Bill Joy: What I'm worried about, what I'm excited about

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Gad Amit

What technology can we really apply to reducing global poverty?

באיזו טכנולוגיה נוכל להשתמש בכדי להפחית את העוני בעולם?

And what I found was quite surprising.

מה שמצאתי היה די מפתיע

התחלנו לבחון דברים כמו שיעור התמותה במאה ה-20

We started looking at things like death rates in the 20th century,

and how they'd been improved, and very simple things turned out.

ואיך זה השתפר, והתבררו דברים פשוטים מאד.

You'd think maybe antibiotics made more difference than clean water,

אם חשבתם שהאנטיביוטיקה עזרה יותר מאשר מים נקיים

but it's actually the opposite.

ההיפך הוא הנכון

And so very simple things -- off-the-shelf technologies

כך שדברים פשוטים מאד... טכנולוגיות-מדף

that we could easily find on the then-early Web --

שיכולנו למצוא בקלות באינטרנט המוקדם של אז

would clearly make a huge difference to that problem.

יתרמו בגדול לפתרון בעיה זו

But I also, in looking at more powerful technologies

אך גם כשאני בוחן טכנולוגיות חזקות יותר

and nanotechnology and genetic engineering and other new emerging

ננו-טכנולוגיה, הנדסה גנטית וטכנולוגיות מתפתחות חדשות

kind of digital technologies, became very concerned

כמו-דיגיטליות, נעשיתי מודאג מאד

about the potential for abuse.

בנוגע לאפשרות הניצול-לרעה

If you think about it, in history, a long, long time ago

אם תחשבו על זה, לפני זמן רב מאד בעבר,

we dealt with the problem of an individual abusing another individual.

התמודדנו עם הבעיה של יחיד הפוגע ביחיד

We came up with something -- the Ten Commandments: Thou shalt not kill.

יצרנו פתרון: 10 הדיברות. אל תרצח

That's a, kind of a one-on-one thing.

מדובר כאן בתחום של אחד-על-אחד

We organized into cities. We had many people.

התארגנו לערים. נעשינו לעמים.

And to keep the many from tyrannizing the one,

וכדי למנוע את עריצות הרבים על היחיד,

we came up with concepts like individual liberty.

יצרנו מושגים כמו חירות הפרט

And then, to have to deal with large groups,

ואז, כדי להתמודד עם קבוצות גדולות

say, at the nation-state level,

למשל, ברמת האומה

and we had to have mutual non-aggression,

אנו זקוקים לאי-אלימות הדדית,

or through a series of conflicts, we eventually came to

או שבעקבות סדרת סכסוכים הגענו בסופו של דבר

a rough international bargain to largely keep the peace.

לעיסקה בינלאומית גולמית לשמירת השלום

But now we have a new situation, really what people call

אך כעת יש מצב חדש, שהוא מה שמכנים

an asymmetric situation, where technology is so powerful

מצב א-סימטרי, שבו הטכנולוגיה כה חזקה

that it extends beyond a nation-state.

עד שהיא חורגת מגבולות רמת-האומה.

It's not the nation-states that have potential access

יכולת ההשמדה ההמונית אינה ברמת האומה

to mass destruction, but individuals.

כי אם ברמת היחיד.

And this is a consequence of the fact that these new technologies tend to be digital.

וזאת כי טכנולוגיות חדשות אלה הן לרוב דיגיטליות.

We saw genome sequences.

ראינו רצפי-גנים.

You can download the gene sequences

ניתן להוריד באינטרנט רצפי-גנים

of pathogens off the Internet if you want to,

של גורמי-מחלות, אם רוצים,

and clearly someone recently -- I saw in a science magazine --

וברור שמישהו לאחרונה... קראתי בעיתון מדעי --

they said, well, the 1918 flu is too dangerous to FedEx around.

נאמר שם, שמגפת השפעת של 1918 מסוכנת מדי למשלוח ב"פדקס".

If people want to use it in their labs for working on research,

אם מישהו רוצה לעבוד עליה במעבדתו לצרכי מחקר,

just reconstruct it yourself,

הוא יכול להרכיב אותה מחדש בעצמו,

because, you know, it might break in FedEx.

כי אולי זה יישבר במהלך המשלוח ב"פדקס".

So that this is possible to do this is not deniable.

כך שאין להכחיש, ניתן לעשות זאת.

So individuals in small groups super-empowered by access to these

כך שיחידים בקבוצות קטנות המועצמות בכך שיש להן גישה

kinds of self-replicating technologies, whether it be biological

לטכנולוגיות שכפול-עצמי, ביולוגיות

or other, are clearly a danger in our world.

או אחרות, הן בבירור סכנה בעולמנו.

And the danger is that they can cause roughly what's a pandemic.

והסכנה היא שבכוחן ליצור מגפות-ענק.

And we really don't have experience with pandemics,

והאמת היא, שאין לנו נסיון במגפות-ענק,

and we're also not very good as a society at acting

וכחברה, אנו לא ממש טובים בלפעול לגבי דברים

to things we don't have direct and sort of gut-level experience with.

שאין לנו לגביהם התנסות ישירה ותחושת-בטן.

So it's not in our nature to pre-act.

כך שפעולה מקדימה איננה מטבענו.

And in this case, piling on more technology doesn't solve the problem,

ובמקרה הזה, הוספת עוד טכנולוגיות לא תפתור את הבעיה,

because it only super-empowers people more.

כי זה רק יעצים עוד יותר את האנשים.

So the solution has to be, as people like Russell and Einstein

כך שהפתרון צריך להיות, כפי שאנשים כמו ראסל, איינשטיין

and others imagine in a conversation that existed

ואחרים שסברו, בשיחה שהתקיימה

in a much stronger form, I think, early in the 20th century,

בצורה הרבה יותר בוטה, לדעתי, בתחילת שנות ה-20,

that the solution had to be not just the head but the heart.

שהפתרון צריך לבוא לא רק מהראש אלא גם מהלב.

You know, public policy and moral progress.

אתם יודעים, מדיניות ציבורית וקידמה מוסרית.

The bargain that gives us civilization is a bargain to not use power.

העיסקה שמולידה את הציויליזציה היא שלא להשתמש בכוח.

We get our individual rights by society protecting us from others

אנו זוכים בזכויות הפרט ע"י כך שהחברה מגינה עלינו מכך שאחרים

not doing everything they can do but largely doing only what is legal.

לא יעשו כרצונם אלא בד"כ רק מה שחוקי.

And so to limit the danger of these new things, we have to limit,

כך שכדי להגביל את סכנת הדברים החדשים עלינו להגביל,

ultimately, the ability of individuals

בסופו של דבר, את האפשרות של יחידים

to have access, essentially, to pandemic power.

להשיג גישה לחולל מגפות ענק.

We also have to have sensible defense, because no limitation

עלינו גם ליצור מערכת הגנה מושכלת, מכיוון ששום מגבלה

is going to prevent a crazy person from doing something.

לא תמנע ממטורף לעולל משהו.

And you know, and the troubling thing is that

והבעיה המטרידה היא

it's much easier to do something bad than to defend

שהרבה יותר קל לעולל משהו רע מאשר להגן

against all possible bad things,

כנגד כל הרעות האפשריות,

so the offensive uses really have an asymmetric advantage.

כך שלצד הפוגע יש למעשה יתרון א-סימטרי.

So these are the kind of thoughts I was thinking in 1999 and 2000,

זה היה סוג המחשבות שחשבתי ב-1999 וב-2000,

and my friends told me I was getting really depressed,

וחברי אמרו לי שאני נעשה ממש מדוכא,

and they were really worried about me.

וממש דאגו לי.

And then I signed a book contract to write more gloomy thoughts about this

ואז חתמתי חוזה לכתוב ספר עם עוד מחשבות קודרות כאלה

and moved into a hotel room in New York

ועברתי לגור בחדר מלון בניו-יורק

with one room full of books on the Plague,

עם חדר מלא בספרים אודות מגפת הדבר,

and you know, nuclear bombs exploding in New York

ופצצות אטום שמתפוצצות בניו-יורק

where I would be within the circle, and so on.

כשאני בתחום הפיצוץ, וכך הלאה.

And then I was there on September 11th,

ואז הייתי שם ב-11 לספטמבר,

and I stood in the streets with everyone.

ועמדתי ברחוב כמו כולם.

And it was quite an experience to be there.

וזו היתה ממש חוויה, להיות שם.

I got up the next morning and walked out of the city,

התעוררתי למחרת בבוקר ויצאתי ברגל מהעיר,

and all the sanitation trucks were parked on Houston Street

וכל משאיות האשפה חנו ברחוב יוסטון

and ready to go down and start taking the rubble away.

מוכנות לצאת העירה ולאסוף את ההריסות.

And I walked down the middle, up to the train station,

הלכתי ביניהן עד לתחנת הרכבת,

and everything below 14th Street was closed.

ומדרום לרח' 14 הכל היה סגור.

It was quite a compelling experience, but not really, I suppose,

זו היתה בהחלט חוויה רבת-עוצמה, אבל כנראה שלא ממש הפתעה,

a surprise to someone who'd had his room full of the books.

למי שחדרו מלא בספרים האלה.

It was always a surprise that it happened then and there,

נכון שהיתה הפתעה שזה קרה שם ואז,

but it wasn't a surprise that it happened at all.

אך לא היתה הפתעה שזה בכלל קרה.

And everyone then started writing about this.

וכולם אז התחילו לכתוב על זה.

Thousands of people started writing about this.

אלפי אנשים החלו לכתוב על זה.

And I eventually abandoned the book, and then Chris called me

ולבסוף זנחתי את הספר, ואז כריס הזמין אותי

to talk at the conference. I really don't talk about this anymore

לדבר בכנס, אני כבר לא מדבר על זה

because, you know, there's enough frustrating and depressing things going on.

כי הרי מתרחשים מספיק דברים מתסכלים ומדכאים.

But I agreed to come and say a few things about this.

אך הסכמתי לבוא ולומר על כך כמה דברים.

And I would say that we can't give up the rule of law

הייתי אומר שאיננו יכולים לוותר על שלטון החוק

to fight an asymmetric threat, which is what we seem to be doing

כדי להילחם באיום א-סימטרי, ונראה שזה מה שאנו עושים

because of the present, the people that are in power,

כי כך זה היום, כאלה הם האנשים שבשלטון,

because that's to give up the thing that makes civilization.

כי זה אומר לוותר על מה שהופך אותנו לציוויליזציה.

And we can't fight the threat in the kind of stupid way we're doing,

ואיננו יכולים להילחם באיום בצורה המטופשת בה אנו עושים זאת

because a million-dollar act

כי פעולה שעולה מיליון דולר

causes a billion dollars of damage, causes a trillion dollar response

גורמת לנזק במיליארד דולר ומעוררת תגובה בטריליון דולר

which is largely ineffective and arguably, probably almost certainly,

והיא בעיקרה לא יעילה, וניתן לקבוע כמעט בבטחון

has made the problem worse.

שהיא תחמיר את הבעיה.

So we can't fight the thing with a million-to-one cost,

כך שאיננו יכולים להילחם בכך בעלות של מיליון-לאחד,

one-to-a-million cost-benefit ratio.

יחס עלות-תועלת של מיליון-לאחד.

So after giving up on the book -- and I had the great honor

אז אחרי שנטשתי את הספר... והיה לי הכבוד הגדול

to be able to join Kleiner Perkins about a year ago,

להצטרף ל"קליינר פרקינס" לפני שנה,

and to work through venture capital on the innovative side,

ולעבוד בעזרת קרנות הון-סיכון על ההיבט החדשני,

and to try to find some innovations that could address what I saw as

לנסות למצוא המצאות חדשות להתמודדות עם מה שבעיני היו

some of these big problems.

כמה מהבעיות הגדולות האלה.

Things where, you know, a factor of 10 difference

דברים שבהם מקדם-שינוי של עשר

can make a factor of 1,000 difference in the outcome.

יכול ליצור מקדם-שינוי של 1000 בתוצאה הסופית.

I've been amazed in the last year at the incredible quality

הופתעתי בשנה האחרונה מהאיכות המדהימה

and excitement of the innovations that have come across my desk.

ומההתרגשות שעוררו כמה מהחידושים שהגיעו אל שולחני.

It's overwhelming at times. I'm very thankful for Google and Wikipedia

זה לעתים מהמם. אני אסיר-תודה ל"גוגל" ול"ויקיפדיה",

so I can understand at least a little of what people are talking about

על שאני מסוגל להבין לפחות מעט ממה שאומרים האנשים

who come through the doors.

שנכנסים אלי.

But I wanted to share with you three areas

אך רציתי לשתף אתכם ב-3 תחומים

that I'm particularly excited about and that relate to the problems

שמרגשים אותי במיוחד, ונוגעים לבעיה

that I was talking about in the Wired article.

שעליה דיברתי במאמר בכתב העת "וויירד".

The first is this whole area of education,

הראשון הוא כל תחום החינוך,

and it really relates to what Nicholas was talking about with a $100 computer.

ולמעשה מתייחס לדבריו של ניקולס על המחשב ב-100 דולר.

And that is to say that there's a lot of legs left in Moore's Law.

דהיינו, חוק מור עודנו תקף.

The most advanced transistors today are at 65 nanometers,

הטרנזיסטורים הכי מתקדמים היום הם של 65 ננומטר,

and we've seen, and I've had the pleasure to invest

וכבר ראינו, ולי היה העונג להשקיע

in, companies that give me great confidence that we'll extend Moore's Law

בחברות שנותנות לי בטחון רב שעוד נרחיב את חוק מור

all the way down to roughly the 10 nanometer scale.

עד לרמת ה-10 ננומטר בערך.

Another factor of, say, six in dimensional reduction,

כלומר, מקדם נוסף של פי 6 במיזעור,

which should give us about another factor of 100 in raw improvement

שצריך לתת לנו מקדם נוסף של 100 בשיפור כללי

in what the chips can do. And so, to put that in practical terms,

בשבבים שנייצר, אז במונחים מעשיים,

if something costs about 1,000 dollars today,

אם משהו עולה היום כאלף דולר,

say, the best personal computer you can buy, that might be its cost,

נאמר, המחשב האישי הטוב ביותר, שזהו מחירו,

I think we can have that in 2020 for 10 dollars. Okay?

לדעתי נוכל לקנותו ב-2020 תמורת 10 דולר, בסדר?

Now, just imagine what that $100 computer will be in 2020

תארו לעצמכם את מחשב ה-100 דולר ב-2020

as a tool for education.

ככלי-עזר בחינוך.

I think the challenge for us is --

אני חושב שהאתגר שלנו הוא --

I'm very certain that that will happen, the challenge is,

אני ממש משוכנע שזה יקרה. האתגר הוא,

will we develop the kind of educational tools and things with the net

האם נפתח באינטרנט את הכלים החינוכיים וכדומה,

to let us take advantage of that device?

שיאפשרו לנו לנצל מכשיר זה?

I'd argue today that we have incredibly powerful computers,

הייתי אומר שיש לנו כיום מחשבים אדירי עוצמה,

but we don't have very good software for them.

אך אין לנו תוכנה ממש טובה עבורם.

And it's only in retrospect, after the better software comes along,

וזה רק במבט לאחור, אחרי שיצאה תוכנה טובה יותר,

and you take it and you run it on a ten-year-old machine, you say,

ולוקחים ומריצים אותה על מחשב בן 10 ואומרים,

God, the machine was that fast?

"אלוהים, המכונה הזו היתה כל כך מהירה?"

I remember when they took the Apple Mac interface

אני זוכר כשלקחו את הממשק של ה"מק" של "אפל"

and they put it back on the Apple II.

והחזירו אותו ל"אפל 2".

The Apple II was perfectly capable of running that kind of interface,

ה"אפל 2" היה מסוגל בהחלט להריץ את הממשק,

we just didn't know how to do it at the time.

פשוט לא ידענו אז איך לעשות זאת.

So given that we know and should believe --

ובהינתן שאנו יודעים ואמורים להאמין --

because Moore's Law's been, like, a constant,

כי חוק מור היה מעין קבוע,

I mean, it's just been very predictable progress

כוונתי שההתקדמות היתה מאד צפויה

over the last 40 years or whatever.

במשך כ-40 השנים האחרונות.

We can know what the computers are going to be like in 2020.

ביכולתנו לדעת איך ייראו המחשבים ב-2020.

It's great that we have initiatives to say,

נהדר שיש לנו היוזמה לבוא ולומר,

let's go create the education and educate people in the world,

"בואו ניצור חינוך ונחנך את האנשים בעולם

because that's a great force for peace.

כי טמון בכך כוח רב לטובת השלום."

And we can give everyone in the world a $100 computer

ובאפשרותנו לתת לכל אחד בעולם מחשב במאה דולר

or a $10 computer in the next 15 years.

או מחשב ב-10 דולר תוך 15 שנה.

The second area that I'm focusing on is the environmental problem,

התחום השני בו אני מתמקד הוא בעיית הסביבה,

because that's clearly going to put a lot of pressure on this world.

כי ברור שזה עתיד להטיל עומס רב על עולמנו.

We'll hear a lot more about that from Al Gore very shortly.

עוד מעט נשמע הרבה יותר על כך מאל גור.

The thing that we see as the kind of Moore's Law trend

הדבר שאנו רואים, שדומה למגמת חוק-מור

that's driving improvement in our ability to address

ושמניע את השיפור ביכולתנו לטפל

the environmental problem is new materials.

בבעיית הסביבה, הוא חומרים חדשים.

We have a challenge, because the urban population is growing

ניצב בפנינו אתגר, כי אוכלוסיית הערים גדלה

in this century from two billion to six billion

במאה הנוכחית משני מיליון לשישה מיליארד

in a very short amount of time. People are moving to the cities.

בזמן קצר מאד. אנשים עוברים לעיר.

They all need clean water, they need energy, they need transportation,

וכולם צריכים מים נקיים, אנרגיה, תחבורה,

and we want them to develop in a green way.

וברצוננו שהערים יתפתחו בצורה ירוקה.

We're reasonably efficient in the industrial sectors.

אנו יעילים למדי במגזרים התעשייתיים.

We've made improvements in energy and resource efficiency,

הכנסנו שיפורים ביעילות האנרגיה והמשאבים,

but the consumer sector, especially in America, is very inefficient.

אך המגזר הצרכני, בפרט באמריקה, מאד לא יעיל.

But these new materials bring such incredible innovations

וחומרים חדשים אלה מביאים לחידושים מדהימים

that there's a strong basis for hope that these things

כך שיש יסוד לתקווה שדברים אלה

will be so profitable that they can be brought to the market.

יהיו כה רווחיים, שניתן יהיה להכניסם לשוק.

And I want to give you a specific example of a new material

ברצוני לתת לכם דוגמה ספציפית לחומר חדש

that was discovered 15 years ago.

שנתגלה לפני 15 שנים.

If we take carbon nanotubes, you know, Iijima discovered them in 1991,

צינוריות-נאנו מפחם. "ליג'ימה" גילו אותן ב-1991,

they just have incredible properties.

יש להן תכונות שלא-ייאמנו.

And these are the kinds of things we're going to discover

וזה סוג הדברים שאנו עתידים לגלות

as we start to engineer at the nano scale.

כשאנו מתחילים לעבוד ברמת הנאנו.

Their strength: they're almost the strongest material,

חוזק: הן כמעט החומר החזק ביותר,

tensile strength material known.

בעל חוזק המתיחה הגבוה ביותר שמוכר לנו

They're very, very stiff. They stretch very, very little.

הן מאד קשיחות. הן נמתחות מעט מאד.

In two dimensions, if you make, like, a fabric out of them,

בשני מימדים, אם יוצרים מהן אריג,

they're 30 times stronger than Kevlar.

הן חזקות פי 30 מקוולר.

And if you make a three-dimensional structure, like a buckyball,

ואם יוצרים מהן מבנה תלת-מימדי חלול כמו "כדור באקי",

they have all sorts of incredible properties.

יש להן כל מיני תכונות מדהימות.

If you shoot a particle at them and knock a hole in them,

אם יורים עליהן חלקיק ומחוררים אותן,

they repair themselves; they go zip and they repair the hole

הן מתקנות את עצמן. הן תופרות ומתקנות את החור

in femtoseconds, which is not -- is really quick.

תוך פמטו-שניות, שזה לא-- זה ממש מהר.

(Laughter)

[צחוק]

If you shine a light on them, they produce electricity.

אם מאירים עליהן, הן מפיקות חשמל.

In fact, if you flash them with a camera they catch on fire.

למעשה, מול הבזק מצלמה הן עולות באש.

If you put electricity on them, they emit light.

אם מעבירים דרכן חשמל, הן מפיקות אור.

If you run current through them, you can run 1,000 times more current

ניתן להעביר דרכן פי אלף יותר זרם

through one of these than through a piece of metal.

מאשר דרך מתכת.

You can make both p- and n-type semiconductors,

ניתן לייצר חצאי-מוליכים מסוג חיובי ושלילי,

which means you can make transistors out of them.

משמע שניתן לייצר מהן טרנזיסטורים.

They conduct heat along their length but not across --

הן מוליכות חום לאורך אך לא לרוחב --

well, there is no width, but not in the other direction

טוב, אין שום רוחב, אך לא בכיוון האחר

if you stack them up; that's a property of carbon fiber also.

אם עורמים אותן. יש להן גם תכונות של סיבי-פחם.

If you put particles in them, and they go shooting out the tip --

אם שמים בהן חלקיקים, הן יורות אותן מהקצה --

they're like miniature linear accelerators or electron guns.

הם כמו מאיצים קוויים או תותחי אלקטרונים זעירים.

The inside of the nanotubes is so small --

הפנים של שפופרות-הננו כה קטן --

the smallest ones are 0.7 nanometers --

הקטנות ביותר הן בגודל 0.7 ננומטר --

that it's basically a quantum world.

כך שזה בעצם עולם קוואנטי.

It's a strange place inside a nanotube.

תוכה של שפופרת-ננו הוא מקום מוזר.

And so we begin to see, and we've seen business plans already,

ואנו כבר מתחילים לראות תכניות עסקיות,

where the kind of things Lisa Randall's talking about are in there.

והדברים שליסה רנדל דיברה עליהם כבר מופיעים.

I had one business plan where I was trying to learn more about

היתה תכנית עסקית אחת שבה ניסיתי ללמוד יותר

Witten's cosmic dimension strings to try to understand

על מיתרי המימד הקוסמי של וויטן, כדי לנסות ולהבין

what the phenomenon was going on in this proposed nanomaterial.

איזו תופעה מתרחשת בננו-חומר הזה.

So inside of a nanotube, we're really at the limit here.

אז בתוך שפופרת הננו, אנו כבר ממש על הקצה.

So what we see is with these and other new materials

ובחומרים אלה ואחרים אנו רואים שביכולתנו לייצר

that we can do things with different properties -- lighter, stronger --

דברים בעלי תכונות שונות, קלים יותר, חזקים יותר,

and apply these new materials to the environmental problems.

ולהשתמש בחומרים חדשים אלה לבעיות הסביבתיות.

New materials that can make water,

חומרים חדשים המסוגלים לייצר מים,

new materials that can make fuel cells work better,

חומרים חדשים שיגרמו לתאי דלק לפעול טוב יותר,

new materials that catalyze chemical reactions,

חומרים חדשים שמאיצים תגובות כימיות,

that cut pollution and so on.

ומקטינים את הזיהום וכך הלאה.

Ethanol -- new ways of making ethanol.

אתנול -- דרכים חדשות לייצור אתנול.

New ways of making electric transportation.

דרכים חדשות ליצירת תעבורה חשמלית.

The whole green dream -- because it can be profitable.

כל החלום הירוק -- כי זה יכול להיות רווחי.

And we've dedicated -- we've just raised a new fund,

והקדשנו -- זה עתה הקמנו קרן חדשה,

we dedicated 100 million dollars to these kinds of investments.

הקדשנו 100 מיליון דולר להשקעות מעין אלה.

We believe that Genentech, the Compaq, the Lotus, the Sun,

ואנו מאמינים שה"ג'יננטק", ה"קומפאק", ה"לוטוס", ה"סאן",

the Netscape, the Amazon, the Google in these fields

ה"נטסקייפ", ה"אמזון" וה"גוגל" בתחומים אלה

are yet to be found, because this materials revolution

עתידים להופיע, כי מהפכת החומרים הזו

will drive these things forward.

תדחוף הכל קדימה.

The third area that we're working on,

התחום השלישי עליו אנו עובדים,

and we just announced last week -- we were all in New York.

והכרזנו עליו רק בשבוע שעבר -- היינו כולנו בניו-יורק.

We raised 200 million dollars in a specialty fund

גייסנו 200 מיליון דולר בקרן מיוחדת

to work on a pandemic in biodefense.

לפיתוח הגנה ביולוגית נגד מגפות-ענק.

And to give you an idea of the last fund that Kleiner raised

כדי לתת לכם מושג, המימון האחרון שגייסה "קליינר" היה

was a $400 million fund, so this for us is a very substantial fund.

של 400 מיליון, כך שמבחינתנו זהו מימון רציני ביותר.

And what we did, over the last few months -- well, a few months ago,

מה שעשינו בחודשים האחרונים -- בעצם, לפני כמה חודשים,

Ray Kurzweil and I wrote an op-ed in the New York Times

ריי קורצווייל ואני כתבנו ב"ניו-יורק טיימס"

about how publishing the 1918 genome was very dangerous.

על כך שפרסום נושא הגנום של 1918 מסוכן ביותר.

And John Doerr and Brook and others got concerned, [unclear],

וג'ון דור, ברוק ואחרים נעשו מודאגים,

and we started looking around at what the world was doing

והתחלנו לבדוק מה עושה העולם מבחינת

about being prepared for a pandemic. And we saw a lot of gaps.

המוכנות למגפה, ומצאנו פערים רבים.

And so we asked ourselves, you know, can we find innovative things

וכעת אנו שואלים את עצמנו אם נוכל למצוא חידושים

that will go fill these gaps? And Brooks told me in a break here,

שימלאו פערים אלה? ברוק אמר לי בהפסקה

he said he's found so much stuff he can't sleep,

שהוא מצא כל-כך הרבה חומר, שאיננו מסוגל לישון,

because there's so many great technologies out there,

כי ישנן כל-כך הרבה טכנולוגיות נהדרות,

we're essentially buried. And we need them, you know.

הרבה יותר ממה שצריך. ואנו זקוקים להן.

We have one antiviral that people are talking about stockpiling

יש תרופה אנטי-נגיפית אחת שאנשים מתכוונים לאגור

that still works, roughly. That's Tamiflu.

שעדיין עובדת איכשהו. מדובר ב"טמיפלו".

But Tamiflu -- the virus is resistant. It is resistant to Tamiflu.

אך ה"טמיפלו" -- הנגיף עמיד ל"טמיפלו".

We've discovered with AIDS we need cocktails to work well

עם האיידס מצאנו שאנו צריכים קוקטיילים כדי שיפעל

so that the viral resistance -- we need several anti-virals.

כך שהעמידות של הנגיף-- נחוצות מספר תרופות כאלה.

We need better surveillance.

אנו זקוקים למודיעין טוב יותר.

We need networks that can find out what's going on.

אנו זקוקים לרשתות שבודקות מה מתרחש

We need rapid diagnostics so that we can tell if somebody has

ולאיבחונים מהירים, כדי שנוכל לקבוע אם למישהו יש

a strain of flu which we have only identified very recently.

זן של שפעת שזיהינו רק לאחרונה.

We've got to be able to make the rapid diagnostics quickly.

עלינו להיות מסוגלים לבצע איבחונים במהירות

We need new anti-virals and cocktails. We need new kinds of vaccines.

נחוצים לנו נוגדי-נגיפים וקוקטיילים חדשים, וסוגים חדשים של חיסונים.

Vaccines that are broad spectrum.

חיסונים בעלי טווח רחב.

Vaccines that we can manufacture quickly.

חיסונים שנוכל לייצר במהירות.

Cocktails, more polyvalent vaccines.

קוקטיילים, חיסונים רב-ערכיים נוספים.

You normally get a trivalent vaccine against three possible strains.

בד"כ מקבלים חיסון תלת-ערכי ל-3 זנים אפשריים.

We need -- we don't know where this thing is going.

אנו זקוקים-- איננו יודעים לאן זה מתפתח.

We believe that if we could fill these 10 gaps,

אנו מאמינים שאם נוכל למלא את 10 הפערים האלה,

we have a chance to help really reduce the risk of a pandemic.

יש לנו סיכוי לצמצם באמת את הסיכון למגפה.

And the difference between a normal flu season and a pandemic

וההבדל בין שפעת עונתית רגילה למגפה

is about a factor of 1,000 in deaths

הוא מקדם של 1,000 מבחינת התמותה

and certainly enormous economic impact.

וברור שיש גם אפקט כלכלי אדיר.

So we're very excited because we think we can fund 10,

כך שאנחנו שמחים מאד כי נראה לנו שנוכל לממן

or speed up 10 projects and see them come to market

או לקדם 10 פרוייקטים ולראותם מגיעים לשוק

in the next couple years that will address this.

בשנתיים הקרובות, כדי להתמודד עם זה.

So if we can address, use technology, help address education,

כך שאם בעזרת הטכנולוגיה נוכל לסייע לטפל בחינוך,

help address the environment, help address the pandemic,

בבעיות הסביבה, בבעיית המגפה,

does that solve the larger problem that I was talking about

האם זה פותר את הבעיה הגדולה יותר בה עסקתי ב"וויירד"?

in the Wired article? And I'm afraid the answer is really no,

חוששני שהתשובה היא לא.

because you can't solve a problem with the management of technology

כי לא ניתן לפתור בעיה של ניהול טכנולוגיה

with more technology.

בעזרת עוד טכנולוגיה.

If we let an unlimited amount of power loose, then we will --

אם נאפשר לכוח בלתי-מוגבל להשתחרר, אז --

a very small number of people will be able to abuse it.

קבוצת אנשים קטנה מאד תוכל לנצלו לרעה.

We can't fight at a million-to-one disadvantage.

איננו יכולים להילחם מעמדת נחיתות של מיליון-לאחד.

So what we need to do is, we need better policy.

אז מה שאנו צריכים זו מדיניות טובה יותר.

And for example, some things we could do

לדוגמה, כמה דברים שנוכל לעשות

that would be policy solutions which are not really in the political air right now

שיהוו פתרונות של מדיניות, שטרם קיימים באווירה הפוליטית של היום

but perhaps with the change of administration would be -- use markets.

אבל אולי יהיו אם יתחלף הממשל -- ניצול השווקים.

Markets are a very strong force.

השווקים מהווים כוח חזק מאד.

For example, rather than trying to regulate away problems,

למשל, במקום לטפל בבעיות באמצעות חוקים,

which probably won't work, if we could price

מה שכנראה לא יעבוד, הרי שאם נוכל לתמחר

into the cost of doing business, the cost of catastrophe,

כחלק מעלות עשיית העסקים, את עלותו של אסון,

so that people who are doing things that had a higher cost of catastrophe

כך שמי שעוסק בדברים בעלי תג-מחיר גבוה מחשש לאסון,

would have to take insurance against that risk.

יצטרך לבטח כנגד סיכון כזה.

So if you wanted to put a drug on the market you could put it on.

כך שאם תרצו להכניס לשוק תרופה, תוכלו להכניסה,

But it wouldn't have to be approved by regulators;

אבל זה לא ידרוש אישור של מחוקק;

you'd have to convince an actuary that it would be safe.

יהיה עליכם לשכנע אקטואר כלשהו שזה בטוח.

And if you apply the notion of insurance more broadly,

ואם מיישמים את רעיון הביטוח בצורה רחבה יותר,

you can use a more powerful force, a market force,

ניתן להשתמש בכוח חזק יותר, כוח שיווקי,

to provide feedback.

כדי לספק משוב.

How could you keep the law?

איך שומרים על החוק?

I think the law would be a really good thing to keep.

לדעתי, כדאי מאד לשמור על החוק.

Well, you have to hold people accountable.

יש לתבוע מאנשים לקחת אחריות.

The law requires accountability.

החוק מחייב נשיאה באחריות.

Today scientists, technologists, businessmen, engineers

כיום, המדענים, הטכנולוגים, אנשי העסקים והמהנדסים

don't have any personal responsibility

אינם נושאים בשום אחריות אישית

for the consequences of their actions.

לתוצאות מעשיהם.

So if you tie that -- you have to tie that back with the law.

כך שאם מעגנים זאת -- יש לעגן זאת בחוק.

And finally, I think we have to do something that's not really --

ולבסוף, חושבני שעלינו לעשות משהו --

it's almost unacceptable to say this -- which,

כמעט שלא מקובל לומר זאת -- שהוא,

we have to begin to design the future.

להתחיל לתכנן את העתיד.

We can't pick the future, but we can steer the future.

איננו יכולים לבחור עתיד, אך אנו יכולים לכוון אליו.

Our investment in trying to prevent pandemic flu

השקעתנו בנסיון למנוע מגפת שפעת

is affecting the distribution of possible outcomes.

משפיעה על התפלגות התוצאות האפשריות.

We may not be able to stop it, but the likelihood

אולי לא נוכל לעצור זאת, אך הסבירות

that it will get past us is lower if we focus on that problem.

שהיא תחלוף על פנינו נמוכה יותר, אם נתמקד בבעיה זו.

So we can design the future if we choose what kind of things

כך שביכולתנו לעצב את העתיד אם נבחר את הדברים

we want to have happen and not have happen,

שאנו רוצים שיקרו לנו ואת אלו שלא,

and steer us to a lower-risk place.

ולכוון עצמנו למקום נמוך-סיכון.

Vice President Gore will talk about how we could steer the climate trajectory

סגן הנשיא גור יספר איך נוכל לכוון את נתיב האקלים

into a lower probability of catastrophic risk.

לעבר סבירות נמוכה יותר של אסון.

But above all, what we have to do is we have to help the good guys,

אך מעל לכל, מה שעלינו לעשות הוא לסייע לחבר'ה הטובים,

the people on the defensive side,

האנשים בצד המגננה,

have an advantage over the people who want to abuse things.

שיהיה להם יתרון על פני מי שעניינם ניצול-לרעה.

And what we have to do to do that

וכדי לעשות זאת, עלינו

is we have to limit access to certain information.

להגביל את הגישה למידע מסוים.

And growing up as we have, and holding very high

וברמת ההתפתחות שלנו, ועם החשיבות העצומה שאנו מקנים

the value of free speech, this is a hard thing for us to accept --

לחופש הדיבור, קשה לנו לקבל זאת --

for all of us to accept.

קשה לכולנו לקבל.

It's especially hard for the scientists to accept who still remember,

למדענים קשה במיוחד לקבל זאת, כי הם זוכרים

you know, Galileo essentially locked up,

את גלילאו, שישב בכלא,

and who are still fighting this battle against the church.

והם עד היום מנהלים את המאבק הזה נגד הכנסיה.

But that's the price of having a civilization.

אך זהו מחיר קיומה של הציוויליזציה.

The price of retaining the rule of law

מחיר שמירת שלטון החוק

is to limit the access to the great and kind of unbridled power.

הוא הגבלת הגישה לכוח רב ומשולח-רסן.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

[מחיאות כפיים]