How ancient art influenced modern art - Felipe Galindo

איך אמנות עתיקה השפיעה על אמנות מודרנית - פיליפה גלינדו

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

The term modern art sounds like it means art that is popular at the moment,

המונח אמנות מודרנית נשמע כאילו משמעו אמנות שפופולרית כרגע,

but in fact, modern art is a style that originated over 150 years ago,

אבל למעשה, אמנות מודרנית היא סטייל שמקורו לפני יותר מ 150 שנה,

and includes artists that by now have attained classic status,

וכולל אמנים שעד עכשיו קיבלו מעמד קלאסי,

such as Picasso, Matisse, and Gauguin.

כמו פיקאסו, מאטיס, וגוגן.

And what's even more ironic is that the movement they pioneered,

ומה שאפילו יותר אירוני זה שהתנועה שהם יסדו,

considered revolutionary and even scandalous at the time,

נחשבה למהפכנית ואפילו שערורייתית באותו זמן,

was inspired largely by an object of a traditional and ancient design.

קיבלה השראה בעיקר על ידי עצם עם עיצוב מסורתי ועתיק.

As far back as the Renaissance,

הרחק עד הרנסנס,

the primary European art movements emphasized conventional representation

התנועה האמנותית הארופאית העיקרית הדגישה יצוג קונבנציונלי

and adherence to classical forms.

ודבקות בצורות הקלסיות.

But that began to change in the late 19th century

אבל זה התחיל להשתנות בשלהי המאה ה 19

as artists like Van Gogh and Cézanne expanded the boundaries of painting.

כשאמנים כמו ואן גוך וסזאן הרחיבו את הגבולות של הציור

Soon, a movement arose that sought to create an entirely new style of art,

במהרה, תנועה עלתה שרצתה להשיג סטייל חדש לגמרי של אמנות,

and one way of doing so was to look beyond Western civilization.

ודרך אחת לעשות את זה היתה להביט מעבר לתרבויות המערביות.

For example, Paul Gauguin moved to the island of Tahiti in the 1890s.

לדוגמה, פול גוגן עבר לאי טהיטי ב 1890.

There, he found inspiration in the island's inhabitants, landscape, and culture

שם, הוא קיבל השראה מתושבי האיים, פני השטח והתרבות

to create artwork that intertwined European themes and Polynesian lore.

כדי ליצור אמנות שהשתלבה בנושאים האירופאים והמשיכה הפולינזית.

Others looked the cultures of the Islamic world,

אחרים הביטו לתרבויות של העולם האסלמי,

but the most influential inspiration would come from Sub-Saharan Africa.

אבל רוב ההשראות המשפיעות יגיעו מאפריקה של תת הסהרה.

As European empires expanded deeper into the African continent,

כשאימפריות ארופאיות התרחבו עמוק יותר לתוך היבשת הארופאית,

its artifacts and artworks made their way into the hands of museums and collectors.

הפריטים והאמנות שלהן עשו את דרכן לידיים של מוזאונים ואספנים.

One such collector was Henri Matisse,

אספן אחד כזה היה הנרי מאטיס,

who showed his friend Picasso a mask he had acquired

שהראה לחברו פיקאסו מסכה שאותה רכש

made by the Dan tribe of the Ivory Coast.

שנעשתה על ידי שבט דן בחוף השנהב.

The mask awoke Picasso's curiosity,

המסכה עוררה את סקרנותו של פיקאסו,

leading him to visit the Trocadéro Ethnographic Museum in Paris in 1907.

שהובילה אותו לבקר במוזיאון טרוקדרו האתנוגרפי בפריז ב 1907.

Founded to house acquisitions from colonial conquests,

הוקם כדי לשכן רכישות מכיבושים קולוניאלים,

the museum boasted a collection of African art,

המוזיאון התגאה באוסף של אמנות אפריקאית,

with stylized figures and masks made of wood

עם דמויות מעוצבות ומסכות עשויות עץ

and decorated with simple colors and materials.

ומעוצבות עם צבעים וחומרים פשוטים.

The visit was a revelation for Picasso,

הביקור היה התגלות עבור פיקאסו,

who proclaimed that African masks were what painting was all about.

שהצהיר שהמסכות האפריקאיות היו מה שציורים צריכים להיות.

At this time, Picasso had been working on a painting of five nude women

בזמן זה, פיקסו עבד על ציור של חמש נשים ערומות

in a style that would later come to be known as Cubism.

בסגנון שנודע מאוחר יותר כקוביזם.

And while three of these ladies show facial features

ובעוד שלוש מהנשים מראות מאפייני פנים

found in ancient Iberian art,

שנמצאים באמנות ליברית עתיקה,

a nod to Picasso's Spanish heritage,

הנהון למסורת הספרדית של פיקאסו,

the faces of the two on the right closely resemble African masks.

הפנים של השתיים מימין דומים מאוד למסכות אפריקאיות.

Created in 1907 after hundreds of sketches and studies,

נוצרו ב 1907 אחרי מאות סקיצות ומחקרים,

"Les Demoiselles d'Avignon"

"לס דמוסילס דאביניון"

has been considered the first truly 20th century masterpiece,

נחשב ליצירת המופת האמיתית הראשונה של המאה ה 20,

breaking with many previously held notions in art.

ששבר הרבה מהמוסכמות של האמנות בזמנו.

It was at once aggressive and abstract,

זה היה באותו זמן גם אגרסיבי וגם מופשט,

distorted yet primal in its raw geometry,

מעוות ועדיין קדמוני בגאומטריה הגלמית שלו,

a new artistic language with new forms, colors, and meanings.

שפה אמנותית חדשה עם צורות חדשות, צבעים, ומשמעות.

And these avant-garde qualities caused a sensation

והאכויות האבנט גארדיות האלו גרמו לסנסציה

when the painting was first exhibited almost ten years later.

כשהציור הוצג לראשונה כמעט עשר שנים מאוחר יותר.

The public was shocked,

הציבור היה בהלם,

critics denounced it as immoral,

המבקרים הוקיעו אותו כלא מורלי,

and even Picasso's own friends were simultaneously surprised,

ואפילו החברים של פיקאסו היו מופתעים ובאותו זמן,

offended,

פגועים,

and mesmerized at his audacity.

ומוקסמים מהנועזות שלו.

More artists soon followed in Picasso's footsteps.

עוד אמנים במהרה הלכו בעקבותיו.

Constantin Brâncuși and Amedeo Modigliani in Paris,

קונסטנטין ברנקוסי ואמדאו מודיליאני בפריז,

as well as the German Expressionists,

כמו גם האקפרסיוניסטים הגרמנים,

all drew on the aesthetics of African sculptures in their work.

כולם לקחו מהאסטטיקה של הפסלים האפריקאים בעבודות שלהם.

Others looked to a different continent for their inspiration.

אחרים הביטו ביבשות אחרות להשראה.

British sculptor Henry Moore based many of his semi-abstract bronze sculptures

הפסל הבריטי הנרי מור ביסס הרבה מפסלי הברונזה הסמי אבסטרקטיים שלו

on a replica of a chacmool,

על רפליקה של צ'אקמול,

a distinctive reclining statue from the Toltec-Maya culture.

פסל שוכב יחודי מתרבות המאיה של טולטק.

Pre-Columbian art was also a major influence for Josef Albers.

אמנות פרה קולומביאנית היתה גם השפעה גדולה ליוסף אלברס.

He created a series of compositions,

הוא יצר סדרה של קומפוזיציות,

such as the geometrical series Homage to the Square,

כמו סדרה גאומטרית הומאג' לריבועים,

that were inspired by pyramids and local art

שקיבלו השראה מהפירמידות ואמנות מקומית

he encountered on his frequent visits to Mexico.

בה הוא נפגש בביקורים התכופים שלו במקסיקו.

Inspiration from ancient cultures

השראה מתרבויות עתיקות

initiated one of the most revolutionary movements in art history,

התחילה את אחת התנועות הכי מהפכניות בהסטוריה של האמנות,

but were these artists playing the role of explorers or conquistadors,

אבל האם האמנים האלו שיחקו תפקיד של חוקרים או כובשים,

appropriating ideas and profiting from cultures they considered primitive?

לקחו רעינויות והרוויחו מתרבויות שהם החשיבו כפרימיטיביות?

Questions like this deserve scrutiny, as artists continue to redefine standards.

שאלות כאלו דורשות בחינה מעמיקה, כשאמנים ממשיכים להגדיר מחדש סטנדרטים.

Perhaps not too long from now,

אולי בעוד לא הרבה זמן,

the bold innovations of modern art will seem like stale orthodoxies,

החידושים הנועזים של האמנות המודרנית יראו מסורות עבשות,

ready to be overturned by a new set of radical trailblazers

מוכנות להזרק על ידי סט חדש של פורצי דרך רדיקלים

drawing inspiration from another unlikely source.

המקבלים השראה ממקור לא סביר אחר.