של gat,

or if more than one oak tree

או אם יותר מעץ אלון אחד oak

was a field of ack.

היה שדה של ack.

To be able to talk about any of these,

להיות מסוגלים לדבר על כל אחד מאלה,

you just had to know the exact word for their plural

הייתם צריכים לדעת את המילה המדוייקת לרבים שלהם

rather than just adding the handy S on the end.

במקום רק להוסיף את ה s השימושית בסוף.

And it wasn't always an S at the end either.

וזה לא היה תמיד s בסוף גם כן.

In merry Old English,

באנגלית העתיקה והעליזה,

they could add other sounds to the end.

הם יכלו להוסיף צלילים אחרים בסוף.

Just like more than one child is children,

בדיוק כמו שיותר מילד אחד child זה children,

more than one lamb was lambru,

יותר מגדי אחד lamb היה lambru,

you fried up your eggru,

הייתם מטגנים את ה eggru -ביצים,

and people talked not about breads,

ואנשים דיברו לא על breads - לחמים,

but breadru.

אלא על breadru.

Sometimes it was like sheep is today -

לפעמים זה היה כמו כבשים היום sheep -

where, to make a plural, you don't do anything.

שם, כדי ליצור את הרבים, אתם לא צריכים לעשות כלום.

One sheep,

כיבשה אחת sheep,

two sheep.

שתי כבשים sheep.

In Old English, one house,

באנגלית עתיקה, בית אחד house,

two house.

שני בתים house,

And just like today, we have oxen instead of oxes.

ובדיוק כמו היום, יש לנו oxen במקום oxes שוורים.

Old English people had toungen instead of tongues,

לאנשי האנגלית העתיקה היו toungen במקום toungues לשונות,

namen instead of names,

namen במקום names - שמות,

and if things stayed the way they were,

ואם דברים היו נשארים כמו שהיו,

today we would have eyen instead of eyes.

היום היו לנו eyen במקום eyes - עיניים.

So, why didn't things stay the way they were?

אז, למה דברים לא נשארו כמו שהיו?

In a word, Vikings.

במילה אחת, ויקינגים.

In the 8th century, Scandinavian marauders

במאה ה 8, פולשים סקנדינביים

started taking over much of England.

התחילו להשתלט על הרבה מאנגליה.

They didn't speak English,

הם לא דיברו אנגלית,

they spoke Norse.

הם דיברו נורסקית.

Plus, they were grown-ups,

והם היו בוגרים,

and grown-ups aren't as good

ובוגרים לא טובים

at learning languages as children.

בלימוד שפה כמו ילדים.

After the age of roughly 15,

אחרי גיל 15 לערך,

it's almost impossible to learn a new language

זה כמעט בלתי אפשרי ללמוד שפה חדשה

בלי מבטא

without an accent

and without slipping up here and there

ובלי להתבלבל פה ושם

as we all know from what language classes are like.

כמו שכולנו יודעים משיעורי שפות.

The Vikings were no different,

הויקינגים לא היו שונים,

so they had a way of smoothing away

אז היתה להם דרך להחליק

the harder parts of how English worked.

את החלקים הקשים של איך שאנגלית עבדה.

Part of that was those crazy plurals.

חלק מזה היה תצורות הרבים המשוגעות האלה.

Imagine running up against a language

דמיינו לרוץ מול שפה

with eggru

עם אגרו

and gat

וגאט

on the one hand,

מצד אחד,

and then with other words,

ואז עם מילים אחרות,

all you have to do is add 's'

כל מה שהייתם צריכים זה להוסיף s

and get days

ולקבל days

and stones.

ו stones,

Wouldn't it make things easier

זה לא היה הרבה יותר פשוט

to just use the 's' for everything?

להשתמש ב s להכל?

That's how the Vikings felt too.

ככה גם הויקינגים הרגישו.

And there were so many of them,

והיו כל כך הרבה מהם,

and they married so many of the English women,

והם התחתנו עם כל כך הרבה נשים אנגליות,

that pretty soon, if you grew up in England,

שדי מהר, אם גדלתם באנגליה,

you heard streamlined English as much as the real kind.

שמעתם אנגלית מוקצעת ממש כמו האמיתית.

After a while nobody remembered the real kind any more.

אחרי זמן מה אף אחד לא זכר את האנגלית האמיתית יותר.

Nobody remembered that once you said doora

אף אחד לא זכר שפעם הייתם אומרים doora

instead of doors

במקום doors - דלתות

and handa instead of hands.

ו handa במקום hands - ידיים.

Plurals made a lot more sense now,

צורת רבים היתה הרבה יותר הגיונית עכשיו,

except for a few hold-outs like children

חוץ מכמה יוצאי דופן כמו children

and teeth

that get used so much

ו teeth

שהן כה שימושיות

that it was hard to break the habit.

שזה היה קשה לשבור את ההרגל.

The lesson is

השיעור הוא

that English makes a lot more sense than you think.

שאנגלית הרבה יותר הגיונית ממה שאתם חושבים.

Thank the ancestors of people

תודו לאבות אבותיהם של אנשים

in Copenhagen and Oslo for the fact

בקופנהגן ואוסלו על העובדה

that today we don't ask for a handful of pea-night

שהיום אנחנו לא מבקשים חופן של pea-night

instead of peanuts.

במקום peanuts - אגוזים.

Although, wouldn't it be fun,

למרות שזה היה יכול להיות כיף,

if for just a week or two,

אם רק לשבוע או שבועיים,

we could?

היינו יכולים?