What caused the French Revolution? - Tom Mullaney

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

What rights do people have, and where do they come from?

אילו זכויות יש לאנשים, ומהיכן הן מגיעות?

Who gets to make decisions for others and on what authority?

למי מגיע לקבל החלטות עבור אחרים ובאיזו סמכות?

And how can we organize society to meet people's needs?

ואיך אנחנו יכולים לארגן חברה שתעמוד בצרכים של אנשים?

These questions challenged an entire nation

השאלות האלו אתגרו אומה שלמה

during the upheaval of the French Revolution.

במהלך ההתקוממות של המהפכה הצרפתית.

By the end of the 18th century,

עד סוף המאה ה 18,

Europe had undergone a profound intellectual and cultural shift

אירופה עברה שינוי אינטלקטואלי ותרבותי משמעותי

known as the Enlightenment.

שידוע כעידן הנאורות.

Philosophers and artists promoted reason and human freedom

פילוסופים ואמנים קידמו הגיון וחרות אנושית

over tradition and religion.

על פני מסורת ודת.

The rise of a middle class and printed materials

עליית מעמד הביניים והחומרים המודפסים

encouraged political awareness,

עודדו מודעות פוליטית,

and the American Revolution had turned a former English colony

והמהפכה האמריקאית שהפכה קולוניה אנגלית לשעבר

into an independent republic.

לרפובליקה עצמאית.

Yet France, one of the largest and richest countries in Europe

אך צרפת, אחת המדינות הגדולות והעשירות באירופה

was still governed by an ancient regime of three rigid social classes

עדיין נשלטה על ידי שלטון עתיק של שלושה מעמדות חברתיים

called Estates.

שנקראו אסטייט.

The monarch King Louis XVI based his authority on divine right

המלך השליט לואי ה-16 ביסס את הסמכות שלו על זכות אלוהית

and granted special privileges to the First and Second Estates,

והעניק זכויות מיוחדות למעמדות הראשון והשני,

the Catholic clergy, and the nobles.

הכמורה הקתולית והאצילים.

The Third Estate, middle class merchants and craftsmen,

למעמד השלישי, סוחרי מעמד הביניים ובעלי המלאכה,

as well as over 20 million peasants, had far less power

וכן מעל 20 מליון איכרים, היה הרבה פחות כוח

and they were the only ones who paid taxes,

והם היו היחידים ששילמו מיסים,

not just to the king, but to the other Estates as well.

לא רק למלך אלא גם למעמדות האחרים.

In bad harvest years,

בשנות קציר גרועות,

taxation could leave peasants with almost nothing

המיסים השאירו את האיכרים כמעט ללא כלום

while the king and nobles lived lavishly on their extracted wealth.

בעוד המלך והאצילים חיו בפזרנות מהעושר שלקחו.

But as France sank into debt due to its support of the American Revolution

אבל כשצרפת שקעה לחוב בשל תמיכתה במהפכה התרבותית

and its long-running war with England,

והמלחמה המתמשכת שלה עם אנגליה,

change was needed.

שינוי היה נדרש.

King Louis appointed finance minister Jacques Necker,

המלך לואי מינה את שר האוצר ז'אק נקר,

who pushed for tax reforms

שדחף לשינויים במיסים

and won public support by openly publishing the government's finances.

וזכה בתמיכה הציבורית כשפרסם בפומבי את המצב הפיננסי של הממשלה.

But the king's advisors strongly opposed these initiatives.

אבל יועצי המלך התנגדו בחזקה ליוזמות האלו.

Desperate for a solution, the king called a meeting of the Estates-General,

נואש לפיתרון, המלך קרא לפגישה של אספת המעמדות,

an assembly of representatives from the Three Estates,

אספה של נציגים משלושת המעמדות,

for the first time in 175 years.

בפעם הראשונה ב-175 שנה.

Although the Third Estate represented 98% of the French population,

למרות שהמעמד השלישי יצג 98% מהאוכלוסיה הצרפתית,

its vote was equal to each of the other Estates.

כוח ההצבעה שלו היה שווה לכל אחד מהמעמדות האחרים.

And unsurprisingly, both of the upper classes favored keeping their privileges.

ושלא במפתיע, שני המעמדות הגבוהים העדיפו לשמור על הזכויות שלהם.

Realizing they couldn't get fair representation,

כשהבינו שהם לא יכולים לקבל יצוג הוגן,

the Third Estate broke off,

המעמד השלישי פרש,

declared themselves the National Assembly,

הכריז על עצמו כאספה הלאומית,

and pledged to draft a new constitution with or without the other Estates.

והתחייב לנסח חוקה חדשה עם או בלי המעמדות האחרים.

King Louis ordered the First and Second Estates

המלך לואי הורה למעמדות הראשון והשני

to meet with the National Assembly,

להפגש עם האספה הכללית,

but he also dismissed Necker, his popular finance minister.

אבל הוא גם פיטר את נקר, שר האוצר הפופולרי שלו.

In response, thousands of outraged Parisians

בתגובה, אלפי פריזיאנים כעוסים

joined with sympathetic soldiers to storm the Bastille prison,

הצטרפו לחיילים אוהדים בהסתערות על כלא הבסטיליה,

a symbol of royal power and a large storehouse of weapons.

סמל לכוח המלכותי ומאגר נשק גדול.

The Revolution had begun.

המהפכה החלה.

As rebellion spread throughout the country,

כשהמרד התפשט ברחבי המדינה,

the feudal system was abolished.

המערכת הפאודלית בוטלה.

The Assembly's Declaration of the Rights of Man and Citizen

ההכרזה של האספה על זכויות האדם והאזרחים

proclaimed a radical idea for the time --

הצהירה על רעיון רדיקלי לאותו זמן –

that individual rights and freedoms were fundamental to human nature

שזכויות וחרויות אישיות הן מהותיות לטבע האנושי

and government existed only to protect them.

והממשלות קיימות רק כדי להגן עליהן.

Their privileges gone, many nobles fled abroad,

אחרי שזכויותיהם נעלמו, אצילים רבים ברחו מהארץ,

begging foreign rulers to invade France and restore order.

התחננו לשליטים זרים לפלוש לצרפת כדי להחזיר את הסדר.

And while Louis remained as the figurehead of the constitutional monarchy,

ובעוד לואי נשאר ראש המלוכה החוקתית,

he feared for his future.

הוא פחד לעתידו.

In 1791, he tried to flee the country but was caught.

ב-1791, הוא ניסה לברוח מהמדינה אבל נתפס.

The attempted escape shattered people's faith in the king.

נסיון הבריחה ניפץ את אמון האנשים במלך.

The royal family was arrested and the king charged with treason.

המשפחה המלכותית נעצרה, והמלך הואשם בבגידה.

After a trial,

אחרי המשפט,

the once-revered king was publicly beheaded,

ראשו של המלך שפעם נערץ נערף בפומבי,

signaling the end of one thousand years of monarchy

מה שאותת על סופם של אלף שנים של מונארכיה

and finalizing the September 21st declaration of the first French republic,

וסיכם את ההכרזה של הרפובליקה הצרפתית הראשונה ב 21 בספטמבר,

governed by the motto "liberté, égalité, fraternité."

שנשלטה על ידי המוטו "חרות, שוויון, אחווה."

Nine months later,

תשעה חודשים מאוחר יותר,

Queen Marie Antoinette,

המלכה מרי אנטואנט,

a foreigner long-mocked as "Madame Déficit"

זרה שלעגו לה זמן רב כ"מדאם גרעון"

for her extravagant reputation,

בשל המוניטין הראוותני שלה,

was executed as well.

הוצאה להורג גם היא.

But the Revolution would not end there.

אבל המהפכה לא הסתיימה שם.

Some leaders, not content with just changing the government,

כמה מנהיגים, לא הסתפקו בשינוי הממשל,

ורצו לשנות לגמרי את החברה הצרפתית –

sought to completely transform French society --

its religion, its street names,

הדת שלה,

שמות הרחובות,

even its calendar.

אפילו את לוח השנה שלה.

As multiple factions formed,

כשמספר פלגים נוצרו,

the extremist Jacobins lead by Maximilien Robespierre

היעקובינים הקיצוניים שהובלו על ידי מקסימיליאן רובספייר

launched a Reign of Terror

פתחו במתקפת טרור

to suppress the slightest dissent,

כדי לדכא את ההתנגדות הכי קטנה, והוציאו להורג יותר מ 20,000 אנשים

executing over 20,000 people

before the Jacobin's own downfall.

לפני נפילת היעקוביאנים עצמם.

Meanwhile, France found itself at war with neighboring monarchs

בינתיים, צרפת מצאה את עצמה במלחמה עם מלכויות שכנות

seeking to strangle the Revolution before it spread.

שרצו לחנוק את המהפכה לפני שהיא תתפשט.

Amidst the chaos, a general named Napoleon Bonaparte took charge,

בתוך הכאוס, גנרל בשם נפוליאון בונפרטה השתלט

becoming Emperor as he claimed to defend the Revolution's democratic values.

והפך לקיסר כשהבטיח להגן על הערכים הדמוקרטיים המהפכניים.

All in all, the Revolution saw three constitutions

בסך הכל, המהפכה ראתה שלוש חוקות

and five governments within ten years,

וחמש ממשלות תוך עשר שנים,

followed by decades alternating between monarchy and revolt

ואחריה עשורים של חילופין בין מונרכיה והתמרדות

before the next Republic formed in 1871.

לפני שהרפובליקה הבאה נוצרה ב-1871.

And while we celebrate the French Revolution's ideals,

ובעודנו חוגגים את רעיונות המהפכה הצרפתית,

we still struggle with many of the same basic questions

אנחנו עדיין נאבקים בהרבה מאותן שאלות בסיסיות

שהועלו לפני יותר ממאתיים שנה.

raised over two centuries ago.