Tim Brown urges designers to think big

מתרגם: Zohar Shevach מבקר: Ido Dekkers

I'd like to talk a little bit this morning

הייתי מעוניין לדבר מעט הבוקר

about what happens if we move from design

על מה שיקרה באם נעבור מעיצוב

to design thinking.

לחשיבה עיצובית.

Now this rather old photo up there

התמונה, הישנה למדי, ששם היא

is actually the first project I was ever hired to do,

למעשה הפרוייקט הראשו שנשכרתי לעשות,

something like 25 years ago.

לפני כ25 שנה.

It's a woodworking machine, or at least a piece of one,

זאת מכונת נגרות, או לפחות חלק מאחת כזאת,

and my task was to

והמשימה שלי הייתה להפוך

make this thing a little bit more modern,

את המכונה לקצת מודרנית יותר,

a little bit easier to use.

וקצת קלה יותר לשימוש.

I thought, at the time, I did a pretty good job.

חשבתי, בזמנו, שעשיתי עבודה די טובה.

Unfortunately, not very long afterwards

לצערי, זמן לא רב לאחר מכן

the company went out of business.

החברה פשטה את הרגל.

This is the second project that I did. It's a fax machine.

זה הפרויקט השני שעשיתי. זה פקס.

I put an attractive shell around some new technology.

עטפתי את הטכנולוגיה החדשה בעטיפה מושכת.

Again, 18 months later,

ושוב, לאחר 18 חודשים,

the product was obsolete.

המוצר התיישן.

And now, of course, the whole technology is obsolete.

ועכשיו, כמובן, כל הטכנולוגיה מיושנת.

Now, I'm a fairly slow learner,

עכשיו, אני תלמיד מעט איטי,

but eventually it occurred to me that

אבל בסופו של דבר הבנתי

maybe what passed for design

שאולי מה שעבר כעיצוב

wasn't all that important --

לא היה כזה חשוב --

making things more attractive,

להפוך דברים למושכים יותר,

making them a bit easier to use,

להפוך אותם מעט קלים יותר לשימוש,

making them more marketable.

להפוך אותם יותר שיווקיים.

By focusing on a design,

על ידי התמקדות בעיצוב,

maybe just a single product,

אולי רק של מוצר יחיד,

I was being incremental

הייתי מוסיף דברים

and not having much of an impact.

אך לא הייתה לי השפעה רבה.

But I think this small view of design

אבל אני חושב שראייה צרה כזו של עיצוב

is a relatively recent phenomenon,

היא תופעה חדשה יחסית,

and in fact really emerged

ולמעשה הופיעה באמת

in the latter half of the 20th century

במחצית השנייה של המאה ה-20

as design became a tool of consumerism.

כאשר עיצוב הפך לכלי של תרבות הצריכה.

So when we talk about design today,

אז כאשר אנו מדברים על עיצוב כיום,

and particularly when we read about it in the popular press,

ובמיוחד כאשר אנו קוראים על זה בעיתונות הפופולארית,

we're often talking about products like these.

לרוב אנו מדברים על מוצרים כמו אלו.

Amusing? Yes. Desirable? Maybe.

משעשעים? כן. נחשקים? אולי.

Important? Not so very.

חשובים? לא ממש.

But this wasn't always the way.

אבל זו לא תמיד הייתה הדרך.

And I'd like to suggest that if we take

והייתי רוצה להציע שאם ניקח

a different view of design,

נקודת מבט שונה על עיצוב,

and focus less on the object

ונתמקד פחות באובייקט

and more on design thinking as an approach,

ויותר על חשיבה עיצובית כגישה,

that we actually might see the result in a bigger impact.

אנחנו נוכל לראות את התוצאה בהשפעה גדולה יותר.

Now this gentleman, Isambard Kingdom Brunel,

עכשיו, האדון הזה, איזמברד קינגדום ברונל,

designed many great things in his career in the 19th century,

עיצוב הרבה דברים נהדרים במהלך הקריירה שלו במאה ה-19,

including the Clifton suspension bridge in Bristol

כולל את גשר המיתרים - קליפטון - בבריסטול

and the Thames tunnel at Rotherhithe.

ואת מנהרת הטמס ברוטרייט.

Both great designs and actually very innovative too.

שניהם עיצובים נהדרים ולמעשה גם מאד חדשניים.

His greatest creation

יצירתו הטובה ביותר

runs actually right through here in Oxford.

עוברת למעשה ממש כאן באוקספורד.

It's called the Great Western Railway.

היא נקראת המסילה המערבית הגדולה.

And as a kid I grew up very close to here,

וכילד גדלתי קרוב מאד לכאן.

and one of my favorite things to do

ואחד הדברים שהכי אהבתי לעשות

was to cycle along by the side of the railway

היה לרכוב על האופניים לצד מסילת הרכבת

waiting for the great big express trains to roar past.

ולחכות שרכבות האקפרס הגדולות לשאוג לעברי.

You can see it represented here in J.M.W. Turner's painting,

אתם יכולים לראות אותה כאן בציור של J.M.W. טרנר,

"Rain, Steam and Speed".

"גשם, קיטור ומהירות".

Now, what Brunel said that he wanted to achieve for his passengers

עכשיו, מה שברונל אמר שהוא רוצה להשיג עבור נוסעיו

was the experience of floating across the countryside.

הוא החוויה של ריחוף לצד הנוף הכפרי.

Now, this was back in the 19th century.

וזה היה עוד במאה ה-19.

And to do that meant creating the flattest gradients

ובכדי לעשות זאת היו צריכים ליצור את המדרונים

that had ever yet been made,

השטוחים ביותר שנוצרו עד אז,

which meant building long viaducts across river valleys --

כלומר, לבנות גשרים ארוכים לאורך עמקי הנהרים --

this is actually the viaduct across the Thames at Maidenhead --

זהו למעשה הגשר לאורך נהר התמז במיידנהייד --

and long tunnels such as the one at Box, in Wiltshire.

ומנהרות ארוכות כמו זו שבבוקס, בווילטשייר.

But he didn't stop there. He didn't stop

אך הוא לא עצר שם. הוא לא עצר בנסיון

with just trying to design the best railway journey.

לייצור את מסע הרכבת הטוב ביותר.

He imagined an integrated transportation system

הוא דמיין מערכת מסועפת של תחבורה

in which it would be possible for a passenger to embark

שבה יוכל נוסע להתחיל את מסעו

on a train in London

ברכבת מלונדון

and disembark from a ship in New York.

ולסיים באוניה בניו יורק.

One journey from London to New York.

מסע אחד מלונדון לניו יורק.

This is the S.S. Great Western that he built

זוהי ה-"SS המערבית הגדולה" (אונייה) שהוא בנה

to take care of the second half of that journey.

בכדי לדאוג לחצי השני של המסע.

Now, Brunel was working 100 years before

עכשיו, ברונל עבד 100 שנה לפני

the emergence of the design profession,

לידתו של מקצוע העיצוב,

but I think he was using design thinking

אבל אני חושב שהוא השתמש בחשיבה עיצובית

to solve problems and to create world-changing innovations.

לפתרון בעיות וליצירת חדשנות משנה עולם.

Now, design thinking begins with what Roger Martin,

חשיבה עיצובית מתחילה במה שרוג'ר מרטין,

the business school professor at the University of Toronto,

פרופ' בבית ספר לעסקים באוניברסיטת טורונטו,

calls integrative thinking.

מכנה "חשיבה אינטגרטיבית".

And that's the ability to exploit opposing ideas

וזו היא היכולת לנצל רעיונות מנוגדים

and opposing constraints

ומגבלות מנוגדות

to create new solutions.

ליצירת פתרונות חדשים.

In the case of design, that means

במקרה של עיצוב הכוונה היא

balancing desirability, what humans need,

איזון הרצונות, מה שבני האדם צריכים,

with technical feasibility,

עם היכולת הטכנית,

and economic viability.

והיתכנות כלכלית.

With innovations like the Great Western,

עם חידושים כמו "המערבית הגדולה",

we can stretch that balance to the absolute limit.

אנו יכולים למתוח את האיזון הזה עד לגבול המוחלט.

So somehow, we went from this to this.

אז איכשהו, עברו מזה לזה.

Systems thinkers who were reinventing the world,

מהוגי מערכות שהמציאו מחדש את העולם,

to a priesthood of folks in black turtlenecks and designer glasses

לכת של אנשים בחולצות גולף שחורות ומשקפי מעצבים

working on small things.

שעובדים על דברים קטנים.

As our industrial society matured,

ככל שהחברה התעשיתית שלנו התבגרה,

so design became a profession

כך עיצוב הפך למקצוע

and it focused on an ever smaller canvas

והוא התמקד בשטחי ציור הולכים וקטנים

until it came to stand for aesthetics,

עד לנקודה שבה הוא עוסק באסתטיקה,

image and fashion.

מראה ואופנה.

Now I'm not trying to throw stones here.

עכשיו, אני לא מנסה לזרוק כאן אבנים.

I'm a fully paid-up member of that priesthood,

אני עובד במשרה מלאה של הכת הזו.

and somewhere in here I have my designer glasses.

ואיפשהו כאן יש לי את משקפי המעצבים שלי.

There we go.

הנה הם.

But I do think that perhaps design

אבל אני כן חושב שאולי עיצוב

is getting big again.

הופך לגדול שוב.

And that's happening through

וזה קורה באמצעות

the application of design thinking

היישום של חשיבה עיצובית

to new kinds of problems --

לסוג חדש של בעיות --

to global warming, to education,

להתחממות גלובאלית, לחינוך,

healthcare, security, clean water, whatever.

שירותי בריאות, אבטחה, מים נקיים ועוד.

And as we see this reemergence of design thinking

וכשאנו רואים את העליה מחדש של החשיבה העיצובית

and we see it beginning to tackle new kinds of problems,

ושהיא מתחילה לתקל סוג חדש של בעיות,

there are some basic ideas that I think we can observe that are useful.

יש כמה בעיות בסיסיים שאני חושב שאנו יכולים לראות שהם שימושיים.

And I'd like to talk about some of those

והייתי רוצה לדבר על חלקם

just for the next few minutes.

רק לכמה דקות.

The first of those is that design is

הראשון מהם הוא שעיצוב הוא

human-centered.

מרוכז באדם.

It may integrate technology and economics,

זה יכול להשתלב עם טכנולוגיה וכלכלה,

but it starts with what humans need, or might need.

אך זה מתחיל עם מה שהאדם צריך, או אולי רוצה.

What makes life easier, more enjoyable?

מה הופך את החיים לקלים יותר, מהנים יותר?

What makes technology useful and usable?

מה הופך טכנולוגיה לשימושית ויעילה?

But that is more than simply good ergonomics,

זה יותר מסתם הנדסת אנוש (ארגונומיה),

putting the buttons in the right place.

הנחת הכפתורים במקום הנכון.

It's often about understanding culture and context

בדרך כלל זה על הבנת תרבות והקשר לפני

before we even know where to start to have ideas.

שאנחנו בכלל יודעים מאיפה להתחיל לחפש רעיונות.

So when a team was working on a new vision screening program in India,

אז כשקבוצה עבדה על תוכנה חדשה לבדיקת ראייה בהודו,

they wanted to understand what the aspirations

הם רצו להבין את השאיפות והמוטיבציה

and motivations were of these school children

של תלמידי בית הספר הללו

to understand how they might play a role

להבין איך הם יכולים לשחק תפקיד

in screening their parents.

בבדיקת הוריהם.

Conversion Sound has developed a high quality,

"קונורזין סאונד" פיתחו מכשיר

ultra-low-cost digital hearing aid

דיגיטלי באיכות גבוהה ועלות מאד קטנה

for the developing world.

לעולם המתפתח.

Now, in the West we rely on highly trained technicians

בארצות המערב אנחנו נסמכים על טכנאים מאומנים היטב

to fit these hearing aids.

שיתאימו את אמצעי העזר הללו.

In places like India, those technicians simply don't exist.

במקומות כמו הודו, הטכנאים הללו פשוט לא קיימים.

So it took a team working in India

אז בהודו היה צורך בקבוצה שתעבוד

with patients and community health workers

עם פציינטים וקהילה של עובדי שירותי בריאות

to understand how a PDA

להבין כיצד PDA

and an application on a PDA

והיישום של PDA

might replace those technicians

יכול להחליף את הטכנאים הללו

in a fitting and diagnostic service.

לשירותי התאמה ואיבחון.

Instead of starting with technology,

במקום להתחיל עם טכנולוגיה,

the team started with people and culture.

הקבוצה החלה עם אנשים ותרבות.

So if human need is the place to start,

אז אם הצורך האנושי הוא המקום להתחיל בו,

then design thinking rapidly moves on to

חשיבה עיצוב נעה קדימה במהירות

learning by making.

ללמידה על ידי עשייה.

Instead of thinking about what to build,

במקום לחשוב על מה לבנות,

building in order to think.

בונים על מנת לחשוב.

Now, prototypes speed up the process of innovation,

עכשיו, אבי טיפוס מאיצים את תהליך החדשנות,

because it is only when we put our ideas out into the world

כי זה רק כאשר אנו מוציאים את הרעיונות שלנו לעלום

that we really start to understand their strengths and weaknesses.

אנחנו באמת מתחילים להבין את נקודות החוזקה והתורפה שלהם.

And the faster we do that,

וככל שעושים זאת מהר יותר,

the faster our ideas evolve.

הרעיונות מתפתחים מהר יותר.

Now, much has been said and written about

הרבה כבר נאמר ונכתב על

the Aravind Eye Institute in Madurai, India.

מכון העין 'ארווינד' שבמדוריי, הודו.

They do an incredible job of serving very poor patients

הם עושים עבודה מדהימה במתן שירות לחולים מאד עניים

by taking the revenues from those who can afford to pay

על ידי לקיחת ההכנסות מאלו היכולים לשלם

to cross-subsidize those who cannot.

כדי לסבסד את אלו שלא.

Now, they are very efficient,

הם מאד יעילים,

but they are also very innovative.

אך הם גם מאד חדשניים.

When I visited them a few years ago,

כשביקרתי אותם לפני מספר שנים,

what really impressed me was their willingness

מה שבאמת הרשים אותי היה הנכונות שלהם

to prototype their ideas very early.

ליצור אב טיפוס לרעיונות שלהם בשלב מוקדם.

This is the manufacturing facility

זה הוא מתקן הייצור של אחת מפריצות

for one of their biggest cost breakthroughs.

הדרך הגודלות שלהם מבחינת עלות.

They make their own intraocular lenses.

הם מייצרים עדשות תוך עיניות משלהם.

These are the lenses that replace those

אלו העדשות שמחליפות את אלו

that are damaged by cataracts.

שנפגמו על ידי קטרקט.

And I think it's partly their prototyping mentality

ואני חושב שחלק מזה הוא בזכות ממנטליות יצירת אבי הטיפוס שלהם

that really allowed them to achieve the breakthrough.

שאיפשרה להם להגיע לפריצת הדרך.

Because they brought the cost down

כיוון שהוזילו את העלות

from $200 a pair,

מ200 דולר לזוג,

down to just $4 a pair.

לרק 4 דולר לזוג.

Partly they did this by instead of building

חלק בזכות העובדה שבמקום לבנות

a fancy new factory,

מפעל חדש ויוקרתי,

they used the basement of one of their hospitals.

הם השתמשו במרתף של אחד מבתי החולים שלהם.

And instead of installing the large-scale machines

ובמקום להתקין את המכונות הגדולות, אשר נצרכות

used by western producers,

על ידי ארצות המערב,

they used low-cost CAD/CAM prototyping technology.

הם השתמשו בטכנולוגית יצירת אבי טיפוס הזולה CAD/CAM.

They are now the biggest manufacturer of these lenses in the developing world

כיום הם הייצרנים הגדולים ביותר של עדשות אלו בעולם המתפתח,

and have recently moved into a custom factory.

ועברו לאחרונה למפעל מותאם.

So if human need is the place to start,

אז אם הצורך האנושי הוא המקום להתחיל בו,

and prototyping, a vehicle for progress,

ויצירת אב טיפוס, כאמצעי להתקדמות,

then there are also some questions to ask about the destination.

אז יש גם כמה שאלות לשאול על היעד.

Instead of seeing its primary objective as consumption,

במקום לראות את המטרה העיקרית כצריכה,

design thinking is beginning to explore the potential of participation --

חשיבה עיצובית מתחילה לחקור את הפוטנציאל של השתתפות --

the shift from a passive relationship

לעבור מקשר פאסיבי בין

between consumer and producer

הלקוח למייצר

to the active engagement of everyone

למעורבות אקטיבית של כולם

in experiences that are meaningful,

על ידי חוויות משמעותיות,

productive and profitable.

פורות וריווחיות.

So I'd like to take the idea that Rory Sutherland talked about,

אז ארצה לקחת את הרעיון שרורי סאת'רלנד דיבר עליו,

this notion that intangible things are worth perhaps more than physical things,

הרעיון שדברים לא מוחשיים אולי שווים יותר מהדברים המוחשיים,

and take that a little bit further and say that

ולקחת את זה מעט רחוק יותר ולאמר

I think the design of participatory systems,

שאני חושב שעיצוב של מערכות שיתופיות,

in which many more forms of value

בהן יותר צורות של ערך

beyond simply cash

מלבד הכסף,

are both created and measured,

גם נוצרות וגם נמדדות

is going to be the major theme, not only for design,

הולך להיות נושא גדול, לא רק בעיצוב,

but also for our economy as we go forward.

אלא גם בכלכלה ככל שאנו מתמקדמים.

So William Beveridge, when he wrote the first of his famous reports in 1942,

אז וויליאם בוורידג', כאשר כתב את אחד הדוחות המפורסמים הראשונים שלו ב1942,

created what became Britain's welfare state

יצר את מה שהפך להיות מדינת הרווחה של בריטניה

in which he hoped that every citizen

שבה הוא קיווה שכל אזרח יהיה

would be an active participant

משתתף פעיל

in their own social well-being.

בחברת ברווחה שלהם.

By the time he wrote his third report,

עד שכתב את דוחו השלישי,

he confessed that he had failed

הוא הודה שנכשל

and instead had created a society of welfare consumers.

ושבמקום זאת יצר חברה שצורכת רווחה.

Hilary Cottam, Charlie Leadbeater,

הילארי קוטהם, צ'ארלי לידביטר,

and Hugo Manassei of Participle

והוגו מנאסי מ'פרטיסיפל'

have taken this idea of participation,

לקחו את הרעיון הזה של שיתופיות,

and in their manifesto entitled Beveridge 4.0,

ובמינשר שלהם שנקרא 'בוורידג' 4.0'

they are suggesting a framework

הם מציעים מסגרת

for reinventing the welfare state.

להמצאה מחדש של מדינת רווחה.

So in one of their projects called Southwark Circle,

באחד הפרוייקטים שלהם שנקרא 'סאות'ווארק סירקל'

they worked with residents in Southwark, South London

הם עבדו עם תושבי סאות'וואר, בדרום לונדון

and a small team of designers

וקבוצה קטנה של מעצבים

to develop a new membership organization

על מנת לפתח ארגון חברות

to help the elderly with household tasks.

שיעזור לאוכלוסיה המבוגרת עם מטלות הבית.

Designs were refined and developed

עיצובים פותחו ולוטשו

with 150 older people and their families

עם 150 קשישים ומשפחותיהם

before the service was launched earlier this year.

לפני שהשירות הושק בתחילת השנה.

We can take this idea of participation

אנחנו יכולים לקחת את הרעיון הזה של השתתפות

perhaps to its logical conclusion

כנראה למסקנתו הלוגית

and say that design may have its greatest impact

ולאמר שלעיצוב יש כנראה את השפעתו הגדולה ביותר

when it's taken out of the hands of designers

כאשר הוא נלקח מידי המעצבים

and put into the hands of everyone.

לידי כולם.

Nurses and practitioners at U.S. healthcare system

אחיות ורופאים במערכת הבריאות של ארצות הברית

Kaiser Permanente

'קיסר פרמננט'

study the topic of improving the patient experience,

למדו את נושא שיפור חווית המטופל,

and particularly focused on the way that they exchange knowledge

ובפרט על הדרך בה הם מחליפים מידע

and change shift.

ומחליפים משמרות.

Through a program of observational research,

דרך תוכנית של מחקר תצפיתי,

brainstorming new solutions and rapid prototyping,

סיעור מוחות ויצירת אבי טיפוס במהירות,

they've developed a completely new way to change shift.

הם פיתחו דרך שונה לחלוטין להחלפת משמרות.

They went from retreating to the nurse's station

הם עברו מנסיגה לעמדת האחיות

to discuss the various states and needs of patients,

על מנת לדון במצב וצרכים של המטופל,

to developing a system that happened on the ward

לפיתוח מערכת שנמצאת במחלקה

in front of patients, using a simple software tool.

מול המטופלים, באמצעות שימוש בתוכנה פשוטה.

By doing this they brought the time that they were away from patients

על ידי זאת הם הפחיתו את הזמן בו הם נמצאו הרחק מן המטופל

down from 40 minutes to 12 minutes, on average.

מ40 דקות ל12 דקות, בממוצע.

They increased patient confidence and nurse happiness.

הם הגדילו את הביטחון של המטופל ואת אושר האחיות.

When you multiply that by all the nurses

כשמכפילים את זה במספר כל האחיות

in all the wards in 40 hospitals in the system,

בכל המחלקות של 40 בתי החולים שבמערכת,

it resulted, actually, in a pretty big impact.

זה גרם, למעשה, להשפעה מאד גדולה.

And this is just one of thousands

וזה רק אחד מאלפי

of opportunities in healthcare alone.

ההזדמנויות במערכות הבריאות לבדה.

So these are just some of the kind of basic ideas

אז אלו רק כמה סוגי רעיונות בסיסיים

around design thinking

שמסביב לחשיבה עיצובית.

and some of the new kinds of projects

וכמה מסוגי הפרוייקטים החדשים

that they're being applied to.

שהם מיושמים בהם.

But I'd like to go back to Brunel here,

אבל הייתי רוצה לחזור רגע לברונל,

and suggest a connection that might explain why this is happening now,

ולהציע הקשר שיסביר מדוע זה קורה דווקא עכשיו,

and maybe why design thinking is a useful tool.

ואולי מדוע חשיבה עיצובית היא כלי חזק.

And that connection is change.

והקשר הוא שינוי.

In times of change we need

בתקופות של שינוי אנו צריכים

new alternatives, new ideas.

אלטרנטיבות חדשות, רעיונות חדשים.

Now, Brunel worked at the height of the Industrial Revolution,

בורנל עבד בשיא המהפכה התעשייתית,

when all of life and our economy

כאשר חיינו והכלכלה

was being reinvented.

הומצאו מחדש.

Now the industrial systems of Brunel's time have run their course,

כיום, המערכות התעשייתיות מתקופת ברונל עברו את זמנן,

and indeed they are part of the problem today.

ואכן הן חלק מהבעיה היום.

But, again, we are in the midst of massive change.

אך, שוב, אנחנו באמצע של שינוי מאסיבי.

And that change is forcing us to question

ושינוי זה מאלץ אותנו להטיל ספק

quite fundamental aspects of our society --

בהיבטים יסודיים של החברה שלנו --

how we keep ourselves healthy, how we govern ourselves,

איך אנו משאירםי עצמנו בריאים, איך אנו שולטים בעצמנו,

how we educate ourselves, how we keep ourselves secure.

איך אנו מחכנים עצמנו, איך אנו שומרים עצמנו בטוחים.

And in these times of change, we need these new choices

ובזמן זה של שינוי, אנו צריכים אפשרויות חדשות

because our existing solutions are simply becoming obsolete.

כי הפתרונות הקיימים פשוט הופכים מיושנים.

So why design thinking?

אז למה חשיבה עיצובית?

Because it gives us a new way of tackling problems.

כי זה נותן לנו דרך חדשה לתקל בעיות.

Instead of defaulting to our normal convergent approach

במקום לחזור לברירת המחדל הנורמלית ומתכנסת שלנו

where we make the best choice out of available alternatives,

בה אנו בוחרים באפשרות הטובה ביותר מהאלטרנטיבות הקיימות,

it encourages us to take a divergent approach,

זה מעודד אותנו לגישה מתפלגת,

to explore new alternatives, new solutions,

לחקור אלטרנטיבות חדשות, פתרונות חדשים,

new ideas that have not existed before.

רעיונות חדשים שלא היו קיימים קודם לכן.

But before we go through that process of divergence,

אך לפני שנעבור תהליך של התפלגות,

there is actually quite an important first step.

יש למעשה צעד ראשון חשוב.

And that is, what is the question that we're trying to answer?

והוא, מה היא השאלה עליה אנו מנסים לענות?

What's the design brief?

מה הוא תקציר העיצוב?

Now Brunel may have asked a question like this,

בורנל אולי שאלה שאלה כזו,

"How do I take a train from London to New York?"

"איך אני מעביר רכבת מלונדון לניו יורק?"

But what are the kinds of questions that we might ask today?

אך מה הן השאלות שאנו יכולים לשאול היום?

So these are some that we've been asked to think about recently.

אז אלו כמה שאלות שנתבקשנו לחשוב עליהן לאחרונה.

And one in particular, is one that we're working on with the Acumen Fund,

ואחת בפרט, היא אחת שעליה אנו עובדים היום עם 'אקומן פאונד',

in a project that's been funded by the Bill and Melinda Gates Foundation.

בפרוייקט שממומן על ידי הקרן של ביל ומינדה גייטס,

How might we improve access to safe drinking water

איך אנו יכולים לשפר את הגישה למי שתייה

for the world's poorest people,

לאנשים העניים ביותר בעולם,

and at the same time stimulate innovation

ובו זמנית לעודד חדשנות

amongst local water providers?

בקרב מספקי מים מקומיים?

So instead of having a bunch of American designers

אז במקום שניקח חבורת מעצבים אמריקאים

come up with new ideas that may or may not have been appropriate,

שיעלו רעיונות שאולי ואולי לא יהיו מתאימים,

we took a sort of more open, collaborative and participative approach.

השתמשנו בגישה יותר פתוחה ושיתופית.

We teamed designers and investment experts up with

ציוותנו מעצבים ומומחי השקעות ביחד עם

11 water organizations across India.

11 ארגוני מים ברחבי הודו.

And through workshops they developed

ודרך סדנאות, הם פיתחו

innovative new products, services, and business models.

מוצרים, שירותים ומודלים עסקיים חדשניים.

We hosted a competition

ערכנו תחרות

and then funded five of those organizations

ואז מימנו חמישה מהאירגונים

to develop their ideas.

שיפתחו את רעיונותיהם.

So they developed and iterated these ideas.

אז הם פיתחו את רעיונותיהם.

And then IDEO and Acumen spent several weeks working with them

ואז IDEO ו'אקומן' העבירו מספר שבועות בעבודה איתם

to help design new social marketing campaigns,

כדי לעזור לפתח קמפייני שיווק חברתיים חדשים,

community outreach strategies, business models,

אסטרטגיות גישה לקהילה, מודלים עסקיים,

new water vessels for storing water

כלים חדשים לאיחסון מים

and carts for delivering water.

ועגלות להעברת מים.

Some of those ideas are just getting launched into the market.

חלק מהרעיונות הללו רק מושקים לשוק.

And the same process is just getting underway

ופקויירט דומה בדיוק מתחיל

with NGOs in East Africa.

בארגונים לא ממשלתיים במזרח אפריקה.

So for me, this project shows

אז עבורי, פרוייקט זה מראה

kind of how far we can go from

סוג של כמה אנחנו יכולים להתקדם

some of those sort of small things

מחלק מאותם הדברים הקטנים,

that I was working on

שעבדתי עליהם

at the beginning of my career.

בתחילת הקריירה שלי.

That by focusing on the needs of humans

זה על ידי התמקדות בצורך של בני האדם

and by using prototypes

ועל ידי שימוש באבות טיפוס

to move ideas along quickly,

כדי לקדם רעיונות במהירות,

by getting the process out of the hands of designers,

על ידי הוצאת התהליך מידי המעצבים,

and by getting the active participation of the community,

ועל ידי השגת השתתפות פעילה של הקהילה,

we can tackle bigger and more interesting questions.

נוכל לתקל שאלות גדולות יתר ומעניינות יותר.

And just like Brunel, by focusing on systems,

ובדיוק כמו ברונל, באמצעות התמקדות במערכת,

we can have a bigger impact.

יכולה להיות לנו השפעה גדולה יותר.

So that's one thing that we've been working on.

אז זה דבר אחד שאנחנו עובדים עליו.

I'm actually really quite interested, and perhaps more interested

אני למעשה די מעוניין, ואפילו יותר מעוניין

to know what this community thinks we could work on.

לדעת מה הקהילה הזאת חושבת שאנחנו יכולים לעבוד עליו.

What kinds of questions do we think

אילו שאלות אנו חושבים

design thinking could be used to tackle?

שנוכל לתקל באמצעות חשיבה עיצובית?

And if you've got any ideas

ואם יש לכם איזה שהוא רעיון

then feel free, you can post them to Twitter.

אז תרגישחו חופשיים לצייץ אותם בטוויטר.

There is a hash tag there that you can use, #CBDQ.

יש בטוויטר תג שניתן להשתמש בו, CBDQ#.

And the list looked something like this a little while ago.

והרשימה נרתאה בערך ככה לא מזמן.

And of course you can search to find the questions that you're interested in

וכמובן שאתם מוזמנים לחפש את השאלות שאתם מעוניינים בהן

by using the same hash code.

על ידי שימוש באותו תג.

So I'd like to believe that design thinking

אז אני רוצה להאמין שחשיבה עיצובית

actually can make a difference,

כן יכולה לעשות שינוי,

that it can help create new ideas

שהיא יכולה לעזור ליצור רעיונות חדשים

and new innovations,

ויוזמות חדשות,

beyond the latest High Street products.

מעבר למוצרי הרחוב הראשי החדשים.

To do that I think we have to take a more expansive view of design,

כדי לעשות זאת אני חושב שצריך תמונה גדולה יותר של עיצוב,

more like Brunel, less a domain of a professional priesthood.

יותר כמו של ברונל, פחות מהתחום של כת העיצוב.

And the first step is to start asking the right questions.

והצעד הראשון הוא להתחיל לשאול את השאלות הנכונות.

Thank you very much.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)