Larry Brilliant: The case for informed optimism

מתרגם: Ariella Cwikel מבקר: Sigal Tifferet

I'm going to try to give you a view of the world as I see it,

אני הולך לנסות לתת לכם תמונה של העולם כפי שאני רואה אותה,

the problems and the opportunities that we face,

הבעיות וההזדמנויות שעומדות לפנינו,

and then ask the question if we should be optimistic or pessimistic.

ואז אשאל את השאלה- האם עלינו להיות אופטימיים או פסימיים.

And then I'll let you in on a secret, which is why I am an incurable optimist.

ואז אגלה לכם סוד, הסיבה לכך שאני אופטימיסט חסר תקנה.

Let me start off showing you an Al Gore movie that you may have seen before.

אתחיל בהקרנה של סרט של אל גור, שאולי כבר ראיתם בעבר.

Now, you've all seen "Inconvenient Truth." This is a little more inconvenient.

כולכם ראיתם את הסרט "אמת מטרידה". זה קצת יותר מטריד.

(Video): Man: ... extremely dangerous questions.

(וידאו): אדם:... שאלות מסוכנות ביותר.

Because, with our present knowledge, we have no idea what would happen.

מכיוון שעל בסיס הידע הנוכחי שלנו, אין לנו מושג מה היה קורה.

Even now, man may be unwittingly changing the world's climate

אפילו עכשיו, האנושות אולי משנה מבלי לדעת את האקלים העולמי

through the waste products of his civilization.

על ידי תוצרי הפסולת של הציביליזציה.

Due to our release, through factories and automobiles every year,

בעקבות הפליטה, באמצעות מפעלים וכלי רכב ממונעים בכל שנה,

of more than six billion tons of carbon dioxide --

של יותר מששה מיליארד טון של דו-תחמוצת הפחמן-

which helps air absorb heat from the sun --

שמסייע לאוויר לספוג חום מהשמש-

our atmosphere seems to be getting warmer.

נראה שהאטמוספרה שלנו מתחממת.

This is bad?

האם זה רע?

Well, it's been calculated a few degrees' rise in the earth's temperature would

ובכן, חישבו שעלייה במעלות ספורות בחום כדור הארץ

melt the polar ice caps.

יגרום להמסה של הקרחונים בקטבים.

And if this happens, an inland sea would fill a good portion of the Mississippi Valley.

אם זה יקרה, מי ים יציפו חלק נכבד מעמק המיסיסיפי.

Tourists in glass-bottomed boats would be viewing the drowned towers of Miami

תיירים בסירות עם רצפת זכוכית יצפו במגדלים הטבועים של מיאמי

through 150 feet of tropical water.

מבעד ל-45 מטרים של מים טרופיים.

For, in weather, we're not only dealing with forces of a far greater variety

משום שבמזג אוויר אנחנו לא רק מתמודדים עם כוחות מגוונים הרבה יותר

than even the atomic physicist encounters, but with life itself.

מאשר אפילו מדעני אטום נתקלים בהם, אלא עם החיים עצמם.

Larry Brilliant: Should we feel good, or should we feel bad

לארי בריליאנט: האם עלינו להרגיש טוב, או שעלינו להרגיש רע

that 50 years of foreknowledge accomplished so little?

על כך ש50 שנה של ידע מקדים השיגו לנו כה מעט?

Well, it depends, really, on what your goals are.

ובכן, זה בעצם תלוי, במטרות שלך.

And I think, as my goals, I always go back to Gandhi's talisman.

ואני חושב, בתור המטרה שלי, אני תמיד חוזר לקמע של גנדי.

When Mahatma Gandhi was asked,

כשמהטמה גנדי נשאל,

"How do you know if the next act that you are about to do is the right one

"כיצד אתה יודע אם המהלך הבא שלקראתו אתה צועד הוא הנכון

or the wrong one?" he said, "Consider the face of the poorest,

או השגוי?" הוא ענה, "קח בחשבון את פניו של האדם העני ביותר,

most vulnerable human being that you ever chanced upon,

הפגיע ביותר שאי פעם נקרה בדרכך,

and ask yourself if the act that you contemplate will be of benefit to that person.

ושאל את עצמך אם המהלך אותו אתה שוקל יטיב עם אותו אדם.

And if it will be, it's the right thing to do, and if not, rethink it."

אם כן, זהו המהלך הנכון. ואם לא, שקול אותו שנית".

For those of us in this room, it's not just the poorest and the most vulnerable individual,

עבור הנוכחים בחדר הזה, זהו לא רק האדם העני והפגיע ביותר,

it's the community, it's the culture, it's the world itself.

אלא הקהילה, התרבות, העולם עצמו.

And the trends for those who are at the periphery of our society,

והמגמות, עבור אלו שנמצאים בפריפריה החברתית,

who are the poorest and the most vulnerable,

העניים והפגיעים ביותר,

the trends give rise to a great case for pessimism.

המגמות הללו הן בהחלט מקור לפסימיות.

But there's also a wonderful case for optimism.

אבל יש גם מקור לאופטימיות.

Let's review them both. First of all, the megatrends.

בואו נבחן את שתיהן. ראשית, המגה-טרנדים.

There's two degrees, or three degrees of climate change baked into the system.

ישנם שתיים או שלוש מעלות של שינוי אקלים באופן מובנה במערכת.

It will cause rising seas. It will cause saline deposited into wells and into lands.

זה יגרום לעלייה במפלס מי הים. זה יגרום למי מלח לחדור לבארות ואדמות.

It will disproportionately harm the poorest and the most vulnerable,

זה יפגע באופן לא שוויוני בעניים והפגיעים ביותר,

as will the increasing rise of population.

כמו שיעשה הגידול באוכלוסיה.

Even though we've dodged Paul Ehrlich's population bomb,

אף על פי שהצלחנו להימנע מפצצת האוכלוסין של פאול ארליך,

and we will not see 20 billion people in this decade, as he had forecast,

ולא נראה 20 מיליארד בני אדם בעשור הזה, כפי שהוא צפה,

we eat as if we were 20 billion.

אבל אנחנו אוכלים כאילו היינו 20 מיליארד.

And we consume so much that again, a rise of 6.5 billion to 9.5 billion

ואנחנו צורכים כמות כה גדולה עד ששוב, עליה מ6.5 ל-9.5 מיליארד

in our grandchildren's lifetime will disproportionately hurt

בתקופת החיים של נכדינו תפגע באופן בלתי שוויוני

the poorest and the most vulnerable.

בעניים ובפגיעים ביותר.

That's why they migrate to cities.

זו הסיבה שהם מהגרים לערים.

That's why in June of this year, we passed, as a species, 51 percent of us living in cities,

זו הסיבה שביוני השנה, חצינו את קו 51% של אנשים החיים בערים,

and bustees, and slums, and shantytowns.

ובסלמס, בשכונות עוני ובערי פחונים.

The rural areas are no longer producing as much food as they did.

האזורים הכפריים שוב לא מייצרים את כמות האוכל שייצרו בעבר.

The green revolution never reached Africa.

המהפכה הירוקה מעולם לא הגיעה לאפריקה.

And with desertification, sandstorms, the Gobi Desert, the Ogaden,

ועם מדבור, סופות חול, מדבר גובי, האוגדין בסומליה,

we are finding increasing difficulty of a hectare

אנו רואים קושי הולך וגובר שעשרה דונמים

to produce as many calories as it did even 15 years ago.

יפיקו את אותה הכמות של קלוריות אפילו כמו לפני 15 שנה.

So humans are turning more towards animal consumption.

אז בני אדם פונים יותר ויותר לתזונה מהחי.

In Africa last year, Africans ate 600 million wild animals,

באפריקה בשנה שעברה, אפריקאים אכלו 600 מיליון חיות בר,

and consumed two billion kilograms of bush meat.

וכילו שני מיליארד קילו של בשר פרא.

And every kilogram of bush meat contained hundreds of thousands of novel viruses

כל קילו של בשר כזה מכיל מאות אלפי וירוסים חדשים

that have never been charted, the genomic sequences of which we don't know.

שמעולם לא מופו, ושהרצף הגנטי שלהם לא ידוע לנו.

Their fitness for creating pandemics we are unaware of,

היכולת שלהם ליצור מגפות כלל עולמיות אינה מוכרת לנו,

but we are ripe for zoonotic-borne, emerging communicable diseases.

אבל אנחנו בשלים לחלוטין למחלות המועברות מבעלי חיים לבני אדם.

Increasingly, I would say explosive growth of technology.

באופן הולך וגובר, התפוצצות של טכנולוגיה.

Most of us are the beneficiaries of that growth. But it has a dark side

רובנו נהנים מהצמיחה הזו. אבל יש לה צד אפל

-- in bioweapons, and in technology that puts us on a collision course

- בנשק ביולוגי, בטכנולוגיה ששמה אותנו על מסלול התנגשות

to magnify any anger, hatred or feeling of marginalization.

כדי להעצים כעס, שנאה או תחושה של דחיקה לשוליים.

And in fact, with increasing globalization --

למעשה, עם התקדמות הגלובליזציה-

for which there are big winners and even bigger losers

שבזכותה ישנם זוכים גדולים ומפסידים עוד יותר גדולים

-- today the world is more diverse and unfair than perhaps it has ever been in history.

- כיום העולם הוא יותר מגוון ואולי פחות הוגן ממה שהוא היה אי פעם.

One percent of us own 40 percent of all the goods and services.

אחוז אחד שולט ב40 אחוזים של כל הטובין והשירותים.

What will happen if the billion people today who live on less than one dollar a day

מה יקרה אם מיליארד האנשים שחיים על פחות מדולר ליום

rise to three billion in the next 30 years?

יגדלו לשלושה מיליארד תוך שלושים שנה?

The one percent will own even more than 40 percent of all the world's goods

האחוז האחד ישלוט על יותר מ40% של התוצרת העולמית

and services. Not because they've grown richer,

והשירותים. לא משום שהם הפכו לעשירים יותר,

but because the rest of the world has grown increasingly poorer.

אלא משום ששאר העולם הפך בהדרגה לעני יותר.

Last week, Bill Clinton at the TED Awards said,

בשבוע שעבר, ביל קלינטון אמר בפרסי TED Awards,

"This situation is unprecedented, unequal, unfair and unstable."

"זהו מצב חסר תקדים, בלתי שוויוני, לא הוגן ולא יציב".

So there's lots of reason for pessimism.

אז ישנן סיבות רבות לפסימיות.

Darfur is, at its origin, a resource war.

דרפור היא, במהותה, מלחמת משאבים.

Last year, there were 85,000 riots in China,

בשנה שעברה, היו 85,000 פרעות בסין,

230 a day, that required police or military intervention.

230 ביום, שהצריכו התערבות של צבא ומשטרה.

Most of them were about resources.

רובן היו בנושא משאבים.

We are facing an unprecedented number, scale of disasters.

אנו עומדים בפני מספר חסר תקדים של אסונות.

Some are weather-related, human-rights related, epidemics.

חלקם קשורים לאקלים, זכויות אדם, מגיפות.

And the newly emerging diseases may make H5N1 and bird flu

המחלות החדשות עשויות לגרום לשפעת H5N1 ושפעת העופות להיראות

a quaint forerunner of things to come. It's a destabilized world.

כמו הקדמה נחמדה למה שעתיד לבוא. זהו עולם שיצא מאיזון.

And unlike destabilized world in the past, it will be broadcast to you on YouTube,

ובשונה מחוסר האיזון העולמי בעבר, הפעם זה ישודר אליכם ב-YouTube,

you will see it on digital television and on your cell phones.

תראו את זה על מסך הטלוויזיה הדיגיטלית שלכם ובטלפונים הסלולריים.

What will that lead to?

לאן זה יוביל?

For some, it will lead to anger, religious and sectarian violence and terrorism.

לחלק, זה יביא לכעס, אלימות דתית וקנאית, ולטרור.

For others, withdrawal, nihilism, materialism.

אחרים יגיבו בנסיגה, ניהיליזם וחומרניות.

For us, where does it take us, as social activists and entrepreneurs?

עבורנו, לאן זה לוקח אותנו, כאקטיביסטים ויזמים חברתיים?

As we look at these trends, do we become despondent, or will we become energized?

בעודנו מתבוננים במגמות הללו, האם אנו הופכים מדוכדכים, או שאנחנו נמלאים מרץ?

Let's look at one case, the case of Bangladesh.

בואו נבחן מקרה אחד, המקרה של בנגלדש.

First, even if carbon dioxide emissions stopped today,

ראשית, גם אם פליטות פחמן דו חמצני יפסקו היום,

global warming would continue.

התחממות גלובלית עתידה להימשך.

And even with global warming -- if you can see these blue lines,

ואפילו עם התחממות גלובלית- אתם יכולים לראות את הקווים הכחולים האלו,

the dotted line shows that even if emissions of greenhouse gasses stopped today,

הקווים המקווקווים מראים שגם אם פליטות של גזי חממה יפסקו היום,

the next decades will see rising sea levels.

העשור הקרוב יביא עמו עליה של מפלס מי הים.

A minimum of 20 to 30 inches of increase in sea levels is the best case

עלייה של 50 עד 75 ס"מ במפלס מי הים הוא התרחיש הטוב ביותר

that we can hope for, and it could be 10 times that.

לו אנחנו יכולים לקוות, ויתכן כי העליה תהיה גדולה פי 10.

What will that do to Bangladesh? Let's take a look.

מה זה יעשה לבנגלדש? בואו נסתכל.

So here's Bangladesh.

הנה בנגלדש.

70 percent of Bangladesh is at less than five feet above sea level.

70% מבנגלדש נמצאת פחות ממטר וחצי מעל פני הים.

Let's go up and take a look at the Himalayas.

בואו נעלה ונסתכל על ההימליה.

And we'll watch as global warming makes them melt. More water comes down,

ונצפה בזמן שההתחממות הגלובלית ממיסה אותם. עוד מים יורדים,

the deforested areas, here in the Tarai, will be unable to absorb the effluent,

היערות המבוארים, כאן בטראיי, לא יוכלו לספוג את שפע המים,

because trees are like straws that suck up the extra seasonal water.

בגלל שהעצים הם כמו קשים, שמוצצים את המים העודפים.

Now we're looking down south, through the Kali Gandaki.

אנחנו מסתכלים דרומה, דרך עמק הקאלי גנדאקי.

Many of you, I think, have probably trekked here.

אני מניח שרבים מכם בוודאי טרקתם כאן.

And we're going to cruise down and take a look at Bangladesh

ואנחנו הולכים לשוט מטה ולהסתכל בבנגלדש

and see what the impact will be of twin increases in water

ולראות את ההשפעה של הריבוי הכפול של מים

coming from the north, and in the seas rising from the south.

שמגיעים מהצפון והים שעולה מהדרום.

Looking at the five major rivers that feed Bangladesh.

מסתכלים על חמשת הנהרות המרכזיים שמזינים את בנגלדש.

And now let's look from the south, looking up, and let's see this in relief.

ובואו נסתכל מהדרום, במבט מעלה, ונראה את זה בתבליט.

A minimum of 20 to 40 inches of increase in seas,

מינימום של 50- 100 ס"מ של עליה במפלס מי הים,

coupled with increasing flows from the Himalayas. And take a look at this.

יחד עם זרימה מוגברת מרכס ההימליה. תסתכלו על זה.

As many as 100 million refugees from Bangladesh could be expected to migrate

עד 100 מיליון פליטים מבנגלדש צפויים להגר

into India and into China.

לתוך הודו וסין.

This is the difficulty that one country faces.

אלו הקשיים הצפויים למדינה אחת.

But if you look at the globe, all around the earth, wherever there is low-lying area,

אבל אם תסתכלו על כדור הארץ כולו, בכל אזור נמוך,

populated areas near the water,

אזור מאוכלס ליד המים,

you will find increase in sea level that will challenge our way of life.

תמצאו עליה של מפלס מי הים שתאתגר את צורת החיים שלנו.

Sub-Saharan Africa, and even our own San Francisco Bay Area.

אפריקה שמדרום לסהרה, ואפילו אזור מפרץ סן- פרנסיסקו שלנו.

We're all in this together.

כולנו ביחד בסירה הזו.

This is not something that happens far away to people that we don't know.

זה לא משהו שקורה לאנשים רחוקים שאיננו מכירים.

Global warming is something that happens to all of us, all at once.

התחממות גלובלית היא משהו שקורה לכולנו, בבת אחת.

As are these newly emerging communicable diseases,

כמו המחלות המדבקות החדשות האלו,

names that you hadn't heard 20 years ago: ebola, lhasa fever, monkey pox.

שמות שלא שמענו עליהם לפני 20 שנה: אבולה, וירוס הלאסה, אבעבועות קופים.

With the erosion of the green belt separating animals from humans,

עם הסחיפה של החגורה הירוקה המפרידה חיות מבני אדם,

we live in each other's viral environment.

אנו חיים בסביבה ויראלית משותפת.

Do you remember, 20 years ago, no one had ever heard of West Nile fever?

אתם זוכרים, לפני 20 שנה, אף אחד מעולם לא שמע על קדחת הנילוס המערבית?

And then we watched, as one case arrived on the East Coast of the United States

ואז צפינו, איך מקרה אחד הגיע לחוף המזרחי של ארצות הברית

and it marched every year, westwardly.

והקדחת צעדה כל שנה מערבה.

Do you remember no one had heard of ebola

זוכרים שאף אחד לא שמע על מחלת האבולה

until we heard of hundreds of people dying in Central Africa from it?

עד ששמענו על מאות אנשים שמתו ממנה במרכז אפריקה?

It's just the beginning, unfortunately.

זוהי רק ההתחלה, לצערנו.

There have been 30 novel emerging communicable diseases

היו 30 מחלות מידבקות חדשות

that begin in animals that have jumped species in the last 30 years.

שהתחילו בחיות וקפצו בין מינים ב-30 השנים האחרונות.

It's more than enough reason for pessimism.

זה מספק סיבה טובה מאד לפסימיות.

But now let's look at the case for optimism. (Laughter)

אבל בואו עכשיו נדבר על סיבות לאופטימיות. (צחוק)

Enough of the bad news. Human beings have always risen to the challenge.

מספיק עם החדשות הרעות. בני אדם תמיד התעלו על עצמם ונענו לאתגר.

You just need to look at the list of Nobel laureates to remind ourselves.

פשוט צריך להסתכל על רשימת הזוכים בפרס הנובל כדי להזכיר לעצמנו.

We've been here before, paralyzed by fear, paralyzed into inaction,

היינו פה בעבר, משותקים מפחד, משותקים עד חוסר מעש,

when some -- probably one of you in this room -- jumped into the breach

כשמישהו - בטח מישהו בחדר הזה - קפץ לתוך הפירצה

and created an organization like Physicians for Social Responsibility,

ויצר ארגון כמו רופאים לאחריות חברתית,

which fought against the nuclear threat,

שלחמה נגד האיום האטומי,

Medicins Sans Frontieres, that renewed our commitment to disaster relief,

רופאים ללא גבולות, שחידש את המחויבות שלנו לסיוע באסונות,

Mohamed ElBaradei, and the tremendous hope and optimism that he

מוחמד אל-בראדי, והתקווה והאופטימיות העצומה שהוא

brought all of us, and our own Muhammad Yunus.

מביא לכולנו, ומוחמד יונס שלנו.

We've seen the eradication of smallpox.

ראינו את ההכחדה של האבעבועות השחורות.

We may see the eradication of polio this year.

יתכן ונראה את ההכחדה של מחלת הפוליו השנה.

Last year, there were only 2,000 cases in the world.

בשנה שעברה היו רק 2,000 מקרים בעולם.

We may see the eradication of guinea worm next year --

יתכן ונראה את ההכחדה של תולעת גינאה בשנה הבאה-

there are only 35,000 cases left in the world.

נשארו רק 35,000 מקרים בעולם.

20 years ago, there were three and a half million.

לפני 20 שנה, היו שלושה וחצי מיליון.

And we've seen a new disease, not like the 30 novel emerging communicable diseases.

וראינו מחלה חדשה, לא כמו 30 המחלות המדבקות החדשות.

This disease is called sudden wealth syndrome. (Laughter)

למחלה הזו קוראים תסמונת ההון הפתאומי. (צחוק)

It's an amazing phenomenon.

זוהי תופעה מדהימה.

All throughout the technology world, we're seeing young people bitten by this

ברחבי העולם הטכנולוגי, אנו רואים אנשים צעירים שנדבקים

disease of sudden wealth syndrome.

במחלה הזו של הון פתאומי.

But they're using their wealth in a way that their forefathers never did.

אבל הם משתמשים בהון שלהם בצורה שקודמיהם מעולם לא השתמשו.

They're not waiting until they die to create foundations.

הם לא מחכים עד מותם כדי להקים קרנות.

They're actively guiding their money, their resources, their hearts, their commitments,

הם מובילים באופן אקטיבי את הכסף, המשאבים, הלבבות והמחויבות שלהם,

to make the world a better place.

כדי לעשות את העולם טוב יותר.

Certainly, nothing can give you more optimism than that.

ללא ספק, אין מקור גדול מזה לאופטימיות.

More reasons to be optimistic:

עוד סיבות לאופטימיות.

in the '60s, and I am a creature of the '60s, there was a movement.

בשנות השישים, ואני יציר של שנות ה60, היתה תנועה.

We all felt that we were part of it, that a better world was right around the corner,

כולנו הרגשנו חלק ממנה, כאילו עולם טוב יותר נמצא ממש מעבר לפינה,

that we were watching the birth of a world free of hatred and violence and prejudice.

שאנו חוזים בלידתו של עולם חופשי משנאה, אלימות ודעות קדומות.

Today, there's another kind of movement. It's a movement to save the earth.

היום, יש תנועה מסוג חדש. תנועה להצלת כדור הארץ.

It's just beginning.

היא רק בתחילתה.

Five weeks ago, a group of activists from the business community gathered together

לפני חמישה שבועות, קבוצה של אקטיביסטים מעולם העסקים חברו יחד

to stop a Texas utility from building nine coal-fired electrical plants

כדי למנוע מספק שירות בטקסס לבנות תשע תחנות כוח פחמיות,

that would have contributed to destroying the environment.

שהיו תורמות להרס הסביבה.

Six months ago, a group of business activists gathered together to join with the

לפני שישה חודשים, קבוצה של אנשי עסקים אקטיביסטים התאספו כדי לחבור

Republican governor in California to pass AB 32,

למושל הרפובליקני של קליפורניה ולהעביר את AB 32,

the most far-reaching legislation in environmental history.

החקיקה הכי מרחיקת לכת בהיסטוריה הסביבתית.

Al Gore made presentations in the House and the Senate as an expert witness.

אל גור הציג בבית הלבן ובסנאט כעד מומחה.

Can you imagine? (Laughter)

אתם יכולים לדמיין לכם (צחוק)

We're seeing an entente cordiale between science and religion that five years ago

אנחנו רואים הסכמה ידידותית בין מדע לדת שלפני חמש שנים

I would not have believed, as the evangelical community

לא הייתי מאמין שתהיה אפשרית, כשהקהילה האוונגליסטית

has understood the desperate situation of global warming.

הבינה את המצב הנואש של התחממות גלובלית.

And now 4,000 churches have joined the environmental movement.

ועכשיו 4,000 כנסיות הצטרפו לתנועה הסביבתית.

It is something to be greatly optimistic about.

זה מקור לאופטימיות רבה.

The European 20-20-20 plan is an amazing breakthrough,

תוכנית ה20-20-20 האירופאית מהווה פריצת דרך מדהימה,

something that should make all of us feel that hope is on the horizon.

משהו שצריך לעורר בכולנו את התחושה שתקווה נמצאת באופק.

And on April 14th, there will be Step Up Day, where there will be a thousand

ב14 באפריל, יתקיים יום 'צעד קדימה', בו יהיו אלף

individual mobilized social activist movements in the United States on protest

תנועות חברתיות אקטיביסטיות עצמאיות המוחות

against legislation -- pushing for legislation to stop global warming.

נגד חקיקה- קוראים לחקיקה לעצירת התחממות גלובלית.

And on July 7th, around the world, I learned only yesterday,

ב7 ליולי, ברחבי העולם, גיליתי רק אתמול,

there will be global Live Earth concerts.

יערכו הופעות חיות של Live Earth.

And you can feel this optimistic move to save the earth in the air.

ואפשר לחוש במהלך האופטימי הקורא להציל את כדור הארץ באוויר.

Now, that doesn't mean that people understand that global warming

אמנם, זה לא אומר שאנשים מבינים כי התחממות גלובלית

hurts the poorest and the weakest the most.

פוגעת בחלשים ובעניים ביותר.

That means that people are beginning the first step,

זה אומר שאנשים לוקחים את הצעד הראשון,

which is acting out of their own self-interest.

שהוא לפעול על פי האינטרס האישי שלהם.

But I am seeing in the major funders, in CARE, Rockefeller,

אבל אני רואה שהמממנים העיקריים, בCARE, בקרן רוקפלר,

Rockefeller Brothers Fund, Hewlett, Mercy Corps, you guys, Google,

קרן האחים רוקפלר, היולט, Mercy Corps, אתם, גוגל,

so many other organizations, a beginning of understanding that we need

ארגונים כה רבים אחרים, מתחילים להבין שמה שאנחנו צריכים

to work not just on primary prevention of global warming,

לעבוד לא רק על מניעה ראשונית של התחממות גלובלית,

but on the secondary prevention of the consequences of global warming

אלא על מניעה משנית של ההשלכות של התחממות גלובלית

on the poorest and the most vulnerable.

על האנשים העניים והפגיעים ביותר.

But for me, I have another reason to be an incurable optimist.

אבל בשבילי, יש לי סיבה נוספת להיות אופטימיסט חסר תקנה.

And you've heard so many inspiring stories here, and I heard so many last night

ושמעתם כל כך הרבה סיפורים מעוררי השראה כאן, ואני שמעתי כלכך הרבה אמש,

that I thought I would share a little bit of mine.

שחשבתי שאני אשתף קצת משלי.

My background is not exactly conventional medical training.

הרקע שלי הוא לא בדיוק הכשרה רפואית קונבנציונלית.

And I lived in a Himalayan monastery, and I studied with a very wise teacher,

גרתי במנזר בהימליה, ולמדתי אצל מורה חכם מאד,

who kicked me out of the monastery one day and told me that it was my destiny --

שבעט אותי החוצה מהמנזר יום אחד ואמר לי כי זהו היעוד שלי-

it felt like Yoda -- it is your destiny to go to work for WHO

הרגשתי כמו יודה- זהו היעוד שלך לעבוד בWHO, ארגון הבריאות העולמי

and to help eradicate smallpox,

ולעזור למגר את האבעבועות השחורות,

at a time when there was no smallpox program.

בזמן שלא היתה שום תוכנית למיגור המחלה.

It should make you optimistic that smallpox no longer exists

העובדה שהאבעבועות השחורות כבר לא קיימות צריכה להוות מקור לאופטימיות,

because it was the worst disease in history.

מפני שזו היתה המחלה האיומה ביותר בהיסטוריה.

In the last century -- that's the one that was seven years ago --

במאה האחרונה- זו שהיתה לפני שבע שנים-

half a billion people died from smallpox:

חצי מיליארד בני אדם מתו מאבעבועות שחורות.

more than all the wars in history,

יותר מכל המלחמות בהיסטוריה,

more than any other infectious disease in the history of the world.

יותר מכל מחלה מידבקת אחרת בהיסטוריה של העולם.

In the Summer of Love, in 1967, two million people, children, died of smallpox.

בקיץ האהבה, ב1967, שני מיליון אנשים, ילדים, מתו מאבעבועות שחורות.

It's not ancient history.

זו לא היסטוריה עתיקה.

When you read the biblical plague of boils, that was smallpox.

כשקוראים על מכת השחין התנ"כית, אלו היו אבעבועות שחורות.

Pharaoh Ramses the Fifth, whose picture is here, died of smallpox.

פרעה רעמסס החמישי, שנראה בתמונה, מת מאבעבועות שחורות.

To eradicate smallpox, we had to gather the largest United Nations army in history.

כדי למגר את האבעבועות, היינו צריכים לאסוף את הצבא הגדול ביותר של האו"ם בהיסטוריה.

We visited every house in India, searching for smallpox -- 120 million houses,

ביקרנו בכל בית בהודו, בחיפוש אחר האבעבועות, 120 מיליון בתים,

once every month, for nearly two years.

פעם בחודש, במשך כמעט שנתיים.

In a cruel reversal, after we had almost conquered smallpox --

בהיפוך מרושע, אחרי שכמעט ניצחנו את האבעבועות-

and this is what you must learn as a social entrepreneur, the realm of the final inch.

ואת זה עליכם ללמוד כיזמים חברתיים- ממלכת הסנטימטר האחרון.

When we had almost eradicated smallpox, it came back again,

כשכמעט מיגרנו את האבעבועות, הם חזרו שוב,

because the company town of Tatanagar drew laborers,

בגלל שהעיירה טנאגר משכה כוח עבודה,

who could come there and get employment.

שהיה יכול למצוא שם תעסוקה.

And they caught smallpox in the one remaining place that had smallpox,

הם נדבקו במקום היחידי שעוד היו בו אבעבועות,

and they went home to die.

והלכו הביתה למות.

And when they did, they took smallpox to 10 other countries

בכך, הם לקחו את האבעבועות ל10 ארצות אחרות

and reignited the epidemic.

והציתו מחדש את המגיפה.

And we had to start all over again.

והיינו צריכים להתחיל הכל מהתחלה.

But, in the end, we succeeded, and the last case of smallpox:

אבל, בסוף הצלחנו, והמקרה האחרון של אבעבועות שחורות:

this little girl, Rahima Banu -- Barisal, in Bangladesh --

הילדה הקטנה הזו, רהימה באנו- באריסל, בבנגלדש-

when she coughed or breathed, and the last virus of smallpox left her lungs

כשהיא השתעלה או נשמה, וווירוס האחרון של האבעבועות השחורות עזב את הריאות שלה

and fell on the dirt and the sun killed that last virus,

הוא נפל על האדמה, והשמש הרגה את הוירוס האחרון ההוא,

thus ended a chain of transmission of history's greatest horror.

ובכך הסתיימה שרשרת ההדבקה של אימת ההיסטוריה.

How can that not make you optimistic?

איך אפשר שלא להיות אופטימיים?

A disease which killed hundreds of thousands in India, and blinded half of

מחלה שקטלה מאות אלפים בהודו, גמרה לעיוורון של חצי

all of those who were made blind in India, ended.

מהעיוורים בהודו, הגיעה לסיומה.

And most importantly for us here in this room, a bond was created.

והכי חשוב, בשבילנו בחדר הזה, נוצר קשר חזק.

Doctors, health workers, from 30 different countries,

רופאים, עובדי בריאות ציבור משלושים ארצות,

of every race, every religion, every color, worked together,

מכל גזע, דת וצבע, עבדו יחד

fought alongside each other,

נלחמו שכם אל שכם,

fought against a common enemy, didn't fight against each other.

נלחמו נגד אויב משותף, ולא אחד נגד השני.

How can that not make you feel optimistic for the future?

איך אפשר שלא להיות אופטימיים לגבי העתיד?

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)