Isaac Mizrahi: Fashion, passion, and about a million other

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

I have, like, a thing about sleeping.

יש לי בעיה עם השינה.

I don't sleep that much,

איני ישן הרבה,

and I've come to this thing about, like, not sleeping much

והגעתי למסקנה שלא לישון הרבה,

as being a great virtue,

after years of kind of battling it

זה דבר רב ערך,

as being a terrible detriment or something.

אחרי שנים שנלחמתי בכך, כאילו שזה רע.

And now I really like sort of sitting up.

וכיום אני נהנה להישאר ער.

You know, but for years, I've been sitting up,

אבל אני נשאר ער כבר שנים,

and I think my creativity is greatly motivated

ולדעתי היצירתיות שלי מונעת מאד מנדודי שינה אלה.

by this kind of insomnia.

I lie awake. I think thoughts. I walk aimlessly sometimes.

אני שוכב ער, אני חושב מחשבות, מהלך ללא מטרה.

I used to walk more at night.

פעם הייתי הולך הרבה יותר בלילות.

I walk during the day, and I follow people who I think look interesting.

במשך היום אני עוקב אחרי אנשים שנראים לי מעניינים.

(Laughter)

[צחוק]

And sometimes -- actually, once it was on "Page Six" in the "Post"

ולפעמים...בעצם כתבו על זה בעמוד 6 של ה'פוסט',

that I was cruising this guy, like, sort of, whatever,

שנצמדתי לאיזה בחור אחד...כאילו...לא משנה,

but I was actually just following because he had these great shoes on --

אבל בעצם רק עקבתי אחריו כי היו לו נעליים נהדרות.

(Laughter)

אז עקבתי אחריו,

so I was following this guy.

And I took a picture of his shoes,

וצילמתי את הנעליים.

and we thanked each other and just went on our way.

והודינו זה לזה ונפרדנו לשלום.

אבל אני עושה זאת כל הזמן.

But I do that all the time.

ובעצם אני חושב שרוב רעיונות העיצוב שלי

As a matter of fact, I think a lot of my design ideas

come from mistakes and tricks of the eye.

באים מטעויות ותעתועי-ראיה.

Because I feel like, you know, there are so many images out there,

כי נראה לי שיש כל כך הרבה מה לראות.

so many clothes out there.

וכל כך הרבה בגדים.

And the only ones that look interesting to me

והיחידים שמעניינים בעיני

are the ones that look slightly mistaken, of course,

הם אלה שנראים קצת מוטעים, כמובן,

or very, very surprising.

או מאד מאד מפתיעים.

And often, I'm driving in a taxi,

וקורה הרבה שאני נוסע במונית

and I see a hole in a shirt or something that looks very interesting

ואני רואה חור באיזו חולצה, או משהו

שנראה מאד מעניין או יפה או תפקודי

or pretty or functional

in some way that I'd never seen happen before.

באופן שטרם ראיתי.

And so I'd make the car stop, and I'd get out of the car and walk

אז אני עוצר את המונית, ויוצא והולך ברגל,

and see that, in fact, there wasn't a hole,

ורואה שבעצם זה לא חור, אלא תעתוע-ראיה.

but it was a trick of my eye; it was a shadow, you know.

או צל.

Or if there was a hole, I'd think like, "Oh, damn.

ואם זה באמת חור אני חושב, לעזאזל,

Actually, someone thought of that thought already.

מישהו כבר חשב על זה.

מישהו עשה כבר את הטעות הזו, ואני כבר לא יכול לעשותה.

Someone made that mistake already, so I can't do it anymore."

I don't know where inspiration comes from.

אינני יודע מהיכן באה ההשראה.

It does not come, for me, from research.

אצלי היא לא באה ממחקר.

I don't get necessarily inspired by research.

אני לא בהכרח מקבל השראה ממחקר.

As a matter of fact,

למעשה, אחד הדברים הכי כיפיים

one of the most fun things I've ever done in my whole life

שעשיתי אי-פעם בחיי,

was this Christmas season at the Guggenheim in New York.

היה בחג מולד הזה ב-'גוגנהיים' בניו-יורק.

I read "Peter and the Wolf" with this beautiful band from Juilliard,

הקראתי את 'פטר והזאב' עם להקה נהדרת מ'ג'וליארד'.

and I did, like, you know, the narrator, and I read it.

ואני הייתי כאילו הקריין, והקראתי את זה.

And I saw this really smart critic who I love,

ופגשתי את המבקרת החכמה הזו, שאני אוהב,

this woman Joan Acocella, who's a friend of mine.

את האשה הזו, ג'ואן אקוצ'לה, ידידה שלי,

And she came backstage and said,

והיא באה אל אחורי הקלעים ואמרה,

"Oh, Isaac, did you know that -- talk to me about Stalinism

אייזק, ידעת ש... והחלה לדבר על סטליניזם,

and talk to me about, you know, like, the '30s in Russia."

ועל שנות ה-30 ברוסיה,

And I thought, "How do I know about Stalinism?"

ואני אמרתי, מה אני יודע על סטליניזם?

I know about a wolf and a bird,

אני יודע רק על זאב וציפור,

and, you know, he ate the bird,

והוא טרף את הציפור, ובסוף,

and then in the end, you know, you hear the bird squeaking or something.

שומעים את הציפור מצייצת או משהו,

(Laughter)

אז אני לא יודע את כל זה...

So I don't really know that, I don't really --

actually, I do my own kind of research, you know?

למעשה אני עושה מחקר פרטי משלי,

If I'm commissioned to do the costumes for an 18th-century opera

אם עלי לעצב תלבושות לאופרה מהמאה ה-18 או משהו כזה,

or something like that,

I will do a lot of research, because it's interesting,

אני עושה המון מחקר, בגלל שזה מעניין.

not because it's what I'm supposed to do.

לא בגלל שאני צריך.

I'm very, very, very inspired by movies.

אני מקבל המון השראה מסרטים.

The color of movies and the way light makes the colors.

הצבע בסרטים ואיך האור יוצר את הצבעים,

Light from behind the projection or light from the projection

האור מאחורי ההקרנה,

או מתוכה, זה גורם לצבעים להיראות כה בלתי-אפשריים.

makes the colors look so impossible.

Anyway, roll this little clip. I'll just show you.

תקרין את הקליפ, אני אראה לכם.

I sit up at night, and I watch movies,

אני נשאר ער בלילות וצופה בסרטים

and I watch women in movies a lot.

ומתבונן הרבה בנשים שבסרטים.

And I think about, you know, their roles

וחושב על התפקיד שהן ממלאות בחברה,

and about how you have to, like, watch what your daughters look at.

ועל זה שעליכם להשגיח מה בנותיכם רואות.

Because I look at the way women are portrayed all the time,

כי אני מתבונן בדרך בה מוצגות תמיד הנשים.

whether they're kind of glorified in this way,

אם מאדירים אותן,

or whether they're kind of, you know, ironically glorified,

או שמאדירים אותן בצורה אירונית.

or whether they're sort of denigrated or ironically denigrated.

האם כאילו משמיצים אותן, או משמיצים באירוניה.

I go back to color all the time.

אני תמיד חוזר לצבעים.

Color is something that motivates me a lot.

הצבע מאד מניע אותי

נדיר שזה צבע שאני מוצא בטבע,

It's rarely color that I find in nature,

although, you know, juxtaposed next to artificial color,

למרות שבניגוד לצבע מלאכותי

natural color is so beautiful.

צבע טבעי הוא כה יפה.

So that's what I do. I study color a lot.

זה מה שאני עושה. אני חוקר הרבה את הצבע.

But for the most part, I think, like, how can I ever make anything

אבל בעיקר אני חושב איך בכלל אוכל ליצור משהו

that is as beautiful as that image of Natalie Wood?

יפה כמו דמותה של נטלי ווד?

How can I ever make anything as beautiful as Greta Garbo?

איך אוכל ליצור משהו יפה כמו גרטה גרבו?

I mean, that's just not possible. You know?

זה הרי פשוט בלתי-אפשרי.

And so that's what makes me lie awake at night, I guess.

אז כנראה שזה מה שמשאיר אותי ער בלילה.

I'm also like a big --

אני רוצה להראות לכם -

אני הולך הרבה לאסטרולוגים ולקוראים בטארוט.

I go to astrologers and tarot card readers often,

and that's another thing that motivates me a lot.

וגם זה מניע אותי מאד.

אנשים אומרים לי, תעשה ככה. אסטרולוג אמר לי לעשות משהו,

People say, "Do that" -- an astrologer tells me to do something,

so I do it.

אז אני עושה את זה.

(Laughter)

[צחוק]

When I was about 21, an astrologer told me

כשהייתי כבן 21 אמר לי אסטרולוג אחד

that I was going to meet the man of my dreams,

שאפגוש את גבר חלומותי,

and that his name was going to be Eric, right?

וששמו יהיה אריק, בסדר?

So, you know, for years I would go to bars

אז במשך שנים הייתי הולך לבארים

and, sort of, anyone I met whose name was Eric,

וכל מי שפגשתי ושנקרא אריק

I was humping immediately or something.

מיד הייתי מזדיין איתו או משהו.

(Laughter)

[צחוק]

There were times when I was so desperate,

ולפעמים הייתי כה מיואש

שהייתי נכנס וקורא, אריק!

I would just walk into a room and go, "Eric?"

ומי שהסתובב - הייתי טס ישר אליו.

And anybody who would turn around, I would make a beeline for.

[צחוק]

(Laughter)

And I had this really interesting tarot reading a long time ago.

לפני המון זמן היתה לי קריאת טארוט מאד מעניינת.

The last card he pulled, which was representing my destiny,

הקלף האחרון שהוא משך, שייצג את הגורל שלי

was this guy in, like, a straw boater with a cane

היה של בחור עם מגבעת קש ומקל

and, you know, sort of spats and this, you know, a minstrel singer, right?

דמות הזמר הנודד, כן?

I want to show you this clip,

ברצוני להראות לכם סרטון זה, כי אני משתולל בו.

because I do this kind of crazy thing where I do a cabaret act.

אני עושה מופע קברט.

So actually, check this out.

הנה.

Very embarrassing.

מאד מביך.

(Video) (Applause)

Thank you. We'll do anything you ask.

תודה. נעשה כל מה שתבקשו.

שם המופע מבוסס על הסיפור הזה

The name of the show is based on this story that I have to tell you,

about my mother.

שעלי לספר לכם על אימי.

It's sort of an excerpt from a quote of hers.

זה מעין ציטוט מדבריה.

I was dating this guy, right?

יצאתי עם בחור אחד,

And this has to do with being happy, I swear.

- זה קשור לאושר, נשבע לכם -

I was dating this guy, and it was going on for about a year,

יצאתי עם בחור אחד במשך כשנה,

and we were getting serious,

וזה נהיה רציני,

so we decided to invite them all to dinner, our parents.

אז החלטנו להזמין את הורינו לארוחה,

ולעשות היכרות ביניהם.

We introduced them to each other.

אימי קצת לא סבלה את אימו,

My mother was, sort of, very sensitive to his mother,

who, it seemed, was a little bit skeptical

שהיתה קצת ספקנית בקשר לסגנון החיים האלטרנטיבי,

about the whole "alternative lifestyle" thing --

you know, homosexuality.

הומוסקסואליות, כן?

So my mother was a little offended, and turned to her and said,

אז אימי נפגעה קצת, ופנתה אליה ואמרה:

"את צוחקת? יש להם חיים נהדרים ביחד!

"Are you kidding? They have the greatest life together.

They eat out, they see shows ..."

הם הולכים למסעדות, הם רואים הצגות".

They eat out, they see shows.

הם הולכים למסעדות, הם רואים הצגות.

(Laughter)

[צחוק]

That's the name of the show, "They eat out, they --"

זה שם המופע. הם הולכים למסעדות, הם רואים הצגות -

That's on my tombstone when I die:

זה מה שייכתב על המצבה שלי:

"He ate out, he saw shows." Right?

"הוא הלך למסעדות וראה הצגות".

(Laughter)

So in editing these clips,

כשערכתי את הקליפ הזה לא היתה לי התעוזה

I didn't have the audacity to edit a clip of me singing at Joe's Pub.

להכניס קטע שבו אני שר בפאב של ג'ו.

So you'll have to go check it out and come see me or something,

אז תצטרכו לבוא בעצמכם לראותני שר.

because it's mortifying.

כי זה עינוי, ועם זאת...

And yet, it feels --

I don't know how to put this.

אינני יודע איך לומר זאת.

I feel as little comfort as possible is a good thing. You know?

אני חושב שלהרגיש הכי פחות נוח שאפשר זה דבר טוב.

And at least, you know, in my case,

לפחות כך זה מבחינתי.

because if I just do one thing all the time,

כי כשאני עושה כל הזמן אותו דבר,

I don't know, I get very, very bored. I bore very easily.

אני נורא משתעמם. אני משתעמם מהר מאד.

And you know, I don't say that I do everything well.

אני לא אומר שאני עושה הכל טוב,

I just say that I do a lot of things, that's all.

אלא רק שאני עושה המון דברים. זה הכל.

And I kind of try not to look back, you know?

ואני די משתדל לא להביט לאחור.

Except, I guess that's what staying up every night is about --

אולי זה העניין של להישאר ער כל לילה.

like, looking back and thinking, "What a fool you made of yourself."

להביט לאחור ולומר: איך עשית צחוק מעצמך.

You know?

אבל זה בסדר, נכון?

But I guess that's OK. Right?

(Laughter)

Because if you do many things,

כי אם אתה עושה הרבה דברים

you get to feel lousy about everything, and not just one, you know?

אתה זוכה להרגיש חרא בגלל הכל,

ולא רק בגלל דבר אחד.

You don't master feeling lousy about one thing.

אתה לא אדון להרגשה מחורבנת לגבי דבר אחד ויחיד.

Yeah, exactly.

בדיוק.

I will show you this next thing,

אראה לכם את הדבר הבא,

speaking of costumes for operas.

אגב תלבושות לאופרות.

I do work with different choreographers.

אני עובד עם כוראוגרפים שונים.

I work with Twyla Tharp a lot

אני עובד הרבה עם טווילה ת'ארפ,

and I work with Mark Morris a lot,

והרבה עם מרק מוריס,

who is one of my best friends.

שהוא אחד מחברי הטובים.

And I designed three operas with him --

ועיצבתי איתו שלוש אופרות.

the most recent one, "King Arthur."

שהאחרונה שבהן היא "המלך ארתור".

I've been very ingrained in the dance world

עולם המחול טבוע מאד בדמי

since I was a teenager.

מאז נעורי.

I went to a performing arts high school,

למדתי בבית ספר לאומנויות הבמה,

where I was an actor,

ושיחקתי שם.

ורבים מחברי היו רקדני בלט.

and many of my friends were ballet dancers.

Again, I don't know where inspiration comes from.

שוב, אינני יודע מהיכן באה ההשראה.

I don't know where it comes from.

איני יודע מאין היא מגיעה.

I started making puppets when I was a kid.

כשהייתי ילד התחלתי ליצור בובות.

Maybe that's where the whole inspiration thing started from: puppets.

אולי שם החל כל עניין ההשראה, מהבובות.

(Laughter)

ואחר כך היה בית הספר לאמנויות הבמה.

And then performing arts high school.

There I was in high school, meeting dancers and acting.

והנה אני בביה"ס התיכון,

פוגש רקדנים ומשחק.

And somehow, from there, I got interested in design.

ואיכשהו, משם התחלתי להתעניין בעיצוב.

I went to Parsons School of Design,

הלכתי לביה"ס לעיצוב של פרסונס

and then I began my career as a designer.

ואז התחלתי בקריירה שלי כמעצב.

I don't really think of myself as a designer,

אני לא ממש חושב על עצמי כעל מעצב,

and I don't really think of myself necessarily as a fashion designer.

ולא בהכרח כמעצב אופנה.

And frankly, I don't really know what to call myself.

בכנות, איני יודע איך לכנות את עצמי.

אני רואה עצמי כ...אינני יודע בתור מה לחשוב על עצמי.

I think of myself as ...

I don't know what I think of myself as, so ...

אז זהו.

That's just that.

[צחוק]

(Laughter)

But I must say, this whole thing about being slightly bored all the time,

אבל עלי לומר שכל העניין של להיות תמיד קצת משועמם

I think that is a very important thing for a fashion designer.

אני חושב שזה דבר חשוב מאד עבור מעצב אופנה.

You always have to be, like, slightly bored with everything.

אתה צריך תמיד להיות מעט משועמם מהכל.

And if you're not, you have to pretend to be slightly bored with everything.

ואם אינך, עליך להעמיד פנים שאתה קצת משועמם מהכל.

[צחוק]

(Laughter)

But I am really a little bored with everything.

אבל אני באמת קצת משועמם מהכל.

I always say to my partner, Marisa Gardini, who books everything --

אני אומר תמיד לשותפתי מריסה גארדיני, שמטפלת בהזמנות -

books everything and makes everything happen

היא עושה את כל ההזמנות וגורמת להכל לקרות.

and makes all the deals.

והיא עושה את כל העיסקאות.

And I always tell her that I find myself with a lot of time

אני תמיד אומר לה שאני מוצא

שיש לי המון זמן לשחק ברידג' במחשב.

on the computer bridge program.

אני משחק יותר מדי זמן ברידג' במחשב.

Too much time on computer bridge, which is, you know, like, that's --

So, somehow, like, about 10 years ago,

אז איכשהו, לפני כעשר שנים,

I thought that the most unboring place in the world

חשבתי שהמקום הכי לא משעמם בעולם

would be, like, a TV studio, like for a day show,

צריך להיות אולפן טלויזיה,

בזמן צילום תכנית בוקר.

some kind of day talk show,

because it's all of these things that I love

כי אלה כל הדברים שאני אוהב ,מרוכזים במקום אחד.

kind of in one place.

כל מיני דברים, מרוכזים במקום אחד.

And if you ever get bored, you can look at another thing

ואם משהו משעמם אותך אתה יכול להסתכל על משהו אחר,

ולעשות משהו אחר ולדבר עליו, נכון?

and do another thing and talk about it, right?

And so I had this TV show.

אז יש לי את תכנית הטלויזיה הזו.

And that was a very, very, very big part of my process.

וזה היה חלק גדול מאד מהתהליך שעברתי.

Actually, could you roll the clip, please?

בעצם, תוכלו להקרין את הסרטון בבקשה?

This is one of my favorite clips of Rosie O'Donnell.

זה אחד הסרטונים החביבים עלי, עם רוזי אודונל.

(Video) Isaac Mizrahi: We're back on the set. Hi, Ben!

סרטון: חזרנו לתכנית.

שלום!

Rosie O'Donnell: Hello, Ben.

שלום בן!

IM: Look how cute she looks with just a slick back.

תראה כמה נחמד היא נראית בזה. רק החלקה.

אמא שלה אומרת "דליש!"

Ben: As my grandmother says, "Delish!"

ואו, דליש. בסדר. אז איפה לשים את עצמי?

RO: Delish!

IM: Wow, delish.

All right. So where should I position myself?

I want to stay out of the way. I don't want to be -- OK, here we go.

אני לא רוצה להפריע.

אוקיי, מתחילים.

RO: Do you get nervous, Ashley?

אתה נעשה עצבני, אשלי?

Ashley: Doing what? RO: Cutting hair.

כשאני עושה מה?

כשאתה קוצץ שיער.

A: Never. I don't think there was ever a day when I cut hair I was nervous.

כשאני קוצץ שיער? לעולם לא.

לא היתה פעם אחת שהייתי עצבני כשסיפרתי.

IM: You look so cute already. RO: You like it? All right.

אגב, את כבר נראית חמודה.

מוצא חן בעיניך? יופי.

IM: Do you have a problem looking cute? RO: Of course I want to look cute.

יש לך בעיה עם להיראות חמודה? את רוצה להיראות חמודה, לא?

ודאי שאני רוצה להיראות חמודה.

IM: Just checking, because some people want to look, you know, aggressively ugly.

רק וידאתי. יש אנשים שרוצים להיראות

מכוערים באופן תוקפני.

לא, לא אני.

קוראים על כל אלה שיש להם המון כסף

RO: No, not me, no.

IM: You read about people who have a lot of money and they have kids

ויש להם ילדים ובסוף איכשהו הילדים, כאילו,

and the kids always end up somehow, really messed up, you know?

יוצאים מתוסבכים לגמרי, יודעת למה כוונתי?

And there's got to be some way to do that, Rosie.

ובטח ישנה דרך להצליח בזה, רוזי,

Just because you're fabulously rich and fabulously famous,

כי רק בגלל שאת נורא עשירה ונורא מפורסמת,

does that mean you shouldn't have kids,

זה אומר שלא צריכים להיות לך ילדים,

because you know they're going to end up messed up?

כי הם ייצאו מתוסבכים?

לא. לדעתי זה אומר שטובתם צריכה

RO: No, but it means your priority has to be their well-being first, I think.

לעמוד בראש סדר העדיפויות שלך.

But you have to make the decision for yourself.

אבל אתה צריך להחליט על זה.

My kids are seven, who the hell knows?

ילדי בני שבע. מי יודע,

They're going to be like 14 and in rehab.

בגיל 14 הם עלולים להיות בגמילה...

And they're going to be playing this clip. "I'm such a good mother."

והם יקרינו את הקטע הזה:

"אני אמא כל כך טובה".

My God, this is the shortest I've ever had!

אלוהים, זה הכי קצר שהסתפרתי.

IM: It looks good, yeah?

נראה טוב, נכון?

A: Has your hair ever been this short? RO: No! But it's all right -- go crazy.

רציתי לשאול, השיער שלך -

לא, זה בסדר, לך על זה -

IM: I feel like it needs to be closer down here.

לדעתי זה צריך להיות יותר קרוב כאן למטה.

לא, אנו רק מעצבים,

A: It's just a stage. RO: We're just staging it.

אנו רק מעצבים את זה.

IM: Are you freaking out? It's so cute.

את מתפלצת? את נראית כה חמודה.

לא. אני אוהבת את זה. זו אני החדשה.

RO: No, I love it. It's the new me. IM: It's so fabulous!

זה נהדר!

להק של רוזי. ואו!

RO: Flock of Rosie. Wooo!

(Laughter)

IM: By the way, of all the most unboring things in the world, right?

בבקשה. מכל הדברים הכי לא משעממים בעולם, נכון?

I mean, like, making someone who's already cute look terrible like that --

לקחת מישהי חמודה ולהפוך אותה למשהו נורא ואיום.

(Laughter)

That is not boring. That is nothing if it's not boring.

זה לא משעמם. משעמם - זה בטח לא!

(Laughter)

Actually, I read this great quote the other day, which was,

למעשה, קראתי פעם את הציטוט הזה,

"Style makes you feel great,

"סגנון משפר את הרגשתך כי הוא מסיח את דעתך מכך שאתה עתיד למות".

because it takes your mind off the fact that you're going to die."

Right?

נכון? ואז קלטתי... זה היה באתר שלי,

(Laughter)

And then I realized that was on my website,

and it said, you know, the quote was attributed to me.

והיה כתוב שם שהציטוט מיוחס לי

And I thought, "Oh, I said something in an interview. I forgot I said that."

וחשבתי, הו, אמרתי משהו חשוב באיזה ראיון.

שכחתי שאמרתי את זה, אבל זה נכון.

But it's really true.

I want to show you this last clip because it's going to be my last goodbye.

ברצוני להראות לכם את הקטע האחרון, קטע פרידה.

I'll tell you that I cook a lot also.

עלי לספר לכם שאני מבשל המון. אני אוהב לבשל.

I love to cook.

And I often look at things as though they're food.

ואני מתייחס הרבה לדברים כאילו הם אוכל.

Like, I say, "Would you serve a rotten chicken?

למשל, אני אומר, היית מגיש עוף רקוב?

Then how could you serve a beat-up old dress or something?

אז איך אתה מגיש שמלה חבוטה או משהו כזה?

How could you show a beat-up old dress?"

איך אתה יכול להציג שמלה חבוטה?

אני תמיד מקשר דברים לנושא המטבח.. מטבחיות.

I always relate things to kitchen-ry.

(Laughter)

And so I think that's what it all boils down to.

אז אני חושב שמכל התבשיל הזה,

Everything boils down to that.

הכל מתמצה בזה.

So check this out.

הביטו.

This is what I've been doing,

עשיתי את זה כי לדעתי זה הכי כיפי בעולם.

because I think it's the most fun thing in the world.

זה האתר הזה.

It's, like, this website with a lot of different things on it.

יש בו הרבה דברים מגוונים.

זה אתר רב-מתמטי.

It's a polymathematical website.

We actually shoot segments, like TV show segments.

אנו ממש מצלמים קטעים, כמו בתכנית טלויזיה.

And it's kind of my favorite thing in the world.

וזה הדבר הכי אהוב עלי בעולם.

And it just began, like, in the beginning of February. So who knows?

וזה התחיל רק עכשיו בפברואר. אז מי יודע?

Again, I don't say it's good, I just think it's not boring, right?

שוב, איני אומר שזה טוב. רק שזה לא משעמם, אוקיי?

And here's the last bit.

וזה החלק האחרון.

(Music)

IM: I make buttermilk pancakes or buttermilk waffles all the time.

סרטון: עלי לומר לך, אני מכין פנקייקים או וופלים מחלב-חמאה.

Sara Moulton: Do you?

באמת?

IM: Yeah, but I can never find buttermilk, ever.

אבל אני אף פעם לא מצליח למצוא חלב-חמאה.

הו.

You can't find it at Citarella, you can't find it.

אי-אפשר למצוא חלב-חמאה ב"ציטארלה".

SM: You can't? IM: It's always low-fat.

אי-אפשר?

זה תמיד חלב-חמאה דל-שומן.

SM: But that's all it is. IM: It is? OK.

אבל זה בדיוק מה שהוא.

זה מה שהוא?

SM: You don't know? Let me tell you something interesting.

אינך יודע? בוא ואגלה לך משהו.

אספר לך משהו מעניין.

IM: You know what? Stop laughing! It's not funny.

תפסיקו לצחוק! זה לא מצחיק.

רק כי אינני יודע שאין דבר כזה, חלב-חמאה מלא.

Just because I don't know there's no such thing as whole buttermilk.

Sorry. What?

סליחה. מה?

SM: Here's the deal: in the old days, when they used to make butter --

בוא ואספר לך מה העניין.

פעם, כשעשו חמאה,

You know how you make butter?

אתה יודע איך עושים חמאה?

IM: Churn. SM: From cream.

חובצים?

לשמנת?

IM: Yeah, exactly.

כן, בדיוק.

SM: So you take heavy, high-fat milk, which is cream,

אתה לוקח חלב כבד ושמן, שהוא השמנת,

and you churn it until it separates into these curds and water.

וחובץ אותו עד שהוא נפרד לגושי חלב ומים.

The liquid is actually -- if you've ever overbeaten your whipped cream,

הנוזל הוא בעצם אותו נוזל צלול.

אם קרה לך שהקצפת יותר מדי את הקצפת,

it's actually buttermilk.

זה בעצם חלב-החמאה.

That's what it was in the early days.

וכך זה היה בימים ההם.

And that's what people used for baking and all sorts of things.

ובזה האנשים השתמשו לאפייה ולדברים שונים.

Now the buttermilk that you get is actually low-fat or skim milk.

חלב החמאה שקונים היום הוא למעשה חלב דל-שומן או רזה.

IM: Excuse me, I didn't know. Alright?

תסלחו לי, לא ידעתי את זה. בסדר?

SM: The reason he thought that

הוא חשב כך כי חלב חמאה הוא סמיך, נהדר וטעים.

is because buttermilk is so wonderfully thick and delicious.

IM: Yeah, it is. Exactly.

בדיוק.

SM: So who would think that it was low-fat?

אז מי היה חושב שהוא דל-שומן?

IM: Well, that's it. Thank you very much.

טוב, זהו זה. תודה רבה לכם.

Happy TED. It's so wonderful here. I love it. I love it. I love it.

TED שמח! כל כך נפלא כאן! אני מת על זה!

Thanks. Bye.

תודה. ביי.