Forget shopping. Soon you'll download your new clothes - Danit Peleg

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Nir Bibi

In the past few months, I've been traveling for weeks at a time

בחודשים האחרונים, אני מטיילת למשך שבועות

with only one suitcase of clothes.

עם מזוודת בגדים אחת בלבד.

One day, I was invited to an important event,

יום אחד, הוזמנתי לארוע חשוב,

and I wanted to wear something special and new for it.

ורציתי ללבוש משהו מיוחד וחדש.

So I looked through my suitcase and I couldn't find anything to wear.

אז חיפשתי במזוודה שלי ולא מצאתי מה ללבוש.

I was lucky to be at the technology conference on that day,

למזלי, באותו היום הייתי בכנס הטכנולוגיה,

and I had access to 3D printers.

והיתה לי גישה למדפסות תלת מימד.

So I quickly designed a skirt on my computer,

אז עיצבתי בזריזות חצאית על המחשב שלי,

and I loaded the file on the printer.

והעליתי את הקובץ למדפסת

It just printed the pieces overnight.

שהדפיסה את הפריט בלילה.

The next morning, I just took all the pieces,

בבוקר פשוט לקחתי את כל החתיכות,

assembled them together in my hotel room,

הרכבתי אותן יחד בחדר המלון שלי,

and this is actually the skirt that I'm wearing right now.

וזה למעשה החצאית שאני לובשת עכשיו.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So it wasn't the first time that I printed clothes.

אז זו לא היתה הפעם הראשונה שהדפסתי בגדים.

For my senior collection at fashion design school,

לתערוכת הבוגרים שלי בבית הספר לעיצוב,

I decided to try and 3D print an entire fashion collection from my home.

החלטתי לנסות להדפיס בתלת מימד קולקציית אופנה שלמה מביתי.

The problem was that I barely knew anything about 3D printing,

הבעיה היתה שבקושי ידעתי משהו על מדפסות תלת מימד.

and I had only nine months to figure out how to print five fashionable looks.

והיו לי רק תשעה חודשים ללמוד איך להדפיס חמש תלבושות אופנתיות.

I always felt most creative when I worked from home.

תמיד הרגשתי הכי יצירתית כשעבדתי מהבית.

I loved experimenting with new materials,

אהבתי להתנסות בחומרים חדשים,

and I always tried to develop new techniques

ותמיד ניסיתי לפתח טכניקות חדשות

to make the most unique textiles for my fashion projects.

כדי ליצור את הבדים הכי יחודיים לעבודות האופנה שלי.

I loved going to old factories and weird stores

אהבתי ללכת למפעלים ישנים וחנויות מוזרות

in search of leftovers of strange powders and weird materials,

בחיפוש אחר שאריות של אבקות מוזרות וחומרים מוזרים,

and then bring them home to experiment on.

ואז להביא אותם הביתה ולהתנסות איתם.

As you can probably imagine,

כמו שאתם מדמיינים,

my roommates didn't like that at all.

שותפי לחדר לא אהבו את זה בכלל.

(Laughter)

(צחוק)

So I decided to move on to working with big machines,

אז החלטתי לעבור לעבוד עם מכונות גדולות,

ones that didn't fit in my living room.

כאלו שלא מתאימות לחדר השינה.

I love the exact and the custom work I can do

אני אוהבת את העבודה המדוייקת והמותאמת שאני יכולה לעשות

with all kinds of fashion technologies,

עם כל מיני טכנולוגיות אופנה,

like knitting machines and laser cutting and silk printing.

כמו מכונת רקמה וחיתוך לייזר והדפסת משי.

One summer break, I came here to New York for an internship

בחופשת קיץ אחת, הגעתי לכאן לניו יורק להתמחות

at a fashion house in Chinatown.

בבית אופנה בצ'יינה טאון.

We worked on two incredible dresses that were 3D printed.

עבדנו על שתי שמלות יוצאות דופן שהודפסו בתלת מימד.

They were amazing -- like you can see here.

הן היו מדהימות -- כפי שאתם יכולים לראות כאן.

But I had a few issues with them.

אבל היו לי כמה בעיות איתן.

They were made from hard plastics and that's why they were very breakable.

הן היו עשויות מפלסטיק קשיח ולכן הן היו מאוד שבירות.

The models couldn't sit in them,

הדוגמניות לא יכלו לשבת בהן,

and they even got scratched from the plastics under their arms.

והן אפילו נשרטו מהפלסטיק תחת זרועותייהן.

With 3D printing, the designers had so much freedom

עם הדפסות תלת מימד, למעצבים היה המון חופש

to make the dresses look exactly like they wanted,

לגרום לשמלות להראות בדיוק כמו שהם רצו,

but still, they were very dependent on big and expensive industrial printers

אבל עדיין, הם היו תלויים מאוד במדפסות תעשייתיות גדולות ויקרות

that were located in a lab far from their studio.

ששכנו במעבדה רחוקה מהסטודיו.

Later that year, a friend gave me a 3D printed necklace,

מאוחר יותר באותה שנה, חבר נתן לי מחרוזת מודפסת במדפסת תלת מימד,

printed using a home printer.

מודפסת במדפסת ביתית.

I knew that these printers were much cheaper

ידעתי שהמדפסות האלו הרבה יותר זולות

and much more accessible than the ones we used at my internship.

והרבה יותר נגישות מאלו בהן השתמשנו בהתמחות.

So I looked at the necklace,

אז הבטתי במחרוזת,

and then I thought, "If I can print a necklace from home,

ואז חשבתי, "אם אני יכולה להדפיס מחרוזת מהבית,

why not print my clothes from home, too?"

למה לא להדפיס גם את הבגדים שלי מהבית?"

I really liked the idea that I wouldn't have to go to the market

באמת אהבתי את הרעיון שלא אצטרך ללכת לשוק

and pick fabrics that someone else chose to sell --

ולבחור בדים שמישהו אחר בחר למכור --

I could just design them and print them directly from home.

יכולתי פשוט לעצב אותם ולהדפיס ישירות מהבית.

I found a small makerspace,

גיליתי אזור של יוצרים,

where I learned everything I know about 3D printing.

שם למדתי כל מה שאני יודעת בנוגע להדפסות תלת מימד.

Right away, they literally gave me the key to the lab,

הם נתנו לי מיד את המפתח למעבדה,

so I could experiment into the night, every night.

כך שיכולתי להתנסות לתוך הלילה, כל לילה.

The main challenge was to find the right filament for printing clothes with.

האתגר העיקרי היה למצוא את הסיב המתאים להדפסת בגדים.

So what is a filament?

אז מה הוא סיב?

Filament is the material you feed the printer with.

סיב הוא החומר שאתם מזינים למדפסת.

And I spent a month or so experimenting with PLA,

וביליתי חודש בערך בניסיונות עם PLA,

which is a hard and scratchy, breakable material.

שהוא חומר קשה ומגרד ושביר.

The breakthrough came when I was introduced to Filaflex,

פריצת הדרך באה כשהכירו לי את פילהפלקס,

which is a new kind of filament.

שהוא סוג חדש של סיב.

It's strong, yet very flexible.

הוא חזק, ועדיין מאוד גמיש.

And with it, I was able to print the first garment,

ואיתו, הצלחתי להדפיס את הבגדים הראשונים,

the red jacket that had the word "Liberté" --

הג''קט האדום עם המילה "Liberté" --

"freedom" in French --

"חרות" בצרפתית --

embedded into it.

מוטמע בתוכו.

I chose this word because I felt so empowered and free

בחרתי במילה הזו כי הרגשתי כל כך מועצמת וחופשיה

when I could just design a garment from my home

כשיכולתי לעצב בגד מהבית

and then print it by myself.

ואז להדפיס אותו בעצמי.

And actually, you can easily download this jacket,

למעשה, אתם יכולים בקלות להוריד את הג'קט,

and easily change the word to something else.

ובקלות לשנות את המילה למשהו אחר.

For example, your name or your sweetheart's name.

לדוגמה, השם שלכם או שם אהובתכם.

(Laughter)

(צחוק)

So the printer plates are small,

אז לוחות המדפסת קטנים,

so I had to piece the garment together, just like a puzzle.

אז הייתי חייבת להרכיב את הבגד, ממש כמו פאזל.

And I wanted to solve another challenge.

ורציתי לפתור אתגר נוסף.

I wanted to print textiles

רציתי להדפיס טקסטיל

that I would use just like regular fabrics.

בו הייתי משתמשת ממש כמו עם בדים רגילים.

That's when I found an open-source file

אז גיליתי קובץ בקוד פתוח

from an architect who designed a pattern that I love.

מארכיטקט שעיצב דוגמה שאהבתי.

And with it, I was able to print a beautiful textile

ואיתה, הייתי מסוגלת להדפיס טקסטיל יפיפה

that I would use just like a regular fabric.

שאפשר להשתמש בו כמו בבד רגיל.

And it actually even looks a little bit like lace.

והוא אפילו נראה קצת כמו תחרה.

So I took his file and I modified it, and changed it, played with it --

אז לקחתי את הקובץ שלו ושיניתי אותו, ושיניתי אותו, שיחקתי איתו --

many kinds of versions out of it.

הרבה גרסאות שלו.

And I needed to print another 1,500 more hours

והייתי צריכה להדפיס עוד 1,500 שעות

to complete printing my collection.

כדי להשלים את הדפסת הקולקציה שלי.

So I brought six printers to my home and just printed 24-7.

אז הבאתי שש מדפסות לביתי ופשוט הדפסתי 24-7.

And this is actually a really slow process,

וזה למעשה תהליך מאוד איטי,

but let's remember the Internet was significantly slower 20 years ago,

אבל בואו נזכור שהאינטרנט היה איטי משמעותית לפני 20 שנה,

so 3D printing will also accelerate

אז הדפסת תלת מימד גם תואץ

and in no time you'll be able to print a T-Shirt in your home

וממש בקרוב תוכלו להדפיס טי-שירט בבית

in just a couple of hours, or even minutes.

תוך כמה שעות, או אפילו דקות.

So you guys, you want to see what it looks like?

אתם רוצים לראות איך היא נראית?

Audience: Yeah!

קהל: כן!

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Danit Peleg: Rebecca is wearing one of my five outfits.

רבקה לובשת אחת מחמש התלבושות שלי.

Almost everything here she's wearing, I printed from my home.

כמעט כל מה שהיא לובשת, הדפסתי בבית שלי.

Even her shoes are printed.

אפילו הנעלים שלה מודפסות.

Audience: Wow!

קהל: וואו!

Audience: Cool!

קהל: קול!

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Danit Peleg: Thank you, Rebecca.

תודה לך, רבקה.

(To audience) Thank you, guys.

(לקהל) תודה לכם חבר'ה.

So I think in the future, materials will evolve,

אז לדעתי, בעתיד חומרים יתפתחו,

and they will look and feel like fabrics we know today,

והם ייראו וירגישו כמו בדים שאנחנו מכירים היום,

like cotton or silk.

כמו כותנה או משי.

Imagine personalized clothes that fit exactly to your measurements.

דמיינו ביגוד מותאם אישית שמתאים בדיוק למידות שלכם.

Music was once a very physical thing.

מוזיקה היתה פעם משהו מאוד פיזי.

You would have to go to the record shop and buy CDs,

הייתם צריכים ללכת לחנות התקליטים ולקנות דיסק,

but now you can just download the music --

אבל עכשיו אתם יכולים להוריד את המוזיקה --

digital music --

מוזיקה דיגיטלית --

directly to your phone.

ישירות לטלפון שלכם.

Fashion is also a very physical thing.

אופנה היא גם דבר מאוד פיזי.

And I wonder what our world will look like

ואני תוהה איך העולם שלנו יראה

when our clothes will be digital, just like this skirt is.

כשהבגדים שלנו יהיו דיגיטליים, ממש כמו החצאית הזו.

Thank you so much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

[Thank You]

(Applause)