The beginning of the universe, for beginners - Tom Whyntie

ההתחלה של היקום, למתחילים - טום ווינייט

Translator: Andrea McDonough Reviewer: Bedirhan Cinar

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Nitzan R. Edelman

The universe,

היקום,

rather beautiful, isn't it?

די יפה, לא?

It's quite literally got everything,

יש לו הכל, מילולית,

from the very big

מהגדול מאוד

to the very small.

לקטן מאוד.

Sure, there are some less than savory elements in there,

ברור, יש כמה אלמנטים פחות נחמדים שם,

but on the whole, scholars agree that its existence

אבל בסך הכל, מלומדים מסכימים שהקיום שלו

is probably a good thing.

הוא דבר טוב.

Such a good thing that an entire field of scientific endeavor

דבר כל כך טוב, שתחום שלם של

מדע מיועד ללימוד שלו.

is devoted to its study.

This is known as cosmology.

זה ידוע כקוסמולוגיה.

Cosmologists look at what's out there in space

קוסמולוגים מביטים במה ששם בחוץ בחלל

and piece together the tale of how our universe evolved:

ומחברים את הסיפור של איך היקום התפתח:

what it's doing now,

מה הוא עושה עכשיו,

what it's going to be doing,

מה הוא יעשה,

and how it all began in the first place.

ואיך הוא בכלל התחיל.

It was Edwin Hubble who first noticed that our universe is expanding,

היה זה אדווין האבל שהבחין לראשונה

שהיקום שלנו מתרחב

by noting that galaxies seem to be flying further and further apart.

בכך שהבחין שנראה שהגלקסיות עפות

הרחק אחת מהשניה.

This implied that everything should have started

מזה השתמע שהכל התחיל

בפיצוץ עצום

with the monumental explosion

of an infinitely hot,

בנקודה חמה,

infinitely small point.

וקטנה בצורה אין סופית.

This idea was jokingly referred to at the time

לרעיון הזה התייחסו בבדיחות בזמנו

as the "Big Bang,"

כ"מפץ הגדול,"

but as the evidence piled up,

אבל כשהראיות נערמו,

the notion and the name actually stuck.

הרעיון

והשם

נשארו.

We know that after the Big Bang,

אנחנו יודעים שאחרי המפץ הגדול,

the universe cooled down

היקום התקרר

to form the stars and galaxies that we see today.

כדי ליצור את הכוכבים והגלקסיות שאנחנו רואים היום.

Cosmologists have plenty of ideas about how this happened.

לקוסמולוגים יש הרבה רעיונות

על איך זה קרה.

But we can also probe the origins of the universe

אבל אנחנו יכולים לחקור את מקור היקום

by recreating the hot, dense conditions that existed at the beginning of time

על ידי שיחזור התנאים החמים, והדחוסים שהתקיימו

בתחילתו של הזמן, במעבדה.

in the laboratory.

This is done by particle physicists.

זה נעשה על ידי פיסיקאי חלקיקים.

Over the past century,

במהלך המאה האחרונה,

particle physicists have been studying

פיסיקאי חלקיקים חקרו

matter and forces at higher and higher energies.

את החומר והכוחות באנרגיות גבוהות יותר ויותר.

Firstly with cosmic rays,

ראשית עם קרניים קוסמיות,

and then with particle accelerators,

ואז עם מאיצי חלקיקים,

machines that smash together subatomic particles at great energies.

מכונות שגורמות להתנגשות של

חלקיקם תת אטומיים באנרגיות גבוהות.

The greater the energy of the accelerator,

ככל שהאנרגיה של המאיץ גדולה יותר,

the further back in time they can effectively peek.

הם יכולים להציץ אחורה יותר בזמן.

Today, things are largely made up of atoms,

היום, דברים עשויים בעיקר מאטומים,

but hundreds of seconds after the Big Bang,

אבל מאות שניות אחרי המפץ הגדול,

it was too hot for electrons to join atomic nuclei to make atoms.

היה חם מדי כדי שאלקטרונים יוכלו להצטרף

לגרעין האטומי כדי ליצור אטומים.

Instead, the universe consisted of a swirling sea of subatomic matter.

במקום זאת, היקום הכיל

ים של חלקיקים תת אטומיים.

A few seconds after the Big Bang,

כמה שניות אחרי המפץ הגדול,

it was hotter still,

היה אפילו יותר חם,

hot enough to overpower the forces

חם מספיק כדי לגבור על הכוחות

that usually hold protons and neutrons together

שבדרך כלל מחזיקים פרוטונים וניוטרונים יחד

in atomic nuclei.

בגרעין האטום.

Further back, microseconds after the Big Bang,

אחורה אפילו יותר, מיקרו-שניות אחרי המפץ הגדול,

and the protons and neutrons

והפרוטונים והניוטרונים רק החלו

were only just beginning to form from quarks,

להווצר מקווארקים,

one of the fundamental building blocks

אחדים מאבני היסוד הבסיסיות

of the standard model of particle physics.

של המודל הסטנדרטי של פיסיקת החלקיקים.

Further back still,

אפילו אחורה יותר,

והאנרגיה היתה אפילו יותר גדולה

and the energy was too great even for the quarks to stick together.

בשביל שהקווארקים ידבקו אחד לשני.

Physicists hope that by going to even greater energies,

פיסיקאים מקווים שעל ידי הפעלת אנרגיות אפילו גדולות יותר,

they can see back to a time when all the forces were one and the same,

הם יוכלו לראות אחורה לזמן

בו כל הכוחות היו זהים,

which would make understanding

מה שיהפוך את ההבנה

של מקורות היקום לקלה בהרבה.

the origins of the universe a lot easier.

To do that, they'll not only need to build bigger colliders,

כדי לעשות את זה, הם לא רק יצטרכו לבנות מאיצים גדולים יותר,

but also work hard to combine our knowledge

אלא גם לעבוד קשה יותר לשלב את הידע שלנו

of the very, very big

של המאוד מאוד גדול

with the very, very small

עם המאוד מאוד קטן

and share these fascinating insights with each other

ולחלוק את הרעיונות המרתקים האלה

אחד עם השני ועם,

and with, well, you.

ובכן, איתכם.

And that's how it should be!

וכך זה צריך להיות!

Because, after all, when it comes to our universe,

מפני, שאחרי הכל,

כשזה מגיע ליקום שלנו,

כולנו פה יחד.

we're all in this one together.