The dark history of werewolves - Craig Thomson

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

In the fall of 1589, the town of Bedburg, Germany,

בסתיו 1589 קיימה העיירה בדבורג שבגרמניה,

held a highly publicized trial.

משפט מפורסם מאוד.

Peter Stubbe was accused of several gruesome crimes,

פיטר סטאבה הואשם במספר פשעים איומים,

including murder, assault, and cannibalism.

כולל רצח, תקיפה וקניבליזם.

But perhaps the most sinister accusation of them all,

אבל אולי ההאשמה המרושעת מכולם,

was of being a werewolf.

הייתה היותו אדם זאב.

In his confession, Peter claimed that the devil had given him a magic girdle,

בהודאתו טען פיטר כי השטן נתן לו חגורת קסם,

which allowed him to transform into a wolf and perform his horrific acts.

שאיפשרה לו להפוך לזאב ולבצע את מעשיו הנוראים.

Stories of werewolves existed well before this trial and continue to live on today.

סיפורי אנשי זאב היו קיימים הרבה לפני המשפט הזה וממשיכים להתקיים עד היום.

They’re especially prominent in European literature and folklore,

הם בולטים במיוחד בספרות ובפולקלור האירופי,

and often found in cultures where the wolf is the largest natural predator.

ולעתים קרובות נמצאים בתרבויות שבהן הזאב הוא הטורף הטבעי הגדול ביותר.

Over the years, the image of the werewolf has continuously evolved,

במהלך השנים, דמותו של איש הזאב התפתחה ללא הרף,

often reflecting the fears and prejudices of that time.

מה שמשקף לעתים קרובות את הפחדים והדעות הקדומות של אותה תקופה.

In early literature, werewolves were sometimes painted as sympathetic figures:

בספרות המוקדמת צוירו אנשי זאב לפעמים כדמויות סימפטיות:

victims of curses who longed to return to their human form.

קורבנות של קללות שהשתוקקו לחזור לצורתם האנושית.

In the story of Gilgamesh,

בסיפורו של גילגמש,

one of the earliest written accounts of werewolves from over 4.000 years ago,

אחד הדיווחים המוקדמים ביותר שנכתבו על אנשי זאב מלפני למעלה מ -4,000 שנה,

a shepherd falls in love with the goddess of love, Ishtar,

רועה מתאהב באלת האהבה, אישתר,

who transforms him into a wolf when she grows tired of his affection.

שהופכת אותו לזאב כאשר היא מואסת בחיבתו.

In this and several other stories that followed,

בסיפור זה ובכמה סיפורים אחרים שאחריו,

werewolves were often men who had fallen prey to deceitful, alluring women.

אנשי זאב היו לעתים קרובות גברים שנפלו טרף לנשים מרמות ומפתות.

In the medieval story of “Bisclavret,”

בסיפור מימי הביניים של "ביסקלברט",

a knight is trapped in wolf form by the cunning of his wife,

אביר נלכד בצורת זאב על ידי ערמומיות אשתו,

who leaves him to elope with another man.

שמשאירה אותו כדי לברוח עם גבר אחר.

Other early stories explored fears about the darker side of human nature,

סיפורים מוקדמים אחרים חקרו פחדים מהצד האפל של הטבע האנושי,

including taboos such as cannibalism and murder.

כולל טאבו כמו קניבליזם ורצח.

In ancient Greek mythology,

במיתולוגיה היוונית העתיקה,

King Lycaon was transformed into a wolf by Zeus,

המלך ליקאון הפך לזאב על ידי זאוס,

after he attempted to trick the god into eating human flesh.

לאחר שניסה להערים על האל לאכול בשר אדם.

As Catholicism spread throughout Europe,

ככל שהקתוליות התפשטה ברחבי אירופה,

werewolves became increasingly linked to magic, sorcery, and pagan belief.

אנשי זאב נקשרו יותר ויותר לקסם, כישוף ואמונה פגאנית.

By the 16th century, many people struggled separating werewolf fiction from fact.

עד המאה ה-16 אנשים רבים נאבקו להפריד בין סיפורת איש זאב לבין עובדה.

Political, economic, and religious upheavals

תהפוכות פוליטיות, כלכליות ודתיות הולידו

gave rise to the infamous European witch trials.

את משפטי המכשפות האירופיים הידועים לשמצה.

And while witches were the main targets, in some areas,

ובעוד מכשפות היו המטרות העיקריות, באזורים מסוימים

alleged werewolves like Peter Stubbe were also tried and executed.

גם אנשי זאב לכאורה כמו פיטר סטבה. נשפטו והוצאו להורג.

Today, some historians view the trials as driven by a fear of outsiders,

כיום, כמה היסטוריונים רואים במשפטים כמונעים על ידי פחד מזרים,

as well as society's early attempts to understand brutal crimes.

כמו גם מניסיונותיה המוקדמים של החברה להבין פשעים אכזריים.

While public belief in werewolves died down by the 17th century

בעוד שהאמונה הציבורית באנשי זאב שכחה במאה ה -17

as medicine and psychology advanced,

עם התקדמות הרפואה והפסיכולוגיה,

the myth would re-emerge in literature.

המיתוס יופיע מחדש בספרות.

By the Victorian period, werewolves had transformed again,

בתקופה הוויקטוריאנית, אנשי זאב השתנו שוב,

often embodying fears of moral and psychological decay.

ולעיתים קרובות גילמו פחדים מפני ריקבון מוסרי ופסיכולוגי.

In George Reynolds’s “Wagner the Wehrwolf,”

ב“וגנר הוורוולף” של ג‘ורג’ ריינולדס,

the protagonist makes a pact with the devil to achieve eternal youth.

הגיבור כורת ברית עם השטן להשגת נעורים נצחיים.

But in return, he transforms into a violent howling wolf

אבל בתמורה, הוא הופך לזאב אלים מיילל

at the end of every month.

בסוף כל חודש.

By the mid-20th century,

באמצע המאה ה -20,

werewolves found a new home to haunt— the silver screen.

אנשי זאב מצאו בית חדש לפקוד - מסך הכסף.

Here, the werewolf began to take its modern form.

כאן, איש הזאב החל ללבוש את צורתו המודרנית.

For example, the idea that the curse could be transmitted through bites

לדוגמה, הרעיון שניתן להעביר את הקללה באמצעות נשיכות

and triggered by a full moon

ושמופעלת על ידי ירח מלא

was first popularized with the 1935 film “Werewolf of London.”

זכה לפופולריות לראשונה בסרט “הזאב מלונדון” משנת 1935.

Produced in the United States,

שהופק בארצות הברית,

the film identifies the werewolf infection as originating from the east—

הסרט מזהה את זיהום איש הזאב כמי שמקורו במזרח -

specifically Tibet.

במיוחד טיבט.

This mirrored xenophobic fears of the time—

זה שיקף פחדים קסנופוביים של אותה תקופה -

that East Asian immigrants into North America and Europe

כשמהגרים ממזרח אסיה לצפון אמריקה ואירופה

threatened the stability and power of the west.

איימו על יציבותו וכוחו של המערב.

Werewolf hunters adopted silver as their weapon of choice

ציידי אנשי זאב אימצו כסף כנשק הבחירה שלהם

after its use in 1941′s “The Wolf Man.”

לאחר השימוש בו ב“איש הזאב” מ 1941 .

Written by Jewish writer Curt Siodmak,

הסרט, שנכתב על ידי הסופר היהודי קורט סיודמק,

the film is viewed by many scholars as an allegory for Nazi brutality.

הסרט נתפס על ידי חוקרים רבים כאלגוריה לאכזריות הנאצית.

In the film, a pentagram appears on the palm of the werewolf’s next victim,

בסרט מופיע פנטגרם על כף ידו של הקורבן הבא של איש הזאב,

which is thought to allude to the compulsory Star of David badges

שנחשב כמרמז לחובה לשאת תגי מגן דוד

found in Europe during the 1930 and 40s.

שנמצאו באירופה במהלך שנות ה -30 וה -40.

Since the 1950s, cinematic werewolves have frequently infected

מאז שנות החמישים, אנשי זאב קולנועיים הדביקו לעתים קרובות קבוצה

a new group of victims:

חדשה של קורבנות:

the teenager.

הנערים.

Here, werewolves are often symbols of male aggression

כאן, אנשי זאב הם לעתים קרובות סמלים של תוקפנות גברית

and the uncertainty of adolescence.

ואי הוודאות של גיל ההתבגרות.

By the end of the century,

בסוף המאה,

some films began to use the beastly transformation

כמה סרטים החלו להשתמש בטרנספורמציה החייתית

to explore themes of puberty,

כדי לחקור נושאים של גיל ההתבגרות,

occasionally with a distinctly feminist perspective.

מדי פעם בפרספקטיבה פמיניסטית מובהקת.

Yet, like all great monsters, the werewolf lives on,

עם זאת, כמו כל המפלצות הגדולות, איש הזאב ממשיך לחיות

and will continue changing to fit its future audience’s needs.

וימשיך להשתנות כדי להתאים לצרכי הקהל העתידי שלו.

But, for the time being, it may be best to stock up on silver,

אבל, לעת עתה, אולי עדיף להצטייד בכסף,

keep to the road, and beware the moon.

להיצמד לכביש ולהיזהר מהירח.