Jeremy Heimans: What new power looks like

מתרגם: Avi Kilmanovich מבקר: Ido Dekkers

So this is Anna Hazare,

זהו ענא האזארה

and Anna Hazare may well be the most cutting-edge

וענא האזארה הוא אולי הפעיל הדיגיטלי

digital activist in the world today.

המתקדם ביותר בעולם כיום.

And you wouldn't know it by looking at him.

ולפי מראהו החיצוני, לא תדעו זאת.

Hazare is a 77-year-old Indian anticorruption and social justice activist.

האזארה הוא פעיל הודי בן 77 שנלחם בשחיתות ופועל למען צדק חברתי

And in 2011, he was running a big campaign

וב-2011 הוא ניהל מערכה רחבה

to address everyday corruption in India,

נגד השחיתות היום יומית בהודו,

a topic that Indian elites love to ignore.

נושא שהאליטות ההודיות אוהבות להתעלם ממנו.

So as part of this campaign,

כחלק ממערכה זאת,

he was using all of the traditional tactics

הוא השתמש בכל השיטות המסורתיות

that a good Gandhian organizer would use.

כמצופה מאיש ארגון ברוח גנדי.

So he was on a hunger strike,

הוא פתח בשביתת רעב,

and Hazare realized through his hunger

והאזארה הבין באמצעות הרעב שלו,

that actually maybe this time,

שאולי הפעם,

in the 21st century,

במאה ה-21,

a hunger strike wouldn't be enough.

שביתת רעב לא תספיק.

So he started playing around with mobile activism.

אז הוא החל להשתעשע באקטיביזם סלולארי.

So the first thing he did is he said to people,

ראשית הוא אמר לאנשים:

"Okay, why don't you send me

"למה שלא תשלחו לי הודעה אם אתם תומכים

a text message if you support

my campaign against corruption?"

במערכה שלי נגד שחיתות?"

So he does this, he gives people a short code,

זה מה שהוא עושה. הוא נתן לאנשים תוכנה קטנה,

and about 80,000 people do it.

וכ-80,000 איש עשו זאת.

Okay, that's pretty respectable.

מכובד למדי.

But then he decides,

אבל אז הוא החליט:

"Let me tweak my tactics a little bit."

"הבה ואשפר מעט את השיטות שלי."

He says, "Why don't you leave me a missed call?"

הוא אומר: "למה שלא תשאירו לי שיחה שלא נענתה?"

Now, for those of you who have lived in the global South,

אלה מכם שחיו בחצי הכדור הדרומי

you'll know that missed calls

יודעים ששיחות שלא נענו

are a really critical part of global mobile culture.

הן חלק חשוב מאד בתרבות הסלולארית הגלובאלית.

I see people nodding.

אני רואה שאנשים מהנהנים.

People leave missed calls all the time:

אנשים משתמשים כל הזמן בשיחות שלא נענו:

If you're running late for a meeting

אם אתם מאחרים לפגישה

and you just want to let them know that you're on the way,

ורוצים להודיע שאתם בדרך,

you leave them a missed call.

אתם משאירים שיחה שלא נענתה.

If you're dating someone and you just want to say "I miss you"

אם אתם במערכת יחסים ורק רוצים לומר "אני מתגעגע",

you leave them a missed call.

אתם משאירים שיחה שלא נענתה.

So a note for a dating tip here,

אז קבלו עצת "דייטינג" קטנה:

in some cultures,

בתרבויות מסוימות,

if you want to please your lover,

אם אתם רוצים לשמח את בן הזוג,

you call them and hang up. (Laughter)

אתם מתקשרים ומנתקים.

So why do people leave missed calls?

מדוע אנשים משאירים שיחות שלא נענו?

Well, the reason of course is that

הסיבה היא, כמובן,

they're trying to avoid charges

שהם מנסים להימנע מחיובים

associated with making calls and sending texts.

עבור שיחות רגילות ומשלוח הודעות.

So when Hazare asked people to leave him a missed call,

אז כשהאזארה ביקש מאנשים להשאיר לו שיחה שלא נענתה,

let's have a little guess how many people actually did this?

הבה ננחש, כמה אנשים עשו זאת ?

Thirty-five million.

שלושים וחמישה מיליון איש.

So this is one of the largest coordinated actions in human history.

מדובר בפעולה מתואמת מהנרחבות ביותר בהיסטוריה האנושית.

It's remarkable.

פשוט יוצא מן הכלל.

And this reflects the extraordinary strength of the emerging Indian middle class

וזה משקף את הכוח הבלתי-רגיל של מעמד הביניים המתפתח של הודו

and the power that their mobile phones bring.

ואת העוצמה שמעניקים לו הטלפונים הסלולאריים.

But he used that,

אבל הוא השתמש בזה,

Hazare ended up with this massive CSV file of mobile phone numbers,

האזארה נשאר עם קובץ ענק של מספרי טלפון סלולאריים,

and he used that to deploy

והוא השתמש בזה כדי לפרוש בשטח

real people power on the ground

כוח אנושי אמיתי

to get hundreds of thousands of people out on the streets in Delhi

ולהוציא מאות אלפי אנשים לרחובות דלהי

to make a national point of everyday corruption in India.

כדי להעלות את השחיתות היום-יומית על סדר היום הלאומי של הודו.

It's a really striking story.

זה סיפור מדהים ביותר.

So this is me when I was 12 years old.

זה אני, בגיל 12.

I hope you see the resemblance.

אני מקווה שאתם רואים את הדמיון.

And I was also an activist,

וגם אני הייתי פעיל,

and I have been an activist all my life.

והמשכתי להיות פעיל כל חיי.

I had this really funny childhood

הייתה לי ילדות משונה מאד,

where I traipsed around the world

שוטטתי לי בעולם,

meeting world leaders and Noble prize winners,

פגשתי מנהיגים וחתני פרס נובל,

talking about Third World debt,

שוחחתי עימם על חובות העולם השלישי,

as it was then called,

כפי שזה נקרא אז,

and demilitarization.

ועל סוגיות של פירוז.

I was a very, very serious child. (Laughter)

הייתי ילד מאד, מאד רציני.

And back then,

ובזמנו,

in the early '90s,

בשנות ה-90 המוקדמות,

I had a very cutting-edge tech tool of my own:

היה לי כלי טכנולוגי חדשני משלי:

the fax.

הפקס.

And the fax was the tool of my activism.

והפקס היה אמצעי האקטיביזם שלי.

And at that time, it was the best way

באותם זמנים זו היתה הדרך הטובה ביותר

to get a message to a lot of people

להעביר מסר להרבה אנשים.

all at once.

בבת-אחת.

I'll give you one example of a fax campaign that I ran.

אתן לכם דוגמה אחת לקמפיין פקס שניהלתי.

It was the eve of the Gulf War

היה זה ערב מלחמת המפרץ

and I organized a global campaign to flood the hotel,

ואני ארגנתי מערכה עולמית במטרה להציף את מלון

the Intercontinental in Geneva,

ה"אינטרקונטיננטל" בז'נבה,

where James Baker and Tariq Aziz

היכן שג'יימס בייקר וטאריק עזיז

were meeting on the eve of the war,

נפגשו ערב המלחמה,

and I thought if I could flood them with faxes,

ואני חשבתי שאם אוכל להציפם בפקסים,

we'll stop the war.

נמנע את המלחמה.

Well, unsurprisingly,

ובכן, שלא במפתיע,

that campaign was wholly unsuccessful.

הקמפיין ההוא נחל כשלון חרוץ.

There are lots of reasons for that,

יש הרבה סיבות לכך,

but there's no doubt that one sputtering fax machine

אבל אין ספק בכך שמכשיר פקס בודד בז'נבה

in Geneva was a little bit of a bandwidth constraint

היווה מגבלת רוחב פס

in terms of the ability to get a message to lots of people.

מבחינת היכולת להעביר מסר להרבה אנשים.

And so, I went on to discover some better tools.

בהמשך, גיליתי כלים טובים יותר.

I cofounded Avaaz, which uses the Internet to mobilize people

הייתי שותף מייסד של אתר "אוואז", שמגייס אנשים באמצעות האינטרנט

and now has almost 40 million members,

ושכעת חברים בו כמעט 40 מיליון איש,

and I now run Purpose, which is a home for these kinds of

והיום אני עומד בראש "מטרה", שמשמש בית לסוגים אלה של

technology-powered movements.

תנועות מונעות-טכנולוגיה.

So what's the moral of this story?

אז מהו מוסר ההשכל של הסיפור?

Is the moral of this story,

האם מוסר ההשכל של הסיפור הוא,

you know what, the fax is kind of eclipsed by the mobile phone?

שהטלפון הנייד מאפיל על הפקס?

This is another story of tech-determinism?

האם זהו סיפור נוסף של דטרמיניזם טכנולוגי?

Well, I would argue that there's actually more to it than that.

אני טוען שמדובר ביותר מזה.

I'd argue that in the last 20 years,

אני טוען שב-20 השנים האחרונות,

something more fundamental has changed

השתנה משהו הרבה יותר עמוק,

than just new tech.

מעבר לחידושים הטכנולוגיים.

I would argue that there has been a fundamental shift

לטעמי, התרחשה תזוזה יסודית

in the balance of power

במאזן הכוחות

in the world.

בעולם.

You ask any activist how to understand the world,

שאלו כל פעיל איך יש להבין את העולם,

and they'll say, "Look at where the power is,

והוא יענה: "חפשו איפה הכוח,

who has it, how it's shifting."

"בידי מי הוא ואיך המאזן שלו משתנה."

And I think we all sense that something big is happening.

ואני חושב שכולנו חשים שקורה משהו גדול.

So Henry Timms and I —

אז הנרי טימס ואני --

Henry's a fellow movement builder —

גם הנרי עוסק בהקמת תנועות חברתיות --

got talking one day and we started to think,

שוחחנו יום אחד והתחלנו לחשוב,

how can we make sense of this new world?

איך אפשר להבין את העולם החדש הזה,

How can we describe it and give

איך אפשר לתאר אותו

it a framework that makes it more useful?

ואיך יוצרים לו מסגרת שתאפשר להפיק ממנו תועלת?

Because we realized that many

כי תפשנו שהרבה מהלקחים שהפקנו מן התנועות

of the lessons that we were discovering in movements

actually applied all over the world

ניתן ליישם בכל רחבי העולם

in many sectors of our society.

במגזרים רבים בחברה שלנו.

So I want to introduce you to this framework:

אז אני רוצה להציג לכם מסגרת זו:

Old power, meet new power.

כוח ישן, הכר את הכוח החדש.

And I want to talk to you about what new power is today.

ואני רוצה לתאר לכם מהו הכוח החדש כיום.

New power is the deployment

כוח חדש הוא הפרישה

of mass participation and peer coordination —

של שיתוף המונים ושיתוף-פעולה עמיתי -

these are the two key elements —

אלה שני מרכיבי המפתח -

to create change and shift outcomes.

כדי לחולל תוצאות של שינוי ותזוזה.

And we see new power all around us.

ואנחנו רואים כוח חדש בכל מקום.

This is Beppe Grillo

זהו בפה גריו

he was a populist Italian blogger

הוא היה בלוגר איטלקי עממי

who, with a minimal political apparatus and only some online tools,

שעם מנגנון פוליטי מזערי וכמה כלים מקוונים בלבד,

won more than 25 percent of the vote

זכה ביותר מ-25% מהקולות

in recent Italian elections.

בבחירות האחרונות באיטליה.

This is Airbnb,

זהו אתר "אייר-בי-אן-בי",

which in just a few years

שבתוך שנים ספורות

has radically disrupted the hotel industry

שיבש באופן קיצוני את תעשיית המלונאות,

without owning a single square foot of real estate.

ואין בבעלותו אפילו מטר מרובע של נדל"ן.

This is Kickstarter,

זהו אתר "קיקסטארטר",

which we know has raised over a billion dollars

שכידוע, גייס מעל מיליארד דולר

from more than five million people.

מיותר מחמישה מיליון אנשים.

Now, we're familiar with all of these models.

אנו אמנם מכירים את כל המודלים הללו.

But what's striking is the commonalities,

אבל מה שבולט כאן הם המאפיינים המשותפים,

the structural features of these new models

ההיבטים המבניים של המודלים החדשים הללו

and how they differ from old power.

וכיצד הם שונים מן הכוח הישן.

Let's look a little bit at this.

הבה נתעמק בזה מעט.

Old power is held like a currency.

הכוח הישן מוחזק כמו כסף.

New power works like a current.

הכוח החדש פועל כמו זרם.

Old power is held by a few.

הכוח הישן נמצא ברשותם של מעטים.

New power isn't held by a few, it's made by many.

הכוח החדש לא מוחזק בידי מעטים, אלא נוצר ע"י רבים.

Old power is all about download,

הכוח הישן קשור להורדות,

and new power uploads.

והכוח החדש - להעלאות.

And you see a whole set of characteristics that you can trace,

ואתם יכולים לראות מערכת שלמה של מאפיינים שניתן לזהות,

whether it's in media or politics or education.

בין אם זה בתקשורת או בפוליטיקה או בחינוך.

So we've talked a little bit about what new power is.

אז דיברנו קצת על מהו כוח חדש.

Let's, for a second, talk about what new power isn't.

הבה נדבר, לשניה, על מהו לא כוח חדש.

New power is not your Facebook page.

כוח חדש הוא לא דף הפייסבוק שלכם.

I assure you that having a social media strategy

אני מבטיח לכם שהעובדה שיש לכם אסטרטגיית מדיה חברתית

can enable you to do just as much download

נותנת לכם את אותו "נפח הורדות"

as you used to do when you had the radio.

שהיה לכם בתקופה בה האזנתם לרדיו.

Just ask Syrian dictator Bashar al-Assad,

אתם מוזמנים לשאול את הדיקטטור הסורי בשאר אסד,

I assure you that his Facebook page

אני מבטיח לכם שדף הפייסבוק שלו

has not embraced the power of participation.

לא אימץ את כוחה של ההשתתפות.

New power is not inherently positive.

כוח חדש אינו חיובי מיסודו.

In fact, this isn't an normative argument that we're making,

למען האמת, אנו לא מייצרים פה טיעון נורמטיבי,

there are many good things about new power,

יש הרבה היבטים חיוביים בכוח חדש,

but it can produce bad outcomes.

אבל הוא יכול לגרום גם לתוצאות שליליות.

More participation, more peer coordination,

יותר השתתפות, יותר שיתוף פעולה עמיתי,

sometimes distorts outcomes

לעיתים מעוותים את התוצאות

and there are some things,

וישנם כמה דברים,

like things, for example, in the medical profession

כמו למשל, היבטים בתחום הרפואה

that we want new power to get nowhere near.

שאנחנו לא רוצים שכוח חדש יתקרב אליהם.

And thirdly, new power is not the inevitable victor.

ושלישית, כוח חדש אינו המנצח המובן מאליו.

In fact, unsurprisingly,

למען האמת, שלא במפתיע,

as many of these new power models get to scale,

ככל שהמודלים הללו של כוח חדש תופסים צורה,

what you see is this massive pushback

ניתן לראות תגובת נגד אדירה

from the forces of old power.

מצד בעלי הכוח הישן.

Just look at this really interesting epic struggle

שימו לב למאבק האיתנים המעניין הזה

going on right now between Edward Snowden and the NSA.

שמתרחש ברגעים אלה בין אדוארד סנואדן ל-NSA.

You'll note that only one of the two people on this slide

שימו לב שרק אחד משני האנשים בשקף זה

is currently in exile.

נמצא בגלות ברגעים אלה.

And so, it's not at all clear

וכך, זה לא לגמרי ברור

that new power will be the inevitable victor.

שכוח חדש הוא המנצח הברור מאליו.

That said, keep one thing in mind:

עם זאת, זכרו דבר אחד:

We're at the beginning of a very steep curve.

אנחנו נמצאים בתחילה של עקומה מאד תלולה.

So you think about some of these new power models, right?

אז אתם חושבים על כמה מהמודלים האלה של כוח חדש, כן?

These were just like someone's

רק לפני כמה שנים הם היו

garage idea a few years ago,

בבחינת הרעיונות הפרטיים של מישהו,

and now they're disrupting entire industries.

ועכשיו הם משבשים תעשיות שלמות.

And so, what's interesting about new power,

על כן, מה שמעניין בכוח חדש,

is the way it feeds on itself.

זו הדרך שבה הוא מזין את עצמו.

Once you have an experience of new power,

ברגע שחווית כוח חדש,

you tend to expect and want more of it.

אתה נוטה לצפות ולרצות אותו יותר.

So let's say you've used a peer-to-peer lending platform

הבה נאמר שהשתמשתם במערכת הלוואות עמית לעמית

like Lending Tree or Prosper,

כמו "Lending Tree" או "Prosper",

then you've figured out that you don't need the bank,

ואז הבנתם שאתם לא צריכים את הבנק,

and who wants the bank, right?

ומי רוצה את הבנק, נכון ?

And so, that experience tends to embolden you

וכך, הניסיון הזה נוטה להעניק לך אומץ

it tends to make you want more participation

זה נוטה לגרום לך לרצות יותר השתתפות

across more aspects of your life.

ביותר ויותר מהיבטי חייך.

And what this gives rise to is

ומה שהמצב הזה מקדם זו

a set of values.

מערכת של ערכים.

We talked about the models

דיברנו על המודלים

that new power has engendered —

שכוח חדש יצר -

the Airbnbs, the Kickstarters.

אתרים כמו Airbnb ו-Kickstarter.

What about the values?

מה לגבי הערכים ?

And this is an early sketch

זוהי טיוטה מוקדמת

at what new power values look like.

של איך שערכי כוח חדש נראים.

New power values prize transparency above all else.

מבחינה ערכית כוח חדש מעדיף שקיפות על פני כל דבר אחר.

It's almost a religious belief in transparency,

כמעט כמו אמונה דתית בשקיפות.

a belief that if you shine a light on something,

האמונה שאם תכוון אלומת אור על דבר מסוים,

it will be better.

מצבו ישתפר.

And remember that in the 20th century, this was not at all true.

וזכרו שבמאה ה-20 זה בכלל לא היה המצב.

People thought that gentlemen should sit behind closed doors

אנשים חשבו שהדבר הנכון לעשות הוא לשבת מאחורי דלתיים סגורות

and make comfortable agreements.

ולהגיע להסכמים נוחים.

New power values of informal, networked governance.

כוח חדש מעדיף שלטון מרושת ולא רשמי.

New power folks would never have invented the U.N. today,

כוח חדש מעולם לא היה ממציא את האו"ם בימינו אנו,

for better or worse.

לטוב ולרע.

New power values participation,

כוח חדש מעריך השתתפות,

and new power is all about do-it-yourself.

וכוח חדש דוגל בשיטת עשה-זאת-בעצמך.

In fact, what's interesting about new power

למען האמת, מה שמעניין בכוח חדש

is that it eschews some of the professionalization

זה שהוא מטשטש דברים כמו התמקצעות

and specialization that was

ומומחיות שהיו

all the rage in the 20th century.

"שיא האופנה" במאה ה-20.

So what's interesting about these

אז מה שמעניין

new power values and these new power models

בערכי הכוח החדש ובמודלים של כוח חדש

is what they mean for organizations.

הוא משמעותם עבור ארגונים.

So we've spent a bit of time thinking,

אז השקענו מעט זמן בחשיבה,

how can we plot organizations

איך אנחנו יכולים למקם את הארגונים האלה

on a two-by-two where, essentially,

על מערכת הצירים הזו,

we look at new power values

כשאנו מסתכלים על ערכי כוח חדש

and new power models

ומודלים של כוח חדש

and see where different people sit?

ורואים היכן אנשים מתמקמים.

We started with a U.S. analysis,

התחלנו עם ניתוח של ארה"ב,

and let me show you some interesting findings.

והנה לכם כמה ממצאים מעניינים.

So the first is Apple.

המקרה הראשון הוא חברת "אפל".

In this framework, we actually described Apple

במסגרת זו, תיארנו את אפל

as an old power company.

כחברת כוח ישן.

That's because the ideology,

זאת בגלל האידאולוגיה,

the governing ideology of Apple

התפישה השלטת של אפל

is the ideology of the perfectionist

היא השאיפה לשלמות של

product designer in Cupertino.

מתכנני המוצרים מקופרטינו.

It's absolutely about that beautiful, perfect thing descending upon us

התרכזות מוחלטת ביצירת הדבר היפה והמושלם הבא שיגיע אלינו

in perfection.

באופן מושלם.

And it does not value, as a company, transparency.

כחברה אפל לא מעריכה שקיפות.

In fact, it's very secretive.

למען האמת, יש לה נטיה חזקה לסודיות.

Now, Apple is one of the most succesful companies in the world.

עכשיו, אפל היא אחת החברות המצליחות ביותר בעולם.

So this shows that you can

הדבר מראה לנו שעדיין אפשר

still pursue a successful old power strategy.

לאחוז באסטרטגיית כוח ישן ולהצליח.

But one can argue that there's real vulnerabilites in that model.

אולם, בהחלט ניתן לטעון כי במודל זה קיימות נקודות חולשה.

I think another interesting comparison

אני חושב שהשוואה מעניינת נוספת

is that of the Obama campaign

ניתן לערוך בין הקמפיין של אובמה

versus the Obama presidency.

לנשיאותו של אובמה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Now, I like President Obama,

עכשיו, אני מחבב את הנשיא אובמה,

but he ran with new power at his back, right?

אבל הוא רץ לנשיאות עם תמיכה של כוח חדש, נכון ?

And he said to people,

והוא אמר לאנשים,

we are the ones we've been waiting for.

אנחנו האנשים שחיכינו להם.

And he used crowdfunding

והוא השתמש במימון המונים

to power a campaign.

כדי להניע את הקמפיין.

But when he got into office,

אולם, כשהוא התחיל את כהונתו,

he governed like more or less all the other presidents did.

הוא התנהל פחות או יותר כמו כל הנשיאים שקדמו לו.

And this is a really interesting trend,

זוהי מגמה מאד מעניינת,

is when new power gets powerful,

כשכוח חדש נהיה עוצמתי,

what happens?

מה קורה ?

So this is a framework you should look at

אז זוהי המסגרת שעליכם לבחון

and think about where your own organization

ולהרהר בה כשהארגון שלכם

sits on it.

נמצא בה.

And think about where it should be

וחשבו היכן הארגון אמור להיות

in five or 10 years.

בעוד חמש או עשר שנים.

So what do you do if you're old power?

אז מה אתם עושים אם אתם כוח ישן ?

Well, if you're there thinking, in old power,

ובכן, אם אתם שם, בכוח הישן, יושבים וחושבים,

this won't happen to us.

"זה לא יקרה לנו".

Then just look at the Wikipedia entry for Encyclopædia Britannica.

אז אני מציע שתקראו את ערך הויקיפדיה של אנציקלופדיית בריטניקה.

Let me tell you, it's a very sad read.

הרשו לי לומר לכם, זו קריאה מעציבה למדי.

But if you are old power,

אבל אם אתם כוח ישן,

the most important thing you can do is to occupy yourself

הדבר החשוב ביותר שאתם יכולים לעשות הוא להשתלט על עצמכם

before others occupy you,

לפני שאחרים ישתלטו עליכם,

before you are occupied.

לפני שתיכבשו.

Imagine that a group of your biggest skeptics

דמיינו שקבוצה של המבקרים הגדולים ביותר שלכם

are camped in the heart of your organization

יושבים בליבו של ארגונכם

asking the toughest questions

ושואלים את השאלות הקשות ביותר

and they can see everything inside of your organization.

והם יכולים לראות את כל המתרחש בתוך ארגונכם.

And ask them, would they like what they see

ושאלו אותם "האם אתם מרוצים ממה שאתם רואים ?"

and should our model change?

ו"האם עלינו לשנות את שיטת הפעולה שלנו?"

What about if you're new power?

מה אם אתם שייכים לכוח החדש ?

Is new power kind of just riding the wave to glory?

האם כוח חדש פשוט נישא על כנפי התהילה ?

I would argue no.

אני טוען שלא.

I would argue that there are some very real challenges

לטעמי, ישנם אתגרים מאד ברורים

to new power in this nascent phase.

לכוח חדש בשלב זה של חבלי לידתו.

Let's stick with the Occupy Wall Street example for a moment.

הבה נבחן לרגע את דוגמת תנועת "Occupy Wall Street".

Occupy was this incredible example of new power,

אוקיופיי הייתה דוגמא נהדרת לכוח חדש,

the purest example of new power.

הדוגמא הטהורה ביותר של כוח חדש.

And yet, it failed to consolidate.

אך היא לא הצליחה להתגבש ולהתייצב.

So the energy that it created

אז האנרגיה שהיא יצרה

was great for the meme phase,

פעלה מצוין בשלב הרעיוני-תרבותי,

but they were so committed to participation,

אבל הם היו כה מחויבים להשתתפות,

that they never got anything done.

עד שהם כשלו ברמת העשיה הממשית.

And in fact that model

ולמען האמת משמעות המודל הזה

means that the challenge for new power is:

היא שהאתגר העומד בפני כוח חדש הוא:

how do you use institutional power

איך משתמשים בכוח הממסדי העומד לרשותכם

without being institutionalized?

מבלי להפוך לממסד עצמו ?

One the other end of the spectra is Uber.

בצד השני של הספקטרום נמצאת "Uber".

Uber is an amazing,

אובר היא מודל מדהים

highly scalable new power model.

וקל מאד לדירוג של כוח חדש.

That network is getting denser and denser

הרשת הזו נהיית דחוסה יותר ויותר

by the day.

מיום ליום.

But what's really interesting about Uber is

אבל מה שבאמת מעניין לגבי Uber הוא

it hasn't really adopted new power values.

שהיא לא באמת אימצה את ערכי הכוח החדש.

This is a real quote from the Uber CEO recently:

זהו ציטוט אמיתי מפיו של מנכ"ל אובר שאמר לאחרונה:

He says, "Once we get rid of the dude in the car" — he means drivers —

"ברגע שניפטר מהבחור במכונית" - הוא מתכוון לנהגים -

"Uber will be cheaper."

"אובר תהיה זולה יותר."

Now, new power models live and die

עכשיו, מודלים של כוח חדש חיים ומתים

by the strength of their networks.

לפי עוצמתן של הרשתות שלהם.

By whether the drivers and the consumers

הם תלויים במידת האמון שהנהגים והצרכנים

who use the service actually believe in it.

שמשתמשים בשירות רוחשים לו.

Because they're not an exercise of top-down perfectionism,

זאת, משום שלא מדובר בהפעלת שאיפה לשלמות בשיטת מעלה-מטה,

they are about the network.

אלא מדובר בהתמקדות ברשת.

And so, the challenge,

ולכן האתגר הוא,

and this is why it's in no way surprising,

וכאן תראו למה זה לא מפתיע בכלל,

is that Uber's drivers are now unionizing.

שנהגי אובר החלו להתאגד.

It's extraordinary.

זה יוצא מן הכלל.

Uber's drivers are turning on Uber.

הנהגים של אובר פונים נגדה.

And the challenge for Uber —

והאתגר שעומד בפני אובר -

this isn't an easy situation for them —

זהו לא מצב פשוט עבורם -

is that they are locked into a broader superstrcuture

הוא שהם שבויים בתפישה ישנה

that is really old power.

שהיא למעשה כוח ישן.

They've raised more than a billion dollars in the capital markets.

הם גייסו יותר ממיליארד דולר בשוקי ההון.

Those markets expect a financial return,

השווקים הללו מצפים לתמורה פיננסית,

and they way you get a financial return

והדרך בה מקבלים תמורה זו

is by squeezing and squeezing

היא על ידי סחיטה הולכת וגוברת

your users and your drivers

של הלקוחות והנהגים

for more and more value

כדי לייצר עוד ועוד ערך

and giving that value to your investors.

והעברת הערך הזה חזרה למשקיעים.

So the big question about the future of new power, in my view, is:

אז השאלה הגדולה לגבי עתידו של כוח חדש היא מבחינתי:

Will that old power just emerge?

האם הכוח הישן יעלה שוב ?

So will new power elites just become

האם אליטות הכוח החדש פשוט יהפכו

old power and squeeze?

לאליטות כוח ישן ויתחילו לסחוט ?

Or will that new power base bite back?

או שבסיס הכוח החדש ייצר תגובת נגד ?

Will the next big Uber

האם אובר הבאה

be co-owned by Uber drivers?

תהיה בבעלות משותפת של הנהגים ?

And I think this going to be a very interesting

אני חושב שזו תהיה שאלה מבנית

structural question.

מאד מעניינת.

Finally, think about new power

לסיום, חשבו על כוח חדש

being more than just an

כעל משהו שהוא יותר

entity that scales things

מישות שמספקת קנה מידה לדברים

that make us have slightly better consumer experiences.

שמשפרת מעט את חוויית הצריכה שלנו.

My call to action for new power

אני קורא לכוח החדש

is to not be an island.

לא להפוך לאי.

We have major structural problems in the world today

קיימות בעיות מבניות קשות בעולמנו

that could benefit enormously

שההתמודדות עימן יכולה להרוויח רבות

from the kinds of mass participation

מדברים כמו שיתוף המונים

and peer coordination

ושיתוף פעולה עמיתי

that these new power players

שאנשי הכוח החדש

know so well how to generate.

מצטיינים ביצירתם.

And we badly need them to turn their energies and their power

ואנו זקוקים נואשות לכך שהם יפנו את מרצם וכוחם

to big, what economists might call

לבעיות גדולות בתחום שכלכלנים מכנים

public goods problems,

מוצרים ציבוריים או טובת הכלל,

that are often beyond markets

שנמצאים לרוב מחוץ לשווקים

where investors can easily be found.

בהם ניצן למצוא בקלות משקיעים.

And I think if we can do that,

אני חושב שאם נוכל לממש זאת,

we might be able to fundamentally change

אולי נוכל לשנות באופן מהותי

not only human beings' sense of their own agency and power —

לא רק את תפישתם של בני אנוש לגבי כוחם ועשייתם -

because I think that's the most wonderful thing about new power,

כי אני חושב שזה הדבר הנפלא ביותר לגבי כוח חדש,

is that people feel more powerful —

שאנשים מרגישים עוצמתיים יותר -

but we might also be able to change

אלא נוכל לשנות גם

the way we relate to each other

את הדרך בה אנו מתייחסים אחד לשני

and the way we relate to authority and institutions.

והדרך בה אנו מתייחסים לסמכות ולממסד.

And to me, that's absolutely

ולטעמי זה משהו שללא ספק

worth trying for.

שווה להתאמץ ולנסות.

Thank you very much.

תודה רבה לכם

(Applause)

(מחיאות כפיים)