Is time travel possible? - Colin Stuart

תרגום: Ido Dekkers עריכה: benyamin zinshtein

Have you ever daydreamed about traveling through time,

האם אי פעם חלמתם בהקיץ

על מסע בזמן,

perhaps fast forward in the centuries and seeing the distant future?

אולי מהר קדימה במאות

ולראות את העתיד הרחוק?

Well, time travel is possible,

ובכן, מסע בזמן הוא אפשרי,

and what's more, it's already been done.

ומה עוד,

הוא כבר קורה.

Meet Sergei Krikalev,

פגשו את סרגי קריקלב,

the greatest time traveler in human history.

נוסע הזמן הגדול ביותר בהסטוריה האנושית.

This Russian cosmonaut holds the record

הקוסמונאוט הרוסי הזה מחזיק את השיא

for the most amount of time spent orbiting our planet,

לכמות הזמן הגדולה ביותר

שבילה במסלול סביב כדור הארץ,

a total of 803 days, 9 hours, and 39 minutes.

סך הכל 803 ימים, 9 שעות, ו 39 דקות.

במהלך השהות שלו בחלל,

During his stay in space,

he time traveled into his own future

הוא נסע בזמן לתוך העתיד שלו

by 0.02 seconds.

ב 0.02 שניות.

Traveling at 17,500 miles an hour,

כשהוא נע ב 28,000 קילומטר לשעה,

he experienced an effect known as time dilation,

הוא חווה אפקט

שידוע כהתרחבות בזמן,

and one day the same effect

ויום אחד אותו אפקט

אולי יהפוך מסע משמעותי בזמן

might make significant time travel to the future commonplace.

לנפוץ בעתיד.

To see why moving faster through space affects passage of time,

כדי לראות למה תנועה מהירה יותר בחלל

משפיעה על מעבר הזמן,

we need to go back to the 1880s,

אנחנו צריכים לחזור חזרה ל 1880,

when two American scientists,

כששני מדענים אמריקאים,

Albert Michelson and Edward Morley,

אלברכט מייקלסון ואדוארד מורלי,

were trying to measure the effect of the Earth's movement around the Sun

ניסו למדוד את האפקט

של התנועה של כדור הארץ. סביב השמש

on the speed of light.

על מהירות האור.

When a beam of light was moving in the same direction as the Earth,

כשקרן אור נעה

באותו כיוון כמו כדור הארץ,

הם ציפו שהאור ינוע מהר יותר.

they expected the light to travel faster.

And when the Earth was moving in the opposite direction,

וכשכדור הארץ נע בכיוון הנגדי,

they expected it to go slower.

הם ציפו שהיא תנוע לאט יותר.

But they found something very curious.

אבל הם מצאו משהו מאוד מעניין.

The speed of light remained the same no matter what the Earth was doing.

מהירות האור נשארה זהה

לא משנה מה כדור הארץ עשה.

Two decades later, Albert Einstein was thinking

שני עשורים מאוחר יותר, אלברט אינשטיין חשב

about the consequences of that never-changing speed of light.

על השלכות

של מהירות האור שלעולם לא משתנה.

And it was his conclusions,

וזו היתה המסקנה שלו,

formulated in the theory of special relativity,

שקיבלה נוסחה בתאורית היחסות הפרטית,

that opened the door into the world of time travel.

שפתחה את הדלת

לעולם של מסע בזמן.

Imagine a man named Jack,

דמיינו איש ששמו ג'ק,

standing in the middle of a train carriage,

עומד במרכז קרון רכבת,

traveling at a steady speed.

שנעה במהירות קבועה.

ג'ק משועמם

Jack's bored and starts bouncing a ball up and down.

ומתחיל להקפיץ כדור למעלה ולמטה.

What would Jill, standing on the platform, see through the window

מה ג'יל, שעומדת על הרציף,

תראה דרך החלון

כשהרכבת עוברת.

as the train whistles through?

Well, between Jack dropping the ball and catching it again,

ובכן, בין ג'ק שמפיל את הכדור

ותופס אותו שוב,

Jill would have seen him move slightly further down the track,

ג'יל תראה אותו נע

מעט הלאה בהמשך המסילה,

resulting in her seeing the ball follow a triangular path.

מה שיגרום לזה שהיא תראה את הכדור

עוקב אחרי מסלול משולש.

This means Jill sees the ball travel further than Jack does

זה אומר שג'יל רואה את הכדור

נע יותר ממה שג'ק עובר

באותו זמן.

in the same time period.

And because speed is distance divided by time,

ומפני שמהירות היא מרחק מחולק בזמן,

ג'ל למעשה רואה את הכדור נע מהר יותר.

Jill actually sees the ball move faster.

But what if Jack's bouncing ball is replaced with two mirrors

אבל מה אם הכדור המקפץ של ג'ק

מוחלף בשתי מראות

which bounce a beam of light between them?

שמקפיצות קרן אור בינהן?

Jack still sees the beam dropping down

ג'ק עדיין רואה את האור נופל למטה

and Jill still sees the light beam travel a longer distance,

וג'יל עדיין רואה את קרן האור

עוברת מרחק גדול יותר,

except this time Jack and Jill cannot disagree on the speed

אבל הפעם ג'ק וג'יל

לא יכולים להתווכח על המהירות

because the speed of light remains the same no matter what.

מפני שמהירות האור

נשארת זהה לא משנה מה.

And if the speed is the same while the distance is different,

ואם המהירות זהה

בעוד המרחק שונה,

this means the time taken will be different as well.

זה אומר שהזמן יהיה שונה.

Thus, time must tick at different rates for people moving relative to each other.

לכן, הזמן חייב לתקתק בקצבים שונים

לאנשים שנעים יחסית אחד לשני.

Imagine that Jack and Jill have highly accurate watches

דמיינו שלג'ק וג'יל יש שעונים ממש מדוייקים

that they synchronize before Jack boards the train.

שהם סנכרנו לפני שג'ק עלה על הרכבת.

במהלך הניסוי, ג'ק וג'יל יראו

During the experiment, Jack and Jill would each see

their own watch ticking normally.

את השעונים שלהם מתקתקים באופן רגיל.

אבל אם הם יפגשו שוב מאוחר יותר

But if they meet up again later to compare watches,

כדי להשוות שעונים,

less time would have elapsed on Jack's watch,

פחות זמן עבר בשעון של ג'ק,

balancing the fact that Jill saw the light move further.

שמאזן את העובדה

שג'יל ראתה את האור נע רחוק יותר.

This idea may sound crazy,

זה אולי נשמע מטורף,

but like any good scientific theory,

אבל כמו כל תאוריה מדעית טובה,

it can be tested.

אפשר לבחון אותה.

בשנות ה 70, מדענים עלו על מטוס

In the 1970s, scientists boarded a plane

with some super-accurate atomic clocks

עם שעונים אטומיים סופר מדוייקים

that were synchronized with some others left on the ground.

שהיו מסונכרנים

עם אחרים שנשארו על האדמה.

אחרי שהמטוס טס מסביב לעולם,

After the plane had flown around the world,

השעונים על המטוס הראו זמן שונה

the clocks on board showed a different time

מאלה שנשארו מאחור.

from those left behind.

Of course, at the speed of trains and planes,

כמובן, במהירות של רכבות ומטוסים,

the effect is minuscule.

האפקט הוא זעיר.

But the faster you go, the more time dilates.

אבל ככל שתנועו מהר יותר,

הזמן יתרחב יותר.

For astronauts orbiting the Earth for 800 days,

לאסטרונאוטים שחגים סביב כדור הארץ ל 800 ימים,

it starts to add up.

זה מתחיל להצטבר.

But what affects humans also affects machines.

אבל מה שמשפיע על אנשים משפיע גם על מכונות.

Satellites of the global positioning system

לווינים של מערכת הניווט הגלובלית

are also hurdling around the Earth

גם הם עפים סביב כדור הארץ

at thousands of miles an hour.

באלפי קילומטרים לשעה.

So, time dilation kicks in here, too.

אז, הרחבת זמן משפיעה גם פה.

In fact, their speed causes the atomic clocks on board

למעשה, המהירות שלהם גורמת

לשעון האטומי עליהם

to disagree with clocks on the ground

לסטות מהשעון על הקרקע

by seven millionths of a second daily.

בשבע מליוניות השניה כל יום.

Left uncorrected,

אם ישאירו אותם ללא תיקון,

this would cause GPS to lose accuracy

זה יגרום ל GPS לאבד דיוק

by a few kilometers each day.

בכמה קילומטרים כל יום.

So, what does all this have to do with time travel

אז, מה לכל זה ולמסע בזמן

to the far, distant future?

לעתיד הרחוק מאוד?

Well, the faster you go, the greater the effect of time dilation.

ובכן, ככל שתנועו מהר יותר,

האפקט של הרחבת זמן יהיה גדול יותר.

If you could travel really close

אם תוכלו לנוע ממש קרוב

to the speed of light, say 99.9999%,

למהירות האור, נגיד 99.9999%,

on a round-trip through space

במסע בחלל

for what seemed to you like ten years,

למה שיראה עשר שנים,

you'd actually return to Earth

אתם תחזרו למעשה לכדור הארץ

around the year 9000.

בסביבות השנה 9000.

Who knows what you'd see when you returned?!

מי יודע מה הייתם רואים כשהייתם חוזרים?!?

Humanity merged with machines,

האנושות ממוזגת עם מכונות,

extinct due to climate change or asteroid impact,

מוכחדת בשל שינויי אקלים

או פגיעת אסטרואיד,

or inhabiting a permanent colony on Mars.

או מיישבים מושבת קבע על המאדים.

But the trouble is,

אבל הבעיה היא,

להביא דברים כבדים כמו אנשים,

getting heavy things like people, not to mention space ships,

שלא לדבר על חלליות,

up to such speeds requires unimaginable amounts of energy.

למהירות כזו נדרשת

כמות אנרגיה בלתי ניתנת לתאור.

It already takes enormous particle accelerators

זה כבר דורש מאיצי חלקיקים עצומים

like the Large Hadron Collider

כמו מרסק ההדרונים הגדול

to accelerate tiny subatomic particles to close to light speed.

כדי להאיץ חלקיקים תת אטומיים זעירים

קרוב למהירות האור.

But one day, if we can develop the tools to accelerate ourselves to similar speeds,

אבל יום אחד, אם נוכל לפתח כלים

כדי להאיץ את עצמנו למהירויות דומות,

then we may regularly send time travelers

אז אולי נוכל באופן קבוע לשלוח נוסעים בזמן

into the future,

לעתיד,

bringing with them tales of a long, forgotten past.

ולהכיא איתם סיפורים של עבר נשכח.