Why do we have museums? - J. V. Maranto

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

Hello, everyone. Let's begin our guided tour.

שלום לכולם. בואו נתחיל בסיור המודרך שלנו.

Welcome to the Museum of Museums.

ברוכים הבאים למוזיאון של המוזיאונים.

Museums have been a part of human history for over 2000 years.

מוזיאונים הם חלק מהתרבות האנושית מעל 2,000 שנה.

But they weren't always like the ones we visit today.

אבל הם לא תמיד היו כמו אלה שאנחנו מבקרים היום.

The history of museums is far older and much stranger than you might imagine.

ההסטוריה של מוזיאונים היא הרבה יותר עתיקה והרבה יותר מוזרה ממה שאתם מדמיינים.

We'll start over here in the Greek wing.

נתחיל פה באגף היווני.

Our word museum comes from the Greek mouseion,

המילה שלנו מוזיאון מגיעה ממוסיון היוונית,

temples built for the Muses, the goddesses of the arts and the sciences.

מקדשים שנבנו למוזות, האלות של האמנות והמדע.

Supplicants asked the Muses to keep watch over academics

סופליקנטים ביקשו מהמוזות לשמור על האקדמיה

and grant ingenuity to those they deemed worthy.

ולתת תובנה לאלה שנחשבו ראויים.

The temples were filled with offerings of sculptures,

המקדשים היו מלאים במנחות של פסלים,

mosaics,

מוזאיקות,

complex scientific apparatuses,

מתקנים מדעיים מורכבים,

poetic and literary inscriptions,

כתבים פואטים וספרותיים,

and any other tribute that would demonstrate a mortal's worthiness

וכל מנחה אחרת שתדגים את שווי בני התמותה

for divine inspiration.

להשראה אלוהית.

We have arrived at the Mesopotamian wing.

הגענו לאגף המסופוטמי.

The first museum was created in 530 B.C. in what is now Iraq.

המוזיאון הראשון נוצר ב 530 לפני הספירה במה שהיום היא עירק.

And the first curator was actually a princess.

והאוצרת הראשונה היתה למעשה נסיכה.

Ennigaldi-Nanna started to collect and house Mesopotamian antiquities

אניגלדי-ננה התחילה לאסוף ולשכן עתיקות מסופוטמיות

in E-Gig-Par, her house.

ב אי-גיג-פאר, ביתה.

When archeologists excavated the area,

כשארכיאולוגים חפרו באזור,

they discovered dozens of artifacts neatly arranged in rows,

הם גילו עשרות פריטים מאורגנים בקפידה בשורות,

with clay labels written in three languages.

עם תגיות מחימר שנכתבו בשלוש שפות.

She must have had interesting parties.

היו לה כנראה מסיבות מעניינות.

The tradition of collecting and displaying intriguing items began to be mimicked,

המסורת של איסוף והצגת פריטים מעניינים החלה להיות מועתקת,

as you can see here in the Roman Empire wing.

כפי שאתם יכולים לראות פה באגף האמפריה הרומית.

Treasure houses of politicians and generals

בתי אוצר של פוליטיקאים וגנרלים

were filled with the spoils of war,

מולאו בשלל של מלחמות,

and royal menageries displayed exotic animals

וגני חיות מלכותיים הציגו חיות אקזוטיות

to the public on special occasions, like gladiator tournaments.

לצבור בארועים מיוחדים כמו טורנירי גלדיאטורים.

As you can see, we have a lion here and a gladiator,

כמו שאתם רואים, יש לנו פה אריה וגלדיאטור,

and, well, the janitor ought to be in this wing clearly.

ו... ובכן, השרת היה צריך לעבור באגף הזה בברור.

Moving on, hurry along.

נמשיך, מהרו אחרי.

The next step in the evolution of museums occurred in the Renaissance,

השלב הבא בהתפתחות של המוזיאונים התרחשה ברנסנס,

when the study of the natural world was once again encouraged

אז עודדו שוב את חקר העולם הטבעי

after almost a millennium of Western ignorance.

אחרי כמעט אלף שנה של התעלמות מערבית.

Curiosity cabinets, also referred to as Wunderkammers,

ארונות עניין שנקראו גם חדרי פלא,

were collections of objects that acted as a kind of physical encyclopedia,

היו אוספים של עצמים שפעלו כסוג של אנציקלופדיה פיזית,

showcasing artifacts.

שהציגו פריטים.

Just step into the wardrobe here. There you go. Mind the coats.

רק כנסו לארון פה. הנה לכם. שימו לב למעילים.

And we'll tour Ole Worm's cabinet,

ונעשה סיור בארון של אולה וורם,

One of the most notable Wunderkammers

אחד מחדרי הפלא הכי ראויים לתזכורת

belonged to a wealthy 17th-century naturalist,

השתייך לחוקר טבע עשיר מהמאה ה 17,

antiquarian, and physician Ole Worm.

אספן עתיקות, ורופא אולה וורם.

Ole Worm collected natural specimens,

אולה וורם אסף פריטים טבעיים,

human skeletons,

שלדים אונשיים,

ancient runic texts,

טקסטים רונים עתיקים,

and artifacts from the New World.

ופריטים מהעולם החדש.

In other curiosity cabinets,

בארונות סקרנות אחרים,

you could find genetic anomalies,

תוכלו למצוא אנומליות גנטיות,

precious stones,

אבנים יקרות,

works of art,

יצירות אומנות,

and religious and historic relics.

ושרידים דתיים והסטוריים.

Oh my. You might not want to touch that.

וואו. אתם אולי לא רוצים לגעת בזה.

These cabinets were private, again, often in residencies,

הארונות האלו היו פרטיים, שוב, הרבה פעמים בבתי מגורים,

curated by their owners, rulers and aristocrats,

נאצרו על ידי הבעלים, שליטים ואריסטוקרטים,

as well as merchants and early scientists.

כמו גם סוחרים ומדענים מוקדמים.

Now, who hears a circus organ?

עכשיו, מי שומע אורגן קרקס?

In the 1840s,

בשנות ה 40 של המאה ה 19,

an enterprising young showman named Phineas T. Barnum

יזם צעיר בתחום המופעים בשם פיניאס בארנום

purchased some of the more famous cabinets of curiosity from Europe

רכש כמה מארונות הסקרנות היותר מפורסמים מאירופה

and started Barnum's American Museum in New York City.

והתחיל את מוזיאון בארנום האמריקאי בניו יורק.

A spectacular hodgepodge of zoo,

ערבוביה יוצאת דופן של גן חיות,

lecture hall,

אולם הרצאות,

wax museum,

מוזאון שעווה,

theater,

תיאטרון,

and freak show that was known for its eclectic residents,

ומופע פריקים שהיה ידוע בתושבים האקלקטים שלו,

such as bears,

כמו דובים,

elephants,

acrobats,

פילים,

אקרובטים,

giants,

ענקים,

Siamese twins,

תאומים סיאמיים,

a Fiji mermaid,

בתוליית ים מפיג'י,

and a bearded lady,

וגברת מזוקנת,

along with a host of modern machinery and scientific instruments.

יחד עם הרבה מכונות מודרניות ומכשירים מדעיים.

Museums open to the public are a relatively new phenomenon.

מוזאונים שפתוחים לציבור הם תופעה די חדשה.

Before Barnum, the first public museums

לפני ברנום, המוזיאונים הציבוריים הראשונים

were only accessible by the upper and middle classes,

היו נגישים רק למעמד העליון והבינוני,

and only on certain days.

ורק בימים מסוימים.

Visitors would have to apply to visit the museum

מבקרים היו צריכים לבקש לבקר במוזיאון

in writing prior to admision,

בכתב לפני הכניסה,

and only small groups could visit the museum each day.

ורק קבוצה קטנה היתה יכולה לבקר במוזיאון כל יום.

The Louvre famously allowed all members of the public into the museum

הלובר היה מפורסם בכך שאיפשר לכל חברי הציבור לבקר במוזיאון

but only three days a week.

אבל רק בשלושה ימים בשבוע.

In the 19th century,

במאה ה 19,

the museum as we know it began to take shape.

המוזיאון כפי שאנחנו מכירים ואוהבים התחיל ללבוש צורה.

Institutions like the Smithsonian were started

מוסדות כמו הסמיתסוניאן התחילו

so that objects could be seen and studied, not just locked away.

כך שהפריטים יוכלו להראות ולהחקר, לא רק להיות נעולים.

American museums, in particular,

מוזיאונים אמריקאים בעיקר,

commissioned experiments

הזמינו ניסויים

and hired explorers to seek out and retrieve natural samples.

ושכרו חוקרים כדי לחפש ולהביא דוגמאות מהטבע.

Museums became centers for scholarship and artistic and scientific discovery.

מוזיאונים הפכו למרכזים ללמידה וגילוי אומנותי ומדעי.

This is often called the Museum Age.

זה נקרא הרבה פעמים דור המוזיאונים.

Nowadays, museums are open to everybody,

כיום, מוזיאונים פתוחים לכולם,

are centers of learning and research,

והם מרכזים של לימוד ומחקר,

and are turning into more hands-on institutions.

והם הופכים יותר למכונים בהם אפשר לגעת בפריטים.

But the question of who gets to go is still relevant

אבל השאלה של מי יכול ללכת עדיין רלוונטית

as ticket prices can sometimes bar admission

כשמחירי כרטיסים יכולים לפעמים לחסום כניסה

to those future scholars, artists and targets of divine inspiration

לחוקרים עתידיים, אומנים ומטרות להשראה אלוהית

who can't afford to satisfy their curiosity.

שלא יכולים להרשות לעצמם לספק את הסקרנות שלהם.

Thank you all for coming, and please,

תודה לכולכם שבאתם ובבקשה,

feel free to stop by the gift shop of gift shops on your way out.

תרגישו חופשי לעצור בחנות המתנות של חנויות המתנות בדרך החוצה.