Claws vs. nails - Matthew Borths

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

Consider the claw.

חשבו על הטפרים.

Frequently found on four-limbed animals around the world,

הם הרבה פעמים נמצאים על חיות בעלות ארבע גפיים מסביב לעולם,

it’s one of nature’s most versatile tools.

זה אחד הכלים הכי מגוונים של הטבע.

Bears use claws for digging as well as defense.

דובים משתמשים בטפרים כדי לחפור כמו גם להגן על עצמם.

An eagle’s needle-like talons can pierce the skulls of their prey.

והטפרים דמויי המחטים של עיטים יכולים לחדור לגולגולת של הטרף שלהם.

And lions can retract their massive claws for easy movement,

ואריות יכולים להכניס את הטפרים המסיביים שלהם לטובת תנועה קלה,

before flicking them out to hunt.

לפני שהם מוציאים אותם החוצה לצוד.

Even the ancestors of primates used to wield these impressive appendages,

אפילו אבותינו הפרימטים היו בעלי אברים מרשימים אלו,

until their claws evolved into nails.

עד שהטפרים שלהם התפתחו לציפורניים.

So what in our evolutionary past led to this manicured adaptation,

אז מה בעבר האבולוציוני שלנו הוביל לאדפטציה המניקוריסטית הזו,

and what can nails do that their sharper cousins can’t?

ומה ציפורניים יכולות לעשות שבני הדודים החדים שלהן לא יכולים?

When nails first appeared in the fossil record around 55.8 million years ago,

כשציפורניים הופיעו לראשונה בתעוד המאובנים לפני בערך 55.8 מליון שנה,

claws had already been present for over 260 million years

טפרים כבר היו נוכחיים במשך 260 מליון שנה

in the ancestors of mammals and reptiles.

באבותינו היונקים והזוחלים.

But despite the gulf of time between their emergence,

אבל למרות הזמן הארוך בין ההופעות,

these adaptations are both part of the same evolutionary story.

ההתאמות האלו הן גם חלק מאותו סיפור אבולוציוני.

Both nails and claws are made of keratin—

גם ציפורניים וגם טפרים עשויים מקרטין --

a tough, fibrous protein also found in horns, scales, hooves and hair.

חלבון קשה וסיבי שנמצא גם בקרניים, קשקשים, טלפיים ושיער.

This protein is produced by a wedge of tissue called the keratin matrix.

החלבון מייוצר עלי יד חלקי רקמה שנקראים מטריצת קרטין.

Rich in blood vessels and nutrients,

עשירים בכלי דם וחומרים מזינים,

this protein factory produces an endless stream of keratin,

מפעל החלבון הזה מייצר זרם בלתי נדלה של קרטין,

which is tightly packed into cells called keratinocytes.

שדחוסים בחזקה לתאים שנקראים קרטינוציטים.

These high-density cells give nails and claws their trademark toughness.

התאים בדחיסות הגבוהה האלה נותנים לציפורניים ולטפרים את הקשיחות הידועה שלהם.

Since nails evolved from claws,

מאחר וציפורניים התפתחו מטפרים,

both adaptations produce keratinocytes in the same way.

שתי ההתאמות מייצרות קרטינוציטים באותה דרך.

The cells grow out from the matrix,

התאים גדלים מחוץ למטריצה,

emerging from the skin where they die and harden into a water-resistant sheath.

עולים מהעור שם הם מתים ומתקשים לנדן עמיד למים.

The primary difference between the two keratin coverings

ההבדל העיקרי בין שני כיסויי הקרטין

is really just their shape,

הוא באמת רק הצורה שלהם,

which depends on the shape of the bone at the end of the animal’s digits.

מה שתלוי בצורה של העצם בקצה אצבעות החיה.

In claws, the bed of keratinocytes conforms to a narrow finger bone,

בטפרים, מצע הקרטינוציטים מתאים לעצם האצבע הצרה,

wrapping around the end of the digit and radiating outwards

עוטפים מסביב לקצה האצבע ומקרינים החוצה

to form a cone-shaped structure.

כדי ליצור מבנה דמוי קונוס.

Animals with nails, on the other hand, have much broader digits,

לחיות עם ציפורנים, מצד שני, יש אצבעות רחבות יותר,

and keratinocytes only cover the top surface of their wide bones.

וקרטינוציטים מכסים רק את פני השטח העליונים של העצמות הרחבות שלהם.

It’s possible that nails have simply persisted as a side effect

זה אפשרי שהציפורניים פשוט המשיכו כאפקט צדדי

of primates evolving wider, more dexterous fingers.

של פרימטים שפיתחו אצבעות רחבות ויותר גמישות.

But given what we know about the habitats of our primate ancestors,

אבל בהנתן במה שאנחנו יודעים בנוגע לאזורי המחיה של אבותנו הפרימטים,

it’s more likely that nails came with their own powerful advantages.

יותר סביר שציפורניים הגיעו עם יתרונות חזקים משלהן.

High in the forest canopy where these primates lived,

גבוה בצמרת היער היכן שהפרימטים חיו,

wide finger bones and expansive finger pads were ideal

עצמות אצבעות רחבות יותר ורפידות רחבות היו אידיאליים

for gripping narrow branches.

לתפיסת ענפים דקים.

And nails improved that grip even further.

וציפורניים שיפרו את האחיזה הזו אפילו יותר.

By providing a rigid surface to press against,

על ידי מתן משטח קשיח ללחוץ מולו,

primates could splay out their pads to create even more contact with the trees.

פרימטים יכול למתוח את הרפידות כיד ליצור אפילו יותר שטח מגע עם העצים.

Additionally, nails improved the sensitivity of their digits

בנוסף, ציפורניים. שיפרו את הרגישות של האצבעות

by providing an extra surface to detect changes in pressure while climbing.

על ידי אספקת שטח פנים גדול יותר כדי לזהות שינויים בלחץ בזמן הטיפוס.

This combination of sensitivity and dexterity

השילוב של רגישות ומיומנות

gave our ancestors the precise motor control needed to snatch up insects,

נתנו לאבותינו את השליטה המוטורית הנדרשת כדי ללכוד חרקים,

pinch berries and seeds, and keep a firm grip on slim branches.

להחזיק אוכמניות וזרעים, ולשמור על אחיזה טובה בענפים דקים.

The evolution of nails and the evolution of opposable thumbs and toes

האבולוציה של ציפורניים והאבולוציה של אצבעות ידיים ורגליים מנוגדים

are closely linked.

מקושרים מאוד.

And when our ancestors moved down from the trees,

וכשאבותנו ירדו מהעצים,

this flexible grasp enabled them to create and wield complex tools.

התפישה הגמישה איפשרה להם ליצור ולהשתמש בכלים מורכבים.

Even if it was possible for wide fingers to sport claws,

אפילו אם זה היה אפשרי לאצבעות רחבות לתמוך בטפרים,

their sharp points would’ve likely interfered

הקצוות החדים שלהם כנראה היו מפריעים

with these primates’ regular tasks.

למשימות הרגילות של הפרימטים.

Claws are ideal for piercing, puncturing, and hooking,

טפרים אידיאליים לניקוב, ניקוב ותליה,

but their points make grabbing difficult, and potentially dangerous.

אבל הקצוות שלהם הופכים את האחיזה לקשה, ומסוכנת פוטנציאלית.

However, both claws and nails are used in some unexpected ways.

עם זאת, גם ציפורניים וגם טפרים נמצאים בשימוש בדרכים לא צפויות.

Manatees use nails to grasp their food,

פרות ים משתמשות בציפורניים כדי לאחוז את האוכל שלהן,

and researchers think elephant toenails may sense vibrations

וחוקרים חושבים שצפורניים של פילים אולי חשות רעידות

in the ground to help them hear.

באדמה כדי לעזור להם לשמוע.

Meanwhile, some primates, like the aye-ayes of Madagascar,

ביינתיים, כמה פרימטים כמו האי אי ממדגסקר,

have re-acquired claws.

גידלו בחזרה טפרים.

They use these extra-long appendages to tap branches and trunks,

הם משתמשים באצבעות הארוכות במיוחד האלה כדי להקיש על ענפים וגזעים,

while listening for hollow sections with their bat-like ears.

בעודם מאזינים לאזורים חלולים עם האוזנים דמויי העטלף שלהם.

When they hear an opening, they burrow into the tree

כשהם שומעים חלל, הם חופרים בעץ

and skewer grubs with their needle-like middle finger.

ומשפדים את החרקים עם האצבע האמצעית דמויית המחט שלהם.

We’ve only scratched the surface of all the incredible ways nails and claws

רק גרדנו את פני השטח של כל הדרכים הנפלאות בהן ציפורניים וטפרים

are used throughout the animal kingdom.

בשימוש ברחבי ממלכת החי.

But as for which of these adaptations is better?

אבל איזו מההתאמות האלו טובה יותר?

That’s an answer we may never nail down.

זו תשובה שאולי לעולם לא נקבל.