An ER doctor on triaging your "crazy busy" life | Darria Long

תרגום: Omer Ben Hemo עריכה: Ido Dekkers

Raise your hand, and be honest,

תרימו את הידיים ותהיו כנים

if you've used the phrase "crazy busy"

אם אי פעם השתמשתם בכינוי ״עסוק בטירוף״

to describe your day, your week, your month.

לתאר את היום שלכם, השבוע שלכם, החודש שלכם.

I'm an emergency-room doctor,

אני רופאה בחדר המיון,

and "crazy busy" is a phrase you will never hear me use.

ו ״עסוק בטירוף״ זה ביטוי שלעולם לא תשמעו אותי משתמשת בו.

And after today,

ואחרי היום,

I hope you'll stop using it, too.

אני מקווה שגם תפסיקו להשתמש בזה

Here's why you cannot afford to use "crazy"

זו הסיבה שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם להשתמש בביטוי ״טירוף״

to describe your busy.

לתאר את התעסוקה שלכם.

Because when we are in what I refer to as Crazy Busy Mode,

בגלל כשאנחנו במה שאני מתייחסת אליו כמצב מטורף,

we are simply less capable of handling the busy.

אנחנו פשוט פחות מסוגלים לטפל בעיסוקים.

Here's what happens.

הנה מה שקורה.

Your stress hormones rise and stay there,

הורמוני הלחץ שלכם עולים ונשארים שם

your executive function in the prefrontal cortex declines.

התיפקוד הניהולי שלכם בקליפת המוח הקדמית בירידה.

That means your memory, your judgment, your impulse control deteriorate,

זה אומר שהזיכרון, השיפוט , ושליטת הדחפים שלכם מתדרדרת,

and the brain areas for anger and anxiety are activated.

ואזורי המוח לכעס וחרדה פועלים

Do you feel that?

אתם מרגישים את זה?

Here's the thing.

הנה העניין.

You can be as busy as an emergency department

אתם יכולים להיות עסוקים באותה מידה כמחלקת חירום

without feeling like you're crazy busy.

בלי להרגיש שאתם עסוקים בטירוף.

How?

איך?

By using the same tactics that we use.

על ידי שימוש באותן דרכים שאנו משתמשים.

Our brains all process stress in similar fundamental ways.

המוחות שלנו כל מעבדים מתחים בדרכים בסיסיות דומות.

But how we react to it

אבל איך אנחנו מגיבים לזה

has been shown by research to be modifiable,

הוכח על ידי מחקר להיות ניתנים לשינוי,

whether it's emergencies or just daily, day-in, day-out stress.

אם זה מקרה חירום או סתם לחץ יום יומי, יומיומי.

Now contrast Crazy Busy Mode

עכשיו לעומת מצב עסוק בטירוף

with how I think of us in the ER -- Ready Mode.

עם איך אני חושבת עלינו במצב מוכן במיון חרום.

Ready Mode means whatever comes in through those doors,

מצב מוכן פירושו כל מה שנכנס דרך הדלתות האלה,

whether it's a multiple-car pileup,

בין אם זה תאונה מרובת מכוניות,

or a patient having chest pain while stuck in an elevator,

או חולה שסובל מכאבים בחזה כשנתקע במעלית,

or another patient with an item stuck where it shouldn't be.

או מטופל אחר עם משהו תקוע איפה שזה לא צריך להיות.

When you're know you're dying to ask.

כשאתם יודעים שאתם מתים לשאול.

(Laughter)

(צחוק)

Even on those days when you would swear you were being punked,

אפילו בימים ההם שבהם הייתם נשבעים שמותחים אתכם,

we're not afraid of it.

אנחנו לא מפחדים מזה.

Because we know that whatever comes in through those ER double doors,

כי אנחנו יודעים שבכל מה שנכנס דרך הדלתות הכפולות האלה,

that we can handle it.

אנחנו יכולים לטפל.

That we're ready.

אנחנו מוכנים.

That's Ready Mode.

זה מצב מוכן.

We've trained for it,

התאמנו לזה,

and you can, too.

וגם אתם יכולים.

Here's how.

הנה איך.

Step one to go from Crazy Mode to Ready Mode

צעד ראשון ללכת ממצב רוח מטורף למצב רוח מוכן

is to relentlessly triage.

הוא למיין ללא פשרות.

In Crazy Mode, you're always busy, always stressed,

במצב רוח מטורף אתם תמיד עסוקים, תמיד לחוצים,

because you're reacting to every challenge with the same response.

מכיוון שאתם מגיבים לכל אתגר עם אותה תגובה.

Contrast that with Ready Mode,

לעומת זאת במצב רוח מוכן,

where we triage,

בזה שאנחנו ממיינים,

which means we prioritize by degree of urgency.

מה שאומר שאנחנו מסדרים עדיפויות לפי דרגת דחיפות.

This isn't just a nice way to get your to-do list done.

זו לא סתם דרך נחמדה כדי לעשות את רשימת המטלות שלכם.

Work by Dr. Robert Sapolsky

עבודה מאת ד"ר רוברט סאפולסקי

shows that individuals who cannot differentiate threat from non-threat

מראה שאנשים שאינם יכולים להבדיל בין איום לאי איום

and react to everything with the same response

ומגיבים לכל דבר עם אותה תגובה

have double the level of stress hormones.

יש כפול מרמת הורמוני הלחץ.

Which is why this is the first skill to learn.

ולכן זו המיומנות הראשונה ללמוד.

You can't take care of them all at once,

אתם לא יכול לטפל בכולם בבת אחת,

but you don't have to.

אבל אתם לא חייבים.

Because we triage.

מכיוון שאנחנו ממיינים.

Red -- immediately life-threatening.

אדום -מסכן חיים מידי.

Yellow -- serious, but not immediately life-threatening.

צהוב - רציני, אבל לא מסכן חיים מידי.

Green -- minor.

ירוק - פחות דחוף.

And we focus our efforts first on the reds.

ואנחנו ממקדים את מאמצינו תחילה על האדומים.

Now hear this.

עכשיו שמעו את זה.

Part of the problem in Crazy Mode

חלק מהבעיה במצב רוח מטורף

is that you are reacting to everything

זה שאתם מגיבים לכל דבר

as if it is red.

כאילו הוא אדום.

So start by triaging correctly.

אז התחלו עם דירוג נכון.

Know your reds.

דעו מה האדומים שלכם.

They're what is most important and where you can most move the needle.

הם מה שהכי חשוב והיכן שאתם הכי יכולים להזיז את המחט.

Now it's easy to be confused by noise,

עכשיו קל להתבלבל מרעש,

but what it noisiest is not always what is most red.

אבל מה שהכי רועש זה לא תמיד מה שהכי אדום.

In fact, my severe asthmatic patient is most at risk when he's quiet.

למעשה, המטופל האסתמטי החמור שלי הוא הכי בסיכון כשהוא שקט.

But my patient over here, demanding that I bring her flavored coffee creamer,

אבל המטופל שלי כאן, תובעת שאני אביאלה קרם לקפה בטעם,

she's noisy, but she's not red.

היא רועשת, אבל היא לא אדומה.

I'll give you an example from my own life.

אני אתן לכם דוגמא מהחיים שלי.

Last spring, my house flooded,

באביב האחרון הבית שלי הוצף,

my one-year-old was in the ER,

הילד בן השנה שלי היה במיון,

I was supposed to do a fundraiser for my four-year-old's school

הייתי אמור לעשות התרמה לבית הספר של ילדתי בת ​​הארבע

and the final chapter of my book was beyond late.

והפרק האחרון בספרי היה מעבר למאוחר.

Maybe not ironically, that was the chapter on stress.

אולי לא באופן אירוני, זה היה פרק הלחץ.

(Laughter)

(צחוק)

My red tasks were getting my one-year-old better

המשימות האדומות שלי היו לשפר את המצב של הילד שלי

and finishing my book.

ולסיים את הספר שלי.

That was it.

זה היה זה.

Remember, relentlessly triage.

זכרו, דרגו ללא רחמים.

The house flood repair?

תיקון שיטפונות הבית?

Well, once we had stopped and stabilized the damage,

ובכן, ברגע שהפסקנו וייצבנו את הנזק,

it was no longer a red.

זה כבר לא היה אדום.

It felt red,

זה הרגיש אדום,

but it was in fact just noise.

אבל זה היה רק ​​רעש.

No, no really, it was quite noisy,

לא, לא באמת, זה היה די רועש,

this picture on the far right is me wearing earplugs

בתמונה זו בצד ימין אני לובשת אטמי אוזניים

to focus on my book,

להתרכז בספר שלי,

while the floor is being mechanically dried around me.

בזמן שהרצפה מתייבשת סביבי.

Know your reds,

דעו את האדומים שלכם,

and do not let your non-reds distract you from them.

ואל תתנו לדברים הלא האדומים שלכם להסיח את דעתכם מהאדומים.

By the way, it is liberating with a green task

אגב, משימה ירוקה היא משחררת

to, every once in a while, be able to remind yourself,

מדי פעם, להיות מסוגלים להזכיר לעצמכם,

"That's a green task. No one's going to die."

"זו משימה ירוקה. אף אחד לא ימות. "

(Laughter)

(צחוק)

It's OK if it's not perfect.

זה בסדר אם זה לא מושלם.

Now there's one last triage level that we use in the worst scenarios.

עכשיו יש דרגה שלישית אחרונה שאנחנו משתמשים בתרחישים הגרועים ביותר.

And that is black.

והיא דרגה שחורה.

Those patients for whom there is nothing we can do.

אותם חולים שעבורם אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות.

Where we must move on.

ועלינו להמשיך הלאה.

And although it is gut-wrenching,

ולמרות שזה כואב

I mention it,

אני מזכירה את זה,

because you each have your own equivalent black tasks in your life.

מכיוון שלכל אחד מהם יש משימות שחורות שוות ערך בחייהם.

These are items that you must take off your list.

אלו הם פריטים שאתם חייבים להוריד מהרשימות שלכם.

And I think many of you know what I'm talking about.

ואני חושב שרבים מכם יודעים על מה אני מדברת.

For me, this was the fundraiser.

בשבילי זה היה ההתרמה.

I had to step down.

הייתי צריכה לפרוש.

Because as we in the ER know,

כי כפי שאנחנו יודעים במיון,

if you try to do everything,

אם אתם מנסים לעשות הכל,

you have no hope of saving your reds.

אין לכם תקווה להציל את האדומים שלכם.

Step two to go from Crazy Mode into Ready Mode

שלב שני לעבור ממצב מטורף למצב מוכן

is to expect and design for crazy.

זה לצפות ולהתארגן לטירוף.

Half of handling crazy is how you prepare for it.

חצי מהטיפול לטירוף זה איך אתם מתכוננים לטירוף.

So if step one we triage,

אז אם בשלב הראשון אנחנו ממיינים,

step two, we design to make those tasks easier to do.

בשלב שני, אנו מתכננים להפוך את המשימות האלה קלות יותר לביצוע.

Science shows us that the more options we have,

המדע מראה לנו שככל שיש לנו יותר אפשרויות,

then the longer each decision takes.

כל החלטה נמשכת זמן רב יותר.

And the more decisions we have to make, the more exhausted our brain gets

וככל שעלינו לקבל יותר החלטות, כך המוח שלנו מותש יותר

and the less it is capable of making good decisions.

והוא פחות מסוגל לקבל החלטות טובות.

Which is why this step two

וזו הסיבה שהשלב השני

is about finding ways to reduce your daily decisions.

עוסק במציאת דרכים לצמצום ההחלטות היומיומיות שלכם.

Here are four easy examples you can use in your daily lifestyle.

להלן ארבע דוגמאות קלות שאתם יכולים להשתמש באורח החיים היומי שלכם.

Plan.

תתכננו

Plan your entire week's meals on the weekend,

תכננו את ארוחות השבוע שלכם בסוף השבוע,

so that when it's Wednesday at 6pm

כך שכשזה יום רביעי בשעה 18:00

and everyone's hangry and requesting pizza,

וכולם רעבים ורוצים פיצה,

you have no decisions to make to get a healthy meal on the table.

אין לכם החלטות לקבל כדי להשיג ארוחה בריאה על השולחן.

Automate.

תיצרו אוטומציה.

Never leave anything to remember that you could automate,

לעולם אל תשאירו משהו לזכור שאתם יכולים לעשות אוטומטית,

whether it's scheduling it as recurring or saved list, or recurrent purchases.

בין אם זה לארגן את זה כתזכורת חוזרת או ברשימה שמורה, או רכישות חוזרות ונשנות.

Colocate.

תמקמו.

When it comes to exercise,

כשמדובר בפעילות גופנית,

store all the equipment that you need for a certain activity together,

אחסנו את כל הציוד הדרוש לכם לפעילות מסוימת יחד,

charged and ready,

טעון ומוכן,

so you don't spend energy looking for it.

כך שאתם לא מבזבזים אנרגיה בחיפוש אחר זה.

And decrease temptations,

והתקטינו את הפיתויים,

for anyone driven by sugar cravings.

לכל מי שיש תשוקות לסוכר.

Anyone?

מישהו?

Say aye, go ahead.

תגידו היי, קדימה.

That itself is its own form of Crazy Mode

זה צורה אחרת למצב רוח מטורף

and self-medication for Crazy Mode,

ותרופות עצמית למצב מטורף,

but stop working your willpower.

אבל תפסיקו לעבוד על כוח הרצון שלכם.

Design differently.

תכננו אחרת.

If a food is out of immediate reach,

אם אוכל מחוץ להישג ידכם,

such that you have to use a stool to reach it,

בצורה כזאת שאתם צריכים להשתמש בשרפרף כדי להגיע אליו,

even when it's chocolate,

אפילו כשזה שוקולד,

study participants ate 70 percent less without thinking about it.

משתתפי המחקר אכלו 70 אחוז פחות בלי לחשוב על זה.

I know.

אני יודעת.

Let that sit for a second.

תן לזה לשבת לרגע.

(Laughter)

(צחוק)

Design to make the choices you wish to make easier.

תכננו כדי לבצע את הבחירות שאתם רוצים קלות יותר.

Which bring us to the third step to go from Crazy Mode to Ready Mode,

מה שמביא אותנו לשלב השלישי בלעבור ממצב מטורף למצב מוכן,

and that is to get out of your head.

וזה לצאת מהחשיבה שלכם.

Come with me.

תצטרפו אליי.

Different story.

סיפור אחר.

I'm working in a small, satellite ER,

אני עובדת במיון קטן,

when a woman comes in in labor.

כשאישה נכנסת ללידה.

I realize that the cord is wrapped not once

אני מבינה שחבל הטבור נעטף לא פעם אחת

but twice around the baby's neck.

אלא פעמיים סביב צוואר התינוק.

And I'm the only doctor.

ואני הרופאה היחידה.

I was scared.

פחדתי.

But I couldn't let it derail me.

אבל לא יכולתי לתת לזה להכשיל אותי.

Because, you see, we all get nervous.

כי אתה מבין, כולנו נלחצים.

We all get scared,

כולנו מפחדים,

but it's what you do next that matters.

אבל מה שאתם עושים אחרי זה זה מה שחשוב.

That first feeling isn't the problem.

התחושה הראשונה הזו אינה הבעיה.

It can be an important sign.

זה יכול להיות סימן חשוב.

The problem comes when we let it derail us.

הבעיה באה כשאנחנו נותנים לזה להכשיל אותנו.

When that internal monologue starts

כאשר המונולוג הפנימי מתחיל

and we catastrophize and we start to get that tunnel vision.

ואנחנו הרוסים ואנחנו מתחילים לקבל את ראיית המנהרה.

That's how you think when you're in Crazy Mode,

ככה אתם חושבים כשאתם במצב רוח מטורף,

and you cannot solve anything that way.

ואתם לא יכולים לפתור שום דבר ככה.

Now I promise to come back to the story,

עכשיו אני מבטיחה לחזור לסיפור,

but first, how do I get out of my own head?

אבל קודם, איך אני יוצאת מהחשיבה שלי?

There are many tactics that you may hear,

יש הרבה טקטיקות שאתם עשוים לשמוע,

but for me, I find it best in the moment to actively put my focus on someone else.

אבל בשבילי, אני מוצאת את זה הכי טוב לשים את המיקוד שלי באופן פעיל במישהו אחר.

To deliberately make myself see the person in front of me,

לגרום לעצמי בכוונה לראות את האדם שמולי,

see myself in the arena with them --

לראות את עצמי בזירה איתם -

what do they need, what do they fear

מה הם צריכים, ממה הם חוששים

and how can I help?

ואיך אוכל לעזור?

This may sound like a whole lot of warm and fuzzy to you,

זה אולי נשמע כמו הרבה חמים ונעים לכם,

but it's not.

אבל זה לא.

In fact, research shows that when you prime your brain

למעשה, מחקרים מראים שכשאתם ממקדים את המוח שלכם

with what is, essentially, compassion,

במה שהוא, בעצם, חמלה,

we disrupt that tunnel vision and internal monologue.

אנו משבשים את הראייה הזו והמונולוג פנימי.

You widen your perception,

אתם מרחיבים את התפיסה שלכם,

so your brain can actually take in broader information,

כך שהמוח שלכם יכול ממש להכניס מידע רחב יותר,

so you see more possibilities and can make better decisions.

כך שתראו אפשרויות נוספות ותוכלו לקבל החלטות טובות יותר.

Try it.

תנסו את זה.

Know that your internal monologue can derail you.

דעו כי המונולוגים הפנימיים שלכם יכולים לפגוע בכם.

And realize that when you get out of your own head,

ותבינו שכשאתם יוצאים מהראש שלכם,

you get out of your own way.

אתם מפסיקים להפריע לעצמכם.

Now what happened to that baby?

עכשיו מה קרה לתינוק ההוא?

I focused not on my fear,

התרכזתי לא בפחד שלי,

but on the mother and the baby and what they needed me to do.

אלא על האם והתינוק ומה שהם היו צריכים שאעשה.

And got the cord off of the baby's neck,

והורדתי את חבל הטבור מהצוואר של התינוק,

and a healthy screaming, kicking baby arrived,

ותינוק בועט וצורח הגיע,

just as the dad ran in from the parking lot,

בדיוק כשהאב רץ פנימה מהחניון,

"Hi, you have a son, I'm Dr. Darria.

"היי, יש לך בן, אני ד"ר דריה.

Congratulations, you want to cut the cord?"

מזל טוב, אתה רוצה לחתוך את חבל הטבור? "

(Laughter)

(צחוק)

And for a moment,

ולרגע,

the strong cries of a newborn

זעקותיו החזקות של התינוק

drowned out the beeps and the sirens that are the normal sounds of the ER.

העלימו את הצפצופים והאזעקות שהם הצלילים הרגילים של החדר המיון.

But there was also something else.

אבל היה גם משהו אחר.

Because when I walked back out of that mother's room,

כי כשחזרתי מהחדר של אותה האמא,

I saw several of my other patients hovering nearby.

ראיתי כמה מהמטופלים האחרים שלי בקרבת המקום.

I suddenly realized that despite their own problems

הבנתי פתאום שלמרות הבעיות שלהם

that had brought them to the emergency room,

שהובילו אותם לחדר המיון,

they had all come together to root for this baby.

כולם התאגדו לטובת התינוק הזה.

And they now together shared in the joy.

וכעת הם יחד חולקים בשמחה.

Because that is what happens when you go from Crazy Mode to Ready Mode.

כי זה מה שקורה כשאתם עוברים ממצב מטורף למצב מוכן.

Others notice.

אחרים מבחינים.

They want it too, they just don't know how,

גם הם רוצים את זה, הם פשוט לא יודעים איך,

they just need one example.

הם רק צריכים דוגמה אחת.

Which could be you.

שיכולה להיות אתם.

Own the busy.

תקחו בעלות על העיסוק.

But stop calling it crazy.

אבל אל תקראו לזה טירוף.

You've always had that ability.

תמיד הייתה לכם את היכולת הזו.

But now ...

אבל עכשיו...

you're ready.

אתם מוכנים.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)