The truth about electroconvulsive therapy (ECT) - Helen M. Farrell

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Shlomo Adam

In 1982, a young nurse was suffering from severe, unrelenting depression.

ב-1982, אחות צעירה סבלה מדיכאון חמור ועיקש.

She couldn’t work, socialize,

היא לא יכלה לעבוד, להתחבר לאנשים,

or even concentrate well enough to read the newspaper.

או אפילו להתרכז מספיק כדי לקרוא עיתון.

One treatment changed everything.

טיפול אחד שינה הכל.

After two courses of electroconvulsive therapy, or ECT, her symptoms lifted.

אחרי שני טיפולים של הלם חשמלי, או נזעי חשמל, התסמינים שלה נעלמו.

She went back to work, then on to graduate school, where she earned high grades.

היא חזרה לעבודה וסיימה את לימודיה בציונים גבוהים.

At first, she talked openly about her life changing treatment.

בהתחלה, היא דיברה בפתיחות על הטיפול ששינה את חייה.

But as she realized many people had an extremely negative impression of ECT,

אבל כשהבינה שלהרבה אנשים יש דעה שלילית ביותר על נזעי חשמל,

she stopped sharing her experience.

היא הפסיקה לספר על כך.

ECT carried a deep stigma,

לנזעי החשמל סטיגמות עמוקות,

leftover from a history that bears little resemblance to the modern procedure.

שאריות מההסטוריה שמזכירות רק במעט את התהליך המודרני.

The therapy was first used in medicine in 1938.

בטיפול הזה נעשה לראשונה שימוש רפואי ב-1938.

In its early years, doctors administered a strong electrical current to the brain,

בתחילת דרכו, רופאים העבירו זרם חשמלי גבוה במוח,

causing a whole-body seizure during which

מה שגרם לפרכוסים בכל הגוף

patients might bite their tongues or even break bones.

שגרמו לנשיכת הלשון ואפילו לשבירת עצמות.

Modern ECT is very different.

הטיפול המודרני בנזעי חשמל שונה מאוד.

While a patient is under general anesthesia,

בעוד החולה נמצא בהרדמה כללית,

electrodes deliver a series of mild electrical pulses to the brain.

אלקטרודות מעבירות סדרה של פולסים חשמליים חלשים למוח.

This causes huge numbers of neurons to fire in unison:

זה גורם למספר עצום של ניורונים לירות בבת אחת:

a brief, controlled seizure.

התקף קצר ומבוקר.

A muscle relaxant keeps spasms from spreading to the rest of his body.

חומר הרגעת שרירים מונע מהפרכוסים להתפשט לשאר הגוף.

The only physical indication of the electricity flooding the brain

הראיה הפיזית היחידה לחשמל המציף את המוח

is a twitching foot.

הוא התעוותות הרגל.

The treatment lasts for about a minute, and most patients are able

הטיפול נמשך בערך דקה, ורוב החולים מסוגלים לחזור

to resume normal activities about an hour after each session.

לפעילויות נורמליות בערך שעה אחריו.

ECT is commonly used to treat severe cases of major depression or bipolar disorder

נזעי החשמל נמצאים בשימוש נפוץ לטיפול במקרים חמורים של דכאון קשה או הפרעה דו קוטבית

in patients who haven’t responded to other therapies,

בחולים שלא מגיבים לטיפולים אחרים,

or who have had adverse reactions to medication.

או שיש להם תגובה לא טובה לתרופות.

Half or more of those who undergo treatment experience an improvement

חצי או יותר מאלה שעוברים טיפול זה חווים שיפור

in their symptoms.

בתסמיניהם.

Most patients treated with ECT have two or three sessions per week for several weeks.

לרוב החולים שמטופלים בנזעי חשמל מקבלים 2 או 3 טיפולים בשבוע במשך מספר שבועות.

Some begin to notice an improvement in their symptoms after just one session,

אחדים מהם מתחילים להבחין בשיפור בתסמינים אחרי טיפול אחד בלבד,

while others take longer to respond.

בעוד שלאחרים נדרש יותר זמן להגיב.

Patients often continue less frequent treatments for several months to a year,

לעתים קרובות, חולים ממשיכים בטיפולים פחות תכופים במשך מספר חודשים עד שנה,

and some need occasional maintenance sessions for the rest of their lives.

ויש שזקוקים לתחזוקה מזדמנת של טיפולים למשך שארית חייהם.

Modern ECT is much safer than it used to be,

נזעי החשמל המודרניים בטוחים בהרבה מבעבר,

but patients can still experience side effects.

אבל חולים עדיין עלולים לחוות תופעות לוואי.

They may feel achy, fatigued, or nauseated right after treatment.

הם עלולים להרגיש כאב, עייפות או בחילה מיד אחרי הטיפול.

Some have trouble remembering what happened right before a session—

לאחדים יש בעיה לזכור מה קרה ממש לפני הטיפול --

for example, what they had for dinner the previous evening.

לדוגמה, מה הם אכלו אמש לארוחת ערב.

Rarely, they might have trouble remembering up to weeks and months before.

ויותר נדיר, עלולות להיות להם בעיות לזכור עד שבועות וחודשים לפני כן.

For most patients, this memory loss does improve over time.

לרוב החולים, אבדן הזיכרון הזה משתפר עם הזמן.

What's fascinating is that despite its proven track record,

מה שמרתק הוא שלמרות התועלת המוכחת שלו לאורך זמן,

we still don't know exactly why ECT works.

איננו עדיין יודעים מדוע בדיוק נזעי החשמל פועלים.

Neurons in the brain communicate via electrical signals,

ניורונים במוח מתקשרים באמצעות אותות חשמליים,

which influence our brain chemistry, contributing to mood and behavior.

מה שמשפיע על כימיית המוח שלנו, שבתורה תורמת למצבי רוח והתנהגות.

The flood of electrical activity sparked by ECT alters that chemistry.

שטף הפעילות החשמלית שמוצת על ידי נזעי החשמל משנה את הכימיה הזו.

For example, ECT triggers the release of certain neurotransmitters,

לדוגמה, נזעי החשמל מפעילים את השחרור של מספר מעבירים עצביים,

molecules that help carry signals between neurons and influence mental health.

מולקולות שעוזרות לשאת אותות בין ניורונים ושמשפיעות על הבריאות הנפשית.

ECT also stimulates the flow of hormones that may help reduce symptoms of depression.

נזעי החשמל יכולים גם לגרות הפרשת הורמונים שעוזרים אולי לשכך תסמיני דיכאון.

Interestingly, ECT maintenance works better when paired with medication,

מעניין שטיפול בנזעי חשמל עובד טוב יותר יחד עם תרופות,

even in patients who were resistant to medication before.

אפילו בחולים עליהם התרופות לא השפיעו לפני כן.

As we come to a better understanding of the brain,

כשנגיע להבנה טובה יותר של המוח, סביר שנהיה מסוגלים

we’ll likely be able to make ECT even more effective.

להפוך את נזעי החשמל ליעילים אפילו יותר.

In 1995, more than a decade after her first course of ECT,

ב-1995, יותר מעשור אחרי הטיפול הראשון שלה,

the nurse decided to publish an account of her experience.

האחות החליטה לפרסם תיעוד של החוויה שלה.

Because of the stigma surrounding the treatment,

בגלל הסטיגמה שמקיפה את הטיפול,

she worried that doing so might negatively impact

היא דאגה שמא זה עלול להשפיע לרעה

her personal and professional life,

על חייה הפרטיים והמקצועיים,

but she knew ECT could make a difference for patients when all else failed.

אבל היא ידעה שנזעי החשמל יכולים לעזור לחולים כשכל שאר האמצעים נכשלים.

Though misperceptions about ECT persist,

למרות שעדיין יש דעות מוטעות בנוגע לנזעי החשמל,

accounts like hers have helped make doctors and patients alike

דיווחים כמו שלה עזרו לגרום לרופאים ולחולים שלהם להיות מודעים

aware of the treatment’s life changing potential.

לפוטנציאל משנה-החיים של הטיפול.