An urgent call to protect the world's "Third Pole" | Tshering Tobgay

תרגום: Tal Hemu עריכה: Allon Sasson

On the 17th of October, 2009,

ב-17 לאוקטובר 2009

President Mohamed Nasheed of the Maldives did something unusual.

נשיא המלדיביים מוחמד נשיד עשה משהו יוצא-דופן.

He held his cabinet meeting underwater.

הוא ערך את ישיבת הממשלה שלו מתחת למים.

He literally took his ministers scuba diving, as it were,

הוא לקח את השרים שלו לצלילה, פשוטו כמשמעו,

to warn the world that his country could drown

על-מנת להזהיר את העולם כי המדינה שלו עלולה לטבוע

unless we control global warming.

אם לא נשלוט בהתחממות הגלובלית.

Now I don't know whether he got his message across to the world or not,

ובכן, אני לא יודע אם הוא הצליח להעביר לעולם את המסר שלו,

but he certainly caught mine.

אבל הוא תפס את תשומת ליבי.

I saw a political stunt.

אני ראיתי פעלול פוליטי.

You see, I'm a politician,

אתם מבינים, אני פוליטיקאי,

and I notice these things.

ואני שם לב לדברים האלה.

And let's be honest,

ובואו נהיה כנים,

the Maldives are distant from where I come from --

המלדיביים רחוקים מהמקום שאני מגיע ממנו --

my country is Bhutan --

המדינה שלי היא בהוטן --

so I didn't lose any sleep over their impending fate.

כך שלא התקשיתי להירדם בלילה בעקבות הגורל המתקרב שלהם.

Barely two months later, I saw another political stunt.

כמעט חודשיים אחר-כך, ראיתי עוד פעלול פוליטי

This time, the prime minister of Nepal,

הפעם ראש ממשלת נפאל,

he held his cabinet meeting on Mount Everest.

הוא ערך את ישיבת הממשלה שלו על הר האוורסט.

He took all his ministers all the way up to the base camp of Everest

הוא לקח את כל השרים שלו כל הדרך למעלה אל מחנה הבסיס של האוורסט

to warn the world

כדי להזהיר את העולם

that the Himalayan glaciers were melting.

שקרחוני ההימלאיה נמסים.

Now did that worry me?

עכשיו, האם זה הדאיג אותי?

You bet it did.

ברור שכן.

I live in the Himalayas.

אני גר בהימלאיה.

But did I lose any sleep over his message?

אבל האם התקשיתי להירדם בלילה בעקבות המסר שלו?

No.

לא.

I wasn't ready to let a political stunt interfere with my beauty sleep.

לא הייתי מוכן לתת לפעלול פוליטי להפריע לשנת היופי שלי.

(Laughter)

(צחוק)

Now fast-forward 10 years.

עכשיו נקפוץ 10 שנים קדימה.

In February this year,

בפברואר השנה,

I saw this report.

ראיתי את הדוח הזה.

This here report basically concludes

הדוח הזה בעיקרון קובע

that one-third of the ice on the Hindu Kush Himalaya mountains

ששליש מהקרח ברכס הינדו-כוש בהימלאיה

could melt by the end of the century.

עלול להימס עד סוף המאה.

But that's only if,

אבל זה רק אם

if we are able to contain global warming

אם נוכל להגביל את ההתחממות הגלובלית

to 1.5 degrees centigrade over preindustrial levels.

עד 1.5 מעלות צלזיוס מעל הרמות הטרום-תעשייתיות.

Otherwise, if we can't,

אחרת, אם לא נוכל,

the glaciers would melt much faster.

הקרחונים ימסו הרבה יותר מהר.

1.5 degrees Celsius. "No way," I thought.

1.5 מעלות צלזיוס. "אין סיכוי," חשבתי.

Even the Paris Agreement's ambitious targets

אפילו מטרותיו השאפתניות של הסכם פריז

aimed to limit global warming to two degrees centigrade.

כיוונו להגביל את ההתחממות הגלובלית לשתי מעלות צלזיוס.

1.5 degrees centigrade is what they call the best-case scenario.

1.5 מעלות צלזיוס הן המקרה הטוב, בלשונם.

"Now this can't be true," I thought.

"זה לא יכול להיות," חשבתי.

The Hindu Kush Himalaya region

איזור ההינדו-כוש בהימלאיה

is the world's third-largest repository of ice,

הוא מאגר הקרח השלישי בגודלו בעולם,

after the North and South Poles.

אחרי הקוטב הצפוני והדרומי.

That's why we are also called the "Third Pole."

זו הסיבה שאנחנו נקראים גם "הקוטב השלישי".

There's a lot of ice in the region.

יש המון קרח באיזור.

And yes, the glaciers, they are melting.

וכן, הקרחונים נמסים.

We know that.

אנחנו יודעים זאת.

I have been to those in my country.

ביקרתי אותם במדינה שלי.

I've seen them, and yes, they are melting.

ראיתי אותם, וכן, הם נמסים.

They are vulnerable.

הם פגיעים.

"But they can't be that vulnerable," I remember thinking.

"אבל הם לא יכולים להיות עד-כדי-כך פגיעים," אני זוכר שחשבתי.

But what if they are?

אבל מה אם כן?

What if our glaciers melt much more quickly than I anticipate?

מה אם הקרחונים שלנו נמסים הרבה יותר מהר משאני צופה?

What if our glaciers are much more vulnerable than previously thought?

מה אם הקרחונים שלנו הרבה יותר פגיעים משחשבנו עד-כה?

And what if, as a result, the glacial lakes --

ומה אם, כתוצאה מכך, אגמי הקרחונים --

now these are lakes that form when glaciers melt --

אגמים הנוצרים כאשר קרחונים נמסים --

what if those lakes burst under the weight of additional water?

מה אם האגמים הללו יתפרצו בעקבות כמויות המים הנוספות?

And what if those floods cascade into other glacial lakes,

ומה אם השיטפונות האלו יגלשו אל אגמי קרחונים אחרים,

creating even bigger outbursts?

מה שיגרום להתפרצות אפילו גדולה יותר?

That would create unprecedented flash floods in my country.

זה יצור שיטפונות בזק חסרות תקדים במדינה שלי.

That would wreck my country.

זה יחריב את המדינה שלי.

That would wreak havoc in my country.

זה יגרום לתוהו ובוהו במדינה שלי.

That would have the potential to literally destroy our land,

זה עלול להרוס את האדמה שלנו, פשוטו כמשמעו,

our livelihood, our way of life.

את הפרנסה שלנו, דרך החיים שלנו.

So that report caught my attention

אז הדוח הזה תפס את תשומת ליבי

in ways that political stunts couldn't.

בצורה שפעלולים פוליטיים לא יכלו.

It was put together

הוא הורכב

by the International Centre for Integrated Mountain Development, or ICIMOD,

על-ידי המרכז הבינלאומי לפיתוח הרים משולב, או ICIMOD,

which is based in Nepal.

שבסיסו בנאפל.

Scientists and experts have studied our glaciers for decades,

מדענים ומומחים חקרו את הקרחונים שלנו במשך עשרות שנים,

and their report kept me awake at night, agonizing about the bad news

והדוח שלהם השאיר אותי ער בלילות, מתייסר על החדשות הרעות האלו,

and what it meant for my country

ומה הן מנבאות למדינה שלי

and my people.

ולעם שלי.

So after several sleepless nights,

אז לאחר כמה לילות חסרי שינה,

I went to Nepal to visit ICIMOD.

נסעתי לנפאל לבקר את ה-ICIMOD.

I found a team of highly competent and dedicated scientists there,

מצאתי קבוצה של מדענים מוכשרים ומסורים מאוד

and here's what they told me.

וזה מה שהם אמרו לי.

Number one:

דבר ראשון:

the Hindu Kush Himalaya glaciers have been melting for some time now.

קרחוני ההינדו-כוש ההימלאיים נמסים כבר זמן מה.

Take that glacier, for instance.

ראו את הקרחון הזה, לדוגמא.

It's on Mount Everest.

הוא על הר האוורסט.

As you can see, this once massive glacier has already lost much of its ice.

כמו שאתם יכולים לראות, הקרחון הענקי הזה כבר איבד הרבה מהקרח שלו.

Number two:

דבר שני:

the glaciers are now melting much more quickly --

הקרחונים היום נמסים הרבה יותר מהר --

so quickly, in fact, that at just 1.5 degrees centigrade of global warming,

כל-כך מהר, שרק ב- 1.5 מעלות צלזיוס של התחממות גלובלית

one-third of the glaciers would melt.

שליש מהקרחונים ימסו.

At two degrees centigrade of global warming,

בשתי מעלות צלזיוס של התחממות גלובלית,

half the glaciers would disappear.

חצי מהקרחונים יעלמו.

And if current trends were to continue,

ואם המגמות הנוכחיות ימשיכו כמו שהן,

a full two-thirds of our glaciers would vanish.

שני שליש מהקרחונים שלנו יעלמו.

Number three:

דבר שלישי:

global warming means that our mountains receive more rain and less snow ...

הכוונה בהתחממות גלובלית היא שההרים שלנו מקבלים יותר גשם ופחות שלג...

and, unlike snowfall, rain melts ice,

ולא כמו מפולת שלגים, גשם ממיס קרח,

which just hurts the health of our glaciers.

מה שפוגע בבריאות הקרחונים שלנו.

Number four:

דבר רביעי:

pollution in the region has increased the amount of black carbon

הזיהום באיזור שלנו הגביר את כמות הפחמן השחור

that's deposited on our glaciers.

ששוקע על הקרחונים שלנו.

Black carbon is like soot.

פחמן שחור הוא כמו פיח.

Black carbon absorbs heat

פחמן שחור סופח חום

and just accelerates the melting of glaciers.

ורק מאיץ את המסת הקרחונים.

To summarize,

לסיכום,

our glaciers are melting rapidly,

הקרחונים שלנו נמסים במהירות,

and global warming is making them melt much more quickly.

וההתחממות הגלובלית גורמת להם להימס הרבה יותר מהר.

But what does this mean?

אבל מה זה אומר?

It means that the 240 million people

זה אומר ש-240 מליון אנשים

who live in the Hindu Kush Himalaya region --

הגרים באיזור ההינדו-כוש ההימלאיי --

in Afghanistan, Pakistan, India, China, Nepal, Bangladesh, Myanmar

באפגניסטן, פקיסטן, הודו, סין, נפאל, בנגלדש, מיאנמר

and my own beloved country, Bhutan --

והמדינה האהובה שלי, בהוטן --

these people will be directly affected.

האנשים הללו יושפעו באופן ישיר.

When glaciers melt,

כאשר קרחונים ימסו,

when there's more rain and less snow,

כשיהיו יותר גשם ופחות שלג,

there will be huge changes in the way water behaves.

יהיו שינויים ענקיים באופן שבו המים מתנהגים.

There will be more extremes:

תהיה יותר קיצוניות:

more intense rain, more flash floods, more landslides,

גשמים יותר חזקים, יותר שיטפונות בזק, יותר מפולות,

more glacial lake outburst floods.

יותר התפרצויות של אגמי קרחונים.

All this will cause unimaginable destruction

כל זאת יגרום להרס בל ישוער

in a region that already has some of the poorest people on earth.

באיזור בו ישנם האנשים העניים ביותר בכדור-הארץ בלאו-הכי.

But it's not just the people in the immediate region

אבל אלו לא רק האנשים באיזור המיידי

who'll be affected.

שיושפעו.

People living downstream will also be hit hard.

אנשים הגרים במורד הזרם ייפגעו קשות גם כן.

That's because 10 of their major rivers

מכיוון ש-10 מהנהרות העיקריים שלהם

originate in the Hindu Kush Himalaya mountains.

מקורם בהרי ההינדו-כוש ההימלאיים.

These rivers provide critical water for agriculture

הנהרות האלה מספקים מים חיוניים לחקלאות

and drinking water

ומי שתיה

to more than 1.6 billion people living downstream.

ליותר מ-1.6 מיליארד אנשים החיים במורד הזרם.

That's one in five humans.

זה אחד מכל חמישה בני אדם [בעולם].

That's why the Hindu Kush Himalaya mountains

זו הסיבה שהרי ההינדו-כוש ההימלאיים

are also called the "water towers of Asia."

נקראים גם "מגדלי המים של אסיה".

But when glaciers melt,

אך כאשר קרחונים ימסו,

when monsoons turn severe,

כשהמונסונים יחמירו,

those rivers will obviously flood,

הנהרות הללו ללא ספק יוצפו,

so there will be deluges when water is not required

כך שיהיו שטפונות כשמים אינם נחוצים

and droughts will be very common,

ותקופות בצורת יהיו מאוד שכיחות,

when water is desperately required.

כשמים יהיו נחוצים נואשות.

In short, Asia's water tower will be broken,

בקיצור, מגדלי המים של אסיה ישברו,

and that will be disastrous for one-fifth of humanity.

וזה יהיה הרסני לחמישית מהאנושות.

Should the rest of the world care?

האם לשאר העולם צריך להיות אכפת?

Should you, for instance, care?

האם לכם, לדוגמא, צריך להיות אכפת?

Remember, I didn't care when I heard that the Maldives

זכרו, לי לא היה אכפת כששמעתי שהמלדיביים

could disappear underwater.

עלולים להיעלם מתחת לפני המים.

And that is the crux of the problem, isn't it?

וזו מהות הבעיה, לא?

We don't care.

לא אכפת לנו.

We don't care until we are personally affected.

לא אכפת לנו עד שאנחנו נפגעים אישית.

I mean, we know. We know climate change is real.

כלומר, אנחנו יודעים. אנחנו יודעים ששינוי אקלים הוא אמיתי.

We know that we face drastic and dramatic change.

אנחנו יודעים שאנו עומדים בפני שינוי קיצוני ודרמטי.

We know that it is coming fast.

אנחנו יודעים שהוא מגיע מהר.

Yet most of us

אולם מרביתנו

act as if everything were normal.

מתנהגים כאילו הכל נורמלי.

So we must care,

אז חייב להיות לנו אכפת,

all of us,

לכולנו,

and if you can't care for those who are affected by the melting of glaciers,

ואם לא אכפת לך מאלו המושפעים מהמסת הקרחונים,

you should at least care for yourself.

אמור להיות לך אכפת לפחות מעצמך.

That's because the Hindu Kush Himalaya mountains --

מכיוון שהרי ההינדו-כוש ההימלאיים --

the entire region is like the pulse of the planet.

כל האיזור הוא כמו הדופק של כדור-הארץ.

If the region falls sick,

אם האיזור יהיה חולה,

the entire planet will eventually suffer.

כל העולם יסבול בסופו של דבר.

And right now,

וכרגע,

with our glaciers melting rapidly,

בעוד הקרחונים שלנו נמסים במהירות,

the region is not just sick --

האיזור לא רק חולה --

it is crying out for help.

הוא זועק לעזרה.

And how will it affect the rest of the world?

ואיך זה ישפיע על שאר העולם?

One obvious scenario is the potential destabilization

תרחיש ברור אחד הוא חוסר יציבות פוטנציאלי

caused by tens of millions of climate refugees,

הנגרם על-ידי עשרות מליוני פליטי אקלים,

who'll be forced to move because they have no or little water,

שייאלצו לעבור כי אין להם מספיק או כלל מים,

or because their livelihoods have been destroyed

או כתוצאה מכך שהפרנסה שלהם נהרסה

by the melting of glaciers.

על-ידי הקרחונים הנמסים.

Another scenario we can't take lightly

תרחיש נוסף שאנו לא יכולים להקל בו ראש

is the potential of conflict over water

הוא הסכסוך הפוטנציאלי על מים

and the political destabilization in a region that has three nuclear powers:

וחוסר היציבות הפוליטית באיזור שיש בו שלוש מעצמות גרעיניות:

China, India, Pakistan.

סין, הודו, פקיסטן.

I believe that the situation in our region is grave enough

אני מאמין שהמצב באיזור שלנו חמור מספיק

to warrant the creation of a new intergovernmental agency.

כדי להצדיק את הקמתה של סוכנות בין-ממשלתית חדשה.

So as a native from that part of the world,

אז כיליד של האיזור הזה בעולם,

I want to propose here, today,

אני רוצה להציע כאן, היום,

the establishment of the Third Pole Council,

את הקמת מועצת הקוטב השלישי,

a high-level, intergovernmental organization

ארגון בין-ממשלתי בכיר

tasked with the singular responsibility

שאחריותו היחידה היא

of protecting the world's third-largest repository of ice.

הגנת מאגר הקרח השלישי בגודלו בעולם.

A Third Pole Council

מועצת הקוטב השלישי

would consist of all eight countries located in the region

תמנה את שמונה המדינות הנמצאות באיזור

as member countries,

כמדינות חברות,

as equal member countries,

מדינות חברות שוות,

and could also include representative organizations

והיא תוכל לכלול בנוסף גם ארגונים ייצוגיים

and other countries who have vested interests in the region

ומדינות אחרות בעלות אינטרסים מוקנים באיזור

as non-voting members.

כחברים בלי זכות הצבעה.

But the big idea

אך הרעיון הגדול

is to get all stakeholders together to work together.

הוא לרכז את כל בעלי העניין בשביל לעבוד יחדיו.

To work together to monitor the health of the glaciers;

לעבוד יחד כדי לנטר את בריאות הקרחונים;

to work together to shape and implement policies to protect our glaciers,

לעבוד יחד כדי לעצב וליישם מדיניות להגנה על הקרחונים שלנו,

and, by extension,

וכתוצאה,

to protect the billions of people who depend on our glaciers.

להגן על מיליארדי אנשים התלויים בקרחונים שלנו.

We have to work together,

אנו מוכרחים לעבוד יחד,

because thinking globally, acting locally ...

מכיוון שלחשוב גלובלית ולפעול מקומית...

does not work.

לא עובד.

We've tried that in Bhutan.

ניסינו את זה בבהוטן.

We've made immense sacrifices to act locally ...

הקרבנו רבות בשביל לפעול מקומית...

and while individual localized efforts will continue to be important,

ובעוד שמאמצים פרטניים מקומיים ימשיכו להיות חשובים,

they cannot stand up to the onslaught of climate change.

הם לא יכולים לעמוד בפני מתקפה של שינוי האקלים.

To stand up to climate change, we must work together.

כדי לעמוד בפני שינוי האקלים, אנו חייבים לעבוד יחד.

We must think globally and act regionally.

עלינו לחשוב גלובלית ולפעול איזורית.

Our entire region must come together,

האיזור שלנו כולו חייב להתאחד,

to work together,

לעבוד יחד,

to fight climate change together,

להילחם בשינוי האקלים יחד,

to make our voices heard together.

להשמיע את קולנו יחד.

And that includes India and China.

וזה כולל את הודו וסין.

They must step up their game.

הם חייבים להעלות הילוך.

They must take the ownership of the fight to protect our glaciers.

הם חייבים לקחת בעלות על הקרב להגנת הקרחונים שלנו.

And for that, these two countries, these two powerful giants,

ובשביל כך, שתי המדינות האלו, שתי הענקיות העוצמתיות הללו,

must reduce their own greenhouse gases,

חייבות להפחית את גזי החממה שלהן,

control their pollution, and lead the fight.

לשלוט בזיהום שלהן ולהנהיג את הלחימה.

Lead the global fight against climate change.

להנהיג את הלחימה הגלובלית נגד שינוי האקלים.

And all that with a renewed sense of urgency.

וכל זאת עם תחושת דחיפות מחודשת.

Only then -- and that, too, only maybe --

רק אז -- וגם אז, רק אולי --

will our region

לאיזור שלנו

and other regions that depend on our glaciers

ולאיזורים נוספים התלויים בקרחונים שלנו

have any chance to avoid major catastrophes.

יהיה סיכוי כלשהו להימנע מקטסטרופה אדירה.

Time is running out.

הזמן אוזל.

We must act together, now.

אנו חייבים לפעול, עכשיו.

Otherwise, the next time Nepal's cabinet meets on Mount Everest,

אחרת, בפעם הבאה שממשלת נפאל תיפגש בהר האוורסט,

that spectacular backdrop ...

הרקע המדהים הזה...

may look quite different.

עלול להיראות די שונה.

And if that happens,

ואם זה יקרה,

if our glaciers melt,

אם הקרחונים שלנו יימסו,

rising sea levels could well drown the Maldives.

פני הים העולים יכולים בהחלט להטביע את האיים המלדיביים.

And while they can hold their cabinet meetings underwater

ולמרות שהם יכולים לערוך את ישיבות הממשלה שלהם מתחת למים

to send an SOS to the world,

בשביל לשלוח אות מצוקה לעולם,

their country can keep existing

המדינה שלהם יכולה לשרוד

only if their islands keep existing.

רק אם האיים שלהם ישרדו.

The Maldives are still distant, away.

המלדיביים עדיין רחוקים.

Their islands are distant from where I live.

האיים שלהם מרוחקים מהיכן שאני גר.

But now, I pay close attention to what happens out there.

אבל כעת אני שם לב מקרוב למה שקורה שם.

Thank you very much.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)