Susan Blackmore: Memes and "temes"

תרגום: Shlomo Adam עריכה: osnat mader willensky

Cultural evolution is a dangerous child

אבולוציה תרבותית היא צאצא מסוכן

for any species to let loose on its planet.

של כל מין שמשחרר אותו בכוכב הלכת שלו.

By the time you realize what's happening, the child is a toddler,

עד שתופסים מה קורה, התינוק נעשה לפעוט,

up and causing havoc, and it's too late to put it back.

שמשתולל וזורע מהומה, ומאוחר מדי להכניסו בחזרה.

We humans are Earth's Pandoran species.

כמין, אנו בני האדם הננו תיבת-הפנדורה של עולמנו.

We're the ones who let the second replicator out of its box,

אנחנו מי ששיחררו מכלאו את המשכפל השני,

ואיננו יכולים להחזירו לשם.

and we can't push it back in.

We're seeing the consequences all around us.

אנו רואים היום את התוצאות בכל מקום.

Now that, I suggest, is the view that

ואני טוענת שזו ההשקפה שנובעת מהתייחסות רצינית לממטיקה.

comes out of taking memetics seriously.

And it gives us a new way of thinking about

וזה נותן לנו דרך חדשה לחשוב

not only what's going on on our planet,

לא רק על מה שקורה בעולמנו,

but what might be going on elsewhere in the cosmos.

אלא על מה שאולי מתרחש במקומות אחרים ביקום.

So first of all, I'd like to say something about memetics

ראשית, ברצוני לומר משהו על הממטיקה

and the theory of memes,

ועל תיאוריית הממים,

and secondly, how this might answer questions about who's out there,

ושנית, איך זה עשוי לענות על שאלת החיים החוצניים,

if indeed anyone is.

אם אכן יש כאלה.

So, memetics:

ובכן, הממטיקה.

memetics is founded on the principle of Universal Darwinism.

הממטיקה מבוססת על עקרון הדרוויניזם האוניברסלי.

Darwin had this amazing idea.

לדרווין היה רעיון מדהים.

Indeed, some people say

למען האמת, יש הטוענים

it's the best idea anybody ever had.

שזה הרעיון הכי טוב מאז ומתמיד.

Isn't that a wonderful thought, that there could be such a thing

האין זו מחשבה נפלאה, שייתכן דבר כזה,

as a best idea anybody ever had?

"הרעיון הכי טוב מאז ומתמיד"?

Do you think there could?

נראה לכם שזה ייתכן?

Audience: No.

קהל: לא.

(Laughter)

(צחוק)

Susan Blackmore: Someone says no, very loudly, from over there.

ס"ב: מישהו שם אמר "לא" בקול רם מאד.

Well, I say yes, and if there is, I give the prize to Darwin.

ואני אומרת שכן. ואם יש רעיון כזה, אני נותנת את הפרס לדרווין.

Why?

ומדוע?

Because the idea was so simple,

כי הרעיון היה כה פשוט,

and yet it explains all design in the universe.

ועם זאת הוא מסביר את כל התכנון ביקום.

I would say not just biological design,

ואני טוענת שלא רק את התכנון הביולוגי,

but all of the design that we think of as human design.

אלא את כל התכנון שנחשב בעינינו לתכנון אנושי.

It's all just the same thing happening.

אותו הדבר בדיוק חוזר ומתרחש שוב ושוב.

What did Darwin say?

מה אמר דרווין?

I know you know the idea, natural selection,

אני יודעת שאתם מכירים את רעיון הברירה הטבעית,

but let me just paraphrase "The Origin of Species," 1859,

אך הבה ואסכם את "מוצא המינים", 1859,

in a few sentences.

בכמה משפטים.

What Darwin said was something like this:

מה שדרווין אמר היה משהו כזה:

if you have creatures that vary, and that can't be doubted --

"אם יש יצורים שעוברים שינויים, ובכך אין ספק -

I've been to the Galapagos, and I've measured the size of the beaks

"ביקרתי באיי גאלאפגוס ומדדתי את גדלי המקורים

and the size of the turtle shells and so on, and so on.

"ואת גדלי שריוני הצבים וכו' וכו'..."

And 100 pages later.

ואחרי 100 עמודים -

(Laughter)

(צחוק)

And if there is a struggle for life,

"...ואם יש מלחמת קיום,

such that nearly all of these creatures die --

"שבה מתים כמעט כל היצורים האלה --

and this can't be doubted, I've read Malthus

"ובכך אין ספק. קראתי את מאלתוס

and I've calculated how long it would take for elephants

"וחישבתי כמה זמן היה נחוץ לפילים

to cover the whole world if they bred unrestricted, and so on and so on.

"להתפשט בכל העולם אילו התרבו ללא הגבלה, וכו' וכו'..."

And another 100 pages later.

ואחרי עוד 100 עמודים,

And if the very few that survive pass onto their offspring

"...ואם הקומץ ששרדו מעבירים לצאצאיהם

whatever it was that helped them survive,

"את מה שסייע להם לשרוד,

then those offspring must be better adapted

"הרי שאותם צאצאים מן הסתם מותאמים טוב יותר

to the circumstances in which all this happened

"לנסיבות שבהן התרחש כל זה

than their parents were.

"מאשר הוריהם."

You see the idea?

אתם מזהים את הרעיון? אם, אם, אם - אז.

If, if, if, then.

He had no concept of the idea of an algorithm,

לא היה לו מושג מהו אלגוריתם.

but that's what he described in that book,

אך זה מה שהוא תיאר באותו ספר,

and this is what we now know as the evolutionary algorithm.

וזה מה שמוכר לנו כיום כאלגוריתם האבולוציוני.

The principle is you just need those three things --

[האלגוריתם האבולוציוני]

העקרון הוא שנחוצים רק שלושה דברים אלה:

variation, selection and heredity.

גיוון, ברירה ותורשה.

And as Dan Dennett puts it, if you have those,

ובניסוחו של דן דנט, אם הם קיימים,

then you must get evolution.

"אתם מוכרחים לקבל אבולוציה"

Or design out of chaos, without the aid of mind.

או "תכנון שנובע מתוהו, ללא סיוע של מוח כלשהו."

There's one word I love on that slide.

יש בשקופית זו מילה אחת שאהובה עלי. מה היא, לדעתכם?

What do you think my favorite word is?

Audience: Chaos.

SB: Chaos? No. What? Mind? No.

תוהו? לא. מה? מוח? לא.

Audience: Without.

קהל: בלי. ס"ב: לא, לא "בלי".

SB: No, not without.

(Laughter)

(צחוק)

You try them all in order: Mmm...?

ניסיתם את כולם לפי הסדר, כן?

Audience: Must.

קהל: מוכרחים.

SB: Must, at must. Must, must.

ס"ב: מוכרחים. מוכרחים. מוכרחים.

This is what makes it so amazing.

זה מה שעושה זאת מדהים כל כך.

You don't need a designer,

אין צורך במתכנן, תכנית, חזון לעתיד או כל דבר אחר.

or a plan, or foresight, or anything else.

If there's something that is copied with variation

אם יש משהו שמועתק תוך התגוונות וברירה,

and it's selected, then you must get design appearing out of nowhere.

אתם מוכרחים לקבל תכנון שמופיע יש מאין.

You can't stop it.

אי-אפשר למנוע זאת.

Must is my favorite word there.

"מוכרחים" היא המילה האהובה עלי כאן.

Now, what's this to do with memes?

אבל מה הקשר לממים?

Well, the principle here applies to anything

ובכן, העקרון הזה יפה לכל דבר שמועתק תוך התגוונות וברירה.

that is copied with variation and selection.

We're so used to thinking in terms of biology,

אנו כה רגילים לחשוב במונחים של ביולוגיה,

we think about genes this way.

אנו חושבים כך על הגנים.

Darwin didn't, of course; he didn't know about genes.

אך לא דרווין, כמובן. הוא לא ידע על הגנים.

He talked mostly about animals and plants,

הוא דיבר בעיקר על חיות וצמחים,

but also about languages evolving and becoming extinct.

אך גם על שפות שמתפתחות ונכחדות.

But the principle of Universal Darwinism

אך עקרון הדרוויניזם האוניברסלי

is that any information that is varied and selected

אומר שכל מידע שמתגוון ונברר

will produce design.

עתיד להפיק תכנון.

And this is what Richard Dawkins was on about

ועל זה עלה ריצ'רד דוקינס

in his 1976 bestseller, "The Selfish Gene."

ברב-המכר שלו מ-1976, "הגן האנוכי".

The information that is copied, he called the replicator.

למידע המועתק הוא קרא "משכפל".

It selfishly copies.

ההעתקה היא אנוכית:

Not meaning it kind of sits around inside cells going, "I want to get copied."

לא במובן שהמידע יושב בתא ואומר, "אני רוצה להיות מועתק";

But that it will get copied if it can,

אלא: הוא יועתק אם יתאפשר לו,

regardless of the consequences.

ללא קשר לתוצאות.

It doesn't care about the consequences because it can't,

לא אכפת לו מהתוצאות כי לא יכול להיות לו איכפת,

because it's just information being copied.

כי מה שמועתק הוא רק מידע.

And he wanted to get away

ודוקינס שאף להתרחק

from everybody thinking all the time about genes,

מהחשיבה הרווחת על גנים,

and so he said, "Is there another replicator out there on the planet?"

ולכן הוא שאל, "האם יש עוד משכפלים בעולמנו?"

Ah, yes, there is.

ואכן, יש ויש.

Look around you -- here will do, in this room.

הביטו סביב, כאן באולם זה.

All around us, still clumsily drifting about

על כל סביבותינו, כשהוא עודנו נסחף בגמלוניות

in its primeval soup of culture, is another replicator.

במרק הקדום של התרבות, קיים משכפל נוסף.

Information that we copy from person to person, by imitation,

המידע שאנו מעתיקים מאדם לאדם דרך חיקוי,

by language, by talking, by telling stories,

דרך השפה, בדיבור, בסיפורים,

by wearing clothes, by doing things.

בבגדים שאנו לובשים, במעשינו.

This is information copied with variation and selection.

זהו מידע המועתק תוך התגוונות וברירה.

This is design process going on.

זהו תהליך תכנוני בעיצומו.

He wanted a name for the new replicator.

הוא חיפש שם למשכפל החדש הזה.

So, he took the Greek word "mimeme," which means that which is imitated.

והוא שאל את המילה היוונית "מימם", שמשמעותה: 'זה שזוכה לחיקוי'.

Remember that, that's the core definition:

זיכרו זאת, זוהי ההגדרה המרכזית,

that which is imitated.

"זה שזוכה לחיקוי".

And abbreviated it to meme, just because it sounds good

והוא קיצר אותה ל"מם", רק מפני שזה נשמע טוב

and made a good meme, an effective spreading meme.

וזה יצר מם טוב, מם שמתפשט ביעילות.

So that's how the idea came about.

כך נוצר הרעיון.

It's important to stick with that definition.

חשוב להיצמד להגדרה זו.

The whole science of memetics is much maligned,

כל מדע הממטיקה זוכה לקיתונות של בוז,

much misunderstood, much feared.

מרבים לא להבינו ולחשוש ממנו.

But a lot of these problems can be avoided

אבל ניתן להימנע מרבות מהבעיות האלה

by remembering the definition.

אם זוכרים את ההגדרה.

A meme is not equivalent to an idea.

מם איננו שקול לרעיון.

It's not an idea. It's not equivalent to anything else, really.

הוא אינו רעיון. הוא אינו שקול לשום דבר אחר, בעצם.

Stick with the definition.

היצמדו להגדרה:

It's that which is imitated,

"זה שזוכה לחיקוי",

or information which is copied from person to person.

מידע המועתק מאדם לאדם.

So, let's see some memes.

אז בואו נבחן כמה ממים.

Well, you sir, you've got those glasses hung around your neck

אתה, אדוני, עם המשקפיים התלויות סביב צווארך

in that particularly fetching way.

בדרך שובת-לב במיוחד.

I wonder whether you invented that idea for yourself,

אני תוהה אם המצאת רעיון זה בעצמך,

or copied it from someone else?

או העתקת אותו ממישהו אחר?

If you copied it from someone else, it's a meme.

אם העתקת אותו ממישהו אחר, זהו מם.

And what about, oh, I can't see any interesting memes here.

ומה בדבר -- איני רואה כאן ממים מעניינים.

All right everyone, who's got some interesting memes for me?

אוקיי חבר'ה, למי יש איזה מם מעניין עבורי?

Oh, well, your earrings,

אה כן, העגילים שלך,

I don't suppose you invented the idea of earrings.

אני מניחה שלא את המצאת את רעיון העגילים.

You probably went out and bought them.

סביר שיצאת וקנית אותם.

There are plenty more in the shops.

יש עוד הרבה כאלה בחנויות.

That's something that's passed on from person to person.

זהו משהו שעובר מאדם לאדם.

All the stories that we're telling -- well, of course,

כל הסיפורים שאנחנו מספרים, וכמובן,

TED is a great meme-fest, masses of memes.

TED הוא חגיגת ממים, מם מסיבי.

The way to think about memes, though,

אך הדרך לחשוב על ממים היא לשאול מדוע הם מתפשטים.

is to think, why do they spread?

They're selfish information, they will get copied, if they can.

מדובר במידע אנוכי, והם יועתקו במידה ויוכלו.

But some of them will be copied because they're good,

אך ממים מסוימים יועתקו מפני שהם טובים,

or true, or useful, or beautiful.

או נכונים, או מועילים, או יפים.

Some of them will be copied even though they're not.

חלקם יועתקו אפילו שאינם כאלה.

Some, it's quite hard to tell why.

וחלקם - קשה מאד לומר מדוע.

There's one particular curious meme which I rather enjoy.

יש מם מסוים אחד שאני די נהנית ממנו,

And I'm glad to say, as I expected, I found it when I came here,

ואני שמחה לומר שכפי שציפיתי, גיליתי אותו כשבאתי הנה

and I'm sure all of you found it, too.

ואני בטוחה שגם אתם גיליתם אותו.

You go to your nice, posh, international hotel somewhere,

אתם הולכים לאיזה מלון בינלאומי מפואר,

and you come in and you put down your clothes

אתם נכנסים ומסירים את בגדיכם,

and you go to the bathroom, and what do you see?

ונכנסים למקלחת, ומה אתם רואים?

Audience: Bathroom soap.

SB: Pardon?

סליחה?

Audience: Soap.

SB: Soap, yeah. What else do you see?

סבון. נכון. מה עוד אתם רואים?

Audience: (Inaudible)

SB: Mmm mmm.

מממ.

Audience: Sink, toilet!

קהל: כיור, אסלה!

SB: Sink, toilet, yes, these are all memes, they're all memes,

ס"ב: כיור, אסלה, כן. כל אלה ממים. כולם ממים

but they're sort of useful ones, and then there's this one.

וכולם שימושיים, אך ישנו גם המם הזה.

(Laughter)

(צחוק)

What is this one doing?

מהו המם הזה?

(Laughter)

(צחוק)

This has spread all over the world.

זה נפוץ בכל העולם.

It's not surprising that you all found it

לא מפתיע שכולכם מצאתם אותו

when you arrived in your bathrooms here.

כשנכנסתם לחדרי הרחצה שלכם כאן.

But I took this photograph in a toilet at the back of a tent

אך את זה אני צילמתי בשירותים בקצהו של אוהל,

במחנה האקולוגי שבג'ונגל של אסאם.

in the eco-camp in the jungle in Assam.

(Laughter)

(צחוק)

Who folded that thing up there, and why?

מי קיפל זאת שם ומדוע?

(Laughter)

(צחוק)

Some people get carried away.

יש אנשים שנסחפים.

(Laughter)

(צחוק)

Other people are just lazy and make mistakes.

אחרים סתם מתעצלים ועושים טעויות.

Some hotels exploit the opportunity to put even more memes

יש מלונות שמחדירים בהזדמנות זו עוד ממים

with a little sticker.

בעזרת מדבקה קטנה.

(Laughter)

(צחוק)

What is this all about?

מה העניין פה?

I suppose it's there to tell you that somebody's

אני מניחה שזה בא להודיע לכם שמישהו

cleaned the place, and it's all lovely.

ניקה את המקום והכל מאד נחמד.

And you know, actually, all it tells you is that another person

ובעצם זה אומר לכם שייתכן שמישהו אחר

has potentially spread germs from place to place.

העביר חיידקים ממקום למקום.

(Laughter)

(צחוק)

So, think of it this way.

אז תחשבו על זה כך.

Imagine a world full of brains

תארו לעצמכם עולם מלא מוחות

and far more memes than can possibly find homes.

ובו הרבה יותר ממים מכפי שיוכלו למצוא לעצמם בית.

The memes are all trying to get copied --

כל הממים מנסים להיות מועתקים,

trying, in inverted commas -- i.e.,

"מנסים", כלומר,

that's the shorthand for, if they can get copied, they will.

קיצור של: אם יוכלו להיות מועתקים, יעשו זאת.

They're using you and me as their propagating, copying machinery,

הם משתמשים בכם ובי כבציוד ההעתקה וההפצה,

and we are the meme machines.

ואנחנו מכונות הממים.

Now, why is this important?

ומדוע זה חשוב?

Why is this useful, or what does it tell us?

מדוע זה שימושי ומה זה אומר לנו?

It gives us a completely new view of human origins

זה נותן לנו מבט חדש לגמרי על מקורות האדם

and what it means to be human,

ומה משמעות היות אנושי.

all conventional theories of cultural evolution,

כל התיאוריות הרגילות על התפתחות התרבות,

of the origin of humans,

על מקור האדם,

and what makes us so different from other species.

ועל מה שכל-כך מבדיל אותנו ממינים אחרים.

כל שאר תיאוריות המוח הגדול, השפה והשימוש בכלים

All other theories explaining the big brain, and language, and tool use

and all these things that make us unique,

וכל יתר הדברים שמייחדים אותנו,

are based upon genes.

מבוססות על תפישת הגנים.

Language must have been useful for the genes.

השפה ודאי הועילה מאד לגנים.

Tool use must have enhanced our survival, mating and so on.

השימוש בכלים ודאי תרם להישרדותנו, למציאת בני זוג וכו'

It always comes back, as Richard Dawkins complained

הכל חוזר --

כפי שהתלונן ריצ'רד דוקינס לפני זמן כה רב --

all that long time ago, it always comes back to genes.

הכל תמיד חוזר לגנים.

The point of memetics is to say, "Oh no, it doesn't."

ואילו הממטיקה טוענת, שלא, זה לא נכון.

There are two replicators now on this planet.

כיום יש בעולמנו שני משכפלים.

From the moment that our ancestors,

מהרגע בו אבותינו,

perhaps two and a half million years ago or so,

לפני כ-2.5 מליון שנה,

began imitating, there was a new copying process.

החלו לחקות, החל תהליך העתקה חדש.

Copying with variation and selection.

העתקה עם התגוונות וברירה.

A new replicator was let loose, and it could never be --

שוחרר משכפל חדש,

ולא ייתכן -- כבר מן ההתחלה, לא ייתכן

right from the start -- it could never be

that human beings who let loose this new creature,

שבני האדם, שהוציאו לחופשי יצור חדש זה,

could just copy the useful, beautiful, true things,

יכלו להעתיק רק את מה שמועיל, יפה ונכון,

and not copy the other things.

ולא את כל יתר הדברים.

While their brains were having an advantage from being able to copy --

בעוד שלמוחותיהם היה היתרון הודות ליכולת ההעתקה --

lighting fires, keeping fires going, new techniques of hunting,

להדליק אש, לשמור עליה, טכניקות ציד חדשות, דברים כאלה --

these kinds of things --

באופן בלתי-נמנע הם העתיקו גם את תחיבת הנוצות לשיער

inevitably they were also copying putting feathers in their hair,

או את לבישתם של בגדים משונים, או את צביעת הפנים,

or wearing strange clothes, or painting their faces,

or whatever.

כל דבר שהוא.

So, you get an arms race between the genes

מתקבל מירוץ חימוש בין הגנים,

which are trying to get the humans to have small economical brains

שמשתדלים שלאדם יהיה מוח קטן וחסכוני

and not waste their time copying all this stuff,

ושלא יבזבז את זמנו בהעתקת כל השטויות האלה,

and the memes themselves, like the sounds that people made and copied --

לבין הממים עצמם, כמו הקולות שאנשים השמיעו והעתיקו --

in other words, what turned out to be language --

כלומר, מה שהפך להיות השפה --

competing to get the brains to get bigger and bigger.

שמתחרים על הגדלת המוחות עוד ועוד.

So, the big brain, on this theory, is driven by the memes.

כך שלפי תיאוריה זו המוח הגדול מונע ע"י הממים.

This is why, in "The Meme Machine," I called it memetic drive.

ולכן, ב"מכונת הממים", אני מכנה זאת 'מנוע ממטי',

As the memes evolve, as they inevitably must,

עם התפתחות הממים הבלתי-נמנעת,

they drive a bigger brain that is better at copying the memes

הם דוחפים למוח גדול יותר שייטיב להעתיק את הממים

that are doing the driving.

שדוחפים לכך.

This is why we've ended up with such peculiar brains,

וזו הסיבה שיש לנו מוחות משונים כאלה,

that we like religion, and music, and art.

ואנו אוהבים דת, מוסיקה ואמנות.

Language is a parasite that we've adapted to,

השפה הינה טפיל שאליו הסתגלנו,

not something that was there originally for our genes,

ולא משהו שהתקיים במקור לטובת הגנים שלנו, לפי השקפה זו.

on this view.

And like most parasites, it can begin dangerous,

וכמו רוב הטפילים, היא עלולה להיות בהתחלה מסוכנת,

but then it coevolves and adapts,

אך אז היא מתפתחת ומסתגלת במקביל,

and we end up with a symbiotic relationship

ובסופו של דבר יש לנו מערכת-יחסים סימביוטית

with this new parasite.

עם הטפיל החדש הזה.

And so, from our perspective,

כך שמנקודת מבטנו איננו מבינים שכך זה החל.

we don't realize that that's how it began.

So, this is a view of what humans are.

כך שזוהי השקפה על מהו אנושי.

All other species on this planet are gene machines only,

כל שאר המינים בעולם הם מכונות גנים בלבד,

they don't imitate at all well, hardly at all.

הם לא מחקים היטב, כמעט ולא.

We alone are gene machines and meme machines as well.

רק אנחנו הננו מכונות גנים וגם מכונות ממים.

The memes took a gene machine and turned it into a meme machine.

הממים לקחו מכונת גנים והפכו אותה למכונת ממים.

But that's not all.

אך זה לא הכל.

We have a new kind of memes now.

כעת יש לנו ממים מסוג חדש.

I've been wondering for a long time,

תהיתי במשך זמן רב,

since I've been thinking about memes a lot,

מפני שהרביתי לחשוב על ממים,

is there a difference between the memes that we copy --

האם יש הבדל בין הממים שאנו מעתיקים --

the words we speak to each other,

המלים שאנו אומרים זה לזה,

the gestures we copy, the human things --

המחוות שאנו מעתיקים, הדברים האנושיים -

and all these technological things around us?

לבין כל הדברים הטכנולוגיים האלה שמסביבנו?

I have always, until now, called them all memes,

עד כה תמיד כיניתי את כולם "ממים",

but I do honestly think now

אך כעת אני באמת חושבת

we need a new word for technological memes.

שאנו זקוקים למילה עבור ממים טכנולוגיים.

Let's call them techno-memes or temes.

הבה נכנה אותם "טכנו-ממים" או "טמים".

Because the processes are getting different.

כי התהליכים נעשים שונים.

התחלנו, לפני כ-5,000 שנה, עם הכתיבה.

We began, perhaps 5,000 years ago, with writing.

We put the storage of memes out there on a clay tablet,

הפצנו את איחסון הממים מעל גבי לוחות חימר,

but in order to get true temes and true teme machines,

אך טמים אמיתיים ומכונות טמים אמיתיות,

you need to get the variation, the selection and the copying,

מחייבים שהגיוון, הברירה וההעתקה,

all done outside of humans.

ייעשו כולם מחוץ לבני האדם.

And we're getting there.

ואנו מתקרבים לכך.

We're at this extraordinary point where we're nearly there,

אנו מצויים בשלב המופלא, שכמעט הגענו לכך

that there are machines like that.

שיש מכונות כאלה.

And indeed, in the short time I've already been at TED,

ולמעשה, בשהות הקצרה שלי ב-TED,

I see we're even closer than I thought we were before.

ראיתי שאנו קרובים לכך יותר מכפי שחשבתי.

So actually, now the temes are forcing our brains

כך שבעצם, עכשיו הטמים כופים על מוחותינו

to become more like teme machines.

להפוך יותר ויותר למכונות טמים.

Our children are growing up very quickly learning to read,

ילדינו לומדים מהר יותר לקרוא,

learning to use machinery.

לומדים להשתמש במכונות.

We're going to have all kinds of implants,

יהיו לנו כל מיני שתלים,

drugs that force us to stay awake all the time.

סמים שיאלצו אותנו להישאר ערים כל הזמן.

We'll think we're choosing these things,

אנו נחשוב שאנו בוחרים את כל אלה,

but the temes are making us do it.

אך הטמים הם שגורמים לנו לעשות זאת.

So, we're at this cusp now

וכעת אנו עומדים על הסף הזה,

of having a third replicator on our planet.

שיהיה לנו משכפל שלישי בעולמנו.

Now, what about what else is going on out there in the universe?

ומה עם כל מה שקורה אי-שם ביקום?

Is there anyone else out there?

האם יש שם עוד מישהו?

People have been asking this question for a long time.

אנשים שואלים שאלה זו מזה זמן רב.

We've been asking it here at TED already.

כבר שאלנו אותה כאן ב-TED.

In 1961, Frank Drake made his famous equation,

ב-1961 הציג פרנק דרייק את המשוואה הידועה שלו,

but I think he concentrated on the wrong things.

אך לדעתי הוא התרכז בדברים הלא-נכונים.

It's been very productive, that equation.

זו היתה משוואה מאד פוריה.

He wanted to estimate N,

הוא ביקש להעריך את n,

the number of communicative civilizations out there in our galaxy,

מספר התרבויות המסוגלות לתקשורת בגלקסיה שלנו.

and he included in there the rate of star formation,

והוא כלל בה את קצב היווצרות הכוכבים,

the rate of planets, but crucially, intelligence.

וכוכבי הלכת, אך בעיקר את קצב התפתחות התבונה.

I think that's the wrong way to think about it.

לדעתי זו דרך שגויה לחשוב על כך.

Intelligence appears all over the place, in all kinds of guises.

התבונה מופיעה בכל מקום ובכל מיני צורות.

Human intelligence is only one kind of a thing.

התבונה האנושית היא רק סוג אחד שלה.

But what's really important is the replicators you have

אך מה שבאמת חשוב הוא מהם המשכפלים

and the levels of replicators, one feeding on the one before.

ורמות המשכפלים, כשכל אחת ניזונה מזו שקדמה לה.

So, I would suggest that we don't think intelligence,

לכן אני מציעה שלא נחשוב על תבונה,

we think replicators.

אלא על משכפלים.

And on that basis, I've suggested a different kind of equation.

ועל סמך זה הייתי מציעה משוואה מסוג שונה.

A very simple equation.

משוואה פשוטה מאד.

N, the same thing,

n תייצג את אותו הדבר,

the number of communicative civilizations out there

מספר התרבויות המסוגלות לתקשורת,

[that] we might expect in our galaxy.

שניתן לצפות שיהיו בגלקסיה שלנו.

Just start with the number of planets there are in our galaxy.

פשוט להתחיל במספר כוכבי הלכת שבגלקסיה שלנו.

The fraction of those which get a first replicator.

חלקיק מאלו, שמגיע למשכפל ראשון.

The fraction of those that get the second replicator.

חלקיק מאלו, שמגיע למשכפל השני.

The fraction of those that get the third replicator.

חלקיק מאלו, שמגיע למשכפל השלישי.

Because it's only the third replicator that's going to reach out --

כי רק המשכפל השלישי הוא שייצור מגע --

sending information, sending probes, getting out there,

שישלח מידע, ישגר גשושים וייצור קשר,

and communicating with anywhere else.

ויתקשר עם כל היתר.

OK, so if we take that equation,

אז אם נסכים למשוואה זו,

why haven't we heard from anybody out there?

מדוע לא שמענו משהו ממישהו אי-שם בחוץ?

Because every step is dangerous.

מפני שכל שלב הוא מסוכן.

Getting a new replicator is dangerous.

ההגעה למשכפל חדש מסוכנת.

You can pull through, we have pulled through,

אפשר לעבור את זה, אנו עברנו את זה,

but it's dangerous.

אבל זה מסוכן.

Take the first step, as soon as life appeared on this earth.

למשל, השלב הראשון. מיד כשהופיעו החיים בעולמנו.

We may take the Gaian view.

אם ניקח את ההשקפה הגאיאנית.

I loved Peter Ward's talk yesterday -- it's not Gaian all the time.

נהניתי אתמול מהרצאתו של פטר וורד. לא הכל גאיאני.

Actually, life forms produce things that kill themselves.

למעשה, צורות החיים יוצרות דברים שמשמידים את עצמם.

Well, we did pull through on this planet.

אז בעולמנו הצלחנו לעבור את זה.

But then, a long time later, billions of years later,

אבל זמן רב אח"כ, מיליארדי שנים אח"כ,

we got the second replicator, the memes.

הגענו למשכפל השני, הממים.

That was dangerous, all right.

זה היה בהחלט מסוכן.

Think of the big brain.

חישבו על המוח הגדול.

How many mothers do we have here?

כמה אימהות יש לנו בקהל?

You know all about big brains.

אתן מכירות היטב את עניין המוח הגדול:

They are dangerous to give birth to,

מסוכן ללדת אותו.

are agonizing to give birth to.

מייסר ללדת אותו.

(Laughter)

(צחוק)

My cat gave birth to four kittens, purring all the time.

החתולה שלי המליטה 4 גורים וגירגרה כל הזמן.

Ah, mm -- slightly different.

אצלנו זה שונה במקצת...

(Laughter)

(צחוק)

But not only is it painful, it kills lots of babies,

ולא רק שזה כואב, זה גם ממית הרבה תינוקות,

it kills lots of mothers,

והרבה אימהות,

and it's very expensive to produce.

וזה גם תהליך-ייצור יקר מאד.

The genes are forced into producing all this myelin,

הגנים נאלצים לייצר את כל המיאלין הזה,

all the fat to myelinate the brain.

כל השומן שעוטף את המוח.

Do you know, sitting here,

האם אתם יודעים שבעודכם יושבים כאן,

your brain is using about 20 percent of your body's energy output

מוחכם מנצל כ-20% מתפוקת האנרגיה של גופכם

for two percent of your body weight?

ב-2% ממשקל גופכם?

It's a really expensive organ to run.

זהו באמת איבר שמאד יקר להפעילו.

Why? Because it's producing the memes.

ומדוע? מפני שהוא מייצר את הממים.

Now, it could have killed us off. It could have killed us off,

וזה היה יכול לחסל אותנו,

and maybe it nearly did, but you see, we don't know.

ואולי זה כמעט קרה. אבל איננו יודעים זאת.

But maybe it nearly did.

אך אולי זה כמעט קרה.

Has it been tried before?

האם זה נוסה לפני כן?

What about all those other species?

מה עם כל יתר המינים?

Louise Leakey talked yesterday

לואיס ליקי הירצה אתמול

about how we're the only one in this branch left.

על כך שאנו היחידים שנותרו בענף האבולוציוני שלנו.

What happened to the others?

מה קרה לכל השאר?

Could it be that this experiment in imitation,

הייתכן שניסוי זה בחיקוי,

this experiment in a second replicator,

ניסוי זה בהפעלת משכפל שני,

is dangerous enough to kill people off?

מסוכן דיו לחסל בני-אדם?

Well, we did pull through, and we adapted.

ובכן, שרדנו זאת, והסתגלנו.

But now, we're hitting, as I've just described,

אך כעת אנו מגיעים, כפי שזה עתה תיארתי,

we're hitting the third replicator point.

לשלב המשכפל השלישי.

And this is even more dangerous --

וזה עוד יותר מסוכן --

well, it's dangerous again.

טוב, זה שוב מסוכן.

Why? Because the temes are selfish replicators

ומדוע? כי הטמים הם משכפלים אנוכיים

and they don't care about us, or our planet, or anything else.

ולא אכפת להם מאיתנו, מעולמנו או מכל דבר אחר.

They're just information, why would they?

הם מידע בלבד. למה שיהיה להם אכפת?

הם מנצלים אותנו כדי למצות את משאבי העולם

They are using us to suck up the planet's resources

to produce more computers,

על מנת לייצר עוד מחשבים,

and more of all these amazing things we're hearing about here at TED.

ועוד מהדברים המדהימים שאנו שומעים עליהם ב-TED.

Don't think, "Oh, we created the Internet for our own benefit."

אל תחשבו, "אנו יצרנו את האינטרנט לתועלתנו."

That's how it seems to us.

זה רק נראה לנו כך.

Think, temes spreading because they must.

חישבו על טמים שמתפשטים מפני שהם מוכרחים.

We are the old machines.

אנו הננו המכונות הישנות.

Now, are we going to pull through?

האם נשרוד את זה?

What's going to happen?

מה עתיד להתרחש?

What does it mean to pull through?

מה משמעות "לשרוד את זה"?

Well, there are kind of two ways of pulling through.

יש שתי דרכים לשרוד את זה.

One that is obviously happening all around us now,

אחת שמתרחשת כעת בבירור בכל מקום,

is that the temes turn us into teme machines,

והיא שהטמים הופכים אותנו למכונות טמים,

with these implants, with the drugs,

עם השתלים האלה, עם הסמים,

with us merging with the technology.

עם התמזגותנו עם הטכנולוגיה.

And why would they do that?

ולמה להם לעשות זאת?

Because we are self-replicating.

מפני שאנו משכפלים את עצמנו.

We have babies.

אנו יולדים.

We make new ones, and so it's convenient to piggyback on us,

אנו מייצרים אנשים חדשים, כך שנוח לתפוס עלינו טרמפ,

because we're not yet at the stage on this planet

כי בכוכב הלכת הזה טרם הגענו לשלב

where the other option is viable.

שבו האפשרות השניה מעשית.

Although it's closer, I heard this morning,

למרות שזה קרוב, כך שמעתי הבוקר,

it's closer than I thought it was.

זה קרוב מכפי שחשבתי.

Where the teme machines themselves will replicate themselves.

כשמכונות הטמים הן שישכפלו את עצמן.

That way, it wouldn't matter if the planet's climate

ואז לא ישנה אם האקלים של כוכב הלכת

was utterly destabilized,

ייצא לגמרי מאיזון,

and it was no longer possible for humans to live here.

ולא יתאפשרו כאן החיים האנושיים.

Because those teme machines, they wouldn't need --

כי מכונות הטמים האלה לא יזדקקו -

they're not squishy, wet, oxygen-breathing,

הן אינן יצורים רכים, לחים, נושמי-חמצן הזקוקים לחום.

warmth-requiring creatures.

They could carry on without us.

הן תוכלנה להמשיך בלעדינו.

So, those are the two possibilities.

אז אלה הן שתי האפשרויות.

The second, I don't think we're that close.

איני חושבת שאנו קרובים כל כך לאפשרות השניה.

It's coming, but we're not there yet.

זה מתקרב, אך טרם הגענו לכך.

The first, it's coming too.

גם הראשונה קרובה.

But the damage that is already being done

אך הנזק שנגרם כבר עתה לכוכב הלכת

to the planet is showing us how dangerous the third point is,

מראה כמה השלב השלישי מסוכן,

that third danger point, getting a third replicator.

שלב הסכנה השלישי הזה, ההגעה למשכפל שלישי.

And will we get through this third danger point,

האם אנו עתידים לשרוד את שלב הסכנה השלישי,

like we got through the second and like we got through the first?

כמו ששרדנו את השני ואת הראשון?

Maybe we will, maybe we won't.

אולי כן, ואולי לא.

I have no idea.

אין לי מושג.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

כריס אנדרסון: זו היתה הרצאה מדהימה.

Chris Anderson: That was an incredible talk.

SB: Thank you. I scared myself.

סוזן בלקמור: תודה לך. הבהלתי את עצמי.

CA: (Laughter)