Four sisters in Ancient Rome - Ray Laurence

ארבע אחיות ברומא העתיקה - ריי לורנס

Translator: Andrea McDonough Reviewer: Jessica Ruby

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Zeeva Livshitz

Today, we're going to look at the world of Rome

היום, אנחנו עומדים להביט בעולם של רומא

through the eyes of a young girl.

דרך עיניה של ילדה צעירה.

Here she is, drawing a picture of herself

הנה היא, מציירת תמונה של עצמה

in the atrium of her father's enormous house.

באטריום שבביתו העצום של אביה.

Her name is Domitia,

שמה דומיטיה,

and she is just 5 years old.

והיא רק בת 5.

She has an older brother who is fourteen,

יש לה אח גדול יותר בן ארבע עשרה,

Lucius Domitius Ahenobarbus,

לוציוס דומיטוס אהנוברבוס,

named after her dad.

שנקרא על שם אביה.

Girls don't get these long names that boys have.

בנות לא מקבלות את השמות הארוכים שבנים מקבלים.

What is worse is that Dad insists

מה שיותר גרוע זה שאבא מתעקש

on calling all his daughters Domitia.

לקרוא לכל בנותיו דומיתיה.

"Domitia!"

"דומיתיה!"

His call to Domitia drawing on the column,

הוא קרא לדומיתיה שמציירת על העמוד,

Domitia III.

דומיתיה III.

She has an older sister, Domitia II, who is 7 years old.

יש לה אחות מבוגרת יותר, דומיתיה II, שהיא בת 7.

And then there's Domitia I, who is ten.

ואז יש את דומיתיה I, שהיא בת 10.

There would have been a Domitia IV,

היתה יכולה להיות דומיתיה IV,

but mom died trying to give birth to her three years ago.

אבל האם מתה בזמן הלידה שלה לפני שלוש שנים.

Confused?

מבולבלים?

The Romans were too.

גם הרומאים היו.

They could work out ancestry through the male line

הם יכלו לעקוב אחרי אילן היוחסין בצד הגברי

with the nice, tripartite names

עם השמות הנחמדים, השלישוניים

such as Lucius Domitius Ahenobarbus.

כמו לוציוס דומיטוס אהנוברבוס.

But they got in a real mess

אבל היה להם ממש בלגן

over which Domitia was married to whom

עם איזה דומיתיה נשואה למי

and was either the great aunt

והיתה או הדודה הגדולה

or the great stepmother and so on to whom

או האם החורגת הגדולה וכך הלאה של מי

when they came to write it down.

כשהם הגיעו ללכתוב את זה.

Domitia III is not just drawing on the pillar,

דומיתיה III לא רק מציירת על העמוד,

she's also watching the action.

היא גם צופה בהתרחשויות.

You see, it's early,

אתם מבינים, זה מוקדם,

in the time of day when all her dad's clients and friends

בזמן ביום שכל הלקוחות והחברים של אביה

come to see him at home to pay their respects.

באים לראות אותו בביתו ולחלוק לו כבוד.

Lucius Popidius Secundus, a 17 year old,

לוציוס פופידוס סקונדוס, בן 17,

he wants to marry Domitia II

הוא רוצה להינשא לדומיתיה II

within the next five to seven years,

בתוך חמש עד שבע השנים הבאות,

has come as well.

בא גם הוא.

He seems to be wooing not his future wife,

ונראה שהוא מחזר לא אחרי אשתו לעתיד,

but her dad.

אלא אחרי אביה.

Poor Lucius, he does not know that Domitia's dad

לוציוס המסכן, הוא לא יודע שאביה של דומיתיה

thinks he and his family are wealthy

חושב שהוא ומשפחתו הם עשירים

but still scumbags from the Subura.

אבל עדיין חלאות מהסובורה.

Afterall, it is the part of Rome

אחרי הכל, זה החלק של רומא

full of barbers and prostitutes.

שמלא בספרים וזונות.

Suddenly, all the men are leaving with Dad.

פתאום, כל הגברים עוזבים עם אבא.

It's the second hour

זו השעה השניה

and time for him to be in court

והזמן בשבילו להיות בבית המשפט

with a sturdy audience of clients

עם קהל קשוח של לקוחות

to applaud his rhetoric

שיריע לרטוריקה שלו

and hiss at his opponent.

ולהשקיט את היריבים שלו.

The house is now quieter.

הבית עכשיו שקט יותר.

The men won't return for seven hours,

הגברים יחזרו רק בעוד שבע שעות,

not until dinner time.

רק בזמן לארוחת ערב.

But what happens in the house for those seven hours?

אבל מה קורה בבית בשבע השעות האלה?

What do Domitia, Domitia, and Domitia do all day?

מה דומיתיה, דומיתיה ודומיתיה עושות כל היום?

Not an easy question!

לא שאלה פשוטה!

Everything written down by the Romans

כל מה שנכתב על ידי הרומאים

that we have today was written by men.

שיש לנו היום נכתב על ידי גברים.

This makes constructing the lives of women difficult.

זה גורם לזה שלהרכיב את חייהן של נשים זה ממש קשה.

However, we can't have a history of just Roman men,

עם זאת, לא יכולה להיות לנו הסטוריה רק של גברים רומאים,

so here it goes.

אז הנה זה.

We can begin in the atrium.

אנחנו יכולים להתחיל באטריום.

There is a massive loom,

יש נול ענק,

on which Dad's latest wife is working on a new toga.

עליו אישתו החדשה של אבא עובדת על טוגה חדשה.

Domitia, Domitia, and Domitia are tasked

דומיתיה, דומיתיה ודומיתיה מצוותות

with spinning the wool

לטווית הצמר

that will be used to weave this mighty garment,

שבו ישתמשו לאריגת המלבוש הגדול,

30 or more feet long and elliptical in shape.

באורך עשרה מטרים ובצורה אליפטית.

Romans loved the idea

רומאים אהבו את הרעיון

that their wives work wool.

שנשותיהן עובדות עם צמר.

We know that because it's written

אנחנו יודעים את זה בגלל שזה כתוב

on the gravestones of so many Roman women.

על המצבות של כל כך הרבה נשים רומאיות.

Unlike women in Greece,

בניגוד לנשים ביוון,

Roman women go out the house

נשים רומאיות יוצאות מהבית

and move about the city.

ומתהלכות בעיר.

They go to the baths in the morning to avoid the men

הן הולכות למרחצאות בבוקר כדי להמנע מהגברים

or to separate baths that are for women only.

או למרחצאות מופרדים לנשים בלבד.

Some do go in for the latest fad of the AD 70s:

חלקן הולכות בהתאם לאופנה האחרונה של 70 לספירה:

nude bathing with men present.

לרחצה בעירום בנוכחות גברים.

Where they have no place

היכן שאין להן מקום

is where the men are:

הוא איפוא שהגברים נמצאים:

in the Forum,

בפורום,

in the Law Court,

בבית המשפט,

or in the Senate House.

או בבית הסנאט.

Their place in public is in the porticos

המקום שלהן בציבור הוא בפורטיקוס

with gardens,

עם גנים,

with sculpture,

עם פסלים,

and with pathways for walking in.

ועם שבילים ללכת עליהם.

When Domitia, Domitia, and Domitia want

כשדומיתיה, דומיתיה ודומיתיה רוצות

to leave the house to go somewhere,

לצאת מהבית כדי ללכת למקום כלשהו,

like the Portico of Livia,

כמו הפורטיקו של ליביה,

they must get ready.

הן חייבות להתכונן.

Domitia II and Domitia III are ready,

דומיתיה II ודומיתיה III מוכנות,

but Domitia I, who is betrothed to be married

אבל דומיתיה I, שמאורסת כדי להנשא

in two years to darling Philatus,

בעוד שנתיים עם פילאטוס המקסים,

isn't ready.

לא מוכנה.

She's not slow, she just has more to do.

היא לא איטית, פשוט יש לה יותר לעשות.

Being betrothed means she wears the insignia of betrothal:

להיות מאורסת אומר שהיא לובשת את סמלי הנישואין:

engagement rings

טבעות נישואין

and all the gifts Pilatus has given her -

וכל המתנות שפילטוס נתן לה -

jewels,

תכשיטים,

earrings,

עגילים,

necklaces,

מחרוזות,

and the pendants.

ותליונים.

She may even wear her myrtle crown.

היא אולי אפילו תענוד את כתר הארוסין שלה.

All this bling shouts,

כל הבלינג הזה צועק,

"I'm getting married to that 19 year old

"אני עומדת להנשא לבן ה 19 הזה

who gave me all this stuff I'm wearing!"

שנתן לי את כל הדברים האלה לענוד!"

While as they wait, Domitia II and Domitia III play with their dolls

ובעוד הן מחכות, דומיתיה II ודומיתיה III משחקות עם הבובות שלהן

that mirror the image of their sister

המדמות את אחותן

decked out to be married.

מוכנה לחתונה.

One day, these dolls will be dedicated

יום אחד, הבובות האלה יהיו מוקדשות

to the household gods on the day of their wedding.

לאלי הבית ביום החתונה שלהן.

Okay, we're ready.

אוקיי, אנחנו מוכנים.

The girls step into litters carried by some burly slaves.

הבנות פוסעות לאפיריונים נישאות על ידי עבדים חסונים.

They also have a chaperone with them

יש להן גם מלווה איתן

and will be meeting an aunt at the Porticus of Livia.

והן יפגשו דודה בפורטיקוס של ליביה.

Carried high on the shoulders of these slaves,

נישאות גבוה על כתפיהם של העבדים האלה,

the girls look out through the curtains

הבנות מביטות החוצה דרך הוילונות

to see the crowded streets below them.

כדי לראות את הרחובות הדחוסים מתחתן.

They traverse the city, pass the Coliseum,

הן חוצות את העיר, עוברות את הקולוסאום,

but then turn off to climb up the hill

אבל אז פונות לטפס על הגבעה

to the Porticus of Livia.

לפורטיקוס של ליביה.

It was built by Livia, the wife of the first emperor Augustus,

הוא נבנה על ידי ליביה אשת הקיסר אוגוסטוס הראשון,

on the site of the house of Vedius Pollio.

על האתר של ביתו של ודיוס פוליו.

He wasn't such a great guy.

הוא לא היה כזה בחור נפלא.

He once tried to feed a slave

הוא ניסה פעם לתת עבד למאכל

to the eels in his fish pond

לצלופחים בבריכת הדגים שלו

for simply dropping a dish.

פשוט כי הפיל צלחת.

Luckily, the emperor was at the dinner

למזלו, הקיסר היה בארוחה

and tamed his temper.

והרגיע את כעסו.

The litters are placed on the ground

האפיריונים מונחים על הקרקע

and the girls get out

והבנות יוצאות

and arm in arm, two by two,

ויד ביד, שתיים שתיים,

they ascend the steps

הן עולות במדרגות

into the enclosed garden with many columns.

לתוך הגנים המוגנים על ידי הרבה עמודים.

Domitia III shot off and is drawing on a column.

דומיתיה III רצה ומציירת על עמוד.

Domitia II joins her

דומיתיה II מצטרפת אליה

but seeks to read the graffiti higher up on the column.

אבל פונה לקרוא את הגרפיטי גבוה יותר על העמוד.

She spots a drawing of gladiators

היא מזהה ציור של גלדיאטורים

and tries to imagine seeing them fighting,

ומנסה לדמיין אותם נלחמים,

something she will never be permitted to do,

משהו שהיא לעולם לא תורשה לעשות,

except from the very rear of the Coliseum.

חוץ מהחלק הממש אחורי של הקולוסאום.

From there, she will have a good view

משם, תהיה לה תצפית טובה

of the 50,000 spectators

על 50,000 הצופים

but will see little by way of blood and gore.

אבל היא תראה מעט מאוד מהדם והאימה.

If she really wanted a decent view,

אם היא היתה רוצה זווית ראיה טובה באמת,

she could become a vestal virgin

היא יכולה להפוך לבתולה ווסטלית

and would sit right down the front.

ותשב מייד בחזית.

But a career tending the sacred flame of Vesta

אבל קריירה של טיפול באש הקדושה של ווסטה

is not to everybody's taste.

היא לא לטעמו של כל אחד.

Domitia I has met another ten year old

דומיתיה I פגשה עוד בת עשר

also decked out in the insignia of betrothal.

שגם היא עוטה את סימן האירוסין.

Home time.

זמן בית.

When they get there after the eighth hour,

כשהן מגיעות לשם אחרי השעה השמינית,

something is up.

משהו קורה.

A smashed dish lies on the floor.

צלחת מרוסקת נחה על הרצפה.

All the slaves are being gathered together in the atrium

כל העבדים נאספים באטריום

and await the arrival of their master.

ומחכים להגעתו של אדונם.

Dad is going to go mad.

אבא עומד לכעוס.

He will not hit his children,

הוא לא יכה את ילדיו,

but like many other Romans,

אבל כמו הרבה רומאים,

he believes that slaves have to be punished.

הוא מאמין שעבדים צריך להעניש.

The whip lies ready for his arrival.

השוט נח מוכן להגעתו.

No one knows who smashed the dish,

אף אחד לא יודע מי שבר את הצלחת,

but Dad will call the undertaker

אבל אבא יקרא לקברן

to torture it out of them, if he must.

להוציא תוך עינויים את התשובה מהם, אם הוא חייב.

The doorkeeper opens the front door to the house.

שומר הדלת פותח את הדלת הראשית לבית.

A hush comes over the anxious slaves.

שקט יורד על העבדים החרדים.

In walks not their master

פנימה נכנס לא האדון שלהם

but, instead, a pregnant teenager.

אלא, במקומו, צעירה בהריון.

It is the master's eldest daughter, age 15,

זו הבת הבכורה של האדון, בת 15,

who is already a veteran of marriage and child birth.

שכבר וותיקה בנישואין ולידה.

Guess what her name is.

נחשו מה שמה.

There is a five to ten percent chance

יש 5 עד 10 אחוזים של סיכוי

she won't survive giving birth to her child,

שהיא לא תשרוד את לידת עוברה,

but, for now, she has come to dinner with her family.

אבל, בינתיים, היא באה לארוחת ערב עם משפחתה.

As a teenage mother,

כאם בת עשרה,

she has proved that she is a successful wife

היא הוכיחה שהיא אישה מוצלחת

by bringing children and descendants for her husband,

על ידי הבאת ילדים ויורשים לבעלה,

who will carry on his name in the future.

שישאו את שמו בעתיד.

The family head off to the dining room

המשפחה הולכת לחדר האוכל

and are served dinner.

ומוגשת לה ארוחת הערב.

It would seem Dad has had an invite to dinner elsewhere.

נראה שלאבא יש הזמנה לארוחת ערב במקום אחר.

With dinner concluded, the girls crossed the atrium

בסיום הארוחה, הבנות חוצות את האטריום

to bid farewell to their older sister

להפרד מאחותן הגדולה

who is carried home in a litter,

שנישאת לביתה באפיריון,

escorted by some of Dad's bodyguards.

מלווה על ידי כמה משומרי הראש של אביה.

Returning to the house,

כשהן חוזרות לבית,

the girls cross the atrium.

הבנות חוצות את האטריום.

The slaves, young and old,

העבדים, צעירים וזקנים,

male and female,

גברים ונשים,

await the return of their owner.

מחכים לחזרת אדונם.

When he returns, he may exact vengeance,

כשהוא חוזר, הוא אולי ינקום את נקמתו,

ensuring his power over the slaves

מוודא שכוחו מול עבדיו

is maintained through violence and terror,

נשמר דרך אלימות וטרור,

to which any slave could be subjected.

להם כל עבד יכול ליפול קורבן.

But, for the girls, they head upstairs for the night,

אבל, הבנות, הן פונות לקומה העליונה ללילה,

ready for bed.

מוכנות למיטה.