Daniel Kish: How I use sonar to navigate the world

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

(Clicking)

(תקתוקים)

I was born with bilateral retinoblastoma,

נולדתי עם בלסטומה רטינלית דו צדדית,

retinal cancer.

סרטן רשתית.

My right eye was removed

עיני הימנית הוסרה

at seven months of age.

בגיל שבעה חודשים.

I was 13 months when they removed my left eye.

הייתי בן 13 חודשים כשעיני השמאלית הוסרה.

The first thing I did upon awakening from that last surgery

הדבר הראשון שעשיתי כשהתעוררתי מהניתוח האחרון

was to climb out of my crib

היה לטפס החוצה מהעריסה

and begin wandering around the intensive care nursery,

ולהתחיל לשוטט ביחידת הטיפול הנמרץ לילדים,

probably looking for the one who did this to me.

כנראה כדי לחפש את זה שעשה לי את זה.

(Laughter)

(צחוק)

Evidently, wandering around the nursery

ומסתבר ששיטוט במחלקה

was not a problem for me without eyes.

לא היתה בעיה בשבילי ללא עיינים.

The problem was getting caught.

הבעיה היתה להתפס.

It's impressions about blindness

זה חוויות מהעוורון

that are far more threatening

שהרבה יותר מאיימים

to blind people than the blindness itself.

לאנשים עיוורים מהעוורון עצמו.

Think for a moment about your own impressions of blindness.

חשבו לרגע על ההתרשמות שלכם מעוורון.

Think about your reactions when I first came onto the stage,

חשבו על התגובות שלכם כשהגעתי לראשונה לבמה,

or the prospect of your own blindness,

או על האפשרות של העוורון שלכם,

or a loved one going blind.

או אהוב שמתעוור.

The terror is incomprehensible to most of us,

האימה אינה ניתנת לתפיסה לרובנו,

because blindness

מפני שעוורון

is thought to epitomize ignorance and unawareness,

נחשב לבורות המוחלטת וחוסר מודעות,

hapless exposure to the ravages of the dark unknown.

חשיפה חסרת אונים להרס של הלא ידוע החשוך.

How poetic.

כמה פואטי.

Fortunately for me, my parents were not poetic.

למרבה המזל בשבילי, ההורים שלי לא היו פואטים.

They were pragmatic.

הם היו פרגמטים.

They understood that ignorance and fear were but matters of the mind,

הם הבינו שבורות ופחד הם רק עניין מחשבתי,

and the mind is adaptable.

והתודעה מתאימה את עצמה.

They believed that I should grow up

הם האמינו שאני צריך לגדול

to enjoy the same freedoms and responsibilities as everyone else.

להנות מאותן חרויות ואחריות כמו כולם.

In their own words, I would move out --

במילים שלהם, הייתי יוצא --

which I did when I was 18 --

מה שעשיתי בגיל 18 --

I will pay taxes --

אשלם מיסים --

thanks -- (Laughter) --

תודה -- (צחוק) --

and they knew the difference between love and fear.

והם ידעו את ההבדל בין אהבה ופחד.

Fear immobilizes us in the face of challenge.

פחד משתק אותנו מול אתגרים.

They knew that blindness would pose a significant challenge.

הם ידעו שעיוורון יהווה אתגר משמעותי.

I was not raised with fear.

לא גודלתי עם פחד.

They put my freedom first before all else,

הם העמידו את החופש שלי לפני כל דבר אחר,

because that is what love does.

מפני שזה מה שאהבה עושה.

Now, moving forward, how do I manage today?

עכשיו, נעבור הלאה, איך אני מסתדר היום?

The world is a much larger nursery.

העולם הוא מחלקת ילדים גדולה בהרבה.

Fortunately, I have my trusty long cane,

למרבה המזל, יש לי את המקל הארוך והנאמן שלי,

longer than the canes used by most blind people.

ארוך יותר מהמקלות שבשימוש רוב העוורים.

I call it my freedom staff.

אני קורא לו מטה החופש שלי.

It will keep me, for example,

הוא ישמור אותי לדוגמה,

from making an undignified departure from the stage. (Laughter)

מלעשות יציאה לא מכובדת מהבמה. (צחוק)

I do see that cliff edge.

אני רואה את קצה הצוק.

They warned us earlier that every imaginable mishap

הם הזהירו אותנו לפני כן שכל תקלה שאפשר לדמיין

has occurred to speakers up here on the stage.

קרתה לנואמים פה על הבמה.

I don't care to set a new precedent.

אני לא רוצה ליצור תקדים.

But beyond that,

אבל מעבר לזה,

many of you may have heard me clicking as I came onto the stage --

הרבה מכם אולי שמעו את התקתוק שלי כשעליתי לבמה --

(Clicking) --

(תקתוק) --

with my tongue.

עם הלשון שלי.

Those are flashes of sound

אלה הבזקים של צליל

that go out and reflect from surfaces all around me,

שיוצאים ומוחזרים ממשטחים סביבי,

just like a bat's sonar,

ממש כמו סונאר של עטלף,

and return to me with patterns, with pieces of information,

וחוזרים אלי עם תבניות, עם פיסות מידע,

much as light does for you.

ממש כמו שאור עובד בשבילכם.

And my brain, thanks to my parents,

והמוח שלי, תודות להורי,

has been activated to form images in my visual cortex,

הופעל כדי ליצור תמונות באונה הויזואלית שלי,

which we now call the imaging system,

שעכשיו אנחנו קוראים לה המערכת הויזואלית,

from those patterns of information, much as your brain does.

מהתבניות האלו של מידע, כמו שהמוח שלכם עושה.

I call this process flash sonar.

אני קורא לתהליך הזה סונאר פלאש.

It is how I have learned to see through my blindness,

כך למדתי לראות דרך העיוורון שלי,

to navigate my journey

לנווט את המסע שלי

through the dark unknowns of my own challenges,

דרך הלא ידוע החשוך של האתגרים שלי,

which has earned me the moniker

מה שנתן לי את התואר

"the remarkable Batman."

"איש העטלף יוצא הדופן."

Now, Batman I will accept.

עכשיו, בטמן אני אקבל.

Bats are cool. Batman is cool.

עטלפים הם מגניבים, בטמן הוא מגניב.

But I was not raised to think of myself as in any way remarkable.

אבל לא גודלתי לחשוב על עצמי בשום צורה כיוצא דופן.

I have always regarded myself much like anyone else

תמיד החשבתי את עצמי כמו כל אחד אחר

who navigates the dark unknowns of their own challenges.

שמנווט בחושך הלא ידוע של האתגרים שלו.

Is that so remarkable?

האם זה כל כך יוצא דופן?

I do not use my eyes, I use my brain.

אני לא משתמש בעיניים שלי, אני משתמש במוח שלי.

Now, someone, somewhere,

עכשיו, מישהו, אי שם,

must think that's remarkable, or I wouldn't be up here,

חושב שזה יוצא דופן, אחרת לא הייתי פה,

but let's consider this for a moment.

אבל בואו נחשוב על זה לרגע.

Everyone out there

כל מי

who faces or who has ever faced a challenge,

שאי פעם עמד בפני אתגר,

raise your hands.

הרימו את הידיים.

Whoosh. Okay.

ווש, אוקיי.

Lots of hands going up, a moment, let me do a head count.

הרבה ידיים מורמות, רגע, תנו לי לספור.

(Clicking)

(תקתוקים)

This will take a while. (Clicking) (Laughter)

זה יקח קצת זמן. (תקתוקים) (צחוק)

Okay, lots of hands in the air.

אוקיי, הרבה ידיים באויר.

Keep them up. I have an idea.

תשאירו אותן למעלה. יש לי רעיון.

Those of you who use your brains to navigate these challenges,

אלה מכם שמתמשים במוח כדי לנווט באתגרים,

put your hands down.

תורידו את היידים.

Okay, anyone with your hands still up

אוקיי, מי שעדיין עם היידים למעלה

has challenges of your own. (Laughter)

יש להם אתגרים משלהם. (צחוק)

So we all face challenges,

אז כולנו עומדים בפני אתגרים,

and we all face the dark unknown,

וכולנו עומדים בפני החשכה הלא נודעת,

which is endemic to most challenges, which is what most of us fear, okay?

שהיא משותפת לרוב האתגרים, שמזה רובנו מפחדים, אוקיי?

But we all have brains

אבל לכולנו יש מוחות

that allow us, that activate to allow us

שמאפשרים לנו, שפועלים כדי לאפשר לנו

to navigate the journey through these challenges. Okay?

לנווט במסע דרך האתגרים האלה, אוקיי?

Case in point: I came up here

והנה מקרה לדוגמה: הגעתי לפה

and -- (Clicking) -- they wouldn't tell me

ו -- (תקתוקים) -- הם לא אמרו לי

where the lectern was.

איפה הדוכן.

So you can't trust those TED folks.

אז אתם לא יכולים לבטוח בחברה של TED.

"Find it yourself," they said.

"תמצא אותו בעצמך," הם אמרו.

So -- (Laughter)

אז -- (צחוק)

And the feedback for the P.A. system is no help at all.

והמשוב ממערכת הרמקולים לא ממש עוזר.

So now I present to you a challenge.

אז עכשיו אני מציג לכם אתגר.

So if you'd all close your eyes for just a moment, okay?

אז אם תעצמו את העיניים רק לרגע, אוקיי?

And you're going to learn a bit of flash sonar.

ואתם תלמדו מעט על סונאר פלאש.

I'm going to make a sound.

אני אעשה צליל.

I'm going to hold this panel in front of me, but I'm not going to move it.

אני אחזיק פנל מולי, אני לא אזיז אותו.

Just listen to the sound for a moment.

פשוט תאזינו לצליל לרגע.

Shhhhhhhhhh.

שששששששש.

Okay, nothing very interesting.

אוקיי, שום דבר מעניין.

Now, listen to what happens to that same exact sound

עכשיו, תקשיבו למה שקורה לאותו צליל בדיוק

when I move the panel.

כשאני מזיז את הפנל.

Shhhhhhhhhhh. (Pitch getting higher and lower)

שששששששששש (הצליל עולה ויורד)

You do not know the power of the dark side.

אתם לא יודעים את הכוח של הצד האפל.

(Laughter)

(צחוק)

I couldn't resist.

לא יכולתי להתנגד.

Okay, now keep your eyes closed

אוקיי, עכשיו תשמרו על העיניים סגורות

because, did you hear the difference?

מפני, שמעתם את ההבדל?

Okay. Now, let's be sure.

אוקיי, עכשיו, בואו נהייה בטוחים.

For your challenge,

לאתגר שלכם,

you tell me, just say "now" when you hear the panel start to move.

אתם תגידו לי, פשוט תגידו "עכשיו" כשאתם שומעים את הפאנל מתחיל לזוז.

Okay? We'll relax into this.

אוקיי? נרגע עכשיו לתוך זה.

Shhhhhhh.

ששששש.

Audience: Now. Daniel Kish: Good. Excellent.

קהל: עכשיו. דניאל קיש: טוב, מעולה.

Open your eyes.

פתחו את העיניים.

All right. So just a few centimeters,

בסדר, אז רק כמה סנטימטרים,

you would notice the difference.

הייתם שמים לב להבדל.

You've experienced sonar.

חוויתם סונאר.

You'd all make great blind people. (Laughter)

כולכם הייתם יכולים להיות עוורים מעולים. (צחוק)

Let's have a look at what can happen

בואו נראה מה יכול לקרות

when this activation process

כשנותנים לתהליך ההפעלה הזה

is given some time and attention.

קצת זמן ותשומת לב.

(Video) Juan Ruiz: It's like you guys can see with your eyes

(סרטון) חואן רואיז: זה כאילו שאתם יכולים לראות עם העיניים שלכם

and we can see with our ears.

ואנחנו יכולים לראות עם האוזניים שלנו.

Brian Bushway: It's not a matter of enjoying it more or less,

איש: זה לא עניין של להנות מזה יותר או פחות,

it's about enjoying it differently.

זה נוגע ללהנות מזה אחרת.

Shawn Marsolais: It goes across. DK: Yeah.

אישה: זה הולך לרוחב. ד.ק: כן.

SM: And then it's gradually coming back down again.

אישה: ואז זה חוזר למטה שוב.

DK: Yes! SM: That's amazing.

ד.ק: כן! אישה: זה מדהים.

I can, like, see the car. Holy mother!

אני יכולה, כאילו, לראות את המכונית. אלוהים אדירים!

J. Louchart: I love being blind.

איש 2: אני אוהב להיות עיוור.

If I had the opportunity, honestly, I wouldn't go back to being sighted.

אם היתה לי ההזדמנות, באמת, לא הייתי חוזר להיות רואה.

JR: The bigger the goal, the more obstacles you'll face,

איש 3: ככל שהאתגר גדול יותר, אתה עומד בפני יותר מכשולים,

and on the other side of that goal

ומצד שני של האתגר

is victory.

ניצחון.

[In Italian]

[איטלקית]

(Applause)

(מחיאות כפיים)

DK: Now, do these people look terrified?

ד.ק: עכשיו, האם האנשים האלה נראים מפוחדים?

Not so much.

לא ממש.

We have delivered activation training

נתנו הדרכת הפעלה

to tens of thousands of blind and sighted people from all backgrounds

לעשרות אלפי עוורים ורואים מכל הרקעים

in nearly 40 countries.

בכמעט 40 מדינות.

When blind people learn to see,

כשאנשים עוורים לומדים לראות,

sighted people seem inspired

אנשים רואים מקבלים השראה

to want to learn to see their way better, more clearly, with less fear,

לרצות לראות בדרך זו טוב יותר, ברור יותר, עם פחות פחד,

because this exemplifies the immense capacity within us all

מפנ שזה מראה את היכולת הגדולה בכולנו

to navigate any type of challenge, through any form of darkness,

לנווט כל סוג של אתגר דרך כל סוג של חשכה,

to discoveries unimagined

לגילויים שלא דמיינתם

when we are activated.

כשאנחנו מופעלים.

I wish you all a most activating journey.

אני מאחל לכולכם מסע מופעל.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Chris Anderson: Daniel, my friend.

כריס אנדרסון: דניאל, חברי.

As I know you can see, it's a spectacular standing ovation at TED.

מאחר ואני יודע שאתה יכול לראות, זה תשואות בעמידה יוצאות דופן ב TED.

Thank you for an extraordinary talk.

תודה רבה לך על הרצאה יוצאת דופן.

Just one more question about your world, your inner world that you construct.

רק עוד שאלה אחת על העולם שלך, העולם הפנימי שלך שאתה בונה.

We think that we have things in our world that you as a blind person don't have,

אנחנו חושבים שיש לנו דברים בעולמנו שלך כאדם עיוור אין,

but what's your world like?

אבל איך העולם שלך?

What do you have that we don't have?

מה יש לך שאין לנו?

DK: Three hundred and sixty-degree view,

ד.ק: ראיה של שלוש מאות ושישים מעלות,

so my sonar works about as well behind me as it does in front of me.

אז הסונאר שלי עובד טוב מאחורי כמו שהוא עובד לפני.

It works around corners.

הוא עובד מסביב לפינות,

It works through surfaces.

הוא עובד דרך משטחים.

Generally, it's kind of a fuzzy three-dimensional geometry.

באופן כללי, זה סוג של גאומטריה תלת מימדית מטושטשת.

One of my students, who has now become an instructor,

אחד הסטודנטים שלי, שעכשיו הפך למנחה,

when he lost his vision, after a few months

כשהוא איבד את הראיה שלו, אחרי כמה חודשים

he was sitting in his three story house

הוא ישב בביתו בן שלוש הקומות

and he realized that he could hear everything going on throughout the house:

והבין שהוא יכול לשמוע כל מה שקורה בכל הבית:

conversations, people in the kitchen, people in the bathroom,

שיחות, אנשים במטבח, אנשים בשרותים,

several floors away, several walls away.

במרחק של מספר קומות, במרחק של כמה קירות.

He said it was something like having x-ray vision.

הוא אמר שזה משהו כמו ראיית רנטגן.

CA: What do you picture that you're in right now?

כ.א: במה אתה מדמיין שאתה עכשיו?

How do you picture this theater?

איך אתם מדמיין את האולם?

DK: Lots of loudspeakers, quite frankly.

ד.ק: הרבה רמקולים, למען האמת.

It's interesting. When people make a sound,

זה מעניין. כשאנשים עושים צליל,

when they laugh, when they fidget, when they take a drink or blow their nose

כשהם צוחקים, כשהם זזים, כשהם שותים או מקנחים את האף

or whatever, I hear everything.

או כל דבר, אני שומע הכל.

I hear every little movement that every single person makes.

אני שומע תנועות קטנות שכל אדם עושה.

None of it really escapes my attention,

שום דבר בעצם לא בורח מתשומת הלב שלי,

and then, from a sonar perspective,

ואז, מנקודת המבט של הסונאר,

the size of the room, the curvature of the audience around the stage,

הגודל של החדר, העקומה של הקהל מסביב לבמה,

it's the height of the room.

זה הגובה של החדר.

Like I say, it's all that kind of three-dimensional surface geometry

כמו שאני אומר, זה הכל סוג של גאומטריה של משטחים תלת מימדיים

all around me.

מסביבי.

CA: Well, Daniel, you have done a spectacular job

כ.א: דניאל, עשית עבודה יוצאת דופן

of helping us all see the world in a different way.

בלעזור לכולנו לראות את העולם בדרך אחרת.

Thanks so much for that, truly. DK: Thank you.

באמת תודה רבה לך על זה. ד.ק: תודה לך.

(Applause)

(מחיאות כפיים)