The secret to scientific discoveries? Making mistakes | Phil Plait

תרגום: Allon Sasson עריכה: Ido Dekkers

Now, people have a lot of misconceptions about science --

לאנשים יש הרבה תפיסות שגויות בנוגע למדע --

about how it works and what it is.

לגבי איך הוא עובד ומה זה מדע.

A big one is that science is just a big old pile of facts.

אחת הגדולות היא שמדע הוא בסך הכל ערמה ענקית של עובדות.

But that's not true -- that's not even the goal of science.

אבל זה לא נכון -- זו אפילו לא המטרה של המדע.

Science is a process.

המדע הוא תהליך.

It's a way of thinking.

זוהי דרך חשיבה.

Gathering facts is just a piece of it, but it's not the goal.

איסוף עובדות הוא רק חלק מזה, אבל זו לא המטרה.

The ultimate goal of science is to understand objective reality

המטרה האולטימטיבית של המדע היא להבין את המציאות האובייקטיבית

the best way we know how,

בדרך הטובה ביותר שאנחנו יכולים,

and that's based on evidence.

וזאת בהתבסס על ראיות.

The problem here is that people are flawed.

הבעיה היא שאנשים פגומים.

We can be fooled --

ניתן לשטות בנו --

we're really good at fooling ourselves.

אנחנו ממש טובים בלשטות את עצמנו.

And so baked into this process is a way of minimizing our own bias.

כך שבתוך התהליך הזה מובנית הדרך לצמצום ההטיה שלנו.

So sort of boiled down more than is probably useful,

אז בצמצום רב מכדי שכנראה יהיה שימושי,

here's how this works.

הנה איך שזה עובד.

If you want to do some science,

אם אתם רוצים לעשות מדע,

what you want to do is you want to observe something ...

מה שאתם צריכים לעשות זה להתבונן במשהו...

say, "The sky is blue. Hey, I wonder why?"

נניח, "השמים כחולים. היי, מעניין למה?"

You question it.

אתם מציגים שאלה.

The next thing you do is you come up with an idea that may explain it:

הדבר הבא שאתם עושים הוא להמציא רעיון שיכול להסביר את זה:

a hypothesis.

היפותזה.

Well, you know what? Oceans are blue.

ובכן, יודעים מה? אוקיינוסים הם כחולים.

Maybe the sky is reflecting the colors from the ocean.

אולי השמים משקפים את הצבע מהאוקיינוס.

Great, but now you have to test it

מצוין, אבל עכשיו אתם צריכים לבחון את זה

so you predict what that might mean.

כדי שתוכלו לחזות מה זה אומר.

Your prediction would be,

ההשערה שלכם תהיה,

"Well, if the sky is reflecting the ocean color,

"ובכן, אם השמים משקפים את הצבע של האוקיינוס,

it will be bluer on the coasts

הם יהיו כחולים יותר מעל החוף

than it will be in the middle of the country."

מאשר מעל מרכז המדינה".

OK, that's fair enough,

בסדר, הוגן למדי,

but you've got to test that prediction

אבל אתם צריכים לבחון את ההשערה הזו

so you get on a plane, you leave Denver on a nice gray day,

אז אתם עולים על מטוס, עוזבים את דנבר ביום אפרורי,

you fly to LA, you look up and the sky is gloriously blue.

אתם טסים ל- LA, מביטים למעלה והשמים כחולים לתפארת.

Hooray, your thesis is proven.

הידד, התזה שלכם הוכחה.

But is it really? No.

אבל האם זה כך באמת? לא.

You've made one observation.

עשיתם תצפית אחת.

You need to think about your hypothesis, think about how to test it

אתם צריכים לחשוב על ההשערה שלכם, לחשוב איך לבחון אותה

and do more than just one.

ולעשות יותר ממבחן אחד.

Maybe you could go to a different part of the country

אולי אתם יכולים ללכת לחלק אחר של המדינה

or a different part of the year

או בחלק אחר של השנה

and see what the weather's like then.

ולראות מה מזג האוויר אז.

Another good idea is to talk to other people.

רעיון טוב נוסף הוא לדבר עם אנשים אחרים.

They have different ideas, different perspectives,

יש להם רעיונות אחרים, זויות ראיה אחרות,

and they can help you.

והם יכולים לעזור לכם.

This is what we call peer review.

לזה אנחנו קוראים ביקורת עמיתים.

And in fact that will probably also save you a lot of money and a lot of time,

ולמעשה הם כנראה יחסכו לכם הרבה כסף והרבה זמן,

flying coast-to-coast just to check the weather.

במקום שתטוסו מחוף לחוף כדי לבדוק את מזג האוויר.

Now, what happens if your hypothesis does a decent job but not a perfect job?

מה קורה אם ההנחה שלכם מצליחה במידה מסוימת אבל היא לא מושלמת?

Well, that's OK,

ובכן, זה בסדר,

because what you can do is you can modify it a little bit

מפני שמה שאתם יכולים לעשות הוא לשנות אותה מעט

and then go through this whole process again --

ואז להריץ את כל התהליך שוב --

make predictions, test them --

לשער השערות, לבחון אותן --

and as you do that over and over again, you will hone this idea.

וכשתעשו זאת שוב ושוב, אתם תחדדו את הרעיון הזה.

And if it gets good enough,

ואם הוא יהיה טוב מספיק,

it may be accepted by the scientific community,

יתכן שהוא יתקבל על ידי הקהילה המדעית,

at least provisionally,

לפחות באופן זמני,

as a good explanation of what's going on,

בתור הסבר טוב למה שקורה,

at least until a better idea

לפחות עד שרעיון טוב יותר

or some contradictory evidence comes along.

או ראיה סותרת מגיעים.

Now, part of this process is admitting when you're wrong.

עכשיו, חלק מהתהליך הזה הוא להודות כשאתם טועים.

And that can be really, really hard.

וזה יכול להיות מאד מאד קשה.

Science has its strengths and weaknesses

למדע יש עוצמות וחולשות

and they depend on this.

והם תלויים בזה.

One of the strengths of science is that it's done by people,

אחת העוצמות של המדע היא שהוא מבוצע על ידי בני אדם,

and it's proven itself to do a really good job.

והוא הוכיח את עצמו ככזה שעושה עבודה טובה מאד.

We understand the universe pretty well because of science.

אנחנו מבינים את היקום לא רע בזכות המדע.

One of science's weaknesses is that it's done by people,

אחת החולשות של המדע היא שהוא מבוצע על ידי בני אדם,

and we bring a lot of baggage along with us when we investigate things.

ואנחנו מביאים הרבה מטען אתנו כשאנחנו חוקרים דברים.

We are egotistical,

אנחנו אגואיסטים,

we are stubborn, we're superstitious,

אנחנו עקשנים, יש לנו דעות קדומות,

we're tribal, we're humans --

אנחנו שבטיים, אנחנו בני אנוש --

these are all human traits and scientists are humans.

כל אלו הן תכונות אנושיות ומדענים הם בני אנוש.

And so we have to be aware of that when we're studying science

אז אנחנו צריכים להיות ערים לכך כשאנחנו לומדים מדע

and when we're trying to develop our theses.

וכשאנחנו מנסים לפתח את ההשערה שלנו.

But part of this whole thing,

אבל חלק מכל הדבר הזה,

part of this scientific process,

חלק מהתהליך המדעי הזה,

part of the scientific method,

חלק מהשיטה המדעית,

is admitting when you're wrong.

הוא להודות כשאתם טועים.

I know, I've been there.

אני יודע, הייתי שם.

Many years ago I was working on Hubble Space Telescope,

לפני שנים רבות עבדתי על טלסקופ החלל האבל,

and a scientist I worked with came to me with some data,

ומדען שעבדתי אתו בא אליי עם נתונים כלשהם,

and he said, "I think there may be a picture

ואמר: "אני חושב שיש צילום

of a planet orbiting another star in this data."

של כוכב לכת שמקיף כוכב אחר בנתונים האלו".

We had not had any pictures taken of planets orbiting other stars yet,

לא היו לנו עדין שום צילומים של כוכבי לכת שמקיפים כוכבים אחרים,

so if this were true,

כך שאם זה היה נכון,

then this would be the first one

זה יהיה הראשון

and we would be the ones who found it.

ואנחנו נהיה אלו שגילו אותו.

That's a big deal.

זה עניין גדול.

I was very excited,

הייתי נרגש מאד.

so I just dug right into this data.

ולכן מיד צללתי לנתונים.

I spent a long time trying to figure out if this thing were a planet or not.

הקדשתי זמן רב כדי להבין אם הדבר הזה הוא כוכב לכת או לא.

The problem is planets are faint and stars are bright,

הבעיה היא שכוכבי לכת הם חיוורים וכוכבים הם בהירים,

so trying to get the signal out of this data

כל שלנסות להוציא את האות הזה מתוך הנתונים

was like trying to hear a whisper in a heavy metal concert --

היה כמו לנסות לשמוע לחישה בתוך קוצרט של הבי מטאל --

it was really hard.

זה היה מאד קשה.

I tried everything I could,

ניסיתי כל מה שיכולתי,

but after a month of working on this,

אבל אחרי חודש של עבודה על זה,

I came to a realization ... couldn't do it.

הגעתי להבנה -- אני לא יכול לעשות זאת.

I had to give up.

הייתי חייב לוותר.

And I had to tell this other scientist,

והייתי צריך לומר למדען השני,

"The data's too messy.

"הנתונים מלוכלכים מדי.

We can't say whether this is a planet or not."

אנחנו לא יכולים לומר אם זה כוכב לכת או לא".

And that was hard.

וזה היה קשה.

Then later on we got follow-up observations with Hubble,

מאוחר יותר קיבלנו תצפיות המשך עם האבל,

and it showed that it wasn't a planet.

והם הראו שזה לא כוכב לכת.

It was a background star or galaxy, something like that.

זה היה כוכב רקע או גלקסיה, משהו כזה.

Well, not to get too technical, but that sucked.

לא אכנס לפרטים טכניים, אבל זה היה מבאס.

(Laughter)

(צחוק)

I was really unhappy about this.

הייתי ממש לא שמח על כך.

But that's part of it.

אבל זה חלק מזה.

You have to say, "Look, you know, we can't do this with the data we have."

אתם חייבים לומר: "תראו, אתם יודעים, אנחנו לא יכולים לעשות זאת עם הנתונים שיש לנו".

And then I had to face up to the fact

ואז הייתי חייב להתמודד עם העובדה

that even the follow-up data showed we were wrong.

שאפילו נתוני ההמשך הראו שאנחנו טועים.

Emotionally I was pretty unhappy.

מבחינה רגשית הייתי ממש לא שמח.

But if a scientist is doing their job correctly,

אבל אם מדען עושה את עבודתו נכונה,

being wrong is not so bad

לטעות זה לא כל כך רע

because that means there's still more stuff out there --

מפני שזה אומר שיש עדין עוד דברים שם --

more things to figure out.

עוד דברים שצריך להבין.

Scientists don't love being wrong but we love puzzles,

מדענים לא אוהבים לטעות אבל אנחנו אוהבים חידות,

and the universe is the biggest puzzle of them all.

והיקום הוא החידה הגדולה ביותר.

Now having said that,

עכשיו כשאמרנו את זה,

if you have a piece and it doesn't fit no matter how you move it,

אם יש לכם חתיכה והיא לא מסתדרת במקום לא משנה איך אתם מזיזים אותה,

jamming it in harder isn't going to help.

לתקוע אותה במקום חזק יותר לא יעזור.

There's going to be a time when you have to let go of your idea

יגיע הרגע שבו אתם צריכים לוותר על הרעיון שלכם

if you want to understand the bigger picture.

אם אתם רוצים להבין את התמונה הגדולה יותר.

The price of doing science is admitting when you're wrong,

המחיר של לעשות מדע הוא להודות כשאתם טועים,

but the payoff is the best there is:

אבל התגמול הוא הכי טוב שיש:

knowledge and understanding.

ידע והבנה.

And I can give you a thousand examples of this in science,

ואני יכול לתת לכם אלף דוגמאות לכך במדע,

but there's one I really like.

אבל יש אחת שאני ממש אוהב.

It has to do with astronomy,

היא קשורה לאסטרונומיה,

and it was a question that had been plaguing astronomers

וזו שאלה שהטרידה אסטרונומים

literally for centuries.

במשך מאות שנים מילולית.

When you look at the Sun, it seems special.

כשאתם מסתכלים על השמש, היא נראית מיוחדת.

It is the brightest object in the sky,

זהו העצם הבהיר ביותר בשמים,

but having studied astronomy, physics, chemistry, thermodynamics for centuries,

אבל אחרי שלמדנו אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה ותרמודינמיקה במשך מאות שנים,

we learned something very important about it.

למדנו משהו חשוב מאד לגביה.

It's not that special.

היא לא כזו מיוחדת.

It's a star just like millions of other stars.

היא כוכב, בדיוק כמו מיליוני כוכבים אחרים.

But that raises an interesting question.

אבל זה מעלה שאלה מעניינת.

If the Sun is a star

אם השמש היא כוכב

and the Sun has planets,

ולשמש יש כוכבי לכת,

do these other stars have planets?

האם גם לכוכבים האחרים האלו יש כוכבי לכת?

Well, like I said with my own failure in the "planet" I was looking for,

ובכן, כמו שאמרתי לגבי הכשלון שלי עם "כוכב הלכת" שחיפשתי,

finding them is super hard,

למצוא אותם זה מאד קשה,

but scientists tend to be pretty clever people

אבל מדענים נוטים להיות אנשים חכמים מאד

and they used a lot of different techniques

והם השתמשו בטכניקות שונות רבות

and started observing stars.

והתחילו לצפות בכוכבים.

And over the decades

ובמהלך השנים

they started finding some things that were pretty interesting,

הם התחילו למצוא דברים שהיו מאד מעניינים,

right on the thin, hairy edge of what they were able to detect.

בדיוק על הגבול הדק של מה שהם יכלו לזהות.

But time and again, it was shown to be wrong.

אבל פעם אחר פעם זה התגלה כטעות.

That all changed in 1991.

כל זה השתנה ב- 1991.

A couple of astronomers --

זוג אסטרונומים --

Alexander Lyne -- Andrew Lyne, pardon me --

אלכסנדר לין -- אנדרו לין, סליחה --

and Matthew Bailes,

ומת'יו ביילס,

had a huge announcement.

מסרו הצהרה ענקית.

They had found a planet orbiting another star.

הם מצאו כוכב לכת שמקיף כוכב אחר.

And not just any star, but a pulsar,

ולא סתם כוכב, אלא פולסר,

and this is the remnant of a star that has previously exploded.

שהוא שריד של כוכב שהתפוצץ.

It's blasting out radiation.

הוא מפציץ קרינה.

This is the last place in the universe you would expect to find a planet,

זה המקום האחרון ביקום שבו הייתם מצפים למצוא כוכב לכת,

but they had very methodically looked at this pulsar,

אבל הם צפו באופן מתודולוגי מאד בפולסר הזה,

and they detected the gravitational tug of this planet as it orbited the pulsar.

והם זיהו את כח המשיכה של כוכב הלכת הזה כשהקיף את הפולסר.

It looked really good.

זה נראה ממש טוב.

The first planet orbiting another star had been found ...

כוכב הלכת הראשון שמקיף כוכב התגלה --

except not so much.

אלא שלא כל כך.

(Laughter)

(צחוק)

After they made the announcement,

אחרי שהם מסרו את ההצהרה,

a bunch of other astronomers commented on it,

קבוצה של אסטרונומים אחרים הגיבו על כך,

and so they went back and looked at their data

כך שהם חזרו ובחנו את הנתונים שלהם

and realized they had made a very embarrassing mistake.

והבינו שהם עשו טעות מביכה מאד.

They had not accounted for some very subtle characteristics

הם לא לקחו בחשבון מספר מאפיינים עדינים מאד

of the Earth's motion around the Sun,

של סיבוב כדור הארץ סביב השמש,

which affected how they measured this planet going around the pulsar.

מה שהשפיע על האופן שבו הם מדדו כיצד כוכב הלכת מסתובב סביב הפולסר.

And it turns out that when they did account for it correctly,

ומתברר שכשהם לקחו זאת בחשבון בצורה נכונה,

poof -- their planet disappeared.

פוף -- כוכב הלכת שלהם נעלם.

It wasn't real.

הוא לא היה אמיתי.

So Andrew Lyne had a very formidable task.

לאנדרו לין היתה משימה נוראית.

He had to admit this.

הוא היה צריך להודות בזה.

So in 1992 at the American Astronomical Society meeting,

ב- 1992, בפגישה של האגודה האסטרונומית האמריקאית,

which is one of the largest gatherings of astronomers on the planet,

שהיא אחד הכינוסים הגדולים בעולם של אסטרונומים,

he stood up and announced that he had made a mistake

הוא קם והכריז שהוא טעה

and that the planet did not exist.

ושכוכב הלכת לא קיים.

And what happened next --

ומה שקרה אז --

oh, I love this --

או, אני אוהב את זה --

what happened next was wonderful.

מה שקרה אז היה נפלא.

He got an ovation.

הוא זכה לתשואות.

The astronomers weren't angry at him;

האסטרונומים לא כעסו עליו;

they didn't want to chastise him.

הם לא רצו לנזוף בו.

They praised him for his honesty and his integrity.

הם היללו אותו על הכנות והיושרה שלו.

I love that!

אני מת על זה!

Scientists are people.

מדענים הם בני אדם.

(Laughter)

(צחוק)

And it gets better!

וזה עוד משתפר!

(Laughter)

(צחוק)

Lyne steps off the podium.

ליין יורד מהפודיום.

The next guy to come up is a man named Aleksander Wolszczan

הבחור הבא שעולה הוא אדם ששמו אלכסנדר וולשן.

He takes the microphone and says,

הוא לוקח את המיקרופון ואומר,

"Yeah, so Lyne's team didn't find a pulsar planet,

"כן, הצוות של לין לא מצא כוכב לכת של פולסר,

but my team found not just one

אבל הצוות שלי מצא לא אחד

but two planets orbiting a different pulsar.

אלא שני כוכבי לכת שסובבים סביב פולסר אחר.

We knew about the problem that Lyne had,

ידענו על הבעיה שהיתה ללין,

we checked for it, and yeah, ours are real."

חיפשנו אותו, וכן, שלנו הוא אמיתי".

And it turns out he was right.

ומתברר שהוא צדק.

And in fact, a few months later,

ולמעשה, מספר חודשים לאחר מכן,

they found a third planet orbiting this pulsar

הם מצאו כוכב לכת שלישי שסובב סביב הפולסר

and it was the first exoplanet system ever found --

וזו היתה המערכת הראשונה שנמצאה מחוץ למערכת השמש --

what we call alien worlds -- exoplanets.

מה שאנחנו מכנים עולמות חוצניים -- אקסופלנטות.

That to me is just wonderful.

זה, מבחינתי, פשוט נפלא.

At that point the floodgates were opened.

בשלב הזה הסכר נפרץ.

In 1995 a planet was found around a star more like the Sun,

בשנת 1995 התגלה כוכב לכת סביב כוכב שדומה לשמש,

and then we found another and another.

ואז מצאנו עוד אחד ועוד אחד.

This is an image of an actual planet orbiting an actual star.

זו תמונה של כוכב לכת אמיתי שסובב סביב כוכב אמיתי.

We kept getting better at it.

המשכנו להשתפר בכך.

We started finding them by the bucketload.

התחלנו למצוא אותם בכמויות.

We started finding thousands of them.

התחלנו למצוא אלפים מהם.

We built observatories specifically designed to look for them.

בנינו מצפי כוכבים שנועדו ספציפית לחפש אותם.

And now we know of thousands of them.

וכיום אנחנו מכירים אלפים מהם.

We even know of planetary systems.

אנחנו אפילו מכירים מערכות של כוכבי לכת.

That is actual data, animated, showing four planets orbiting another star.

זה מידע ממשי, מונפש, שמראה ארבעה כוכבי לכת שסובבים סביב כוכב.

This is incredible. Think about that.

זה מדהים. תחשבו על זה.

For all of human history,

לכל אורך ההיסטוריה האנושית,

you could count all the known planets in the universe on two hands --

יכולנו לספור את כל כוכבי הלכת המוכרים ביקום על אצבעות של שתי ידיים --

nine -- eight?

תשעה -- שמונה?

Nine? Eight -- eight.

תשעה? שמונה -- שמונה.

(Laughter)

(צחוק)

Eh.

אה..

(Laughter)

(צחוק)

But now we know they're everywhere.

אבל עכשיו אנחנו יודעים שהם בכל מקום.

Every star --

כל כוכב --

for every star you see in the sky there could be three, five, ten planets.

על כל כוכב שאתם רואים בשמים יכולים להיות שלושה, חמישה, עשרה כוכבי לכת.

The sky is filled with them.

השמים מלאים בהם.

We think that planets may outnumber stars in the galaxy.

אנחנו חושבים שיתכן שמספר כוכבי הלכת עולה על מספר הכוכבים בגלקסיה.

This is a profound statement,

זה גילוי עמוק,

and it was made because of science.

והוא התאפשר בזכות המדע.

And it wasn't made just because of science and the observatories and the data;

והוא לא התאפשר רק בזכות המדע, מצפי הכוכבים והנתונים;

it was made because of the scientists who built the observatories,

הוא התאפשר בזכות המדענים שבנו את מצפי הכוכבים,

who took the data,

שאספו את המידע,

who made the mistakes and admitted them

שעשו את הטעויות והודו בהן

and then let other scientists build on their mistakes

ואז אפשרו למדענים אחרים לבנות על גבי הטעויות שלהם

so that they could do what they do

כדי שהם יעשו את מה שעשו

and figure out where our place is in the universe.

ויבינו מה מקומנו ביקום.

That is how you find the truth.

כך מגלים את האמת.

Science is at its best when it dares to be human.

המדע הוא במיטבו כאשר הוא מעז להיות אנושי.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause and cheers)

(מחיאות כפים ותשואות)