The myth of Loki and the deadly mistletoe - Iseult Gillespie

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Alsa Saal

Baldur— son of All Father Odin and Queen Frigg,

באלדור -- בנו של אבי-הכל אודין והמלכה פריג,

husband of Nanna the Peaceful, and God of truth and light—

בעלה של נאנה הרגועה, ואלת האמת והאור --

was the gentlest and most beloved being in all of Asgard.

היה הישות הכי אהובה ועדינה בכל אסגארד.

In his great hall of Breidablik,

באולם הגדול שלו של בריידאבליק,

Baldur’s soothing presence eased his subject’s woes.

הנוכחות המרגיעה של באלדור הרגיעה את הפחדים של הנתינים שלו.

But lately, he was plagued by troubles of his own.

אבל לאחרונה, הוא היה טרוד בצרות משלו.

Every night, Baldur had gruesome visions foretelling his own imminent death.

כל לילה, לבאלדור היו חלומות נוראיים שחוזים את מותו המתקרב.

Determined to protect her son from these grim prophecies,

נחושה להגן על בנה מהנבואות העגומות האלו,

Queen Frigg travelled across the nine realms,

המלכה פריג סיירה לרוחב כל תשע הממלכות,

begging all living things not to harm Baldur.

והתחננה בפני כל היצורים החיים לא לפגוע בבאלדור.

Her grace moved each being she encountered.

תחנוניה הניעו כל יצור בו היא נפגשה.

Every animal and element, every plague and plant, every blade and bug

כל חיה ואלמנט, כל מטרד וכל צמח, כל עלה וחרק

gladly gave their word.

נתנו בשמחה את מילתם.

Frigg returned to Breidablik, and threw a great feast to celebrate.

פריג חזרה לבריידאבליק, וקיימה משתה גדול כדי לחגוג.

Wine flowed freely, and soon the gods took turns testing Baldur’s immunity.

יין זרם בחופשיות, ובמהרה האלים בזה אחר זה בדקו את החסינות של באלדור.

Lurking in the corner, Loki rolled his eyes.

אורב בפינה, לוקי מגלגל את עיניו.

The trickster god had never cared for Baldur the Bright,

לאל התעלולן מעולם לא היה אכפת מבאלדור הנבון,

and found his new gift profoundly irritating.

והוא חשב שהכשרון החדש שלו מרגיז מאד.

Surely there was a flaw in Frigg’s plan.

ברור שהיה פגם בתוכניתה של פריג.

Taking the form of an old woman,

הוא לבש צורה של אישה זקנה,

Loki crept to Frigg’s side and feigned confusion.

לוקי הזדחל לצידה של פריג והעמיד פני מבולבלת.

Why were the gods attacking sweet Baldur, whom they all loved so dearly?

למה האלים תקפו את באלדור המתוק, שהם כל כך אהבו?

Frigg told her of the oaths, but the old woman pressed on.

פריג סיפרה לה על השבועה, אבל האישה הזקנה לחצה.

Surely you didn’t receive a vow from everything, she asked.

ברור שלא קיבלת שבועה מכולם, היא שאלה.

Frigg shrugged.

פריג משכה בכתפיה.

The only being she hadn’t visited was mistletoe.

הישות היחידה שהיא לא ביקרה היתה הדבקון.

After all, what god could fear a trifling weed?

אחרי הכל, איזה אל יכול לפחד מעשב חסר ערך?

At this, Loki dashed outside to find a sprig of mistletoe.

וכך, לוקי מיהר החוצה כדי למצוא ענף דבקון.

When he returned, the festivities had grown even rowdier.

כשחזר, המסיבות הפכו אפילו יותר פרועות.

But not every god was enjoying the party.

אבל לא כל האלים נהנו מהמסיבה.

Baldur’s brother Hodur, who was blind and weapon-less, sat dejected.

אחיו של באלדור האדור, שהיה עיוור וללא נשק, ישב דחוי.

Seeing his opportunity,

רואה את ההזדמנות שלו,

the trickster slyly offered Hodur a chance to participate.

התעלולן הציע בערמומיות להודור סיכוי להשתתף.

Loki armed him with mistletoe, guided his aim towards his brother,

לוקי חימש אותו בדבקון, והנחה אותו לכיוון אחיו,

and told Hodur to hurl with all his might.

ואמר להודור לירות בכל כוחו.

The mistletoe pierced Baldur’s chest with deadly force.

הדבקון חדר לחזה של באלדור עם כוח קטלני.

The god’s light quickly flickered out, and despair swept over the crowd.

אור האל הבהב וכבה במהירות, ויאוש אפף את הקהל.

Within moments, the impact of Baldur’s death could be felt

תוך רגעים, ניתן היה להרגיש את ההשפעה של מותו של באלדור

across the nine realms.

ברחבי תשע הממלכות.

But from the weeping masses, Hermod the Brave stepped forward.

אבל מתוך ההמון המתייפח, הרמונד הגיבור צעד קדימה.

The warrior god believed that with the help of Odin’s mighty steed,

האל הלוחם האמין שעם עזרת הסוס החזק של אודין,

there was no plane he could not reach.

לא היה מישור שלא היה יכול להגיע אליו.

He would travel to halls of Hel herself, and bring Baldur home.

הוא יתור את חללי הגהנום עצמם, ויביא את באלדור הביתה.

The god rode for nine days and nine nights,

האל רכב במשך תשעה ימים ותשעה לילות,

past halls of corpses and over paths paved with bone.

לרוחב אולמות גופות ומעברים מרובדים בעצמות.

When he finally reached the Queen of the Underworld,

כשהוא הגיע לבסוף למלכת העולם התחתון,

Hermod begged her to return Baldur to his family.

הרמוד התחנן בפניה שתחזיר את באלדור למשפחתו.

Hel considered taking pity, but she wanted to know the extent of the gods’ mourning.

הל שקלה לרחם, אבל היא רצתה לדעת מה היקף האבל של האלים.

She agreed to relinquish Baldur’s soul—

היא הסכימה לוותר על נשמתו של באלדור --

if Hermod could prove that every living thing wept at Baldur’s death.

אם הרמוד יוכל להוכיח שכל נפש חיה בכתה על מותו של באלדור.

Hermod shot back to the land of the living.

הרמוד טס חזרה לארץ החיים.

He met with every creature that Frigg visited earlier—

הוא נפגש עם כל יצור שפריג פגשה קודם לכן --

all of which cried for Baldur and begged for his return.

כולם בכו על באלדור והתחננו לחזרתו.

Meanwhile, Loki watched Hermod’s mission with disdain.

בינתיים, לוקי צפה במשימה של הרמוד בבוז.

He would not let his work be so easily undone,

הוא לא יתן לעבודתו לרדת לטמיון בקלות כזו,

but if he interfered too boldly it might reveal his hand in Baldur’s murder.

אבל אם הוא יפריע באופן חד מדי הוא אולי יגלה את חלקו ברצח של באלדור.

Disguising himself as a ferocious giant, he hid himself at Hermod’s final stop.

על ידי הסוואהו כמפלצת אכזרית, הוא החביא את עצמו בתחנתו האחרונה של הרמוד.

When the warrior came,

כשהלוחם הגיע,

the howling wind and craggy rocks each declared their love for Baldur.

הרוח הנוהמת והסלעים החדים כולם הכריזו על אהבתם לבאלדור.

But the giant within spewed only contempt for the deceased.

אבל הענק בפנים פלט את הזלזול שלו למנוח.

No matter how much Hermod begged, she would not shed a single tear.

לא משנה כמה הרמוד התחנן, היא לא הזילה דמעה.

With his last hope dashed, the god began to mourn Baldur a second time.

כשתקוותו האחרונה נעלמה, האל החל להתאבל על באלדור שוב.

But an echo from the cave rang out above his sobs.

אבל הד מהמערה צלצל מעל יבבותיו.

Loki’s twisted cackle was well-known to every Asgardian,

הגיחוך המעוות של לוקי היה ידוע לכל אסגארדי,

and Hermod realized he’d been tricked.

והרמוד הבין שרימו אותו.

As he leapt to accost the trickster,

כשזינק על התעלולן,

Loki took the form of a salmon and wriggled into the waterfall.

לוקי לבש צורה של סלמון והתפתל למפל.

His escape was guaranteed, until Thor arrived at the scene.

הבריחה שלו היתה מובטחת, עד שתור הגיע לזירה.

Dragging Loki back to the cave, the gods bound him with a poisonous serpent.

הוא משך את לוקי חזרה למערה, האלים קשרו אותו עם נחש ארסי.

Here, Loki would remain chained until the end of days—

פה, לוקי ישאר קשור עד סוף ימיו --

the serpent dripping venom on his brow as punishment

הנחש טיפטף ארס על הגבה שלו בתור עונש

for dousing Asgard’s brightest light.

על כך שכיבה את האור הגדול ביותר של אסגארד.