The myth of Loki and the master builder - Alex Gendler

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

Asgard, a realm of wonders, was where the Norse Gods made their home.

אסגרד, ממלכת הפלאות היתה המקום בו האלים הנורדים קבעו את ביתם.

There Odin’s great hall of Valhalla towered above the mountains

שם, ההיכל הגדול של אודין, ולהאלה, התנשא מעל ההרים

and Bifrost, the rainbow bridge, anchored itself.

וביפרוסט, גשר הקשת, היה מעוגן שם.

But though their domain was magnificent,

אבל למרות שממלכתם היתה נפלאה,

it stood undefended from the giants and trolls of Jotunheim,

היא עמדה לא מוגנת מפני הענקים והטרולים של יוטונהיים,

who despised the gods and sought to destroy them.

שתעבו את האלים ורצו להשמיד אותם.

One day when Thor, strongest of the gods, was off fighting these foes,

יום אחד כשתור, החזק באלים, נלחם באויבים האלה,

a stranger appeared, riding a powerful gray horse.

זר הופיע, רוכב על סוס אפור חזק.

The visitor made the gods an astonishing offer.

האורח הציע לאלים הצעה מדהימה.

He would build them the greatest wall they’d ever seen,

הוא יבנה להם את החומה הכי גדולה שהם אי פעם ראו,

higher than any giant could climb and stronger than any troll could break.

גבוהה יותר מכדי שכל ענק יוכל לטפס עליה וחזקה יותר מכדי שכל טרול יוכל לשבור.

All he asked in return was the beautiful goddess Freya’s hand in marriage—

כל מה שהוא רצה בתמורה היה את ידה של האלה היפהפיה פריה לנישואין --

along with the sun and moon from the sky.

יחד עם השמש והירח מהשמים.

The gods balked at this request and were ready to send him away.

האלים הזדעזעו מההצעה ועמדו לשלוח אותו לדרכו.

But the trickster Loki concocted a devious plan.

אבל השובב לוקי העלה תוכנית.

He told the gods they should accept the stranger’s offer,

הוא אמר לאלים שהם צריכים לקבל את ההצעה של הזר,

but set such strict conditions that he would fail to complete the wall in time.

אבל להעמיד כאלה תנאים שהוא לא יצליח להשלים את החומה בזמן.

That way, they would lose nothing, while getting most of the wall built for free.

כך, הם לא יאבדו דבר, אבל ירויחו את בניית רוב החומה בחינם.

Freya didn’t like this idea at all,

פריה לא אהבה את הרעיון,

but Odin and the other gods were convinced

אבל אודין והאלים האחרים היו משוכנעים

and came to an agreement with the builder.

והגיעו להסכמה עם הבונה.

He would only have one winter to complete the wall.

יהיה לו רק חורף אחד להשלים את הקיר.

If any part was unfinished by the first day of summer,

אם חלק כלשהו יהיה לא גמור ביום הראשון של הקיץ,

he would receive no payment.

הוא לא יקבל תשלום.

And he could have no help from any other people.

ולא תהיה לא שום עזרה מאף אחד אחר.

The gods sealed the deal with solemn oaths

האלים חתמו על העסקה בשבועות

and swore the mason would come to no harm in Asgard.

ונשבעו שהבונה לא יפגע באסגרד.

In the morning, the stranger began to dig the foundations at an astonishing speed,

בבוקר הזר החל לחפור את היסודות בקצב מסחרר,

and at nightfall he set off towards the mountains to obtain the building stones.

ובלילה הוא יצא להרים להשיג חומרי בניה.

But it was only the next morning, when they saw him returning,

אבל רק בבוקר לאחר מכן כשהם ראו אותו חוזר,

that the gods began to worry.

האלים החלו לדאוג.

As agreed, no other people were helping the mason.

כמו שהוסכם, אף אדם לא עזר לבונה.

But his horse Svadilfari was hauling a load of stones so massive

אבל הסוס שלו סואדילפרי סחב משא אבנים כל כך גדול

it left trenches in the ground behind them.

שהוא השאיר שוחות באדמה מאחוריו.

Winter came and went.

החורף הגיע ועבר.

The stranger kept building, Svadilfari kept hauling,

הזר המשיך לבנות, סואדילפרי המשיך למשוך,

and neither snow nor rain could slow their progress.

ולא השלג או הגשם יכלו להאט את ההתקדמות שלהם.

With only three days left until summer, the wall stood high and impenetrable,

עם רק עוד שלושה ימים לקיץ, החומה עמדה גבוהה ובלתי חדירה,

with only the gate left to be built.

כשרק השער נותר לא בנוי.

Horrified, the gods realized that not only would they lose

מבוהלים, האלים הבינו שלא רק שהם יפסידו

their fertility goddess forever,

את אלת הפוריות שלהם לעד,

but without the sun and moon the world would be plunged into eternal darkness.

אלא שבלי השמש והירח העולם ישקע לחשכת עד.

They wondered why they’d made such a foolish wager—

הם תהו למה הם עשו הימור כה מטופש --

and then remembered Loki and his terrible advice.

ואז הם נזכרו בלוקי ובעצה הנוראית שלו.

Suddenly, Loki didn’t feel so clever.

לפתע, לוקי לא הרגיש כל כך חכם.

All of his fellow gods threatened him with an unimaginably painful death

כל חבריו האלים איימו עליו במוות כואב מאד

if he didn’t find some way to prevent the builder from getting his payment.

אם הוא לא ימצא דרך למנוע מהבונה לקבל את שכרו.

So Loki promised to take care of the situation, and dashed away.

אז לוקי הבטיח לטפל במצב, ורץ משם.

Outside, night had fallen,

בחוץ, הלילה ירד,

and the builder prepared to set off to retrieve the final load of stones.

והבונה התכונן לצאת להביא את המשא האחרון של האבנים.

But just as he called Svadilfari to him, a mare appeared in the field.

אבל כשהוא קרא לסואדילפרי אליו, סוסה הופיעה בשדה.

She was so beautiful that Svadilfari ignored his master

היא היתה כל כך יפה שסואדילפרי התעלם מבעליו

and broke free of his reins.

והשתחרר מהמושכות שלו.

The mason tried to catch him,

הבונה ניסה לתפוש אותו,

but the mare ran deep into the woods and Svadilfari followed.

אבל הסוסה רצה עמוק לתוך העצים וסואדילפרי עקב אחריה.

The stranger was furious.

הזר רתח מכעס.

He knew that the gods were behind this and confronted them:

הוא ידע שהאלים היו מאחורי זה והתעמת איתם:

no longer as a mild-mannered mason,

לא עוד כבנאי נעים הליכות,

but in his true form as a terrifying mountain giant.

אלא בצורתו האמיתית כענק הרים מפחיד.

This was a big mistake.

זו היתה טעות גדולה.

Thor had just returned to Asgard,

תור בדיוק חזר לאסגרד,

and now that the gods knew a giant was in their midst,

ועכשיו כשהאלים ידעו שענק היה ביניהם,

they disregarded their oaths.

הם התעלמו מהשבועה שלהם.

The only payment the builder would receive—

התשלום היחיד שהבונה קיבל --

and the last thing he would ever see—

והדבר האחרון שאי פעם ראה --

was the swing of Thor’s mighty hammer Mjolnir.

היה ההנפה של הפטיש החזק של תור, מיולניר.

As they set the final stones into the wall, the gods celebrated their victory.

כשהניחו את האבן האחרונה בקיר, האלים חגגו את נצחונם.

Loki was not among them, however.

עם זאת, לוקי לא היה ביניהם.

Several months would pass before he finally returned,

כמה חודשים עברו לפני שחזר לבסוף,

followed by a beautiful gray foal with eight legs.

כשאחריו סייח אפור יפהפה בעל שמונה רגלים.

The foal would grow into a magnificent steed named Sleipnir

הסייח יגדל לסוס מדהים בשם סלייפניר

and become Odin’s mount, a horse that could outrun the wind itself.

והפך לסוסו של אודין, סוס שיכול להשיג את הרוח עצמה.

But exactly where he had come from was something Loki preferred not to discuss.

אבל במקום שממנו הגיע היה משהו שלוקי העדיף לא לדבר עליו.