This tennis icon paved the way for women in sports | Billie Jean King

מתרגם: hila scherba מבקר: Zeeva Livshitz

Billie Jean King: Hi, everyone!

בילי ג'ין קינג: שלום לכולם!

(מחיאות כפיים)

(Applause)

Thanks, Pat.

תודה, פאט.

Thank you!

תודה לכם!

Getting me all wound up, now!

הפכתם אותי לגמרי עכשיו.

(Laughter)

(צחוק)

Pat Mitchell: Good!

פאט מיטשל: מעולה.

You know, when I was watching the video again of the match,

את יודעת, כשצפיתי שוב בווידאו של המשחק,

you must have felt like the fate of the world's women

בטח הרגשת כאילו גורל נשות העולם

was on every stroke you took.

היה בכל חבטה שלקחת.

Were you feeling that?

האם הרגשת את זה ?

BJK: First of all, Bobby Riggs -- he was the former number one player,

בילי ג'ין קינג: קודם כל, בובי ריגס היה שחקן מספר 1 לשעבר,

הוא לא היה רק איזה האקר, דרך אגב.

he wasn't just some hacker, by the way.

הוא היה אחד הגיבורים שלי ואני הערצתי אותו.

He was one of my heroes and I admired him.

And that's the reason I beat him, actually, because I respected him.

וזו הסיבה שניצחתי אותו, האמת, כיוון שכיבדתי אותו.

(Laughter)

(צחוק)

באמת, אמא ואבא שלי ובמיוחד אבא שלי תמיד אמרו:

It's true -- my mom and especially my dad always said:

"Respect your opponent, and never underestimate them, ever."

״כבדי את יריבך, ולעולם אל תמעיטי בערכו, לעולם.״

And he was correct. He was absolutely correct.

והוא צדק. הוא לגמרי צדק.

But I knew it was about social change.

אבל ידעתי שהיה מדובר בשינוי חברתי.

And I was really nervous whenever we announced it,

ואני באמת חששתי כשהודענו על זה,

and I felt like the whole world was on my shoulders.

ואני הרגשתי כאילו כל העולם מונח על כתפיי.

And I thought, "If I lose, it's going to put women back 50 years, at least."

ואני חשבתי, ״אם אני מפסידה, זה הולך להחזיר את הנשים 50 שנה לאחור, לפחות."

Title IX had just been passed the year before -- June 23, 1972.

החוק הפדרלי האוסר על אפלייה מגדרית (חוק 9) עבר רק שנה לפני כן, 23 ביוני, 1972.

And women's professional tennis --

וטניס הנשים המקצועי -

there were nine of us who signed a one-dollar contract in 1970 --

היו תשע מאיתנו שחתמו על חוזה של דולר אחד ב-1970-

now remember, the match is in '73.

עכשיו תזכרו, המשחק היה ב-73.

So we were only in our third year of having a tour

אז היינו רק בשנה השלישית של סיבוב ההופעות

where we could actually play, have a place to compete and make a living.

איפה שבאמת יכולנו לשחק, שיהיה לנו מקום של להתחרות ולהתפרנס.

So there were nine of us that signed that one-dollar contract.

אז היו תשע מאיתנו שחתמו על חוזה הדולר הזה.

And our dream was for any girl, born any place in the world --

והחלום שלנו היה עבור כל בחורה, שנולדה בכל מקום בעולם--

if she was good enough --

אם היא הייתה מספיק טובה--

there would be a place for her to compete and for us to make a living.

היה מקום בשבילה להתחרות ובשבילנו להתפרנס.

Because before 1968, we made 14 dollars a day,

בגלל שלפני 1968, הרווחנו 14 דולר ליום,

and we were under the control of organizations.

והיינו תחת שליטה של ארגונים.

So we really wanted to break away from that.

אז מאוד רצינו להפסיק ולהתרחק מזה.

But we knew it wasn't really about our generation so much;

וידענו שזה לא באמת בשביל הדור שלנו כל כך,

we knew it was about the future generations.

ידענו שזה בשביל הדורות העתידיים.

We do stand on the shoulders of the people that came before us, there is no question.

אנחנו בהחלט עמדנו על כתפיהם של האנשים שהגיעו לפנינו, אין ספק.

But every generation has the chance to make it better.

אבל כל דור צריך לשנות בכדי להפוך את המצב לטוב יותר.

That was really on my mind.

זה באמת היה במחשבה שלי.

I really wanted to start matching the hearts and minds to Title IX.

אני באמת רציתי להתאים בין התפיסה המחשבתית לחוק 9.

Title IX, in case anybody doesn't know, which a lot of people probably don't,

חוק 9, למקרה שמישהו לא יודע, וכנראה שהרבה לא יודעים,

said that any federal funds given to a high school, college or university,

אמר שכל הכספים הפדרליים הניתנים לתיכונים, מכללות או אוניברסיטאות,

either public or private,

בין אם הם ציבוריים או פרטיים,

had to -- finally -- give equal monies to boys and girls.

צריכים בסופו של דבר להעניק כספים שווים לבנים ובנות.

And that changed everything.

וזה שינה הכל.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So you can have a law,

אז החוק יכול להיות קיים,

but it's changing the hearts and minds to match up with it.

אבל צריך לשנות את הרגשות והמחשבות כדי להתאים אליו.

That's when it really rocks, totally.

זה איפה שזה באמת מגניב, לגמרי.

So that was on my mind.

אז זה מה שהיה בראשי.

I wanted to start that change in the hearts and minds.

אני רציתי להתחיל את השינוי הזה - שינוי התפיסה.

But two things came out of that match.

אז שני דברים יצאו מהמשחק הזה.

For women: self-confidence, empowerment.

לנשים: ביטחון עצמי, העצמה.

They actually had enough nerve to ask for a raise.

נהיה להם מספיק אומץ לבקש העלאה במשכורת.

Some women have waited 10, 15 years to ask.

כמה מהנשים חיכו 10, 15 שנה בשביל לבקש.

I said, "More importantly, did you get it?"

אני אמרתי, "יותר חשוב, השגת את זה?".

(Laughter)

(צחוק)

And they did!

והן השיגו!

And for the men?

ובקשר לגברים?

A lot of the men today don't realize it,

המון גברים היום לא מבינים את זה,

but if you're in your 50s, 60s or whatever, late 40s,

אבל אם אתה בסוף שנות ה-50, 60 או אפילו סוף ה-40,

you're the first generation of men of the Women's Movement --

אתם הדור הראשון של הגברים שלוקחים חלק בתנועה לשינוי במעמד הנשים.

whether you like it or not!

אם אתם אוהבים את זה או לא!

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And for the men,

ובקשר לגברים,

what happened for the men, they'd come up to me --

מה שקרה לגברים, הם באו אלי -

and most times, the men are the ones who have tears in their eyes,

ורוב הפעמים, הגברים הם אלו שהיו עם דמעות בעיניים,

it's very interesting.

זה מאוד מעניין.

They go, "Billie, I was very young when I saw that match,

הם אמרו, "בילי, הייתי מאוד צעיר כשראיתי את המשחק,

and now I have a daughter.

ועכשיו יש לי בת,

And I am so happy I saw that as a young man."

ואני כל כך שמח שראיתי את זה כאדם צעיר.

And one of those young men, at 12 years old, was President Obama.

ואחד מהצעירים האלו, בגיל 12, היה הנשיא אובמה.

And he actually told me that when I met him, he said:

והוא אמר לי את זה כשפגשתי אותו, הוא אמר:

"You don't realize it, but I saw that match at 12.

"את לא מבינה את זה, אבל ראיתי את המשחק בגיל 12.

And now I have two daughters,

ועכשיו יש לי שתי בנות,

and it has made a difference in how I raise them."

וזה עשה שינוי באיך שגידלתי אותן."

So both men and women got a lot out of it, but different things.

אז גברים ונשים קיבלו המון דברים מזה, אבל דברים שונים.

PM: And now there are generations -- at least one or two --

ועכשיו יש דורות --לפחות אחד או שניים--

who have experienced the equality

שחוו את השיוויון הזה

that Title IX and other fights along the way made possible.

שחוק 9 ומאבקים אחרים לאורך הדרך עשו אפשרי.

And for women, there are generations who have also experienced teamwork.

ובקשר לנשים, יש גם דורות שחוו עבודת צוות.

They got to play team sports in a way they hadn't before.

הם שיחקו משחקים קבוצתיים בדרך שלא הייתה קיימת לפני כן.

So you had a legacy already built in terms of being an athlete,

אז כבר נהייתה לך מורשת שנבנתה במונחים של להיות ספורטאית,

a legacy of the work you did to lobby for equal pay for women athletes

מורשת של עבודה שעשית למען תשלום שווה לנשים ספורטאיות

and the Women's Sports Foundation.

ולקרן ספורט הנשים.

What now are you looking to accomplish

מה עכשיו את מחפשת להשיג

with The Billie Jean King Leadership Initiative?

עם יוזמת המנהיגות של בילי גי'ן קינג?

BJK: I think it goes back to an epiphany I had at 12.

בילי ג'ין: אני חושבת שזה חוזר להתגלות שהייתה לי בגיל 12.

At 11, I wanted to be the number one tennis player in the world,

בגיל 11, אני רציתי להיות שחקנית טניס מספר 1 בכל העולם,

and a friend had asked me to play and I said, "What's that?"

וחבר שהיה לי הזמין אותי לשחק ושאלתי אותו, "מה זה?"

Tennis was not in my family -- basketball was, other sports.

טניס לא היה במשפחה שלי-- כדורסל היה, סוגי ספורט אחרים היו.

Fast forward to 12 years old,

נקפוץ לגיל 12,

(Laughter)

(צחוק)

and I'm finally starting to play in tournaments

וסוף סוף התחלתי לשחק בטורנירים

where you get a ranking at the end of the year.

שמקבלים דירוג בסוף השנה.

So I was daydreaming at the Los Angeles Tennis Club,

אז הייתי חולמת בהקיץ במועדון הטניס לוס אנג'לס,

and I started thinking about my sport and how tiny it was,

והתחלתי לחשוב על ענף הספורט שלי וכמה קטן הוא היה בזמנו,

but also that everybody who played wore white shoes, white clothes,

וגם כל מי ששיחק אותו לבש נעליים לבנות, בגדים לבנים

played with white balls -- everybody who played was white.

שיחק עם כדורים לבנים-- כל מי ששיחק היה לבן.

And I said to myself, at 12 years old, "Where is everyone else?"

ואמרתי לעצמי, בגיל 12, "איפה כל היתר?"

And that just kept sticking in my brain.

וזה רק הלך והמשיך להציק לי בראש.

And that moment,

וברגע הזה,

I promised myself I'd fight for equal rights and opportunities

אני הבטחתי לעצמי שאני אלחם לטובת שוויון זכויות והזדמנויות

for boys and girls, men and women, the rest of my life.

לנערים ונערות, גברים ונשים, למשך שארית חיי.

And that tennis, if I was fortunate enough to become number one --

והטניס, אם הייתי מספיק ברת מזל להיות מספר אחת --

and I knew, being a girl, it would be harder to have influence,

וידעתי, שבתור בחורה יהיה קשה יותר לייצר השפעה,

already at that age --

כבר בגיל הזה --

that I had this platform.

שהייתה לי את הפלטפורמה הזו.

And tennis is global.

וטניס זה גלובלי.

And I thought, "You know what?

וחשבתי, "את יודעת מה?

I've been given an opportunity that very few people have had."

קיבלתי הזדמנות שמעט מאוד אנשים קיבלו".

I didn't know if I was going to make it -- this was only 12.

אני לא ידעתי אם אצליח לעשות את זה, זה היה רק גיל 12.

I sure wanted it, but making it is a whole other discussion.

בהחלט רציתי בזה, אבל לעשות את זה זה כבר דיון אחר לחלוטין.

I just remember I promised myself, and I really try to keep my word.

אני רק זוכרת שהבטחתי לעצמי, ובאמת ניסיתי לעמוד במילתי.

That's who I truly am, just fighting for people.

זוהי מי שאני באמת, פשוט נלחמת בשביל אנשים.

And, unfortunately, women have had less.

ולצערי, לנשים היה פחות.

And we are considered less.

ואנחנו נחשבות לפחות.

And so my attentions, where did they have to go?

אז תשומת הלב שלי, איפה היא הייתה חייבת להיות?

It was just ... you have to.

זה היה.... את פשוט חייבת.

And learn to stick up for yourself, hear your own voice.

וללמוד לעמוד על שלך, לשמוע לקול הייחודי שלך.

You hear the same words keep coming out all the time,

שומעים את אותן מילים ממשיכות לבוא כל הזמן,

and I got really lucky because I had an education.

ובאמת היה לי מזל כי רכשתי חינוך.

And I think if you can see it you can be it, you know?

ואני חושבת שאם אפשר לראות את זה אפשר להיות את זה,

If you can see it, you can be it.

אם אפשר לראות את זה, אפשר להיות את זה.

You look at Pat, you look at other leaders,

רואים את פאט, רואים מנהיגים אחרים,

you look at these speakers, look at yourself,

רואים את האנשים שדוברים, תסתכלו על עצמכם,

because everyone --

בגלל שכולם --

everyone --

כולם --

can do something extraordinary.

יכולים לעשות משהו יוצא מן הכלל.

Every single person.

כל בן אדם.

PM: And your story, Billie, has inspired so many women everywhere.

פאט: והסיפור שלך, בילי, עורר השראה אצל כל כך הרבה נשים בכל מקום.

Now with the Billie Jean King Leadership Initiative,

עכשיו עם היוזמה המנהיגותית של בילי גי'ן קינג,

you're taking on an even bigger cause.

את לוקחת על עצמך מטרה אפילו יותר גדולה.

Because one thing we hear a lot about is women taking their voice,

בגלל שדבר אחד שאנחנו שומעים עליו המון הוא שנשים משמיעות את הקול שלהן,

working to find their way into leadership positions.

עובדות על מנת למצוא את הדרך שלהן לתוך עמדות מנהיגותיות.

But what you're talking about is even bigger than that.

אבל מה שאת מדברת עליו אפילו גדול מזה.

It's inclusive leadership.

זוהי מנהיגות כוללת.

And this is a generation that has grown up thinking more inclusively --

וזהו דור שגדל על חשיבה יותר כללית --

BJK: Isn't it great? Look at the technology!

בילי ג'ין: זה לא מעולה? תראו את הטכנולוגיה!

It's amazing how it connects us all! It's about connection.

זה מדהים איך שזה מחבר את כולנו! זה על חיבור.

It's simply amazing what's possible because of it.

זה פשוט מדהים מה אפשרי בזכות זה.

But the Billie Jean King Leadership Initiative

אבל היוזמה המנהיגותית של בילי גי'ן קינג

is really about the workforce mostly, and trying to change it,

היא באמת בעיקר על כוח העבודה, ומנסה לשנות אותו,

so people can actually go to work and be their authentic selves.

שאנשים יוכלו ללכת לעבודה ולהיות האני האותנטי שלהם.

Because most of us have two jobs:

בגלל שלרובנו יש שתי עבודות:

One, to fit in -- I'll give you a perfect example.

אחת - להשתלב, אני אתן דוגמה מושלמת.

An African American woman gets up an hour earlier to go to work,

אישה אפרו אמריקאית מתעוררת שעה מוקדם יותר ללכת לעבודה,

straightens her hair in the bathroom,

מיישרת את השיער שלה בשירותים,

goes to the bathroom probably four, five, six times a day

הולכת לשירותים כנראה ארבע, חמש, שש פעמים ביום

to keep straightening her hair, to keep making sure she fits in.

לשמור את השיער שלה ישר, לוודא שהיא משתלבת.

So she's working two jobs.

אז היא עובדת בשתי עבודות.

She's got this other job, whatever that may be,

יש לה את העבודה האחרת הזו, איזו עבודה שתהיה,

but she's also trying to fit in.

אבל היא גם מנסה להשתלב ולהתאים.

Or this poor man who kept his diploma --

או האדם העני ששמר את הדיפלומה שלו --

he went to University of Michigan,

הוא הלך לאוניברסיטת מישיגן,

but he never would talk about his poverty as a youngster, ever --

אבל הוא לעולם לא ידבר על העוני שלו כילד, לעולם --

just would not mention it.

הוא פשוט לא יזכיר את זה.

So he made sure they saw he was well-educated.

אז הוא וידא שהם ראו שהוא תלמיד מחונך היטב.

And then you see a gay guy who has an NFL --

ואז רואים בחור הומוסקסואל שהיה ב- NFL --

which means American football for all of you out there,

שזה פוטבול אמריקאי בשביל כל מי ששם,

it's a big deal, it's very macho --

זה עניין רציני, זה מאוד גברי --

and he talked about football all the time,

והוא דיבר על פוטבול כל הזמן,

because he was gay and he didn't want anybody to know.

בגלל שהוא היה גיי והוא לא רצה שאף אחד ידע.

It just goes on and on.

וזה רק נמשך ונמשך.

So my wish for everyone is to be able to be their authentic self 24/7,

אז המשאלה שלי לכולם שיהיו מסוגלים להיות האני האותנטי שלהם 24/7,

that would be the ultimate.

זה הדבר הגדול ביותר.

And we catch ourselves -- I mean, I catch myself to this day.

ואנחנו תופסים את עצמנו -- אני מתכוונת, אני תופסת את עצמי עד היום.

Even being gay I catch myself, you know, like,

אפילו בלהיות גיי אני תופסת את עצמי, כמו,

(Gasp)

(משתנקת)

a little uncomfortable, a little surge in my gut,

קצת חוסר נוחות, קצת תחושות בבטן,

feeling not totally comfortable in my own skin.

להרגיש לא נוח לגמרי בגוף שלי עצמי.

So, I think you have to ask yourself --

אז, אני חושבת שצריך לשאול את עצמך--

I want people to be themselves, whatever that is, just let it be.

אני רוצה שאנשים יהיו עצמם, כל דבר שזה, רק תנו לזה להיות.

PM: And the first research the Leadership Initiative did showed that,

פאט: והמחקר הראשוני של היוזמה המנהיגותית הראה את זה,

that these examples you just used --

הדוגמאות שהרגע ציינת --

that many of us have the problem of being authentic.

שלהרבה מאיתנו יש את הבעיה של להיות אותנטיים.

But what you've just looked at is this millennial generation,

אבל מה שצפית בו זה דור המילניום,

who have benefited from all these equal opportunities --

שבאמת הפיקו תועלת מכל שוויון ההזדמנויות הזה --

which may not be equal but exist everywhere --

אשר יכול להיות לא שווה אבל קיים בכל מקום --

BJK: First of all, I'm really lucky.

בילי ג'ין: קודם כל, אני באמת ברת מזל.

Partnership with Teneo, a strategic company that's amazing.

שותפות עם "Teneo", חברה אסטרטגית מדהימה.

That's really the reason I'm able to do this.

זוהי באמת הסיבה שאני יכולה לעשות את זה.

I've had two times in my life

היו לי פעמיים בחיים שלי

where I've actually had men really behind me with power.

שהיו מאחוריי באמת גברים עם כוח.

And that was in the old days with Philip Morris with Virginia Slims,

וזה היה בימים הישנים עם פיליפ מוריס עם וירג'יניה סלימס,

and this is the second time in my entire life.

וזוהי הפעם השניה בכל החיים שלי.

And then Deloitte.

ואז דלוייט.

The one thing I wanted was data -- facts.

הדבר היחידי שרציתי היה נתונים -- עובדות.

So Deloitte sent out a survey,

אז דלוייט הפיץ סקר,

and over 4,000 people now have answered,

ויותר מ-4,000 אנשים נענו לסקר,

and we're continuing in the workplace.

ואנחנו ממשיכים במקום העבודה.

And what do the millennials feel?

ומה דור המילניום מרגיש?

Well, they feel a lot, but what they're so fantastic about is --

אז, הם מרגישים המון דברים, אבל מה שהם כל כך מוקסמים ממנו זה --

you know, our generation was like, "Oh, we're going to get representation."

את יודעת, הדור שלנו היה כמו "אנחנו הולכים לקבל ייצוג."

So if you walk into a room, you see everybody represented.

אז אם נכנסים לתוך חדר, רואים שכולם מיוצגים.

That's not good enough anymore, which is so good!

זה כבר לא מספיק היום, שזה טוב!

So the millennials are fantastic; they want connection, engagement.

אז דור המילניום הוא מדהים; הם רוצים חיבור, העסקה.

They just want you to tell us what you're feeling, what you're thinking,

הם רוצים שתגיד לנו מה אתה מרגיש, מה אתה חושב,

and get into the solution.

ולהגיע לפיתרון.

They're problem-solvers,

הם פותרי בעיות,

and of course, you've got the information at your fingertips,

וכמובן, יש לך את המידע בקצות אצבעותייך,

compared to when I was growing up.

בהשוואה למתי שאני גדלתי.

PM: What did the research show you about millennials?

פאט: מה המחקר הראה לך על דור המילניום?

Are they going to make a difference?

הם הולכים לעשות שינוי?

Are they going to create a world where there is really an inclusive work force?

הם הולכים ליצור עולם שבאמת יהיה בו כוח עבודה כולל?

BJK: Well, in 2025, 75 percent of the global workforce

בילי ג'ין: טוב, ב-2025, 75% מכוח העבודה העולמי

is going to be millennials.

הולך להיות דור המילניום.

I think they are going to help solve problems.

אני חושבת שהם יעזרו לפתור בעיות.

I think they have the wherewithal to do it.

אני חושבת שיש להם את האמצעים לעשות את זה.

I know they care a lot.

אני יודעת שאכפת להם מאוד.

They have big ideas and they can make big things happen.

יש להם רעיונות גדולים והם יכולים לגרום לדברים גדולים לקרות.

I want to stay in the now with the young people,

אני רוצה להישאר מעודכנת עם האנשים הצעירים,

I don't want to get behind.

אני לא רוצה להישאר מאחור.

(Laughter)

(צחוק)

PM: I don't think there's any chance!

פאט: אני לא חושבת שיש סיכוי!

But what you found out in the research about millennials

אבל מה שאת גילית במחקר על דור המילניום

is not really the experience that a lot of people have with millennials.

זה לא באמת הניסיון שיש לאנשים רבים עם דור המילניום.

BJK: No, well, if we want to talk -- OK, I've been doing my little mini-survey.

בילי ג'ין: לא, תראי, אם אנחנו רוצות לדבר-- אוקיי, אני עשיתי את הסקר הקטן שלי.

I've been talking to the Boomers, who are their bosses, and I go,

אני דיברתי עם דור הבייבי בום, שהם הבוסים שלהם, ואמרתי,

"What do you think about the millennials?"

"מה אתם חושבים על דור המילניום?"

ואני דיי התרגשתי, כאילו שזה טוב,

And I'm pretty excited, like it's good,

and they get this face --

והיה להם את המבט הזה--

(Laughter)

(צחוק)

"Oh, you mean the 'Me' generation?"

"אהה, את מתכוונת לדור 'שלי'?"

(Laughter)

(צחוק)

I say, "Do you really think so?

אמרתי, "אתה באמת חושב ככה?

Because I do think they care about the environment

כי אני באמת חושבת שאכפת להם מהסביבה

and all these things."

וכל שאר הדברים האלה."

And they go, "Oh, Billie, they cannot focus."

והם אמרו - "הו בילי, הם לא יכולים להתמקד."

(Laughter)

(צחוק)

They actually have proven

למעשה הוכיחו

that the average focus for an 18-year-old is 37 seconds.

שממוצע ההתמקדות לילד בן 18 זה 37 שניות.

(Laughter)

(צחוק)

They can't focus.

הם לא יכולים להתמקד.

And they don't really care.

ולא באמת אכפת להם.

I just heard a story the other night:

אני רק שמעתי סיפור בלילה אחר:

a woman owns a gallery and she has these workers.

אישה בעלת גלריה שיש לה את העובדים שלה.

She gets a text from one of the workers,

היא קיבלה הודעה מאחד העובדות שלה,

like an intern, she's just starting -- she goes,

כמתמחה, היא התחילה, היא אומרת

"Oh, by the way, I'm going to be late because I'm at the hairdresser's."

"דרך אגב, אני הולכת לאחר כי אני אצל המעצבת שיער."

(Laughter)

(צחוק)

So she arrives, and this boss says,

אז היא מגיעה, והמנהלת אומרת -

"What's going on?"

"מה קורה?"

And she says, "Oh, I was late, sorry, how's it going?"

והיא אומרת, "אוי איחרתי, סליחה, מה קורה?"

She says, "Well, guess what? I'd like you leave, you're finished."

והיא אומרת - "טוב, נחשי מה? אני רוצה שתעזבי, את סיימת פה."

She goes, "OK."

והיא אומרת, "בסדר."

(Laughter)

(צחוק)

No problem!

אין בעיה!

PM: Now Billie, that story --

פאט: עכשיו בילי, הסיפור הזה--

I know, but that's what scares the boomers --

בילי ג'ין: אני יודעת, אבל זה מה שמפחיד את הבומרס --

I'm just telling you -- so I think it's good for us to share.

אני רק אומרת לכם -- אז אני חושבת שזה טוב בשבילנו לשתף.

(Laughter)

(צחוק)

No, it is good for us to share,

לא, זה טוב בשבילנו לשתף,

because we're our authentic selves and what we're really feeling,

בגלל שאנחנו זה האני האותנטי של כולנו ומה שאנחנו באמת מרגישים,

so we've got to take it both ways, you know?

אז אנחנו צריכים לאמץ את זה לשני הכיוונים,

But I have great faith because --

אבל יש לי אמונה גדולה בגלל --

if you've been in sports like I have --

אם חווית ספורט כמו שאני --

every generation gets better.

כל דור הולך ונעשה טוב יותר.

It's a fact.

זו עובדה.

With the Women's Sports Foundation being the advocates for Title IX still,

עם קרן הספורט לנשים שהיא עדיין השומרת של חוק מס' 9,

because we're trying to keep protecting the law,

כי אנחנו מנסים להמשיך להגן על החוק,

because it's in a tenuous position always,

כי הוא תמיד נמצא בעמדה רופפת,

so we really are concerned,

אז אנחנו באמת מודאגים,

and we do a lot of research.

ואנחנו עושים המון מחקרים.

That's very important to us.

זה מאוד חשוב בשבילנו.

And I want to hear from people.

ואני רוצה לשמוע מאנשים.

But we really have to protect what Title IX stands for worldwide.

ואנחנו באמת צריכים להגן על מה שחוק 9 מייצג ברחבי העולם.

And you heard President Carter talk about how Title IX is protected.

ואת שמעת את הנשיא קארטר מדבר על כמה חוק 9 מוגן.

And do you know that every single lawsuit

את יודעת שכל תביעה משפטית

that girls, at least in sports, have gone up against --

שבנות, לפחות בספורט, עלתה נגד

whatever institutions --

כל דבר, מוסדות או כל דבר אחר,

has won?

ניצחה?

Title IX is there to protect us.

חוק 9 נמצא שם בשביל להגן עלינו.

And it is amazing.

וזה מדהים.

But we still have to get the hearts and minds --

אבל אנחנו עדיין צריכים לשמר את הלב והנפש (התודעה) --

the hearts and minds to match the legislation is huge.

(החשיבות של) התיאום בין התודעה לחקיקה היא ענקית.

PM: So what gets you up every morning?

פאט: אז מה מעיר אותך בכל בוקר?

What keeps you sustaining your work,

מה שומר על התמדתך בעבודתך,

sustaining the fight for equality, extending it,

המאבק לשיוויון, ההרחבה שלו,

always exploring new areas, trying to find new ways ... ?

תמיד לחקור איזורים חדשים, לנסות למצוא דרכים חדשות...?

BJK: Well, I always drove my parents crazy because I was always the curious one.

בילי ג'ין: טוב, אני תמיד שיגעתי את ההורים שלי כי אני הייתי הסקרנית.

I'm highly motivated.

אני מאוד נמרצת.

My younger brother was a Major League Baseball player.

אחי הקטן היה שחקן בייסבול בליגה המקצוענית (MLB).

My poor parents did not care if we were any good.

הוריי המסכנים בכלל לא התעניינו אם הוא היה טוב.

(Laughter)

(צחוק)

And we drove them crazy because we pushed,

ואנחנו שיגענו אותם בגלל שאנחנו דחפנו,

we pushed because we wanted to be the best.

ודחפנו כי רצינו להיות הטובים ביותר.

And I think it's because of what I'm hearing today in TED talks.

ואני חושבת שזה בגלל מה שאני שומעת היום בשיחות של TED.

I think to listen to these different women,

אני חושבת שלהקשיב לנשים השונות הללו,

to listen to different people,

להקשיב לאנשים שונים,

to listen to President Carter -- 90 years old, by the way,

להקשיב לנשיא קרטר-- בן 90, דרך אגב,

and he we was throwing these figures out that I would never --

והוא זרק את הנתונים האלה שאני לעולם --

I'd have to go,

הייתי צריכה לאמר,

"Excuse me, wait a minute, I need to get a list out of these figures."

"תסלחו לי, חכו דקה, אני צריכה להוציא רשימה של הנתונים האלה."

He was rattling off -- I mean, that's amazing, I'm sorry.

הוא היה מטלטל-- אני מתכוונת, זה מדהים, אני מצטערת.

PM: He's an amazing man.

פאט: הוא אדם מדהים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

BJK: And then you're going to have President Mary Robinson,

בילי ג'ין: ואז את נפגשת עם הנשיאה מרי רובינסון,

who's a former president --

שהייתה הנשיאה הקודמת (של אירלנד)--

Thank you, Irish! 62 percent! LGBTQ! Yes!

תודה, אירים! 62 אחוז ! להט"ב, יש !!!

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Congress is voting in June on same-sex marriage,

הקונגרס מצביע ביוני על נישואים חד-מיניים,

so these are things that for some people are very hard to hear.

ואלו דברים שלאנשים מסויימים מאוד קשים לשמיעה.

But always remember, every one of us is an individual,

אבל תמיד זיכרו, כל אחד מאיתנו הוא פרט,

a human being with a beating heart,

בן-אדם עם לב דופק,

who cares and wants to live their authentic life.

שאכפת לו ורוצה לחיות את החיים האמיתיים שלו.

OK? You don't have to agree with somebody,

טוב? אתם לא צריכים להסכים עם מישהו,

but everyone has the opportunity.

אבל לכל אחד יש את ההזדמנות.

I think we all have an obligation

אני חושבת שכולנו מחוייבים

to continue to keep moving the needle forward, always.

להמשיך לעשות שינויים משמעותיים, תמיד.

And these people have been so inspiring.

והאנשים האלה היו כל כך מעוררי השראה.

Everyone matters.

כולם חשובים.

And every one of you is an influencer.

וכל אחד מכם הוא משפיע.

You out there listening, out there in the world, plus the people here --

אתם שם שמקשיבים, בעולם, בנוסף האנשים שנמצאים כאן --

every single person's an influencer.

כל אדם בפני עצמו הוא משפיע.

Never, ever forget that. OK?

לעולם אל תשכחו את זה. בסדר?

So don't ever give up on yourself.

אז לעולם אל תוותרו על עצמכם.

PM: Billie, you have been an inspiration for us.

פאט: בילי, את פשוט מעוררת השראה עבורנו.

BJK: Thanks, Pat!

בילי ג'ין: תודה, פאט!

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thanks, TED!

תודה, TED!

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thanks a lot!

תודה רבה.