4 environmental 'heresies' | Stewart Brand

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

Because of what I'm about to say,

בגלל מה שאני עומד לומר,

I really should establish my green credentials.

מוטב שאציג את מכתבי ההמלצה הירוקים שלי.

When I was a small boy, I took my pledge

כשהייתי ילד, נדרתי נדר,

as an American, to save and faithfully defend from waste

בתור אמריקאי, לשמור ולהגן בנאמנות

the natural resources of my country,

על משאבי הטבע של ארצי.

its air, soil and minerals, its forests, waters and wildlife.

האוויר, האדמה, המינרלים, היערות, המים וחיי-הבר שלה.

And I've stuck to that.

ודבקתי בכך.

Stanford, I majored in ecology and evolution.

עשיתי בסטנפורד תואר מאסטר באקולוגיה ואבולוציה.

1968, I put out the Whole Earth Catalog. Was "mister natural" for a while.

ב-1968 פרסמתי את "הקטלוג של העולם כולו". לזמן-מה הייתי "מר טבע".

And then worked for the Jerry Brown administration.

אחר עבדתי עבור המטה של ג'רי בראון.

The Brown administration, and a bunch of my friends,

המטה של בראון, יחד עם כמה מחברי,

basically leveled the energy efficiency of California,

למעשה איזן את צריכת האנרגיה בקליפורניה,

so it's the same now, 30 years later,

והיא נותרה בעינה עד היום, 30 שנה מאוחר יותר.

even though our economy has gone up 80 percent, per capita.

אפילו שהכלכלה שלנו עלתה ב-80 אחוז לנפש.

And we are putting out less greenhouse gasses than any other state.

ואנו פולטים הכי פחות גזי חממה מכל מדינה אחרת.

California is basically the equivalent of Europe, in this.

במובן זה קליפורניה שוות-ערך לאירופה.

This year, Whole Earth Catalog has a supplement that I'll preview today,

השנה, "הקטלוג של העולם כולו" יכיל נספח, שאציג היום,

called Whole Earth Discipline.

ושמו "תורת העולם כולו".

The dominant demographic event of our time

האירוע הדמוגרפי הראשי של זמננו

is this screamingly rapid urbanization

הוא האורבניזציה הרעשנית והמהירה הזו

that we have going on.

שמתרחשת סביבנו.

By mid-century we'll be about 80 percent urban,

עד אמצע המאה נהיה 80 אחוז עירוניים.

and that's mostly in the developing world,

וזה בעיקר בעולם המתפתח,

where that's happening.

שם זה קורה.

It's interesting, because history is driven to a large degree

זה מעניין. כי ההיסטוריה מונעת במידה רבה

by the size of cities.

ע"י גודלן של הערים.

The developing world now has all of the biggest cities,

בעולם המתפתח ישנן כעת כל הערים הגדולות ביותר.

and they are developing three times faster than the developed countries,

והן מתפתחות פי 3 מהר יותר מאשר בארצות המפותחות.

and nine times bigger.

ופי תשע בגודל.

It's qualitatively different.

הן שונות מבחינה איכותית.

They are the drivers of history, as we see by looking at history.

הן מניעות את ההיסטוריה, כפי שאנו לומדים ממנה.

1,000 years ago this is what the world looked like.

לפני 1,000 שנה העולם נראה כך.

Well we now have a distribution of urban power

אך כעת יש לנו חלוקה של הכוח האורבני

similar to what we had 1,000 years ago.

בדומה למה שהיה לפני 1,000 שנה.

In other words, the rise of the West,

במלים אחרות, עליית המערב,

dramatic as it was, is over.

דרמטית ככל שהיתה, הגיעה אל קיצה.

The aggregate numbers are absolutely overwhelming:

המספרים הסופיים הם פשוט מהממים.

1.3 million people a week coming to town,

1.3 מיליון בני אדם בשבוע מגיעים אל העיר,

decade after decade.

עשור אחרי עשור.

What's really going on?

מה בעצם קורה?

Well, what's going on is the villages of the world are emptying out.

מה שקורה הוא שכפרי העולם מתרוקנים.

Subsistence farming is drying up basically.

החקלאות למען הקיום העצמי למעשה גוועת.

People are following opportunity into town.

האנשים עוברים העירה בעקבות הזדמנויות פרנסה

And this is why.

וזו הסיבה לכך.

I used to have a very romantic idea about villages,

פעם היה לי מושג רומנטי מאד לגבי הכפר,

and it's because I never lived in one.

פשוט מפני שמעולם לא חייתי שם.

(Laughter)

[צחוק]

Because in town --

כי בעיר --

this is the bustling squatter city

זוהי עיר שוקקת חיים של דיירים לא-חוקיים

of Kibera, near Nairobi --

בשם קיברה, ליד ניירובי --

they see action. They see opportunity.

הם מזהים 'אקשן', הזדמנויות,

They see a cash economy that they were not able to participate in

וכלכלת מזומנים, שקודם לא יכלו לקחת בה חלק

back in the subsistence farm.

כשחיו בחווה שסיפקה את צרכי עצמה.

As you go around these places there's plenty of aesthetics.

כשמסתובבים במקומות האלה מוצאים המון אסתטיקה.

There is plenty going on.

מתרחשים הרבה דברים.

They are poor, but they are intensely urban. And they are intensely creative.

הם עניים, אך הם מאד עירוניים. ומאד יצירתיים.

The aggregate numbers now

המספרים הסופיים כיום

are that basically squatters,

אומרים שבעצם אותם דיירים לא-חוקיים,

all one billion of them, are building the urban world,

כל מיליארד האנשים האלה, בונים את העולם העירוני.

which means they're building the world --

וזה אומר שהם בונים את העולם.

personally, one by one, family by family,

אישית, אחד-אחד, משפחה-משפחה,

clan by clan, neighborhood by neighborhood.

חמולה-חמולה, שכונה-שכונה.

They start flimsy and they get substantial as time goes by.

זה מתחיל כזרזיף דק ונעשה משמעותי עם הזמן.

They even build their own infrastructure.

הם אפילו בונים את התשתיות שלהם.

Well, steal their own infrastructure, at first.

טוב, בהתחלה הם גונבים את התשתיות שלהם.

Cable TV, water, the whole gamut, all gets stolen.

טלוויזיה בכבלים, מים, כל העסק, גונבים הכל.

And then gradually gentrifies.

ובהדרגה הם מתברגנים.

It is not the case that slums undermine prosperity,

לא מדובר כאן בשכונות עוני שמסכנות את הצמיחה.

not the working slums; they help create prosperity.

לא שכונות העובדים העניים האלה. הם עוזרים לצמיחה.

So in a town like Mumbai, which is half slums,

אז עיר כמו מומבאי, שחצי ממנה הוא שכונות עוני,

it's 1/6th of the GDP of India.

מפיקה שישית מהתוצר המקומי הגולמי של הודו.

Social capital in the slums is at its most urban and dense.

ההון החברתי בשכונות העוני הוא בעיקרו עירוני וצפוף.

These people are valuable as a group.

אנשים אלה הם רבי ערך כקבוצה.

And that's how they work.

וכך הם מתפקדים.

There is a lot of people who think about all these poor people,

רבים חושבים על כל העניים האלה,

"Oh there's terrible things. We've got to fix their housing."

"כמה מזעזע. אנו חייבים לשפר את הדיור שלהם."

It used to be, "Oh we've got to get them phone service."

פעם זה היה, "אנו חייבים לספק להם שירותי טלפוניה."

Now they're showing us how they do their phone service.

וכעת הם מראים לנו איך הם דואגים לטלפוניה שלהם.

Famine mostly is a rural event now.

הרעב הוא כיום בעיקר עניין כפרי.

There are things they care about.

יש דברים שחשובים להם,

And this is where we can help.

ושם אנו יכולים לעזור,

And the nations they're in can help.

ושם יכולות לעזור המדינות בהם הם נמצאים.

And they are helping each other solve these issues.

והם עוזרים זה לזה לפתור בעיות אלה.

And you go to a nice dense place like this slum in Mumbai.

אם תלכו למקום צפוף ונחמד כמו שכונת עוני זו במומבאי.

You look at that lane on the right.

הביטו על הנתיב הימני.

And you can ask, "Okay what's going on there?"

אולי תשאלו, "מה קורה שם?"

The answer is, "Everything."

והתשובה היא, "הכל."

This is better than a mall. It's much denser.

זה יותר טוב מקניון. זה הרבה יותר צפוף.

It's much more interactive.

הרבה יותר אינטראקטיבי.

And the scale is terrific.

ובהיקפים עצומים.

The main event is, these are not people crushed by poverty.

העניין הוא שאלה לא אנשים שכורעים תחת נטל העוני.

These are people busy getting out of poverty

אלא אנשים שעסוקים ביציאה ממעגל העוני

just as fast as they can.

מהר ככל שיוכלו.

They're helping each other do it.

הם עוזרים בכך זה לזה.

They're doing it through an outlaw thing,

הם עושים זאת בדרך הבלתי חוקית

the informal economy.

של הכלכלה הבלתי רשמית.

The informal economy, it's sort of like dark energy in astrophysics:

הכלכלה הלא-רשמית היא כמו הכוח האפל באסטרו-פיזיקה.

it's not supposed to be there, but it's huge.

היא לא אמורה להיות שם, אך היא משהו עצום.

We don't understand how it works yet, but we have to.

איננו מבינים עדיין איך היא פועלת. אך עלינו להבין.

Furthermore, people in the informal economy,

זאת ועוד: האנשים בכלכלה הבלתי-רשמית,

the gray economy --

הכלכלה האפורה,

as time goes by,

ככל שהזמן עובר,

crime is happening around them. And they can join the criminal world,

הפשע משתולל סביבם, והם יכולים להצטרף לעולם הפשע.

or they can join the legitimate world.

או להצטרף לעולם החוקי.

We should be able to make that choice

עלינו להיות מסוגלים להקל עליהם את הבחירה

easier for them to get toward the legitimate world,

לפנות לכיוון עולם החוקי.

because if we don't, they will go toward the criminal world.

כי אם לא, הם יפנו אל עולם הפשע.

There's all kinds of activity.

יש כל מיני פעילויות.

In Dharavi the slum performs not only

בדאראווי, שכונת העוני מתפקדת לא רק

a lot of services for itself,

כספק השירותים של עצמה,

but it performs services for the city at large.

אלא גם מספקת שירותים רבים לעיר עצמה.

And one of the main events are these ad-hoc schools.

ואחד האירועים המרכזיים הם בתי-ספר ייעודיים אלה.

Parents pool their money to hire some local teachers

ההורים אוספים ביחד כסף כדי לשכור מורים מקומיים

to a private, tiny, unofficial school.

עבור בי"ס פרטי, זעיר ובלתי-רשמי.

Education is more possible in the cities, and that changes the world.

החינוך בעיר זמין יותר, וזה משנה את העולם.

So you see some interesting, typical, urban things.

כך שאפשר למצוא בעיר דברים מעניינים ואופייניים.

So one thing slammed up against another,

ודבר אחד מתנגש בדבר שני,

such as in Sao Paulo here.

כמו כאן, בסאן פאולו.

That's what cities do. That's how they create value,

ככה זה בעיר. ככה הערים יוצרות ערך,

is by slamming things together.

באמצעות הטחת דברים אלה באלה.

In this case, supply right next to demand.

במקרה זה, ההצע צמוד לביקוש.

So the maids and the gardeners and the guards

כך שהעוזרות והגננים והשומרים

that live in this lively part of town on the left

שחיים בחלק שוקק החיים הזה שמשמאל

walk to work, in the boring, rich neighborhood.

הולכים לעבוד בשכונה העשירה והמשעממת.

Proximity is amazing.

והצפיפות מדהימה.

We are learning about how dense proximity can be.

אנו לומדים כמה הצפיפות הזו עשויה להיות גדולה.

Connectivity between the city and the country

הקישוריות בין העיר והארץ

is what's going to keep the country good,

היא מה שתשמור על איכות הארץ.

because the city has interesting ways of doing things.

כי לעיר יש דרכים מעניינות לעשיית דברים.

This is what makes cities --

זה מה שהופך את הערים --

(Applause)

[מחיאות כפיים]

this is what makes cities so green in the developing world.

זה מה שעושה את הערים כה ירוקות בעולם המתפתח.

Because people leave the poverty trap, an ecological disaster

כי האנשים נחלצים ממלכודת העוני, האסון האקולוגי

of subsistence farms, and head to town.

של המשקים שמקיימים את עצמם, ויוצאים אל העיר.

And when they're gone the natural environment

ואחרי שהם עזבו, הסביבה הטבעית

starts to come back very rapidly.

משתקמת מהר מאד.

And those who remain in the village can shift over to cash crops

ומי שנשאר בכפר יכול לעבור לחקלאות בשכר

to send food to the new growing markets in town.

ולשלוח מזון לשווקים החדשים שצומחים בעיר.

So if you want to save a village, you do it with a good road,

אז אם רוצים להציל את הכפר, זה בעזרת כביש טוב,

or with a good cell phone connection, and ideally some grid electrical power.

או חיבור סלולרי טוב, והכי טוב עם רשת חשמל טובה.

So the event is: we're a city planet. That just happened.

אז האירוע הוא היותנו כוכב לכת של ערים. זה קרה עכשיו.

More than half.

יותר ממחצית.

The numbers are considerable. A billion live in the squatter cities now.

המספרים משמעותיים. מיליארד איש חיים בערים כדיירים לא-חוקיים.

Another billion is expected.

וצפויים מיליארד נוספים.

That's more than a sixth of humanity living a certain way.

מדובר בצורת חיים מסוימת של יותר משישית האנושות.

And that will determine a lot of how we function.

וזה יקבע הרבה לגבי אופן תפקודנו.

Now, for us environmentalists,

ובכל הנוגע לנו, אנשי איכות הסביבה,

maybe the greenest thing about the cities is they diffuse the population bomb.

הדבר אולי הכי ירוק בערים הוא שהן מנטרלות את

People get into town.

פצצת האוכלוסין. אנשים באים לעיר.

The immediately have fewer children.

ומיד הם יולדים פחות ילדים.

They don't even have to get rich yet. Just the opportunity of

הם אפילו לא צריכים להתעשר. עצם ההזדמנות של

coming up in the world means they will have fewer, higher-quality kids,

להתקדם בעולם משמעו מבחינתם ילדים מעטים יותר ואיכותיים יותר.

and the birthrate goes down radically.

ושיעורי הילודה יורדים באורח קיצוני.

Very interesting side effect here,

תוצאת לוואי מעניינת מאד,

here's a slide from Phillip Longman.

הנה שקופית של פיליפ לונגמן

Shows what is happening.

שמראה מה מתרחש.

As we have more and more old people, like me,

ככל שיש יותר זקנים, כמוני,

and fewer and fewer babies.

ותינוקות מעטים יותר,

And they are regionally separated.

והם מופרדים מבחינה אזורית,

What you're getting is a world which is

מה שמתקבל הוא עולם שבו

old folks, and old cities, going around doing things the old way,

האנשים הזקנים והערים הזקנות ממשיכות לנהוג כמו פעם,

in the north.

בצפון,

And young people in brand new cities they're inventing,

ואילו הצעירים בערים החדשות שהם ממציאים

doing new things, in the south.

עושים דברים חדשים בדרום.

Where do you think the action is going to be?

איפה נראה לכם שיהיה כל האקשן?

Shift of subject. Quickly drop by climate.

שינוי נושא. בקצרה על נושא האקלים.

The climate news, I'm sorry to say, is going to keep getting worse

החדשות בנוגע לאקלים ימשיכו לצערי להחמיר

than we think, faster than we think.

מכפי שחשבנו, ומהר מכפי שחשבנו.

Climate is a profoundly complex, nonlinear system,

האקלים הוא מערכת מאד מורכבת ובלתי-לינארית,

full of runaway positive feedbacks,

שמלאה במשובים חיוביים חמקמקים,

hidden thresholds and irrevocable tipping points.

בסיפים סמויים ובתהומות שלא ניתן לעלות מהן.

Here's just a few samples.

הנה כמה דוגמאות.

We're going to keep being surprised. And almost all

אנו נמשיך להיות מופתעים, וכמעט כל ההפתעות

the surprises are going to be bad ones.

עתידות להיות רעות.

From your standpoint this means

מנקודת מבטכם זה אומר

a great increase in climate refugees

עליה גדולה בכמות פליטי אקלים,

over the coming decades,

במשך העשורים הקרובים,

and what goes along with that, which is resource wars

וכל מה שקשור בכך, שזה מלחמות על משאבים

and chaos wars,

ומלחמות כאוטיות,

as we're seeing in Darfur.

כמו שאנו רואים בדארפור.

That's what drought does.

זה מה שגורמת הבצורת.

It brings carrying capacity down,

היא מורידה את כושר הנשיאה,

and there's not enough carrying capacity

ואין די כושר נשיאה

to support the people. And then you're in trouble.

כדי לכלכל את האנשים. ואז נוצרת בעיה.

Shift to the power situation.

נעבור לנושא החשמל.

Baseload electricity is what it takes to run a city,

תחנת כוח היא מה שנחוץ כדי להפעיל עיר,

or a city planet.

או כוכב לכת עירוני.

So far there is only three sources of baseload electricity:

לעת עתה יש רק 3 מקורות של כוח חשמלי,

coal, some gas,

תחנות כוח פחמיות, כמה של גז,

nuclear and hydro.

תחנות כוח גרעיניות והידרו-אלקטריות.

Of those, only nuclear and hydro are green.

מתוך אלה, רק הגרעיניות וההידרו-אלקטריות הן ירוקות.

Coal is what is causing the climate problems.

הפחם הוא מה שגורם לבעיות האקלים,

And everyone will keep burning it

וכולם ימשיכו לשרוף פחם,

because it's so cheap, until governments make it expensive.

מפני שהוא כה זול, אלא אם הממשלות ייקרו אותו.

Wind and solar can't help, because so far we don't have a way to store that energy.

החשמל מהרוח ומהשמש לא יעזור, כי עוד אין לנו איך לאחסן אותו.

So with hydro maxed out,

אז עם ניצול מקסימלי של ההידרו

coal and lose the climate,

והפחם, אנו מאבדים את האקלים, ולעומת זאת

or nuclear, which is the current operating low-carbon source,

כוח גרעיני, שהוא כרגע המשאב שפולט הכי מעט פחמן,

and maybe save the climate.

ואז אולי נוכל להציל את האקלים.

And if we can eventually get good solar in space,

ואם בסופו של דבר יהיה לנו מקור כוח סולרי בחלל,

that also could help.

זה גם יכול לעזור.

Because remember, this is what drives the prosperity in the developing world

כי זיכרו: זה מה שמניע את השגשוג בעולם המתפתח

in the villages and in the cities.

בכפרים ובערים.

So, between coal and nuclear,

אז הפחמי לעומת הגרעיני:

compare their waste products.

השוו את הפסולת של שניהם.

If all of the electricity you used in your lifetime was nuclear,

אם כל החשמל שתשתמשו בו בחיים יהיה גרעיני,

the amount of waste that would be added up

כמות הפסולת המצטברת

would fit in a Coke can.

תיכנס לפחית קולה.

Whereas a coal-burning plant,

בעוד שתחנת כוח ששורפת פחם, תחנה פחמית רגילה

a normal one gigawatt coal plant, burns 80 rail cars of coal a day,

של 1 ג'יגה-וואט שורפת 80 קרונות פחם ביום.

each car having 100 tons.

כשכל קרונית מכילה 100 טון.

And it puts 18 thousand tons

וזה פולט 18 אלף טונות

of carbon dioxide in the air.

של פחמן דו חמצני לאוויר.

So and then when you compare the lifetime emissions

אז כמשווים בין הפליטות הממושכות

of these various energy forms,

של סוגי ייצור אנרגיה אלה,

nuclear is about even with solar and wind,

הכוח הגרעיני שווה בערך לסולרי ולכוח הרוח.

and ahead of solar --

וטוב יותר מסולרי.

oh, I'm sorry -- with hydro and wind, and ahead of solar.

סליחה. שווה להידרו ולרוח, וטוב יותר מהסולרי.

And does nuclear really compete with coal?

אבל האם יש תחרות אמיתית בין הגרעיני לפחמי?

Just ask the coal miners in Australia.

שאלו את כורי הפחם באוסטרליה.

That's where you see some of the source,

שם תקבלו מושג על מקור הבעיה,

not from my fellow environmentalists,

לא אצל עמיתי, אנשי הגנת הסביבה,

but from people who feel threatened by nuclear power.

אלא מהאנשים שחשים מאויימים ע"י הכוח הגרעיני.

Well the good news is that

הבשורות הטובות הן

the developing world, but frankly, the whole world,

שהעולם המתפתח, ולמען האמת, העולם כולו,

is busy building, and starting to build, nuclear reactors.

עוסק בבניית כורים גרעיניים.

This is good for the atmosphere.

זה טוב לאטמוספירה.

It's good for their prosperity.

זה טוב לשגשוג.

I want to point out one interesting thing,

ברצוני לציין דבר מעניין,

which is that environmentalists like the thing we call micropower.

אנשי הגנת הסביבה אוהבים את מה שקרוי בפינו "מיקרו-כוח".

It's supposed to be, I don't know, local solar and wind and cogeneration,

זה אמור להיות, לא יודע, הפקת חשמל לצריכה מקומית מהשמש והרוח,

and good things like that.

ועוד דברים טובים כאלה.

But frankly micro-reactors which are just now coming on,

אך האמת היא שהכורים הזעירים שמתחילים להופיע כיום,

might serve even better.

יכולים להיות מנוצלים אפילו טוב יותר.

The Russians, who started this, are building floating reactors,

הרוסים, שהחלו בכך, בונים כורים צפים,

for their new passage, where the ice is melting, north of Russia.

עבור המעבר החדש שלהם, שבו נמס הקרח בצפון רוסיה.

And they're selling these floating reactors,

והם מוכרים את הכורים הצפים הללו,

only 35 megawatts, to developing countries.

רק 35 מגה-וואטים, למדינות מתפתחות.

Here's the design of an early one from Toshiba.

הנה התכנית של אחד המוקדמים שבהם, של טושיבה.

It's interesting, say, to take a 25-megawatt,

זה מעניין. לקחת כ-25 מגה-וואט,

25 million watts,

25 מיליון וואט,

and you compare it to the standard big iron

ולהשוות זאת לגוש הברזל הסטנדרטי הגדול

of an ordinary Westinghouse or Ariva,

כמו של "ווסטינגהאוז" או "אריבה",

which is 1.2, 1.6 billion watts.

שהם של 1.2, 1.6 מיליארד וואט.

These things are way smaller. They're much more adaptable.

אלה הרבה יותר קטנים. קל יותר להתאים אותם לצרכים.

Here's an American design from Lawrence Livermore Lab.

הנה תכנון אמריקאי של מעבדת "לורנס ליברמור".

Here's another American design that came out

הנה עוד תכנון אמריקאי חדש

of Los Alamos, and is now commercial.

של לוס אלמוס, והוא כבר מסחרי.

Almost all of these are not only small, they are proliferation-proof.

כמעט כולם לא רק קטנים מאד, אלא הם גם לא יגדלו.

They're typically buried in the ground.

בדרך כלל הם קבורים באדמה.

And the innovation is moving very rapidly.

והחידושים מתקדמים מהר מאד.

So I think microreactors is going to be important for the future.

אז לדעתי הכורים הזעירים יהיו מאד חשובים לעתידנו.

In terms of proliferation,

מבחינת הכמויות,

nuclear energy has done more

הכוח הגרעיני תרם יותר

to dismantle nuclear weapons than any other activity.

לפירוק הנשק הגרעיני מכל פעילות אחרת.

And that's why 10 percent of the electricity in this room,

וזו הסיבה ש-10 אחוז מהחשמל באולם הזה,

20 percent of electricity

20 אחוז מהחשמל

in this room is probably nuclear.

באולם הזה הוא כנראה גרעיני.

Half of that is coming from dismantled warheads from Russia,

וחצי ממנו מגיע מראשים קרביים רוסיים שפורקו.

soon to be joined by our dismantled warheads.

ובקרוב יצטרפו אליהם הראשים הקרביים שלנו.

And so I would like to see the GNEP program,

והייתי שמח אם תכנית השותפות העולמית של הכוח הגרעיני

that was developed in the Bush administration, go forward aggressively.

שפותחה בזמן מימשל בוש, תקודם באגרסיביות.

And I was glad to see that president Obama

ושמחתי לראות שהנשיא אובמה

supported the nuclear fuel bank strategy

תומך באיסטרגיית מאגר הדלק הגרעיני

when he spoke in Prague the other week.

בנאומו בפראג לפני שבוע.

One more subject. Genetically engineered food crops,

נושא נוסף: יבולי מזון מהונדסים גנטית,

in my view, as a biologist,

לדעתי, כביולוג,

have no reason to be controversial.

אינם צריכים להיות שנויים במחלוקת.

My fellow environmentalists, on this subject,

בנושא זה, עמיתי להגנת הסביבה

have been irrational, anti-scientific, and very harmful.

נהגו בחוסר רציונליות, אנטי-מדעיות והזיקו מאד.

Despite their best efforts,

למרות מיטב מאמציהם,

genetically engineered crops are the most

הגידולים המהונדסים גנטית הם

rapidly successful agricultural innovation in history.

החידוש החקלאי הכי מצליח בהיסטוריה.

They're good for the environment because they enable no-till farming,

הם מועילים לסביבה כי הם מאפשרים חקלאות ללא עיבוד,

which leaves the soil in place,

מה שמותיר את האדמה במקומה,

getting healthier from year to year --

והיא נעשית בריאה משנה לשנה.

slso keeps less carbon dioxide going from the soil

זה גם מקטין את בריחת הפחמן הדו חמצני מהקרקע

into the atmosphere.

אל האטמוספירה.

They reduce pesticide use.

הם משתמשים בפחות קוטלי מזיקים.

And they increase yield, which allows you to have your

ומגבירים את התפוקה, מה שמאפשר

agricultural area be smaller,

להקטין את השטחים החקלאיים.

and therefore more wild area is freed up.

וכך משתחררים יותר אזורי בר.

By the way, this map from 2006

אגב, מפה זו מ-2006,

is out of date because it shows Africa

אינה מעודכנת, כי היא מציגה את אפריקה

still under the thumb of Greenpeace,

כנתונה עדיין תחת רודנות גרינפיס,

and Friends of the Earth from Europe,

ו"חברי כדור הארץ" האירופיים.

and they're finally getting out from under that.

והם סוף סוף נחלצים מכך.

And biotech is moving rapidly in Africa, at last.

וסוף סוף הביו-טכנולוגיה באפריקה מתקדמת מהר.

This is a moral issue.

זוהי סוגיה מוסרית.

The Nuffield Council on Bioethics

מועצת הביו-אתיקה של "ניופילד"

met on this issue twice in great detail

התכנסה פעמיים כדי לדון בה בהרחבה

and said it is a moral imperative

והכריזה שמבחינה מוסרית זו מצווה

to make genetically engineered crops readily available.

לייצר ולהנגיש גידולים מהונדסים גנטית.

Speaking of imperatives, geoengineering is taboo now,

אם הזכרנו מצוות, הנדסה אקלימית היא היום בחזקת טאבו,

especially in government circles,

במיוחד בחוגים ממשלתיים, אף שלדעתי

though I think there was a DARPA meeting on it a couple of weeks ago,

זה נדון לפני כשבועיים בסוכנות למחקר הגנתי מתקדם.

but it will be on your plate --

אבל הם עתידים להופיע על הצלחות שלכם,

not this year but pretty soon,

לא השנה, אבל די מהר.

because some harsh realizations are coming along.

כי כמה תחזיות חמורות עומדות להתממש.

This is a list of them.

זוהי רשימה שלהן.

Basically the news is going to keep getting more scary.

עקרונית, החדשות ימשיכו להיעשות עוד יותר מפחידות.

There will be events,

יהיו כל מיני אירועים,

like 35,000 people dying of a heat wave,

כמו ה-35,000 שמתו עקב גל חום,

which happened a while back.

מה שקרה לפני זמן מה.

Like cyclones coming up toward Bangladesh.

כמו ציקלונים שינועו לכיוון בנגלדש,

Like wars over water,

כמו מלחמות על מים,

such as in the Indus.

כמו בנהר האינדוס,

And as those events keep happening

וכשהאירועים הללו יקרו,

we're going to say, "Okay, what can we do about that really?"

אנו נאמר, "מה בעצם אנו יכולים לעשות בקשר לכך?"

But there's this little problem with geoengineering:

אך ישנה בעיה קטנה עם ההנדסה האקלימית.

what body is going to decide

מי הגוף שיחליט

who gets to engineer? How much they do? Where they do it?

מי יהיה רשאי לעסוק בכך? וכמה? והיכן?

Because everybody is downstream,

כי כולם נעים עם הזרם,

downwind of whatever is done.

נוטים לפי כיוון הרוח, בכל מה שנעשה.

And if we just taboo it completely

ואם נתייחס לכך כאל טאבו מוחלט

we could lose civilization.

אנו עלולים לאבד את הציוויליזציה.

But if we just say "OK,

אך אם נאמר סתם כך, "בסדר,

China, you're worried, you go ahead.

סין, את מודאגת, אז קדימה,

You geoengineer your way. We'll geoengineer our way."

עסקי בהנדסה אקלימית לפי צרכייך, ואנו - לפי צרכינו.

That would be considered an act of war by both nations.

זה ייחשב להכרזת מלחמה בעיני שתי המדינות.

So this is very interesting diplomacy coming along.

אז צפויה לנו דיפלומטיה מאד מעניינת.

I should say, it is more practical than people think.

הייתי אומר שזה יותר מעשי ממה שחושבים.

Here is an example that climatologists like a lot,

הנה דוגמה שאהובה מאד על מומחי האקלים:

one of the dozens of geoengineering ideas.

אחד מעשרות הרעיונות להנדסה אקלימית.

This one came from the sulfur dioxide

מקורו בדו-תחמוצת הגפרית

from Mount Pinatubo in 1991 --

מהר פינטובו, ב-1991.

cooled the earth by half a degree.

זה צינן את העולם בחצי מעלה.

There was so much ice in 1992, the following year,

היה קרח כה רב ב-1992, שנה אחרי זה,

that there was a bumper crop of polar bear cubs

עד שנוצר גודש של גורי דוב-קוטב

who were known as the Pinatubo cubs.

והם נודעו בכינוי "גורי פינטובו".

To put sulfur dioxide in the stratosphere

זריעת דו-תחמוצת ה גפרית באטמוספירה

would cost on the order of a billion dollars a year.

יעלה סדר גודל של מיליארד דולר לשנה.

That's nothing, compared to all of the other

וזה כלום בהשוואה לכל יתר הדברים

things we may be trying to do about energy.

שאולי ננסה לעשות בעניין האנרגיה.

Just to run by another one:

בואו נעבור על עוד אחד מהם,

this is a plan to brighten the reflectance of ocean clouds,

זוהי תכנית להבהיר את שקיפות ענני האוקינוס,

by atomizing seawater;

באמצעות הפרדת מי ים לחלקיקים.

that would brighten the albedo of the whole planet.

זה יבהיר את שיעור החזרת האור של כל הכוכב.

A nice one, because it can happen

הנה רעיון נחמד, כי הוא יכול להתרחש

lots of little ways in lots of little places,

בהמון דרכים קטנות מאד ובהמון מקומות קטנים,

is by copying the ancient Amazon Indians

והוא להעתיק מהאינדיאנים הקדמונים של האמזונס

who made good agricultural soil

שייצרו אדמה חלקאית טובה

by pyrolizing, smoldering, plant waste,

ע"י פירוליזה, שריפה של פסולת צמחית.

and biochar fixes large quantities of carbon

ופחם צמחים מתקן כמויות גדולות של פחמן

while it's improving the soil.

אגב טיוב הקרקע.

So here is where we are.

אז זה המקום בו אנו עומדים.

Nobel Prize-winning climatologist Paul Crutzen

מומחה האקלים וחתן פרס נובל, פול קרוצן

calls our geological era the Anthropocene,

מכנה את העידן הגאולוגי שלנו "האנטרופוצן",

the human-dominated era. We are stuck

העידן שבשליטת האדם. אנו תקועים

with its obligations.

עם המתחייב מכך.

In the Whole Earth Catalog, my first words were,

ב"קטלוג של העולם כולו", מילותי הראשונות היו,

"We are as Gods, and might as well get good at it."

"כאלים היינו, ומוטב שניעשה טובים בכך."

The first words of Whole Earth Discipline

המלים הראשונות ב"תורת העולם כולו"

are, "We are as Gods, and have to get good at it."

הן, "כאלים היינו, ושומה עלינו להיעשות טובים בכך."

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]