Is human evolution speeding up or slowing down? - Laurence Hurst

תרגום: Matan Ventura עריכה: Ido Dekkers

The Tibetan high plateau lies about 4500 meters above sea level,

הרמה הטיבטית שוכנת כ-4500 מטר מעל פני הים,

with only 60% of the oxygen found below.

עם רק 60% מהחמצן שנמצא למטה.

While visitors and recent settlers struggle with altitude sickness,

בעוד מבקרים ומתיישבים חדשים נאבקים במחלת גבהים,

native Tibetans sprint up mountains.

ילידים טיבטים רצים במעלה ההרים.

This ability comes not from training or practice,

יכולת זו לא באה מאימונים או תרגול

but from changes to a few genes that allow their bodies

אלא משינויים בכמה גנים שמאפשרים לגופם

to make the most of limited oxygen.

להפיק את המירב מחמצן מוגבל.

These differences are apparent from birth—

ההבדלים הללו ניכרים מלידה --

Tibetan babies have, on average, higher birth weights,

לתינוקות טיבטים יש בממוצע, משקל לידה גבוה יותר,

higher oxygen saturation,

ריווי חמצן בדם גבוה יותר,

and are much likelier to survive than other babies born in this environment.

והם בעלי סיכוי גבוה הרבה יותר לשרוד, מאשר תינוקות אחרים שנולדו בסביבה זו.

These genetic changes are estimated to have evolved

מעריכים ששינויים גנטיים אלה התפתחו

over the last 3,000 years or so, and are ongoing.

במהלך כ-3,000 השנים האחרונות, והם נמשכים.

That may sound like a long time,

זה אולי נשמע כמו הרבה זמן,

but would be the fastest an adaptation has ever evolved in a human population.

אבל זו ההסתגלות המהירה ביותר שהתפתחה אי פעם באוכלוסייה אנושית.

It’s clear that human evolution isn’t over—

זה ברור שהאבולוציה האנושית לא נגמרה

so what are other recent changes?

אז מהם השינויים האחרים שארעו לאחרונה?

And will our technological and scientific innovations impact our evolution?

והאם החידושים הטכנולוגיים והמדעיים ישפיעו על האבולוציה שלנו?

In the past few thousand years,

באלפי השנים האחרונות,

many populations have evolved genetic adaptations to their local environments.

אוכלוסיות רבות פיתחו התאמות גנטיות לסביבות המקומיות שלהם.

People in Siberia and the high arctic are uniquely adapted to survive extreme cold.

אנשים בסיביר ובחוג הקוטב הצפוני מותאמים באופן ייחודי לשרוד קור עז.

They’re slower to develop frostbite,

הם מפתחים כוויות קור לאט יותר,

and can continue to use their hands in subzero temperatures

ויכולים להמשיך להשתמש בידיים שלהם בטמפרטורות מתחת לאפס

much longer than most people.

הרבה יותר זמן מרוב האנשים.

They’ve undergone selection for a higher metabolic rate

הם עברו סלקציה לקצב חילוף חומרים גבוה יותר

that increases heat production.

שמגדיל את ייצור החום.

Further south, the Bajau people of southeast Asia can dive 70 meters

דרומה משם, אנשי באג'או של דרום מזרח אסיה יכולים לצלול 70 מטר

and stay underwater for almost fifteen minutes.

ולהישאר מתחת למים במשך כמעט רבע שעה.

Over thousands of years living as nomadic hunters at sea,

לאורך אלפי שנים של חיים כציידים נודדים בים,

they have genetically-hardwired unusually large spleens that act as oxygen stores,

הם חווטו גנטית טחולים גדולים באופן חריג המשמשים כמאגרי חמצן,

enabling them to stay underwater for longer—

המאפשרים להם להישאר מתחת למים לזמן ארוך יותר -

an adaptation similar to that of deep diving seals.

הסתגלות דומה לזו של כלבי ים צוללים.

Though it may seem pedestrian by comparison,

למרות שזה אולי נראה חסר דמיון בהשוואה,

the ability to drink milk is another such adaptation.

היכולת לשתות חלב היא עוד הסתגלות כזו.

All mammals can drink their mother’s milk as babies.

כל היונקים יכולים לשתות את חלב אמם כתינוקות.

After weaning they switch off the gene that allows them to digest milk.

לאחר הגמילה הם מכבים את הגן שמאפשר להם לעכל חלב.

But communities in sub-Saharan Africa, the middle east and northwest Europe

אבל קהילות באפריקה שמדרום לסהרה, המזרח התיכון וצפון מערב אירופה

that used cows for milk have seen a rapid increase in DNA variants

שהשתמשו בפרות לחלב הראו עלייה חדה בגרסאות ה- DNA השונות

that prevent the gene from switching off over the last 7 to 8000 years.

שמונעות את כיבוי הגן במהלך 7000 עד 8000 השנים האחרונות.

At least in Europe, milk drinking may have given people a source of calcium

לפחות באירופה, שתיית חלב עשויה היתה לתת לאנשים מקור לסידן

to aid in vitamin D production, as they moved north and sunlight,

מה שסייע בייצור ויטמין D, כשהם נעו צפונה, ואור השמש,

the usual source of vitamin D, decreased.

המקור הרגיל לוויטמין D, ירד.

Though not always in obvious ways,

אם כי לא תמיד בדרכים מובנות מאליהן,

all of these changes improve people’s chance of surviving to reproductive age—

כל השינויים הללו משפרים את סיכוי האנשים לשרוד עד גיל הרבייה -

that’s what drives natural selection,

זה מה שמניע את הברירה הטבעית,

the force behind all these evolutionary changes.

הכוח שמאחורי כל השינויים האבולוציוניים הללו.

Modern medicine removes many of these selective pressures

הרפואה המודרנית מסירה הרבה מהלחצים הסלקטיביים הללו

by keeping us alive when our genes,

בכך שהיא שומרת עלינו בחיים כאשר הגנים שלנו

sometimes combined with infectious diseases,

שלפעמים משולבים עם מחלות זיהומיות,

would have killed us.

היו הורגים אותנו.

Antibiotics, vaccines, clean water and good sanitation

אנטיביוטיקה, חיסונים, מים נקיים ותברואה טובה

all make differences between our genes less important.

כולם גורמים לכך שההבדלים בין הגנים שלנו פחות חשובים.

Similarly, our ability to cure childhood cancers,

באופן דומה, היכולת שלנו לרפא סרטן בילדות,

surgically extract inflamed appendixes, and deliver babies

לחלץ בניתוח תוספתן מודלק, וללדת תינוקות

whose mothers have life-threatening pregnancy-specific conditions,

שלאמהותיהם יש תנאים מסכני חיים ספציפית להריון,

all tend to stop selection by allowing more people to survive

כולם נוטים לעצור את הברירה בכך שהם מאפשרים ליותר אנשים לשרוד

to a reproductive age.

לגיל הרבייה.

But even if every person on Earth has access to modern medicine,

אבל גם אם לכל אדם על פני כדור הארץ הייתה גישה לרפואה מודרנית,

it won’t spell the end of human evolution.

זה לא יביא את סוף האבולוציה האנושית.

That’s because there are other aspects of evolution besides natural selection.

וזה מכיוון שיש היבטים אחרים של אבולוציה מלבד הברירה הטבעית.

Modern medicine makes genetic variation

הרפואה המודרנית מייצרת שונות גנטית

that would have been subject to natural selection

שהייתה נתונה לברירה טבעית

subject to what’s called genetic drift instead.

בכפוף למה שמכונה סחף גנטי.

With genetic drift, genetic differences vary randomly within a population.

בעזרת הסחף הגנטי, ההבדלים הגנטיים משתנים באופן אקראי בתוך אוכלוסיה.

On a genetic level, modern medicine might actually increase variety,

ברמה הגנטית, הרפואה המודרנית עשויה, למעשה, להגדיל את המגוון,

because harmful mutations don’t kill people and thus aren’t eliminated.

כי מוטציות מזיקות לא הורגות אנשים וכך הן אינן נמחקות.

This variation doesn’t necessarily translate to observable, or phenotypic,

שונות זו לא בהכרח מתורגמת להבדלים נראים לעין או פנוטיפים,

differences among people, however.

בין אנשים, עם זאת.

Researchers have also been investigating whether genetic adaptations

חוקרים בדקו גם אם הסתגלות גנטית

to a specific environment could appear very quickly

לסביבה מסוימת יכולה להופיע במהירות

through epigenetic modification: changes not to genes themselves,

באמצעות שינוי אפיגנטי: שינויים לא בגנים עצמם,

but to whether and when certain genes are expressed.

אלא אם ומתי גנים מסוימים באים לידי ביטוי.

These changes can happen during a lifetime,

שינויים אלה יכולים לקרות במהלך החיים,

and may even be passed to offspring—

ואף עשוים לעבור לצאצאים -

but so far researchers are conflicted over whether epigenetic modifications

אבל עד כה החוקרים אינם תמימי דעים בשאלה האם שינויים אפיגנטיים

can really persist over many generations

יכולים באמת להימשך לאורך דורות רבים

and lead to lasting changes in populations.

ולהוביל לשינויים מתמשכים באוכלוסיות.

There may also be other contributors to human evolution.

יכולים להיות גם גורמים אחרים להתפתחות האנושית.

Modern medicine and technology are very new,

הרפואה והטכנולוגיה המודרניים הם חדשים מאוד

even compared to the quickest, most recent changes by natural selection—

אפילו בהשוואה לשינויים המהירים והחדשים ביותר של הברירה הטבעית

so only time can tell how our present will shape our future.

כך שרק הזמן יכול להגיד כיצד ההווה שלנו יעצב את העתיד שלנו.