The surprisingly long history of electric cars - Daniel Sperling and Gil Tal

תרגום: Ido Dekkers עריכה: zeeva livshitz

If you were buying a car in 1899,

אם הייתם קונים מכונית ב 1899,

you would’ve had three major options to choose from.

היו לכם שלוש אפשרויות עיקריות לבחור מהן.

You could buy a steam-powered car.

יכולתם לקנות מכונית מונעת קיטור.

Typically relying on gas-powered boilers, these could drive as far as you wanted—

שמסתמכת באופן טיפוסי על דוודים מונעים דלק, אלו יכלו לנסוע לכל מרחק שרציתם --

provided you also wanted to lug around extra water to refuel

בהינתן ורציתם גם לקחת איתכם מים נוספים לתדלק

and didn’t mind waiting 30 minutes for your engine to heat up.

ולא היה אכפת לכם לחכות 30 דקות כדי שהמנוע יתחמם.

Alternatively, you could buy a car powered by gasoline.

באופן חלופי, יכולתם לקנות מכונית עם מנוע מבוסס בנזין.

However, the internal combustion engines in these models

עם זאת, מנוע הבערה הפנימית בדגמים האלה

required dangerous hand-cranking to start

דרש הנעה מסוכנת בעזרת מנואלה

and emitted loud noises and foul-smelling exhaust while driving.

ופלט רעשים חזקים וגזי אגזוז מסריחים בזמן הנהיגה.

So your best bet was probably option number three:

אז האפשרות הטובה ביותר היתה כנראה השלישית:

a battery-powered electric vehicle.

רכב חשמלי מונע סוללה.

These cars were quick to start, clean and quiet to run,

המכוניות האלו היו מהירות להנעה, נקיות ושקטות להפעלה,

and if you lived somewhere with access to electricity,

ואם חייתם במקום עם גישה לחשמל,

easy to refuel overnight.

קלות לתדלוק בלילה.

If this seems like an easy choice, you're not alone.

אם זו נראית כמו הבחירה הקלה, אתם לא לבד.

By the end of the 19th century, nearly 40% of American cars were electric.

עד סוף המאה 19, כמעט 40% מהמכוניות האמריקאיות היו חשמליות.

In cities with early electric systems,

בערים עם מערכות חשמל מוקדמות,

battery-powered cars were a popular and reliable alternative

מכוניות מונעות חשמל היו חלופה פופולרית ואמינה

to their occasionally explosive competitors.

למתחרים שמדי פעם התפוצצו.

But electric vehicles had one major problem—

אבל למכוניות חשמליות היתה בעיה אחת גדולה --

batteries.

סוללות.

Early car batteries were expensive and inefficient.

סוללות מכוניות מוקדמות היו יקרות ולא יעילות.

Many inventors, including Thomas Edison,

הרבה ממציאים, כולל תומאס אדיסון,

tried to build batteries that stored more electricity.

ניסו לבנות סוללות שאגרו יותר אנרגיה.

Others even built exchange stations in urban areas to swap out dead batteries

אחרים אפילו בנו תחנות החלפה באזורים עירוניים להחליף סוללות ריקות

for charged ones.

בכאלו טעונות.

But these measures weren’t enough to allow electric vehicles to make long trips.

אבל הפעולות האלו לא היו מספיקות כדי לאפשר לרכבים חשמליים לבצע מסעות ארוכים.

And at over twice the price of a gas-powered car,

ובמחיר כפול ממכוניות מונעות בנזין,

many couldn’t afford these luxury items.

הרבה לא יכלו להרשות לעצמם את הלוקסוס.

At the same time, oil discoveries lowered the price of gasoline,

באותו זמן, גילוי נפט הוריד את מחיר הבנזין,

and new advances made internal combustion engines more appealing.

והתקדמויות שנעשו במנועי בערה פנימית הפכו אותם למושכים יותר.

Electric starters removed the need for hand-cranking,

מתנעים חשמליים הסירו את הצורך במנואלה ידנית,

mufflers made engines quieter and rubber engine mounts reduced vibration.

משתיקי קול עשו את המנועים שקטים יותר ותושבות מנוע מגומי הפחיתו את הרטיטות.

In 1908, Ford released the Model T;

ב 1908, פורד שחררו את המודל T;

a cheap, high-quality gas-powered car that captured the public imagination.

מכונית בנזין זולה באיכות גבוהה שלכדה את דמיון הציבור.

By 1915, the percentage of electric cars on the road had plummeted.

עד 1915, אחוז המכוניות החשמליות על הכביש צנח.

For the next 55 years, internal combustion engines ruled the roads.

במשך 55 השנים הבאות, מנועי בערה פנימית שלטו בכבישים.

Aside from some special-purpose vehicles, electric cars were nowhere to be found.

חוץ מרכבים למטרות מיוחדות, מכוניות חשמליות לא היו בנמצא.

However, in the 1970s, the tide began to turn.

עם זאת, בשנות ה 70, הגאות השתנתה שוב.

US concerns about oil availability renewed interest in alternative energy sources.

הדאגות של ארה“ב בנוגע לזמינות של נפט והתעניינות מחודשת במקורות אנרגיה חלופיים.

And studies in the 1980s linking car emissions with smog

ומחקרים משנות ה 80 שקישרו פליטות מכוניות לערפיח

in cities like Los Angeles

בערים כמו לוס אנג’לס

encouraged governments and environmental organizations

עודדו ממשלות וארגונים סביבתיים

to reconsider electric vehicles.

לשקול מחדש רכבים חשמליים.

At this point, car companies had spent decades

באותה נקודה, חברות מכוניות עברו עשורים

investing in internal combustion engines without devoting any resources

בהשקעה במנועי בערה פנימית בלי להקדיש משאבים

to solving the century-old battery problem.

לפתור את בעיית הסוללות בת המאה.

But other companies were developing increasingly efficient batteries

אבל חברות אחרות פיתחו סוללות יותר ויותר יעילות

to power a new wave of portable electronics.

כדי לתת כוח לגל חדש של אלקטרוניקה ניידת.

By the 1990s, energy dense nickel metal hydride batteries were on the market,

עד שנות ה 90, סוללות ניקל מתכת היברידיות דחוסות היו בשוק,

soon followed by lithium-ion batteries.

ואחרייהן במהרה סוללות ליתיום יון.

Alongside regulatory mandates by California to reduce smog,

יחד עם מנדטים רגולטוריים של קליפורניה להפחתת הערפיח,

these innovations sparked a small wave of new electric vehicles,

ההמצאות האלו הציתו גל קטן של רכבים חשמליים חדשים,

including hybrid cars.

כולל מכוניות היברידיות.

Hybrids aren’t true electric vehicles;

מכוניות היברידיות הן לא באמת רכבים חשמליים;

their nickel metal hydride batteries

סוללות הניקל מתכת שלהן

are only used to optimize the efficiency of gas-burning engines.

בשימוש רק כדי למטב את היעילות של מנועים שורפי דלק.

But in 2008, Tesla Motors went further,

אבל ב 2008, טסלה מוטורס המשיכה הלאה,

grabbing the attention of consumers, automakers, and regulators

ולכדה את תשומת לב הצרכנים, יצרני המכוניות, והרגולטורים

with its lithium-ion-powered Roadster.

עם רודסטר מונעת- ליתיום- יון.

This purely electric vehicle could travel more than 320 kilometers

הרכב החשמלי לגמרי הזה יכל לנסוע יותר מ 320 קילומטר

on a single charge,

על טעינה בודדת,

almost doubling the previous record.

כמעט מכפיל את השיא הקודם.

Since then, electric vehicles have vastly improved in cost, performance,

מאז, מכוניות חשמליות השתפרו מאוד במחיר, בביצועים,

efficiency, and availability.

יעילות וזמינות.

They can accelerate much faster than gas-powered sports cars,

הן יכולות להאיץ הרבה יותר מהר ממכוניות ספורט מונעות בנזין,

and while some models still have a high upfront cost,

ובזמן שלדגמים אחדים עדיין יש מחיר קנייה גבוה,

they reliably save their drivers money in the long run.

הן חוסכות באופן אמין לנהגים שלהן כסף בטווח הארוך.

As governments around the world focus on slowing climate change,

כשממשלות מסביב לעולם התמקדו בהאטת שינוי האקלים,

electric vehicles are now expected to replace gas-powered ones altogether.

רכבים חשמליים היום מצופים להחליף מכוניות בנזין לגמרי.

In Norway, 75% of car sales in 2020 were plug-in electric vehicles.

בנורווגיה, 75% ממכירות המכוניות ב 2020 היו מכוניות חשמליות.

And policies such as California’s Zero Emission Vehicle mandate

ומדיניות כמו מנדט אפס פליטה של קליפורניה

and Europe’s aggressive CO2 emission standards

והסטנדרטים הארופאים האגרסיביים של פליטות פד“ח

have dramatically slowed investments in gas-powered vehicles worldwide.

האטו דרמטית את ההשקעות במכוניות מונעות בנזין בעולם.

Soon, electric cars will reclaim their place on the road,

במהרה, מכוניות חשמליות יחזירו את מקומן על הכביש,

putting gasoline in our rearview.

וישאירו את הבנזין במראה האחורית.