Why should you read “The Joy Luck Club” by Amy Tan? - Sheila Marie Orfano

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

In her Auntie An-mei’s home,

בביתה של דודתה אן מיי,

Jing-Mei reluctantly takes her seat

ג'ינג מיי מתיישבת בחוסר רצון

at the eastern corner of the mahjong table.

בפינה המזרחית של שולחן המה-ג'ונג.

At the north, south, and west corners are her aunties,

בפינות הצפונית, הדרומית והמערבית נמצאות דודותיה,

long-time members of the Joy Luck Club.

חברות ותיקות בחוג שמחת המזל.

This group of immigrant families comes together weekly to trade gossip,

הקבוצה של משפחות המהגרים מתקבצת יחד כל שבוע לחלוק רכילות,

feast on wonton and sweet chaswei, and play mahjong.

לאכול וון טון וצ'אסווי מתוק, ולשחק מה-ג'ונג.

However, the club’s founder, Jing-Mei’s mother Suyuan, has recently passed away.

עם זאת, מייסדת החוג, אמה של ג'ינג מיי - סויואן, נפטרה לאחרונה.

At first, Jing-Mei struggles to fill her place at the table.

ראשית, ג'ינג מיי נאבקת למלא את מקומה בשולחן.

But when her aunties reveal a deeply buried secret about Suyuan’s life,

אבל כשדודותיה מגלות סוד קבור עמוק על חייה של סויואן,

Jing-Mei realizes she still has a lot to learn about her mother, and herself.

ג'ינג מיי מבינה שיש לה עדיין הרבה ללמוד על אימה, ועל עצמה.

In Amy Tan’s 1989 debut novel, "The Joy Luck Club,"

בספרה הראשון של איימי טאן מ- 1989, "חוג שמחת המזל",

this gathering at the mahjong table is the point of departure

ההתאספות סביב שולחן המה-ג'ונג היא נקודת הפתיחה

for a series of interconnected vignettes.

של סדרת סיפורים הקשורים ביניהם.

The book itself is loosely structured to imitate the format of the Chinese game.

הספר עצמו מובנה באופן מופשט כדי לחקות את הפורמט של המשחק הסיני.

Just as mahjong is played over four rounds with at least four hands each,

ממש כמו שמה-ג'ונג משוחק בארבעה סיבובים עם לפחות ארבע ידיים בכל אחד,

the book is divided into four parts, each with four chapters.

הספר מחולק לארבעה חלקים, כל אחד בן ארבעה פרקים.

Alternately set in China or San Francisco,

עם התרחשות בסין ובסן פרנסיסקו לסירוגין,

each chapter narrates a single story from one of the four matriarchs

כל פרק מספר סיפור בודד של אחת מארבע האמהות

of the Joy Luck Club or their American-born daughters.

בחוג שמחת המזל או בנותיהן שנולדו באמריקה.

These stories take the reader through war zones

הסיפורים לוקחים את הקורא דרך אזורי מלחמה

and villages of rural China, and into modern marriages

וכפרים של סין הכפרית, ולתוך נישואין מודרניים

and tense gatherings around the dinner table.

ופגישות מתוחות סביב שולחן האוכל.

They touch upon themes of survival and loss, love and the lack of it,

הם נוגעים בנושאים של הישרדות ואבדן, אהבה והיעדרה,

ambitions and their unsatisfied reality.

שאיפות והמציאות הלא מספקת שלהן.

In one, Auntie Lin plots an escape from the hostile family

באחת, הדודה לין מתכננת בריחה ממשפחה עויינת

of her promised husband,

של בעלה המובטח,

ultimately leading to her arrival in America.

מה שמוביל אותה לבסוף לאמריקה.

In another, the Hsu family’s all-American day at the beach turns dire

באחר, היום האמריקאי בחוף של משפחת סו הופך לעגום

when Rose is overwhelmed by the responsibility her mother assigns to her.

כשרוז מוצפת מהאחריות שאמה מטילה עליה.

The resulting tragedy traumatizes the family for years to come.

הטרגדיה שנובעת מכך גורמת טראומה למשפחה במשך שנים לבוא.

These tales illustrate the common divides that can form

המעשיות האלו ממחישות את הפערים שיכולים להיווצר

between generations and cultures, especially in immigrant families.

בין דורות ותרבויות, בעיקר במשפחות מהגרים.

The mothers have all experienced great hardships during their lives in China,

האמהות כולן חוו קשיים גדולים במהלך חייהן בסין,

and they’ve worked tirelessly to give their children

והן עבדו ללא לאות כדי לתת לילדים שלהן

better opportunities in America.

הזדמנויות טובות יותר באמריקה.

But their daughters feel weighed down by their parent’s unfulfilled hopes

אבל הבנות שלהן מרגישות את העול של התקוות הלא ממומשות של הוריהן

and high expectations.

והציפיות הגבוהות.

Jing-Mei feels this pressure as she plays mahjong with her mother’s friends.

ג'ינג מיי מרגישה את הלחץ כשהיא משחקת מה-ג'ונג עם חברותיה של אימה.

She worries, “In me, they see their own daughters, just as ignorant,

היא דואגת, "בי, הן רואות את בנותיהן, חסרות השכלה באותה מידה,

just as unmindful of all the truths and hopes they have brought to America.”

לא מודעות ממש לכל האמיתות ולתקוות שהן הביאו לאמריקה".

Time and again,

שוב ושוב,

the mothers strive to remind their daughters of their history and heritage.

האמהות משוועות להזכיר לבנותיהן את ההסטוריה והמסורת שלהן.

Meanwhile, their daughters struggle to reconcile

בינתיים, בנותיהן נאבקות לעמוד

their mothers’ perception of them with who they really are.

בתפיסות של אמהותיהן לגבי מי הן באמת.

"Does my daughter know me?" some of the stories ask.

"האם בתי מכירה אותי?" כמה מהסיפורים שואלים.

"Why doesn’t my mother understand?" others respond.

"למה אימי לא מבינה?" אחרים עונים.

In her interrogation of these questions,

בחקירה שלה את השאלות האלו,

Tan speaks to anxieties that plague many immigrants,

טאן מדברת לחרדות שדבקות במהגרים רבים,

who often feel both alienated from their homeland

שפעמים רבות מרגישים גם מנוכרים ממולדתם

and disconnected from their adopted country.

וגם מנותקים מהמדינה המאמצת שלהם.

But by weaving the tales of these four mothers and daughters together,

אבל על ידי אריגת המעשיות של ארבע האמהות והבנות האלו יחד,

Tan makes it clear that Jing-Mei

טאן מבהירה שג'ינג מיי

and her peers find strength to tackle their present-day problems

ודומותיה מוצאות כוח להתמודד עם הבעיות היום יומיות שלהן

through the values their mothers passed on to them.

דרך הערכים שאמהותיהן העבירו להן.

When "The Joy Luck Club" was first published,

כש"חוג שמחת המזל" פורסם לראשונה,

Tan expected minimal success.

טאן ציפתה להצלחה מזערית.

But against her predictions, the book was a massive critical

אבל בניגוד לתחזיות שלה, הספר היה הישג עצום

and commercial achievement.

מבחינה מהותית ומסחרית.

Today, these characters still captivate readers worldwide.

היום, הדמויות האלו עדיין קוסמות לקוראים ברחבי העולם.

Not only for the way they speak to Chinese American

לא רק בגלל הדרך בה הם מדברים לסינים אמריקאים

and immigrant experiences,

ועל חוויות מהגרים,

but also for uncovering a deeper truth:

אלא גם בשל גילוי האמת העמוקה יותר:

the need to be seen and understood by the ones you love.

הצורך להראות ולהיות מובנים על ידי אלה שאתם אוהבים.