Bobby Ghosh: Why global jihad is losing

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Zeeva Livshitz מבקר: Shlomo Adam

I'm going to talk about the power of a word:

אני עומד לדבר על כוחה של מילה מסוימת;

jihad.

"ג'יהאד".

To the vast majority of practicing Muslims,

עבור רוב המכריע של המוסלמים,

jihad is an internal struggle for the faith.

הג'יהאד הוא מאבק פנימי למען האמונה.

It is a struggle within, a struggle against vice, sin,

זהו מאבק פנימי, מאבק נגד שחיתות, נגד חטא,

temptation, lust, greed.

נגד פיתויים, תשוקה, תאוות-בצע.

It is a struggle to try and live a life

זהו מאבק לנסות לחיות חיים

that is set by the moral codes written in the Koran.

שנקבעו בקודים המוסריים הכתובים בקוראן.

In that original idea, the concept of jihad is as important

ברעיון המקורי הזה, מושג הג'יהאד הוא חשוב

to Muslims as the idea of grace is to Christians.

למוסלמים כמו רעיון החסד אצל הנוצרים.

It's a very powerful word, jihad, if you look at it in that respect,

זוהי מילה חזקה מאד, ג'יהאד, אם בוחנים אותה בהקשר זה,

and there's a certain almost mystical resonance to it.

ויש לה תהודה מסוימת כמעט מיסטית.

And that's the reason why, for hundreds of years,

וזוהי הסיבה לכך שבמשך מאות שנים,

Muslims everywhere have named their children Jihad,

מוסלמים בכל מקום נתנו לילדיהם את השם ג'יהאד,

their daughters as much as their sons, in the same way

לבנותיהם וגם לבניהם, אותו שם

that, say, Christians name their daughters Grace,

בדומה לנוצרים שקוראים לבנותיהם "גרייס" (חסד),

and Hindus, my people, name our daughters Bhakti,

ולהינדים, בני עמי, שקוראים לבנותיהם "בהקטי",

which means, in Sanskrit, spiritual worship.

שפירושו בסנסקריט "עבודה רוחנית".

But there have always been, in Islam, a small group,

אבל באיסלם תמיד היתה קבוצה קטנה,

a minority, who believe that jihad

מיעוט, שהאמינה שהג'יהאד

is not only an internal struggle but also an external struggle

אינו רק מאבק פנימי אלא גם מאבק חיצוני

against forces that would threaten the faith, or the faithul.

נגד כוחות שמאיימים על האמונה, או על המאמינים.

And some of these people believe that in that struggle,

ואחדים מאנשים אלה מאמינים שבמאבק זה,

it is sometimes okay to take up arms.

מותר לפעמים לאחוז בנשק.

And so the thousands of young Muslim men

וכך אלפי הגברים המוסלמים הצעירים

who flocked to Afghanistan in the 1980s

שנהרו לאפגניסטן בשנות ה-80

to fight against the Soviet occupation of a Muslim country,

כדי להילחם נגד הכיבוש הסובייטי של ארץ מוסלמית,

in their minds they were fighting a jihad,

ראו את עצמם כלוחמים בג'יהאד,

they were doing jihad,

הם עשו ג'יהאד,

and they named themselves the Mujahideen,

וכינו את עצמם "מוג'הידין",

which is a word that comes from the same root as jihad.

שהיא מילה שמקורה באותו שורש כמו "ג'יהאד".

And we forget this now, but back then

כבר שכחנו זאת, אבל באותה עת

the Mujahideen were celebrated in this country, in America.

המוג'הידין זכו לשבחים בארץ הזו, באמריקה.

We thought of them as holy warriors who were taking

ראינו בהם לוחמי קודש שניהלו

the good fight to the ungodly communists.

מלחמה צודקת בכופרים הקומוניסטיים.

America gave them weapons, gave them money,

אמריקה ציידה אותם בנשק, נתנה להם כסף,

gave them support, encouragement.

תמכה בהם, עודדה אותם,

But within that group, a tiny, smaller group,

אבל בתוך אותה קבוצה, קבוצה זעירה, קטנה יותר,

a minority within a minority within a minority,

מיעוט בתוך מיעוט בתוך מיעוט,

were coming up with a new and dangerous

צצה עם תפיסה חדשה

conception of jihad,

ומסוכנת של הג'יהאד,

and in time this group would come to be led by Osama bin Laden,

וכעבור זמן הגיע להנהגת הקבוצה הזו אוסמה בן לאדן,

and he refined the idea.

והוא שיכלל את הרעיון,

His idea of jihad was a global war of terror,

רעיון הג'יהאד שלו היה מלחמת טרור גלובאלית,

primarily targeted at the far enemy,

שמכוונת בראש וראשונה נגד האויב המרוחק,

at the crusaders from the West, against America.

נגד הצלבנים מהמערב, נגד אמריקה.

And the things he did in the pursuit of this jihad

והמעשים שהוא עשה במהלך ג'יהאד הזה

were so horrendous, so monstrous,

היו כל כך נוראים, כל כך מפלצתיים

and had such great impact,

ובעלי השפעה כה גדולה,

that his definition was the one that stuck,

שההגדרה שלו לג'יהאד היא זו שנצרבה בתודעה,

not just here in the West.

לא רק כאן במערב.

We didn't know any better. We didn't pause to ask.

לא ידענו שאפשר אחרת, לא עצרנו לשאול,

We just assumed that if this insane man and his psychopathic followers

פשוט גרסנו שאם המטורף הזה והפסיכופטים שהלכו אחריו

were calling what they did jihad, then that's what jihad must mean.

קוראים למעשיהם "ג'יהאד", אז זו ודאי המשמעות של ג'יהאד.

But it wasn't just us. Even in the Muslim world,

אבל לא רק אנו. אפילו בעולם המוסלמי,

his definition of jihad began to gain acceptance.

ההגדרה שלו לג'יהאד החלה להיות מקובלת.

A year ago I was in Tunis, and I met the imam

לפני שנה הייתי בטוניס, ופגשתי את האימאם

of a very small mosque, an old man.

של מסגד מאד קטן, איש זקן.

Fifteen years ago, he named his granddaughter Jihad,

לפני 15 שנה הוא העניק לנכדתו את השם "ג'יהאד",

after the old meaning. He hoped that a name like that

על פי המשמעות הישנה. הוא קיווה ששם כמו זה

would inspire her to live a spiritual life.

ייתן לה השראה לחיות חיים רוחניים.

But he told me that after 9/11,

אבל הוא סיפר לי שאחרי ה-11.9,

he began to have second thoughts.

הוא החל לחוש חרטה.

He worried that if he called her by that name,

הוא חשש שאם יקרא לה בשם זה,

especially outdoors, outside in public,

במיוחד מחוץ לבית, בפומבי,

he might be seen as endorsing bin Laden's idea of jihad.

הוא עלול להיתפס כמי שתומך ברעיון הג'יהאד של בן לאדן.

On Fridays in his mosque, he gave sermons

בימי שישי במסגד, הוא נשא דרשות

trying to reclaim the meaning of the word,

שניסו להשיב למילה את משמעותה המקורית,

but his congregants, the people who came to his mosque,

אבל קהל המתפללים, האנשים שבאו למסגד שלו,

they had seen the videos. They had seen pictures

כבר ראו את קלטות הוידאו. כבר ראו תמונות

of the planes going into the towers, the towers coming down.

של המטוסים המתרסקים לתוך המגדלים, ושל המגדלים הקורסים.

They had heard bin Laden say that that was jihad,

כבר שמעו את בן לאדן אומר שזהו ג'יהאד,

and claimed victory for it. And so the old imam worried

וטוען לנצחון בו. והאימאם הזקן חשש

that his words were falling on deaf ears. No one was paying attention.

שדבריו נופלות על אוזניים ערלות, ואיש לא מקשיב לו.

He was wrong. Some people were paying attention,

הוא טעה, היו אנשים שהקשיבו לדבריו,

but for the wrong reasons.

אבל מהסיבות השגויות.

The United States, at this point, was putting pressure

ארצות הברית, באותה עת, הפעילה לחץ

on all its Arab allies, including Tunisia,

על כל מדינות ערב, בנות בריתה, וביניהן טוניס,

to stamp out extremism in their societies,

כדי לדכא אצלן סממני קיצוניות,

and this imam found himself suddenly in the crosshairs

ואימאם זה גילה לפתע שהוא נמצא על הכוונת

of the Tunisian intelligence service.

של שירותי המודיעין הטוניסאיים.

They had never paid him any attention before --

הם מעולם לא התייחסו אליו קודם לכן --

old man, small mosque --

אדם זקן, מסגד קטן --

but now they began to pay visits,

אבל כעת הם החלו לבקר אצלו,

and sometimes they would drag him in for questions,

ולפעמים היו גוררים אותו לתשאול,

and always the same question:

ותמיד נשאלה אותה השאלה:

"Why did you name your granddaughter Jihad?

"מדוע קראת לנכדתך בשם 'ג'יהאד'?

Why do you keep using the word jihad in your Friday sermons?

מדוע אתה ממשיך להשתמש במילה 'ג'יהאד' בדרשות יום השישי שלך?

Do you hate Americans?

האם אתה שונא אמריקאים?

What is your connection to Osama bin Laden?"

מה הקשר שלך לאוסמה בן לאדן?"

So to the Tunisian intelligence agency,

אז מבחינת סוכנות הביון הטוניסאית,

and organizations like it all over the Arab world,

וארגונים דומים ברחבי העולם הערבי,

jihad equaled extremism,

"ג'יהאד" זהה לקיצוניות,

Bin Laden's definition had become institutionalized.

הגדרתו של בן לאדן הפכה להיות ממוסדת.

That was the power of that word that he was able to do.

זה היה הכוח שהוא הצליח לתת למילה.

And it filled this old imam, it filled him with great sadness.

וזה מילא את האימאם הזקן בצער רב.

He told me that, of bin Laden's many crimes, this was,

הוא אמר לי שמכל פשעיו הרבים של בן לאדן, זה,

in his mind, one that didn't get enough attention,

לדעתו, לא זכה להתייחסות מספקת, העובדה

that he took this word, this beautiful idea.

שהוא לקח את המילה הזו, את הרעיון היפה הזה.

He didn't so much appropriate it as kidnapped it

הוא אפילו לא לקח אלא חטף אותו,

and debased it and corrupted it

ביזה אותו והשחית אותו,

and turned it into something it was never meant to be,

והפך אותו למשהו שהוא מעולם הוא נועד להיות,

and then persuaded all of us that it always was

ואז שיכנע את כולנו שהמשמעות היתה מאז ומתמיד

a global jihad.

ג'יהאד עולמי.

But the good news is

אבל הבשורות הטובות הן

that the global jihad is almost over, as bin Laden defined it.

שהג'יהאד העולמי, כפי שבן לאדן הגדיר אותו, כמעט והסתיים,

It was dying well before he did,

הוא החל לגווע הרבה לפניו,

and now it's on its last legs.

וכעת הוא בשלבי הגסיסה האחרונים.

Opinion polls from all over the Muslim world show

סקרי דעת קהל מכל רחבי העולם המוסלמי מראים

that there is very little interest among Muslims

שיש מעט מאד התעניינות בקרב המוסלמים

in a global holy war against the West,

במלחמת קודש גלובלית נגד המערב,

against the far enemy.

נגד האויב הרחוק.

The supply of young men willing to fight and die for this cause is dwindling.

זרם הצעירים שמוכנים להילחם ולמות למען מטרה זו הולך ופוחת.

The supply of money — just as important, more important perhaps —

המימון - שהוא לא פחות חשוב, ואולי אפילו יותר -

the supply of money to this activity is also dwindling.

מקורות המימון לפעילות זו גם הם מצטמצמים.

The wealthy fanatics who were previously

הקנאים העשירים שהעניקו בעבר

sponsoring this kind of activity are now less generous.

חסות לסוג זה של פעילות, כבר אינם כה נדיבים.

What does that mean for us in the West?

מה משמעות כל זה בשבילנו, במערב?

Does it mean we can break out the champagne,

האם זה אומר שאנחנו יכולים לפתוח את השמפניה,

wash our hands of it, disengage, sleep easy at night?

להתנער מכל זה, להסיר אחריות, לישון בשקט בלילה?

No. Disengagement is not an option,

לא. הסרת אחריות איננה בגדר אפשרות,

because if you let local jihad survive,

כי אם תאפשרו לג'יהאד המקומי לשרוד,

it becomes international jihad.

הוא יהפוך לג'יהאד בינלאומי.

And so there's now a lot of different

ישנם הרבה סוגים

violent jihads all over the world.

של ג'יהאד אלים בכל רחבי העולם.

In Somalia, in Mali, in Nigeria,

בסומליה, במאלי, בניגריה,

in Iraq, in Afghanistan, Pakistan, there are groups that claim

בעיראק, אפגניסטן, פקיסטן, ישנן קבוצות שרואות עצמן

to be the inheritors of the legacy of Osama bin Laden.

כממשיכות המורשת של אוסמה בן לאדן.

They use his rhetoric.

הן משתמשות ברטוריקה שלו.

They even use the brand name he created for his jihad.

הן אפילו משתמשים בשם המותג שיצר עבור הג'יהאד שלו.

So there is now an al Qaeda in the Islamic Maghreb,

כך שקיימת כעת אל קאעידה במגרב המוסלמי,

there's an al Qaeda in the Arabian Peninsula,

יש אל קאעידה בחצי האי ערב,

there is an al Qaeda in Mesopotamia.

יש אל קאעידה באזור הסהר הפורה.

There are other groups -- in Nigeria, Boko Haram,

ישנן קבוצות נוספות – בניגריה, בבוקו האראם,

in Somalia, al Shabaab -- and they all pay homage to Osama bin Laden.

בסומליה, באל-שבאב -- וכולן מצדיעות לאוסמה בן לאדן.

But if you look closely,

אבל אם תסתכלו בקפידה,

they're not fighting a global jihad.

הן לא עוסקות בג'יהאד עולמי.

They're fighting battles over much narrower issues.

אלא נלחמות על נושאים הרבה יותר מצומצמים.

Usually it has to do with ethnicity or race or sectarianism,

ובדרך כלל בנושאים אתניים, נושאי גזע או כיתתיות,

or it's a power struggle.

או שאלה הינם מאבקי כוח.

More often than not, it's a power struggle

לעתים קרובות אלה בעיקר מאבקי כוח

in one country, or even a small region within one country.

במדינה אחת, או אפילו באזור קטן בתוך מדינה אחת.

Occasionally they will go across a border,

לעתים הם מתנהלים מעבר לגבול,

from Iraq to Syria, from Mali to Algeria,

בין עיראק לסוריה, בין מאלי לאלג'יריה,

from Somalia to Kenya, but they're not fighting

בין סומליה לקניה, אבל הם לא נלחמים

a global jihad against some far enemy.

במלחמת ג'יהאד עולמי נגד אויב רחוק כלשהו.

But that doesn't mean

אבל זה לא אומר

that we can relax.

שאנחנו יכולים להירגע.

I was in Yemen recently, where -- it's the home

הייתי בתימן לאחרונה -- זהו ביתה

of the last al Qaeda franchise

של הזכיינית האחרונה של אל קאעידה

that still aspires to attack America, attack the West.

שעדיין שואפת לתקוף את אמריקה, לתקוף את המערב.

It's old school al Qaeda.

זו האסכולה הישנה של אל קאעידה.

You may remember these guys.

אתם אולי זוכרים את החבר'ה האלה.

They are the ones who tried to send the underwear bomber here,

הם אלה שניסו לשלוח לכאן את מחבל התחתונים,

and they were using the Internet to try and instigate

והשתמשו באינטרנט כדי לנסות להסית

violence among American Muslims.

לאלימות בקרב המוסלמים האמריקאים.

But they have been distracted recently.

אבל הם כבר הורחקו לאחרונה.

Last year, they took control over a portion of southern Yemen,

בשנה שעברה, הם השתלטו על חלק מדרום-תימן,

and ran it, Taliban-style.

ושלטו בו בנוסח הטליבאן.

And then the Yemeni military got its act together,

ואז צבא תימן נכנס לפעולה,

and ordinary people rose up against these guys

ואזרחים רגילים התקוממו כנגד החבר'ה האלה

and drove them out, and since then, most of their activities,

וגירשו אותם, ומאז, רוב הפעילויות שלהם,

most of their attacks have been directed at Yemenis.

רוב ההתקפות שלהם כוונו כנגד תושבי תימן.

So I think we've come to a point now where we can say

לכן אני חושב שהגענו כעת לנקודה שבה אנו יכולים לומר

that, just like all politics, all jihad is local.

שבדיוק כמו כל מדיניות, כל ג'יהאד הינו מקומי.

But that's still not reason for us to disengage,

אבל זו עדיין אינה סיבה שנרפה מכך,

because we've seen that movie before, in Afghanistan.

כי היינו כבר בסרט הזה, באפגניסטן.

When those Mujahideen defeated the Soviet Union,

כשהמוג'הידין הביסו את ברית המועצות,

we disengaged.

אנחנו התנתקנו.

And even before the fizz had gone out of our celebratory champagne,

ועוד לפני שהשמפניה שלנו הפסיקה לתסוס,

the Taliban had taken over in Kabul,

הטליבאן השתלט על קאבול,

and we said, "Local jihad, not our problem."

ואנו אמרנו, "זה ג'יהאד מקומי. לא הבעיה שלנו."

And then the Taliban gave the keys of Kandahar

ואז הטליבאן מסר את מפתחות קנדהאר

to Osama bin Laden. He made it our problem.

לאוסמה בן לאדן, שהפך את זה לבעיה שלנו.

Local jihad, if you ignore it, becomes global jihad again.

ג'יהאד מקומי, אם מתעלמים ממנו, הופך שוב לג'יהאד עולמי.

The good news is that it doesn't have to be.

הבשורה הטובה היא שזה לא חייב להיות כך.

We know how to fight it now.

אנו יודעים כעת כיצד להילחם בו.

We have the tools. We have the knowhow,

יש לנו הכלים. יש לנו הידע,

and we can take the lessons we've learned

אנו יכולים להשתמש בלקחים שלמדנו

from the fight against global jihad, the victory against global jihad,

מהמאבק נגד הג'יהאד העולמי, הניצחון על הג'יהאד העולמי,

and apply those to local jihad.

וליישם אותם כנגד הג'יהאד המקומי.

What are those lessons? We know who killed bin Laden:

מה הם אותם לקחים? אנו יודעים מי הרג את בן לאדן:

SEAL Team Six.

צוות 6 של "אריות הים".

Do we know, do we understand, who killed bin Ladenism?

האם אנו יודעים, האם אנו מבינים מי חיסל את הבן-לאדניזם?

Who ended the global jihad?

מי סיים את הג'יהאד הגלובלי?

There lie the answers to the solution to local jihad.

שם מצויות התשובות לפתרון בעיית הג'יהאד המקומי.

Who killed bin Ladenism? Let's start with bin Laden himself.

מי חיסל את הבן-לאדניזם? נתחיל מבן לאדן עצמו.

He probably thought 9/11 was his greatest achievement.

הוא ודאי חשב שה-11.9 היה הישגו הגדול ביותר.

In reality, it was the beginning of the end for him.

למען האמת, זו היתה תחילת הסוף שלו.

He killed 3,000 innocent people, and that filled

הוא הרג 3,000 אנשים חפים מפשע, וזה מילא

the Muslim world with horror and revulsion,

את העולם המוסלמי באימה וגועל,

and what that meant was that his idea of jihad

והמשמעות של זה היא שרעיון הג'יהאד שלו

could never become mainstream.

אף פעם לא יוכל להיות הזרם המרכזי.

He condemned himself to operating on the lunatic fringes

הוא דן את עצמו לפעילות בשוליים המטורפים

of his own community.

של הקהילה שלו.

9/11 didn't empower him; it doomed him.

ה-11.9 לא העצים אותו; הוא חרץ את דינו.

Who killed bin Ladenism? Abu Musab al-Zarqawi killed it.

מי הרג את הבן-לאדניזם? אבו מוסאב אל זארקאווי הרג אותו.

He was the especially sadistic head of al Qaeda in Iraq

הוא היה המנהיג הסדיסטי במיוחד של אל קאעידה בעיראק

who sent hundreds of suicide bombers to attack

מי ששלח מאות מחבלים מתאבדים לתקוף

not Americans but Iraqis. Muslims. Sunni as well as Shiites.

לא אמריקאים אלא עיראקים. מוסלמים. סונים וגם שיעים.

Any claim that al Qaeda had to being protectors of Islam

כל טענה שאל קאעידה נאלצה להיות המגינה של האיסלאם

against the Western crusaders

כנגד הצלבנים מהמערב

was drowned in the blood of Iraqi Muslims.

טבעה בדמם של המוסלמים העירקים.

Who killed Osama bin Laden? The SEAL Team Six.

מי הרג את אוסאמה בן לאדן? צוות 6 של "אריות הים".

Who killed bin Ladenism? Al Jazeera did,

מי חיסל את הבן-לאדניזם? רשת "אל ג'זירה" עשתה זאת,

Al Jazeera and half a dozen other satellite news stations in Arabic,

אל ג'זירה וחצי תריסר תחנות חדשות בלוויין בערבית,

because they circumvented the old, state-owned

מפני שהם עקפו את תחנות הטלוויזיה

television stations in a lot of these countries

הישנות שבבעלות המדינה בהרבה ממדינות אלו

which were designed to keep information from people.

שנועדו להסתיר מידע מאנשים.

Al Jazeera brought information to them, showed them

אל ג'זירה סיפקה להם את המידע, הציגה בפניהם

what was being said and done in the name of their religion,

את מה שנאמר ונעשה בשם הדת שלהם,

exposed the hypocrisy of Osama bin Laden and al Qaeda,

חשפה את הצביעות של אוסמה בן לאדן ואל קאעידה,

and allowed them, gave them the information

ואיפשרה להם, סיפקה להם את המידע

that allowed them to come to their own conclusions.

שעזר להם להסיק מסקנות משלהם.

Who killed bin Ladenism? The Arab Spring did,

מי הרג את הבן-לאדניזם? האביב הערבי עשה זאת,

because it showed a way for young Muslims

משום שהוא התווה לצעירים מוסלמים דרך

to bring about change

להביא לשינוי

in a manner that Osama bin Laden, with his

בצורה שאוסאמה בן לאדן, עם החזון

limited imagination, could never have conceived.

המוגבל שלו, לעולם לא היה מצליח להגות.

Who defeated the global jihad? The American military did,

מי הביס את הג'יהאד העולמי? הצבא האמריקאי עשה זאת,

the American soldiers did, with their allies,

החיילים האמריקאים עשו זאת, יחד עם בנות בריתם,

fighting in faraway battlefields.

שלחמו בשדות קרב רחוקים.

And perhaps, a time will come when they get the rightful credit for it.

ואולי יום יבוא והם יזכו להערכה שהם ראויים לה על כך.

So all these factors, and many more besides,

אז כל הגורמים האלה, ורבים אחרים,

we don't even fully understand some of them yet,

שאת חלקם אפילו איננו מבינים לנמרי,

these came together

כולם חברו יחד

to defeat a monstrosity as big as bin Ladenism,

כדי להביס את הזוועה הגדולה של הבן-לאדניזם,

the global jihad, you needed this group effort.

הג'יהאד העולמי, זה הצריך מאמץ קבוצתי זה.

Now, not all of these things will work in local jihad.

לא כל הדברים האלה יפעלו נגד הג'יהאד המקומי.

The American military is not going to march into Nigeria

הצבא האמריקאי לא יצעד בסך לתוך ניגריה

to take on Boko Haram,

כדי להשתלט על בוקו הראם,

and it's unlikely that SEAL Team Six will rappel

ולא סביר שצוות 6 של "אריות הים" ישתלשל בחבלים

into the homes of al Shabaab's leaders and take them out.

לתוך בתי מנהיגי אל-שבאב כדי לחסל אותם.

But many of these other factors that were in play

אך רבים מגורמים אחרים אלה, שהופעלו בעבר,

are now even stronger than before. Half the work is already done.

הם חזקים בהרבה כעת. חצי מהעבודה כבר נעשתה.

We don't have to reinvent the wheel.

איננו צריכים להמציא את הגלגל מחדש.

The notion of violent jihad in which more Muslims are killed

הרעיון של ג'יהאד אלים שבו נהרגים יותר מוסלמים

than any other kind of people is already thoroughly discredited.

מבני-אדם אחרים, כבר הופרך מיסודו.

We don't have to go back to that.

איננו צריכים לחזור לזה.

Satellite television and the Internet are informing

הטלוויזיה בלוויין והאינטרנט משכילים

and empowering young Muslims in exciting new ways.

ומעצימים צעירים מוסלמים בדרכים חדשות ומסעירות.

And the Arab Spring has produced governments,

והאביב הערבי כבר הצמיח ממשלות,

many of them Islamist governments,

הרבה מהן ממשלות אסלאמיסטיות,

who know that, for their own self-preservation,

שיודעות שכדי להגן על עצמן

they need to take on the extremists in their midsts.

עליהן לקחת אחריות על הקיצוניים שבקרבן.

We don't need to persuade them, but we do need to help them,

אנחנו לא צריכים לשכנע אותן, אבל עלינו לעזור להן,

because they haven't really come to this place before.

כי הן מעולם עד כה לא הגיעו לשלב הזה.

The good news, again, is that a lot of the things they need

הבשורות הטובות הן, שוב, שהרבה דברים שהן זקוקות להם

we already have, and we are very good at giving:

כבר יש לנו, ואנחנו מאוד טובים בנתינה:

economic assistance, not just money, but expertise,

סיוע כלכלי, לא רק בכסף, אלא גם במומחיות,

technology, knowhow,

בטכנולוגיה, בידע מקצועי,

private investment, fair terms of trade,

בהשקעות פרטיות, בתנאי סחר הוגנים,

medicine, education, technical support for training

ברפואה, חינוך, תמיכה טכנית להכשרה

for their police forces to become more effective,

שתייעל את כוחות המשטרה שלהם,

for their anti-terror forces to become more efficient.

ואת הכוחות ללוחמה בטרור שלהם.

We've got plenty of these things.

יש לנו הרבה מן הדברים אלה.

Some of the other things that they need

חלק מהדברים האחרים שהן צריכות

we're not very good at giving. Maybe nobody is.

קשה לנו לתת. ואולי איש איננו יודע לתת.

Time, patience, subtlety, understanding --

זמן, סבלנות, מתינות, הבנה--

these are harder to give.

את כל אלה קשה יותר לתת.

I live in New York now. Just this week,

אני חי בניו-יורק כעת. רק השבוע,

posters have gone up in subway stations in New York

נתלו כרזות בתחנות הרכבת התחתית בניו-יורק

that describe jihad as savage.

שמתארות את הג'יהאד כפראי.

But in all the many years that I have covered the Middle East,

אבל בכל השנים הרבות שסיקרתי את המזרח התיכון,

I have never been as optimistic as I am today

מעולם לא הייתי אופטימי כמו שאני היום

that the gap between the Muslim world and the West

כי הפער בין העולם המוסלמי למערב

is narrowing fast,

מצטמצם מהר,

and one of the many reasons for my optimism

ואחת הסיבות הרבות לאופטימיות שלי

is that, because I know there are millions,

היא, שאני יודע שיש מיליונים,

hundreds of millions of people, Muslims like that old imam

מאות מיליוני אנשים, מוסלמים כמו האימאם הזקן ההוא

in Tunis, who are reclaiming this word

בטוניס, ששבים וגואלים מילה זו

and restoring to its original, beautiful purpose.

ומחזירים לה את כוונתה המקורית, היפה.

Bin Laden is dead. Bin Ladenism has been defeated.

בן לאדן מת. הבן-לאדניזם הובס.

His definition of jihad can now be expunged.

אפשר למחוק כעת את הגדרת הג'יהאד שלו.

To that jihad we can say, "Goodbye. Good riddance."

לג'יהאד ההוא אפשר לומר, "שלום, וברוך שפטרנו."

To the real jihad we can say, "Welcome back. Good luck."

לג'יהאד האמיתי ניתן לומר, "ברוך שובך. מזל טוב."

Thank you. (Applause)

תודה. (מחיאות כפיים)