Ethical dilemma: Who should you believe? - Alex Worsnip

תרגום: Ido Dekkers עריכה: zeeva livshitz

You’re sitting on the couch watching TV, when you hear a knock on the door.

אתם יושבים על הספה צופים בטלוויזה, כשאתם שומעים נקישה על הדלת.

The police have just arrived to arrest your spouse— for murder.

המשטרה באה לעצור את בן זוגך -- בעוון רצח.

This accusation comes as a total shock.

ההאשמה הזו מגיעה כשוק טוטאלי.

In your experience, your partner has always been gentle and loving,

מנסיונך בן זוגך תמיד היה עדין ואוהב,

and you can't imagine them committing a grisly murder.

ואת לא יכולה לדמיין אותו מבצע רצח אכזרי.

But the evidence is serious:

אבל העדויות חמורות:

their fingerprints were found on the murder weapon.

טביעות האצבע שלו נמצאו על כלי הנשק.

Your spouse insists they're innocent.

בן הזוג שלך מתעקש שהוא חף מפשע.

“I know it looks bad,” they say, “but you have to believe me!

“אני יודע שזה נראה רע,” הוא אומר, “אבל את חייבת להאמין לי!

If you don’t, who will?”

אם את לא, מי יאמין?”

Should you believe your spouse,

האם אתם צריכים להאמין לבני זוגכם,

even though the evidence against them looks damning?

אפילו כשהראיות נגדם נראות מרשיעות?

Take a second to think what you would believe in this situation.

קחו רגע לחשוב למה הייתם מאמינים במצב הזה.

This dilemma is part of what philosophers call the ethics of belief:

הדילמה הזו היא חלק ממה שהפילוסופים קוראים לו אתיקת האמונה:

a field of study that explores how we ought to form beliefs,

תחום מחקר שחוקר איך אנחנו צריכים ליצור אמונות,

and whether we have ethical duties to believe certain things.

ואם יש לנו חובות אתיות להאמין לדברים מסויימים.

The question here isn't about what you should do,

השאלה פה היא לא מה אתם צריכים לעשות,

such as whether or not you should find your spouse guilty in a court of law.

לדוגמה אם אתם צריכים למצוא את בני זוגכם אשמים או לא בבית המשפט.

After all, you wouldn’t be on the jury in their trial!

אחרי הכל, לא תהיו בחבר המושבעים במשפט שלהם!

Rather, it’s about what you should believe to be true.

במקום, זה נוגע למה אתם צריכים להאמין שנכון.

So, what factors should you consider?

אז, איזה גורמים אתם צריכים לשקול?

Perhaps the most obvious is your evidence.

אולי הכי ברור הוא הראיות שלך.

After all, to believe something is to take it to be true.

אחרי הכל, להאמין למשהו זה להחשיב אותו כנכון.

And evidence is, by definition,

והראיות הן, לפי הגדרה,

all information that helps us determine what's true.

כל המידע שעוזר לנו לקבוע מה נכון.

From this, some philosophers draw the conclusion that evidence

מזה, כמה פילוסופים מגיעים למסקנה שראיות

is the only thing that ought to determine what you believe.

הן הדבר היחיד שצריך לקבוע במה אתם מאמינים.

This view is called evidentialism, and a strict evidentialist would say

הגישה הזו נקראת אבידנטיאליזם, ואבידנטיאליסט קשוח היה אומר

it doesn’t matter that the accused is your spouse.

שזה לא משנה שהנאשם הוא בן זוגכם.

You should evaluate the evidence from a neutral, objective point of view.

אתם צריכים להעריך את הראיות מנקודת מבט ניטרלית ואובייקטיבית.

Taking the perspective of an unbiased third party,

לקחת את נקודת המבט של צד שלישי לא מושפע,

your judgment of your spouse's character is a relevant consideration.

שיפוט הדעת של הדמות של בן זוגכם היא שיקול רלוונטי.

But finding their fingerprints at the crime scene

אבל מציאת טביעות האצבעות שלהם בזירת הפשע

is surely stronger evidence.

היא בהחלט ראיה חזקה יותר.

So, from an evidentialist point of view,

אז, מנקודת המבט של אבידנטיאליסט,

you should either believe your spouse is guilty,

או שאתם צריכים להאמין שבני הזוג שלכם אשמים,

or at best remain undecided.

או לפחות לא להחליט.

Some philosophers present evidentialism only as a view

כמה פילוסופים מייצגים את האבידנטיאליזם רק כנקודת מבט

of what’s most rational to believe.

של מה שהכי רציונלי להאמין בו.

But others, like 19th century evidentialist W.K. Clifford,

אבל אחרים, כמו האבידנטיאליס מהמאה ה 19 וו.ק. קליפורד,

think that following the evidence is also morally required.

חשב שללכת עם הראיות גם נדרש מוראלית.

One argument for this view is that having well-informed, accurate beliefs

טיעון אחד לנקודת המבט הזו הוא שכשיש אמונות מדוייקות ומיודעות היטב

is often vitally important to determining the ethical way to act.

הרבה פעמים חשוב באופן חיוני לאפשר לקביעת הדרך האתית לפעול.

Another argument is that there’s something unethical about being dishonest,

טיעון אחר הוא שיש משהו לא אתי בלהיות רמאים,

and refusing to follow the evidence is a way of being dishonest with oneself.

וסרוב לעקוב אחרי הממצאים היא דרך לשקר לעצמכם.

However, perhaps there are other ethical factors in play.

עם זאת, אולי יש גורמים אתיים אחרים שמשפיעים.

Although the evidence against your spouse is strong,

למרות שהראיות נגד בני הזוג שלכם חזקות,

there’s still a chance that they’re actually innocent.

עדיין יש סיכוי שהם למעשה חפים מפשע.

Think for a moment about how it would feel to be innocent,

חישבו לרגע איך זה ירגיש להיות חפים מפשע,

and have no one believe you— not even your own partner!

כשאף אחד לא מאמין לכם -- אפילו לא בן זוגכם!

By not trusting your spouse,

בלא לבטוח בבן זוגכם,

you run the risk of seriously hurting them in their crucial hour of need.

אתם מסתכנים בפגיעה קשה בהם בשעת הצורך החיונית שלהם.

Moreover, consider what this lack of trust would do to your marriage.

יותר מזה, חישבו מה חוסר האמון הזה יעשה לנישואים שלכם.

It would be incredibly difficult to continue a loving relationship

יהיה קשה במיוחד להמשיך ביחסים אוהבים

with someone that you believed— or even strongly suspected—

עם מישהו שאתם מאמינים -- או אפילו חושדים מאוד --

was a murderer.

שהם רוצחים.

You might try to pretend to believe that your spouse is innocent,

אתם אולי תנסו להעמיד פנים שאתם מאמינים שבני הזוג שלכם חפים מפשע,

but could you really go on living that lie?

אבל האם באמת תמשיכו לחיות בשקר?

According to a theory of the ethics of belief called pragmatism,

לפי תאוריית האתיקה של אמונה שנקראת פרגמטיות,

these kinds of practical considerations can sometimes make it right

סוגים אלה של שיקולים פרקטיים יכולים לפעמים להצדיק

to believe something even without strong evidence.

להאמין במשהו אפילו בלי ראיות חזקות.

Some pragmatists would even say that you morally owe it to your spouse

כמה פרגמטיסטים אפילו יגידו שאתם חייבים את זה מורלית לבני הזוג שלכם

to believe them.

להאמין בהם.

But is it even possible to believe your spouse is innocent

אבל האם זה בכלל אפשרי להאמין שבני זוגכם חפים מפשע

just because you think it’ll be good for your relationship?

רק בגלל שאתם חושבים שזה יהיה טוב ליחסים ביניכם?

Or because you think you owe it to the accused?

או בגלל שאתם חושבים שאתם חייבים את זה לנאשם?

You might desperately want to believe they’re innocent,

אתם אולי רוצים נואשות להאמין שהם חפים מפשע,

but can you control your beliefs in the same way you control your actions?

אבל האם אתם יכולים לשלוט באמונות שלכם באותה דרך בה אתם שולטים בפעולות שלכם?

It seems like you can’t just believe whatever you like

נראה כאילו אתם לא יכולים סתם להאמין במה שאתם רוצים

when the truth is staring you in the face.

כשהאמת בוהה בכם בפנים.

But on the other hand, recall your spouse’s plea.

אבל מצד שני, זיכרו את תחינת בני הזוג שלכם.

When we say things like this,

כשאנחנו אומרים דברים כאלה,

we seem to be assuming that it is possible to control our beliefs in some way.

נראה שאנחנו מאמינים שזה אפשרי לשלוט באמונות שלנו בצורה כלשהי.

So what do you think? Can you control what beliefs you have?

אז מה אתם חושבים? האם תוכלו לשלוט באיזה אמונות יש לכם?

And if so, what will you believe about your spouse?

ואם כך, מה תאמינו על בני הזוג שלכם?