Virginia Postrel: The power of glamour

מתרגם: lia guttman מבקר: Ido Dekkers

You might be wondering why I'm wearing sunglasses,

אולי אתם תוהים למה אני מרכיבה משקפי שמש,

and one answer to that is, because I'm here to talk about glamour.

ואחת הסיבות לכך היא שאני כאן כדי לדבר על זוהר.

So, we all think we know what glamour is. Here it is.

אז, כולנו חושבים שאנחנו יודעים מה זה זוהר. הנה זה.

It's glamorous movie stars, like Marlene Dietrich.

זה כוכבי קולנוע זוהרים, כמו מרלן דיטריך.

And it comes in a male form, too --

וזה בא גם בגרסא גברית.

very glamorous.

מאוד זוהר.

Not only can he shoot, drive, drink -- you know, he drinks wine,

לא רק שהוא יודע לירות, לנהוג -- אתם יודעים, הוא שותה יין,

there actually is a little wine in there --

למעשה יש שם קצת יין --

and of course, always wears a tuxedo.

וכמובן, תמיד לובש טוקסידו.

But I think that glamour actually has a much broader meaning --

אבל אני חושבת שלזוהר יש למעשה משמעות רחבה יותר

one that is true for the movie stars and the fictional characters,

ואחת שנכונה לגבי כוכבי קולנוע ודמויות פיקטיביות

but also comes in other forms.

אבל באה גם בצורות אחרות.

A magazine?

מגזין?

Well, it's certainly not this one.

טוב, בוודאי לא זה.

This is the least glamorous magazine on the newsstand -- it's all about sex tips.

זה המגזין הכי פחות זוהר על המדפים -- הכל שם זה טיפים על סקס.

Sex tips are not glamorous.

טיפים על סקס זה לא זוהר.

And Drew Barrymore, for all her wonderful charm,

ודרו ברימור, עם כל הקסם שלה,

is not glamorous either.

גם לא זוהרת.

But there is a glamour of industry.

אבל יש זוהר תעשייתי.

This is Margaret Bourke-White's --

זו מרגרט ברוק וויט --

one of her pictures she did.

אחד הצילומים שהיא עשתה.

Fantastic, glamorous pictures

צילומים פנטסטיים, זוהרים

of steel mills and paper mills and all kinds of glamorous industrial places.

של טחנת פלדה וטחנת נייר ועוד כל מיני מקומות תעשיתיים זוהרים.

And there's the mythic glamour

ויש את הזוהר המיתי

of the garage entrepreneur.

של היזם שמתחיל במוסך.

This is the Hewlett-Packard garage.

זה המוסך של היולט-פאקרד.

We know everyone who starts a business in a garage

אנחנו יודעים שכל מי שמתחיל עסק במוסך

ends up founding Hewlett-Packard.

מוצא את עצמו מייסד את היולט-פאקרד (חברת Hp).

There's the glamour of physics.

יש את הזוהר של הפיסיקה.

What could be more glamorous than understanding the entire universe,

מה יכול להיות זוהר יותר מלהבין את היקום כולו?

grand unification? And, by the way, it helps if you're Brian Greene --

אחדות מוחלטת -- ואגב, זה עוזר אם אתה בריאן גרין.

he has other kinds of glamour.

לו יש סוגים אחרים של זוהר.

And there is, of course, this glamour.

והנה, כמובן, הזוהר הזה.

This is very, very glamorous: the glamour of outer space --

זה מאוד, מאוד זוהר -- הזוהר של החלל החיצון.

and not the alien-style glamour,

ולא הזוהר החייזרי

but the nice, clean, early '60s version.

אלא הזוהר הנאה, הנקי של שנות השישים המוקדמות.

So what do we mean by glamour?

אז למה אנו מתכוונים בזוהר?

Well, one thing you can do if you want to know what glamour means

דבר אחד שאתם יכולים לעשות אם אתם רוצים לדעת מהו זוהר

is you can look in the dictionary.

זה לבדוק במילון.

And it actually helps a lot more if you look in a very old dictionary,

ולמעשה זה עוזר הרבה יותר אם אתם מחפשים במילון מיושן מאוד.

in this case the 1913 dictionary.

במקרה הזה מילון מ-1913

Because for centuries, glamour had a very particular meaning,

כי במשך מאות, לזוהר הייתה משמעות מאוד מסויימת,

and the word was actually used differently from the way we think of it.

והמילה שימשה באופן שונה מהדרך שבה אנו חושבים עליה כיום.

You had "a" glamour.

זוהר היה שייך לך.

It wasn't glamour as a quality -- you "cast a glamour."

לא זוהר כתכונה -- אלא "הטלת" את הזוהר.

Glamour was a literal magic spell.

זוהר היה לחש קסמים מילולי.

Not a metaphorical one, the way we use it today,

לא מטאפורי, כפי שמשתמשים בו היום,

but a literal magic spell associated with witches and gypsies

כי אם לחש קסמים שמקושר עם מכשפות וצוענים

and to some extent, Celtic magic.

וברמה מסויימת, קסם קלטי.

And over the years, around the turn of the 20th century,

ובמשך השנים, בסביבות המפנה של המאה ה-20,

it started to take on this other kind of deception --

זה התחיל לקבל משמעות שונה מעט של הטעיה --

this definition for any artificial interest in, or association with,

כהגדרה של כל עניין מלאכותי ב-, או הנוגע ל-,

an object through which it appears delusively magnified or glorified.

אובייקט אשר משרה תחושה אשלייתית של הגדלה או האדרה.

But still, glamour is an illusion.

אבל עדיין, זוהר הוא אשליה.

Glamour is a magic spell.

זוהר הוא לחש קסמים.

And there's something dangerous about glamour

ויש משהו מסוכן בזוהר.

throughout most of history. When the witches cast a magic spell

במשך רוב ההיסטוריה, כשמכשפות הטילו לחש קסמים

on you, it was not in your self-interest --

עלייך זה לא היה בהתאם לאינטרסים שלך,

it was to get you to act against your interest.

זה היה כדי לגרום לך לפעול בניגוד לאינטרסים שלך.

Well of course, in the 20th century,

כמובן שבמאה ה-20,

glamour came to have this different meaning associated with Hollywood.

זוהר התהווה לכדי משמעות שונה המקושרת עם הוליווד.

And this is Hedy Lamarr.

וזו הדי לאמאר.

Hedy Lamarr said, "Anyone can look glamorous,

הדי לאמאר אמרה, "כל אחד יכול להיראות זוהר,

all you have to do is sit there and look stupid." (Laughter)

כל מה שצריך לעשות זה לשבת ולהיראות טיפש."

But in fact, with all due respect to Hedy --

אבל למעשה, עם כל הכבוד להדי --

about whom we'll hear more later -- there's a lot more to it.

שעליה נשמע עוד מאוחר יותר -- יש בזה הרבה יותר.

There was a tremendous amount of technical achievement

הייתה התקדמות טכנית אדירה

associated with creating this Hollywood glamour.

הקשורה ליצירת אותו זוהר הוליוודי.

There were scores of retouchers and lighting experts and make-up experts.

היו המון מלטשים ומומחים לתאורה ומומחים לאיפור.

You can go to the museum of Hollywood history in Hollywood

אתם יכולים ללכת למוזיאון של ההיסטוריה של הוליווד, בהוליווד

and see Max Factor's special rooms that he painted different colors

ולראות את החדרים המיוחדים של מקס פקטור, בהם הוא צבע בצבעים שונים

depending on the complexion of the star he was going to make up.

בהתאם לגוון העור של הכוכב אותו הוא עמד לאפר.

So you've got this highly stylized portrait of something

אז אתם מקבלים דיוקן מאוד מסוגנן של משהו

that was not entirely of this earth -- it was a portrait of a star.

שהוא לא לגמרי מהעולם הזה -- זה היה דיוקן של כוכב.

And actually, we see glamorized photos of stars all the time --

ולמעשה, אנחנו רואים תמונות "מוזהרות" של כוכבים כל הזמן,

they call them false color.

הם קוראים לזה 'צבע מזוייף'.

Glamour is a form of falsification,

זוהר הוא צורה של זיוף,

but falsification to achieve a particular purpose.

אבל זיוף לשם השגת מטרה מסויימת.

It may be to illuminate the star; it may be to sell a film.

זה יכול להיות כדי להאיר את הכוכב, אולי כדי לשווק סרט.

And it involves a great deal of technique.

וזה כולל המון טכניקה.

It's not -- glamour is not something --

זה לא -- זוהר זה לא משהו --

you don't wake up in the morning glamorous. I don't care who you are.

אתם לא קמים בבוקר זוהרים, לא משנה מי אתם.

Even Nicole Kidman doesn't wake up in the morning glamorous.

אפילו ניקול קידמן לא קמה בבוקר זוהרת.

There is a process of "idealization, glorification and dramatization,"

יש תהליך של אידיאליזציה, גלוריפיקציה ודרמטיזציה,

and it's not just the case for people.

וזה לא רק במקרה של אנשים.

Glamour doesn't have to be people.

זוהר לא חייב להיות לגבי אנשים.

Architectural photography --

צילום אדריכלות --

Julius Schulman, who has talked about transfiguration,

יוליוס שולמן, שדיבר על שינוי צורה,

took this fabulous, famous picture of the Kauffman House.

צילם את התמונה האגדית והמפורסמת הזו של בית קאופמן.

Architectural photography is extremely glamorous.

צילום אדריכלות זוהר בצורה קיצונית.

It puts you into this special, special world.

זה שם אותך בתוך עולם מיוחד, מיוחד.

This is Alex Ross's comic book art,

זו אמנות הקומיקס של אלכס רוס,

which appears to be extremely realistic,

שנראית לגמרי ריאליסטית,

as part of his style is he gives you a kind of realism in his comic art.

כחלק מהסגנון שלו הוא נותן לך סוג של ריאליזם בקומיקס.

Except that light doesn't work this way in the real world.

פרט לכך שאור לא פועל באופן כזה בעולם האמיתי.

When you stack people in rows,

וכשאתה שם אנשים בשורות,

the ones in the background look smaller than the ones in the foreground --

אלו שברקע נראים קטנים יותר לעומת אלו שבחזית.

but not in the world of glamour.

אבל לא בעולם הזוהר.

What glamour is all about -- I took this from a blurb

זוהר הוא כולו -- לקחתי את זה מתקציר

in the table of contents of New York magazine,

מתוך התוכן עניינים של הניו יורק מגזין,

which was telling us that glamour is back --

שאמר לנו שהזוהר חוזר --

glamour is all about transcending the everyday.

זוהר הוא כולו התעלות על היום-יומיות.

And I think that that's starting to get at what the core

ואני חושבת שזה מתחיל להגיע לליבה

that combines all sorts of glamour is.

שמשלבת כל מיני סוגים של זוהר.

This is Filippino Lippi's 1543 portrait of Saint Apollonia.

זה דיוקן של אפולוניה הקדושה משנת 1543 מאת פיליפינו ליפי.

And I don't know who she is either,

ואני לא יודעת מי היא.

but this is the [16th] century equivalent of a supermodel.

אבל זה שווה ערך לדוגמנית על מהמאה ה-15.

It's a very glamorous portrait.

זה דיוקן מאוד זוהר.

Why is it glamorous?

למה הוא זוהר?

It's glamorous, first, because she is beautiful --

הוא זוהר, ראשית, בגלל שהיא יפה,

but that does not make you glamorous,

אבל זה לא גורם לך להיות זוהרת,

that only makes you beautiful.

זה רק גורם לך להיות יפה.

She is graceful, she is mysterious and she is transcendent,

היא חיננית, היא מסתורית והיא נָעַלה.

and those are the central qualities of glamour.

ואלו המאפיינים המרכזיים של זוהר.

You don't see her eyes; they're looking downward.

אתם לא רואים את העיניים שלה, הן מסתכלות כלפי מטה.

She's not looking away from you exactly,

היא לא לגמרי מסתכלת הרחק מכם,

but you have to mentally imagine her world.

אבל אתם צריכים לדמיין את העולם שלה.

She's encouraging you to contemplate this higher world

היא מעודדת אתכם להרהר בעולם הנשגב הזה

to which she belongs, where she can be completely tranquil

אליו היא שייכת, שם היא יכולה להיות שלווה לחלוטין.

while holding the iron instruments of her death by torture.

מחזיקה את כלי הברזל של מותה בעינויים.

Mel Gibson's "Passion Of The Christ" -- not glamorous.

"הפסיון של ישו" של מל גיבסון -- לא זוהר,

That's glamour:

זה זוהר.

that's Michelangelo's "Pieta," where Mary is the same age as Jesus

זו ה"פייטה" של מיכאלנג'לו, בה מריה היא בגילו של ישו.

and they're both awfully happy and pleasant.

ושניהם שמחים ונעימים להחריד.

Glamour invites us to live in a different world.

זוהר מזמין אותנו לחיות בעולם שונה.

It has to simultaneously be mysterious, a little bit distant --

זה חייב להיות בו זמנית מסתורי, מעט מרוחק.

that's why, often in these glamour shots,

לכן לעיתים קרובות בצילומים הזוהרים,

the person is not looking at the audience,

האדם לא מסתכל על הצופים.

it's why sunglasses are glamorous --

זו הסיבה לכך שמשקפי שמש הם זוהרים,

but also not so far above us that we can't identify with the person.

אבל גם לא כל כך גבוה מעלינו כך שלא נוכל להזדהות עם האדם.

In some sense, there has to be something like us.

במובן מסוים, חייב להיות משהו כמו אצלנו.

So as I say, in religious art, you know, God is not glamorous.

אז כפי שאמרתי, באמנות דתית, אתם יודעים, אלוהים הוא לא זוהר.

God cannot be glamorous because God is omnipotent,

אלוהים לא יכול להיות זוהר כי אלוהים הוא כל יכול,

omniscient -- too far above us.

יודע כל - זה יותר מדי גבוה מעלינו.

And yet you will see in religious art, saints or the Virgin Mary

ועדיין תוכלו לראות באמנות דתית, את הקדושים או את מריה הבתולה

will often be portrayed -- not always -- in glamorous forms.

מצויירים לעיתים -- לא תמיד -- באופן זוהר.

As I said earlier, glamour does not have to be about people,

וכפי שאמרתי מקודם, זוהר לא חייב להיות לגבי אנשים

but it has to have this transcendent quality.

אבל הוא חייב להיות נעלה.

What is it about Superman?

עכשיו, מה יש סופרמן?

Aside from Alex Ross's style, which is very glamorous,

בלי קשר לסגנון של אלכס רוס, שהוא מאוד זוהר,

one thing about Superman is he makes you believe that a man can fly.

דבר אחד לגבי סופרמן זה שהוא גורם לך להאמין שאדם יכול לעוף.

Glamour is all about transcending this world

וזוהר הוא כולו התעלות מהעולם הזה

and getting to an idealized, perfect place.

והגעה למקום אידיאלי, מושלם.

And this is one reason that modes of transportation

וזו אחת הסיבות לכך שכלי תחבורה

tend to be extremely glamorous.

נוטים להיות מאוד זוהרים.

The less experience we have with them,

וככל שיש לנו פחות ניסיון איתם,

the more glamorous they are.

הם יותר זוהרים.

So you can do a glamorized picture of a car,

אז אתם יכולים ליצור תמונה זוהרת של מכונית,

but you can't do a glamorized picture of traffic.

אבל אתם לא יכולים ליצור תמונה זוהרת של תחבורה.

You can do a glamorized picture of an airplane, but not the inside.

אתם יכולים ליצור תמונה זוהרת של מטוס, אבל לא של חלל הפנים שלו.

The notion is that it's going to transport you,

הרעיון הוא שזה עומד להוביל אותך,

and the story is not about, you know, the guy in front of you in the airplane,

והסיפור הוא לא על, אתם יודעים, הבחור שיושב לפניכם במטוס,

who has this nasty little kid, or the big cough.

שיש לו ילד קטן ומרושע, או שיעול רציני.

The story is about where you're arriving,

הסיפור הוא על היעד אליו אתם מגיעים,

or thinking about where you're arriving.

או היעד אליו אתם חושבים להגיע.

And this sense of being transported

והתחושה הזו של להיות מובל

is one reason that we have glamour styling.

היא אחת הסיבות לכך שיש לנו עיצוב זוהר.

This sort of streamlining styling is not just glamorous

הסוג הזה של הסגנון הזורם לא זוהר רק

because we associate it with movies of that period, but because,

כי הוא מתקשר עם סרטים מהתקופה, אלא בגלל,

in it's streamlining, it transports us from the everyday.

שבזרימה שלו, הוא מרחיק אותנו מהיום-יום.

The same thing -- arches are very glamorous.

אותו דבר - קשתות הן מאוד זוהרות.

Arches with stained glass -- even more glamorous.

קשתות עם ויטראז' - אפילו יותר זוהרות.

Staircases that curve away from you are glamorous.

גרמי מדרגות שמתעקלים הרחק מאיתנו הם זוהרים.

I happen to find that particular staircase picture very glamorous

אני מוצאת את גרם המדרגות בתמונה הזו מאוד זוהר

because, to me, it captures the whole promise

כי בשבילי, זה לוכד את כל ההבטחה

of the academic contemplative life --

של חיי ההגות האקדמית,

but maybe that's because I went to Princeton.

אבל אולי זה רק בגלל שלמדתי בפרינסטון.

Anyway, skylines are super glamorous,

בכל אופן, קווי רקיע הם סופר זוהרים,

city streets -- not so glamorous.

רחובות העיר - לא כל כך זוהרים.

You know, when you get, actually to this town it has reality.

אתם יודעים, כשאתם בסופו של דבר מגיעים לעיר הזו היא מציאותית.

The horizon, the open road, is very, very glamorous.

האופק, הכביש הפתוח, מאוד, מאוד זוהר.

There are few things more glamorous than the horizon --

יש מעט דברים יותר זוהרים מאופק

except, possibly, multiple horizons.

פרט אולי למספר של אופקים

Of course, here you don't feel the cold, or the heat --

וכמובן, כאן אתה לא מרגיש את הקור, או את החום --

you just see the possibilities.

אתה רק רואה את האפשרויות.

In order to pull glamour off, you need this Renaissance quality

כדי להצליח ליצור זוהר, אתם צריכים את התכונה הזו של הרנסאנס

of sprezzatura, which is a term coined by Castiglione

של ספרצטורה, מונח שטבע קסטיגליון

in his book, "The Book Of The Courtier."

בספרו, "ספרו של החצרן."

There's the not-glamorous version of what it looks like today,

יש את הגרסא הלא זוהרת של איך שזה נראה היום,

after a few centuries.

אחרי כמה מאות.

And sprezzatura is the art that conceals art.

וספרצטורה היא האמנות שבלהסוות אמנות.

It makes things look effortless.

היא גורמת לדברים להראות חסרי מאמץ.

You don't think about how Nicole Kidman is maneuvering that dress --

אתם לא חושבים על איך ניקול קידמן זזה בתוך השמלה,

she just looks completely natural.

היא פשוט נראית לגמרי טבעית.

And I remember reading, after the Lara Croft movies,

ואני זוכרת שקראתי, אחרי סרטי לארה קרופט,

how Angelina Jolie would go home completely black and blue.

איך אנג'לינה ג'ולי הלכה הביתה עם חבלות שחורות וכחולות.

Of course, they covered that with make-up,

אבל כמובן שהם כיסו זאת עם איפור,

because Lara Croft did all those same stunts --

בגלל שלארה קרופט עשתה את כל אותם הפעלולים,

but she doesn't get black and blue, because she has sprezzatura.

אבל היא לא נחבלת כי יש לה ספרצטורה.

"To conceal all art and make whatever is done or said appear to be without effort":

להסוות כל אמנות ולגרום לכל שנעשה, או נאמר, להראות כאילו בוצע ללא מאמץ.

And this is one of the critical aspects of glamour.

וזה אחד האספקטים הקריטיים של זוהר --

Glamour is about editing.

זוהר קשור לעריכה.

How do you create the sense of transcendence,

איך אתם יוצרים את התחושה הזו של הנשגבות,

the sense of evoking a perfect world?

את התחושה של יצירת עולם מושלם?

The sense of, you know, life could be better, I could join this --

התחושה של, אתם יודעים, החיים יכולים להיות טובים יותר, הייתי יכול להצטרף --

I could be a perfect person, I could join this perfect world.

הייתי יכול להיות אדם מושלם, הייתי יכול להצטרף לעולם המושלם הזה.

We don't tell you all the grubby details.

אנחנו לא נספר לך את כל הפרטים המלוכלכים.

Now, this was kindly lent to me by Jeff Bezos, from last year.

עכשיו, זה הושאל לי בנדיבותו של ג'ף בזוס משנה שעברה.

This is underneath Jeff's desk.

זה מתחת לשולחן של ג'ף.

This is what the real world of computers,

כך העולם האמיתי של מחשבים,

lamps, electrical appliances of all kinds, looks like.

מנורות, מוצרי חשמל מכל מיני סוגים, נראה.

But if you look in a catalog --

אבל אם אתם מסתכלים בקטלוג --

particularly a catalog of modern, beautiful objects for your home --

במיוחד קטלוג של חפצים מודרניים ויפים לביתכם --

it looks like this.

זה נראה כך.

There are no cords.

אין שם כבלים.

Look next time you get these catalogs in your mail --

תסתכלו בפעם הבאה שתקבלו את הקטלוגים הללו במייל--

you can usually figure out where they hid the cord.

בדרך כלל תוכלו להבין היכן הם החביאו את הכבלים.

But there's always this illusion that if you buy this lamp,

אבל תמיד ישנה האשליה שאם תקנו את המנורה הזו,

you will live in a world without cords. (Laughter)

תחיו בעולם ללא כבלים.

And the same thing is true of, if you buy this laptop

ואותו הדבר נכון, אפילו אם תקנו את הלפטופ הזה

or you buy this computer -- and even in these wireless eras,

או תקנו את המחשב הזה -- ואפילו בעידן חסר הכבלים הזה,

you don't get to live in the world without cords.

לא תזכו לחיות בעולם ללא כבלים.

You have to have mystery and you have to have grace.

אתם חייבים להיות בעלי מסתורין ואתם חייבים להיות בעלי חן.

And there she is -- Grace.

והנה היא -- גרייס.

This is the most glamorous picture, I think, ever.

זו התמונה הזוהרת ביותר, אני חושבת, מעולם,

Part of the thing is that, in "Rear Window,"

וחלק מהעניין הוא שב"חלון אחורי"

the question is, is she too glamorous to live in his world?

השאלה היא, האם היא זוהרת מכדי לחיות בעולם שלו?

And the answer is no, but of course it's really just a movie.

והתשובה היא לא, אבל כמובן שזה רק סרט.

Here's Hedy Lamarr again.

הנה הדי לאמאר שוב.

And, you know, this kind of head covering is extremely glamorous

ואתם יודעים, הסוג הזה של כיסוי הראש הוא מאוד זוהר

because, like sunglasses, it conceals and reveals at the same time.

כי, כמו משקפי שמש, הוא מסתיר וחושף בו זמנית.

Translucence is glamorous --

שקיפות חלקית היא זוהרת --

that's why all these people wear pearls.

לכן כל האנשים האלה עונדים פנינים.

It's why barware is glamorous. Glamour is translucent --

לכן מוצרי אלכוהול הם זוהרים -- זוהר הוא שקוף חלקית,

not transparent, not opaque.

לא שקוף, לא אטום.

It invites us into the world

הוא מזמין אותנו אל העולם

but it doesn't give us a completely clear picture.

אבל לא נותן לנו תמונה ברורה לחלוטין.

And I think if Grace Kelly is the most glamorous person,

ואני חושבת שאם גרייס קלי היא האדם הזוהר ביותר,

maybe a spiral staircase with glass block may be the most glamorous interior shot,

אולי מדרגות ספירליות עם קיר זכוכית תהיה תמונת חלל הפנים הזוהרת ביותר

because a spiral staircase is incredibly glamorous.

כי גרם מדרגות ספירלי זוהר באופן מדהים.

It has that sense of going up and away,

זה נותן תחושה של עלייה מעלה,

and yet you never think about how you would really trip

ועדיין לעולם לא תחשבו על איך תמעדו

if you were -- particularly going down.

בעיקר אם הייתם יורדים מטה.

And of course glass block has that sense of translucence.

וכמובן שקיר הזכוכית נותן את התחושה הזו של שקיפות חלקית.

So, this session's supposed to be about pure pleasure

אז, המפגש ביניהם אמור להיות תענוג צרוף

but glamour's really partly about meaning.

אבל משמעות היא רק חלק מהזוהר.

All individuals and all cultures have ideals

לכל אינדיוידואל ולכל תרבות יש אידיאלים

that cannot possibly be realized in reality.

שאין אפשרות שיתממשו במציאות.

They have contradictions,

יש בהם סתירות,

they uphold principles that are incommensurable with each other --

הם מחזיקים עקרונות שאין להם התאמה אחד עם השני,

whatever it is -- and yet these ideals give meaning and purpose

מה שהם לא יהיו, ועדיין האידיאלים האלה נותנים משמעות ומטרה

to our lives as cultures and as individuals.

לחיינו כתרבויות וכאינדיוידואלים.

And the way we deal with that is we displace them --

והדרך שלנו להתמודד עם זה היא להתיק אותם --

we put them into a golden world, an imagined world,

אנחנו שמים אותם בעולם מוזהב, עולם מדומיין,

an age of heroes, the world to come.

עידן של גיבורים, העולם העתיד לבוא.

And in the life of an individual, we often associate that with some object.

ובחיים הפרטיים, אנחנו לרוב מקשרים את זה עם איזה חפץ.

The white picket fence, the perfect house.

גדר היתדות הלבנה, הבית המושלם.

The perfect kitchen -- no bills on the counter in the perfect kitchen.

המטבח המושלם - אין חשבונות על הדלפק במטבח המושלם.

You know, you buy that Viking range, this is what your kitchen will look like.

אתם יודעים, אם תקנו את הכלים המקצועיים, כך המטבח שלכם יראה.

The perfect love life -- symbolized by the perfect necklace,

השרשרת המושלמת היא סמל לחיי האהבה המושלמים,

the perfect diamond ring.

טבעת היהלום המושלמת.

The perfect getaway in your perfect car.

הבריחה המושלמת במכוניתך המושלמת.

This is an interior design firm that is literally called Utopia.

זו חברת עיצוב פנים שנקראת 'אוטופיה', פשוטו כמשמעו.

The perfect office --

המשרד המושלם.

again, no cords, as far as I can tell.

שוב, בלי כבלים, ככל שאני יכולה להעיד,

And certainly, no, it doesn't look a thing like my office.

ובודאי שלא, זה לא נראה בכלל כמו המשרד שלי.

I mean, there's no paper on the desk.

אני מתכוונת, אין ניירות על השולחן.

We want this golden world.

אנחנו רוצים את העולם המוזהב הזה.

And some people get rich enough,

ומספר אנשים מתעשרים מספיק,

and if they have their ideals -- in a sort of domestic sense,

ואם יש להם את האידיאלים שלהם במובנים ביתיים,

they get to acquire their perfect world.

הם זוכים לרכוש את העולם המושלם שלהם.

Dean Koontz built this fabulous home theater, which is --

דין קונץ בנה את הקולנוע הביתי הנהדר הזה שהוא --

I don't think accidentally -- in Art Deco style.

אני לא חושבת שבמקרה -- בסגנון ארט דקו.

That symbolizes this sense of being safe and at home.

זה מסמל את התחושה של להיות מוגן ובבית.

This is not always good, because what is your perfect world?

עכשיו, זה לא תמיד טוב, כי מהו העולם המושלם שלכם?

What is your ideal, and also, what has been edited out?

מהו האידיאל שלכם? וגם, מה גרעתם ממנו?

Is it something important?

האם זה משהו חשוב?

"The Matrix" is a movie that is all about glamour.

אז, "המטריקס" הוא סרט שכולו זוהר.

I could do a whole talk on "The Matrix" and glamour.

אני יכולה לעשות שיחה שלמה על "המטריקס" וזוהר

It was criticized for glamorizing violence,

אבל אתם יודעים, הוא קיבל ביקורת על הפיכת האלימות לזוהרת.

because, look -- sunglasses and those long coats, and, of course,

בגלל שתראו -- משקפי שמש והמעילים הארוכים הללו, וכמובן

they could walk up walls and do all these kinds of things

הם יכולים ללכת על הקירות ולעשות את כל הדברים האלה

that are impossible in the real world.

שהם בלתי אפשריים בעולם האמיתי.

This is another Margaret Bourke-White photo.

זה צילום אחר של מרגרט ברוק וויט.

This is from Soviet Union. Attractive.

זה מברית המועצות, אטרקטיבי.

I mean, look how happy the people are, and good-looking too.

אני מתכוונת, תראו כמה שמחים האנשים, וגם נראים טוב.

You know, we're marching toward Utopia.

אתם יודעים, אנחנו צועדים לעבר אוטופיה.

I'm not a fan of PETA, but I think this is a great ad.

ואני לא מעריצה של PETA, אבל אני חושבת שזו מודעה מצויינת.

Because what they're doing is they're saying,

בגלל שמה שהם עושים זה לומר,

your coat's not so glamorous, what's been edited out is something important.

המעילים שלכם לא כל כך זוהרים, מה שהושמט הוא חשוב.

But actually, what's even more important

אבל למעשה, מה שחשוב אפילו יותר

than remembering what's been edited out is thinking, are the ideals good?

מלזכור מה הושמט זה לחשוב על, האם האידיאלים טובים?

Because glamour can be very totalitarian and deceptive.

כי זוהר יכול להיות מאוד טוטליטרי ומטעה.

And it's not just a matter of glamorizing cleaning your floor.

וזה לא רק עניין של לעשות את ניקוי הרצפה שלך זוהר.

This is from "Triumph Of The Will" --

זה מתוך "נצחון הרצון"

brilliant editing to cut together things.

עריכה גאונית של דברים יחדיו.

There's a glamour shot.

הנה תצלום זוהר.

National Socialism is all about glamour.

נציונל-סוציאליזם הוא כולו זוהר.

It was a very aesthetic ideology.

זו הייתה אידיאולוגיה מאוד אסתטית.

It was all about cleaning up Germany, and the West, and the world,

הרעיון היה ניקוי גרמניה, והמערב, והעולם כולו,

and ridding it of anything unglamorous.

ולפטור אותו מכל דבר לא זוהר.

So glamour can be dangerous.

אז זוהר יכול להיות מסוכן.

I think glamour has a genuine appeal, has a genuine value.

אני חושבת שבזוהר יש איזו משיכה אמיתית, ערך אמיתי.

I'm not against glamour.

אני לא נגד זוהר.

But there's a kind of wonder in the stuff that gets edited away in the cords of life.

אבל ישנה איזו פליאה מסויימת לגבי דברים שהושמטו בכבלים של החיים.

And there is both a way to avoid the dangers of glamour

ויש גם דרך להתחמק מהסכנות שבזוהר

and a way to broaden your appreciation of it.

וגם דרך להרחיב את ההערכה שלך אליו.

And that's to take Isaac Mizrahi's advice

וזה לקחת את העצה של אייזק מזרחי

and confront the manipulation of it all,

ולהתעמת עם המניפולציה של כל זה,

and sort of admit that manipulation is something that we enjoy,

וכאילו להודות שאנחנו נהנים מהמניפולציה,

but also enjoy how it happens.

אבל גם נהנים מאיך שזה קורה.

And here's Hedy Lamarr.

והנה הדי לאמאר.

She's very glamorous but, you know, she invented spread-spectrum technology.

עכשיו, היא מאוד זוהרת אבל אם יודעים, היא המציאה את הטכנולוגיה של פיזור הספקטרום.

So she's even more glamorous if you know that she really wasn't stupid,

אז היא אפילו יותר זוהרת אם אתם יודעים שהיא לא באמת טיפשה,

even though she thought she could look stupid.

אפילו שהיא חשבה שהיא יכולה להיראות טיפשה.

David Hockney talks about how the appreciation of this

דייוויד הוקני מדבר על איך ההערכה לזה,

very glamorous painting is heightened if you think about

אני חושבת שזה ציור מאוד זוהר, מתעצמת אם אתם חושבים על

the fact that it takes two weeks to paint this splash,

העובדה שלוקח שבועיים לצייר את ה'ספלאש' הזה,

which only took a fraction of a second to happen.

שלוקח לו רק חלקיק שנייה לקרות.

There is a book out in the bookstore --

יש ספר בחנויות הספרים --

it's called "Symphony In Steel,"

הוא נקרא "סימפוניה בפלדה,"

and it's about the stuff that's hidden under the skin of the Disney Center.

והוא על דברים שמוחבאים מתחת למשטחי הקירות במרכז דיסני.

And that has a fascination.

ויש בזה משיכה.

It's not necessarily glamorous, but unveiling the glamour has an appeal.

זה לא בהכרח זוהר, אבל לחשוף את הזוהר זה מושך.

There's a wonderful book called "Crowns"

יש ספר נפלא בשם "כתרים"

that's all these glamour pictures of black women in their church hats.

זה כל התמונות הזוהרות הללו של נשים שחורות בכובעי הכנסייה שלהן.

And there's a quote from one of these women, and she talks about,

ויש ציטוט של אחת מהנשים הללו, והיא מדברת על,

"As a little girl, I'd admire women at church with beautiful hats.

"כשילדה קטנה, הייתי מעריצה את הנשים בכנסייה עם הכובעים היפיפיים.

They looked like beautiful dolls, like they'd just stepped out of a magazine.

הן נראו כמו בובות יפיפיות, כאילו הן פסעו מבעד למגזין.

But I also knew how hard they worked all week.

אבל ידעתי גם כמה קשה הן עבדו כל השבוע.

Sometimes under those hats there's a lot of joy and a lot of sorrow."

לפעמים, מתחת לכל הכובעים הללו יש הרבה שמחה והרבה צער."

And, actually, you get more appreciation for glamour

ולמעשה, אתם מקבלים יותר הערכה לזוהר

when you realize what went into creating it.

כאשר אתם מבינים מה נעשה כדי ליצור אותו.

Thank you.

תודה לכם.