Graham Hawkes: Fly the seas on a submarine with wings

מתרגם: Amit Lampit מבקר: Shlomo Adam

I think the future of this planet depends on humans,

אני חושב שהעתיד של העולם הזה תלוי בבני האדם,

not technology, and we already have the knowledge --

ולא בטכנולוגיה, וכבר יש לנו את הידע.

we’re kind of at the endgame with knowledge.

אנחנו די בשלב הסופי באשר לידע.

But we’re nowhere near the endgame

אבל ממש לא קרובים לשלב הסופי

when it comes to our perception.

בכל הנוגע לתפיסה שלנו.

We still have one foot in the dark ages.

אנחנו עדיין עומדים עם רגל אחת בימי הביניים.

And when you listen to some of the presentations here --

וכאשר מאזינים לחלק מההרצאות כאן

and the extraordinary range of human capability, our understandings --

ולהיקף המדהים של היכולת האנושית, ההבנה שלנו,

and then you contrast it with the fact

ומשווים את זה לעובדה

we still call this planet, "Earth:" it’s pretty extraordinary --

שאנחנו עדיין קוראים לעולם הזה 'כדור הארץ', זה די מדהים.

we have one foot in the dark ages.

אנחנו עומדים עם רגל אחת בימי הביניים.

Just quickly: Aristotle, his thing was, "It’s not flat, stupid, it’s round."

ממש בקצרה, אריסטו, הקטע שלו היה, "הוא לא שטוח, טיפשים, הוא עגול".

Galileo -- he had the Inquisition, so he had to be a little bit more polite --

גלילאו, הוא חי תחת האינקויזיציה כך שהיה חייב להיות קצת יותר מנומס.

his was, "It’s not in the middle, you know."

הוא אמר, הוא לא במרכז, אתם יודעים.

And Hawkes: "it’s not earth, stupid, it’s ocean."

והוקס: זה לא ארץ, טיפשים, זה אוקינוס.

This is an ocean planet.

זהו כוכב לכת ימי.

T.S. Eliot really said it for me --

ט.ס. אליוט ממש אמרה את זה במקומי --

and this should give you goose bumps:

וזה צריך לעשות לכם עור ברווז:

"we shall not cease from exploration

"לא נחדול מלחקור

and the end of our exploring shall be to return

וסופו של מסע המחקר שלנו יהיה לחזור

where we started and know the place for the first time."

למקום שממנו יצאנו ולהכיר את המקום לראשונה."

And the next lines are, "Through the unknown remembered gate,

והשורות הבאות הן, "דרך השער הבלתי ידוע והזכור,

where the last of earth discovered

היכן שאחרון הדברים נגלה

is that which is the beginning."

זה מקום ההתחלה."

So I have one message.

אז יש לי מסר אחד.

It seems to me that we’re all pointed in the wrong direction.

נדמה לי שכולנו מכוונים לכיוון הלא נכון.

For the rocketeers in the audience:

לאנשי הטילים בקהל,

I love what you’re doing, I admire the guts,

אני אוהב את מה שאתם עושים, אני מעריץ את התעוזה,

I admire the courage -- but your rockets

אני מעריץ את אומץ הלב, אבל הטילים שלכם

are pointed in the wrong goddamn direction.

מכוונים למקום הלא נכון, לעזאזל.

(Laughter)

(צחוק)

And it’s all a question of perspective.

והכל עניין של פרספקטיבה.

Let me try and tell you --

תנו לי לנסות להגיד לכם.

I don’t mean to insult you, but look,

אני לא רוצה להעליב אתכם, אבל תראו,

if I -- and I’m not doing this for real

אם אני -- ואני לא עושה זאת באמת

because it would be an insult,

מכיוון שזה יהיה עלבון,

so I’m going to pretend, and it softens the blow --

אז אעמיד פנים, וזה ירכך את המכה.

I’m going to tell you what you’re thinking.

אני עומד להגיד לכם מה אתם חושבים.

If I held up a square that was one foot square and the color of earth,

אם הייתי מחזיק ריבוע ששטחו 900 סמ"ר, בצבע האדמה,

and I held up another square that was the root two square --

ולעומתו ריבוע נוסף ששטחו שורש 1800 סמ"ר,

so it’s 1.5 times bigger -- and was the color of the oceans;

כלומר גדול פי 1.5, ובצבע האוקינוסים,

and I said, what is the relative value of these two things?

והייתי שואל, מה הערך היחסי של שני הדברים האלה?

Well, it’s the relative importance.

ובכן, זוהי החשיבות היחסית.

You would say -- yeah, yeah, yeah, we all know this;

הייתם אומרים, כן, כן, כן, אנחנו יודעים את זה.

water covers twice the area of the planet than dry land.

המים מכסים פי שניים משטח כדור הארץ מאשר יבשה.

But it’s a question of perception,

אבל זה עניין של תפיסה.

and if that’s what you’re thinking,

ואם זה מה שאתם חושבים,

if that’s what you think I mean when I say,

אם זו לדעתכם כוונתי באומרי,

"This is an ocean planet stupidly called 'Earth.'"

שזהו כוכב לכת ימי שקרוי בטפשות 'כדור הארץ'.

If you think that that’s the relative importance,

אם אתם חושבים שזו החשיבות היחסית,

two to one, you’re wrong by a factor of ten.

שניים לאחד, אתם טועים במקדם של עשר.

Now, you’re not as thick as two short planks,

עכשיו, אתם לא מטומטמים,

but you sound like it when you say "Earth,"

אבל אתם נשמעים כאלה כאשר אתם אומרים 'כדור הארץ',

because that demonstration, if I turned around this way --

בגלל שבהדגמה הבאה, אם אסתובב לכיוון זה,

that earth plane would be as thin as paper.

משטח הארץ הזה יהיה דק כנייר.

It’s a thin film, two-dimensional existence.

זהו ציפוי דק, המתקיים בשני מימדים.

The ocean representation would have a depth to it.

לייצוג האוקינוס יהיה גם עומק.

And if you hefted those two things

ואם תשקלו את שניהם

you might find that the relative scale of those is 20 to 1.

תקבלו שקנה המידה היחסי ביניהם הוא 20 ל- 1.

It turns out that something more than

מתברר שיותר

94 percent of life on earth is aquatic.

מ- 94 אחוזים מהחיים על כדור הארץ הם ימיים.

That means that us terrestrials occupy a minority.

משמעות הדבר היא שאנו, אנשי היבשה, תופסים חלק קטן.

The problem we have in believing that

הבעיה שיש לנו אם נקבל זאת

is -- you just have to give up this notion

היא שעלינו לוותר על הרעיון

that this Earth was created for us.

שהעולם הזה נוצר בשבילנו.

Because it’s a problem we have.

מפני שזו אחת הבעיות שלנו.

If this is an ocean planet

אם זהו כוכב לכת ימי

and we only have a small minority of this planet,

ואנו מחזיקים בחלק זעום,

it just interferes with a lot of what humanity thinks.

זה פשוט סותר תפיסות רבות של האנושות.

Okay. Let me criticize this thing.

בסדר. תרשו לי למתוח ביקורת על זה.

I’m not talking about James Cameron --

אני לא מדבר על ג'יימס קמרון,

although I could, but I won’t.

למרות שיכולתי, אבל לא אעשה את זה.

You really do have to go and see his latest film,

אתם באמת חייבים ללכת לראות את הסרט האחרון שלו,

"Aliens of the Deep." It’s incredible.

'חייזרי המעמקים'. הוא לא יאומן.

It features two of these deep rovers,

הסרט מציג שניים מרכבי העומק הללו,

and I can criticize them because these sweet things are mine.

ואני יכול לבקר אותם כי הדברים החמודים האלה הם שלי.

This, I think, represents one of the most beautiful

זה, אני חושב, מייצג את אחת מהיפות

classic submersibles built.

בצוללות הקלאסיות שנבנו.

If you look at that sub, you’ll see a sphere.

אם אתם מסתכלים על הצוללת, רואים כדור.

This is an acryclic sphere.

זהו כדור לא מחזורי.

It generates all of the buoyancy,

הוא מייצר את כל כושר הציפה,

all of the payload for the craft,

מכיל את כל מטען הרכב,

and the batteries are down here hanging underneath,

והמצברים תלויים כאן למטה,

exactly like a balloon.

בדיוק כמו בלון.

This is the envelope, and this is the gondola, the payload.

זוהי המעטפת וזוהי הגונדולה, המטען.

Also coming up later for criticism are these massive lights.

עוד נקודה לביקורת בהמשך, הפנסים העצומים האלה.

And this one actually carries two great manipulators.

והצוללת הזו נושאת למעשה שתי זרועות תפעול גדולות.

It actually is a very good working sub --

זוהי למעשה עבודה מצוינת,

that’s what it was designed for.

לשם כך היא תוכננה.

The problem with it is --

הבעיה איתה היא,

and the reason I will never build another one like it --

והסיבה לכך שלעולם לא אבנה עוד אחת כמוה,

is that this is a product of two-dimensional thinking.

היא שזה תוצר של חשיבה דו-מימדית.

It’s what we humans do when we go in the ocean as engineers;

זה מה שאנו בני האדם עושים בבואנו לאוקינוס כמהנדסים.

we take all our terrestrial hang-ups,

אנחנו לוקחים את כל התקיעויות היבשתיות שלנו,

all our constraints -- importantly,

כל המגבלות שלנו, ובמיוחד,

these two-dimensional constraints that we have,

את המגבלות הדו-מימדיות האלה שלנו,

and they’re so constrained we don’t even understand it --

והן יותר מגבילות מכפי שאנחנו יכולים להבין,

and we take them underwater.

ואנחנו לוקחים אותן למעמקי הים.

You notice that Jim Cameron is sitting in a seat.

אתם שמים לב שג'יימס קמרון יושב על מושב.

A seat works in a two-dimensional world,

מושב הוא מעשי בעולם דו-מימדי

where gravity blasts down on that seat, OK?

היכן שכח המשיכה מכביד על המושב, בסדר?

And in a two-dimensional world,

ובעולם דו-מימדי,

we do know about the third dimension

אנחנו מודעים למימד השלישי

but we don’t use it because to go up

אבל איננו משתמשים בו מפני שלעלות למעלה

requires an awful lot of energy against gravity.

דורש כמות נכבדה של אנרגיה נגד כח המשיכה.

And then our mothers tell us,

והאמהות שלנו אומרות לנו,

"Careful you don’t fall down" -- because you’ll fall over.

היזהר שלא ליפול כי תאבד את שיווי המשקל.

Now, go into the real atmosphere of this planet.

אך אם תיכנסו לאטמוספרה האמיתית של הכוכב הזה.

This planet has an inner atmosphere of water;

לכוכב הזה יש אטמוספרה פנימית של מים.

it’s its inner atmosphere. It has two atmospheres --

זו האטמוספרה הפנימית. יש לו שתי אטמוספרות.

a lesser, outer gaseous atmosphere, a lighter one.

החיצונית: דלילה יותר, גזית וקלה יותר.

Most of life on earth is in that inner atmosphere.

רוב החיים על פני האדמה מצויים באטמוספרה הפנימית הזו.

And that life enjoys a three-dimensional existence,

והחיים האלה נהנים מקיום תלת-מימדי

which is alien to us.

שהוא זר לנו.

Fish do not sit in seats.

דגים לא יושבים על מושבים.

(Laughter)

(צחוק)

They don’t. Their mothers don’t say to little baby fish,

הם לא. האמהות שלהם לא אומרות לדגיגים,

"Careful you don’t fall over."

תיזהר לא לאבד את שיווי המשקל.

They don’t fall over. They don’t fall.

הם לא מאבדים את שיווי המשקל. הם לא נופלים.

They live in a three-dimensional world

הם חיים בעולם תלת מימדי

where there is no difference in energy

היכן שאין הבדל באנרגיה

between going this way, that way, that way or that way.

בין ללכת בכיוון הזה, בכיוון ההוא, לשם או לשם.

It’s truly a three-dimensional space.

זהו באמת מרחב תלת-מימדי.

And we’re only just beginning to grasp it.

ואנחנו רק מתחילים להבין את זה.

I don’t know of any other submersible,

אני לא מכיר כל צוללת אחרת,

or even remote, that just takes advantage

או אפילו כזו שנשלטת מרחוק, שפשוט מנצלת את היתרון

that this is a three-dimensional space.

של החלל התלת-מימדי הזה.

This is the way we should be going into the oceans.

כך אנו צריכים לרדת אל הים.

This is a three-dimensional machine.

זוהי מכונה תלת-מימדית.

What we need to do is go down into the ocean with the freedom of the animals,

מה שאחנו צריכים לעשות זה לרדת למעמקי האוקינוס עם אותו חופש שיש לחיות,

and move in this three-dimensional space.

ולנוע במרחב התלת-מימדי הזה.

OK, this is good stuff.

בסדר, זה חומר טוב.

This is man’s first attempt at flying underwater.

זהו ניסיון התעופה התת-מימי האנושי הראשון.

Right now, I’m just coming down on this gorgeous, big, giant manta ray.

בדיוק עכשיו, אני בדיוק צולל לכיוון התריסנית המקסימה, הגדולה, הענקית הזו.

She has twice the wingspan that I do.

מוטת הכנפיים שלה כפולה משלי.

There I’m coming; she sees me.

הנה אני בא, היא רואה אותי.

And just notice how she rolls under and turns;

ושימו לב כיצד היא מתגלגלת ופונה.

she doesn’t sit there and try and blow air into a tank

היא לא נשארת שם ומנסה לנשוף אוויר אל תוך מיכל

and kind of flow up or sink down -- she just rolls.

וכאילו לצוף או לצלול, היא פשוט מתגלגלת.

And the craft that I’m in --

וכלי הטיס בו אני --

this hasn’t been shown before.

זה מעולם לא הוצג בעבר.

Chris asked us to show stuff that hasn’t been shown before.

כריס ביקש ממני להציג חומר שמעולם לא נראה.

I wanted you to notice

רציתי שתשימו לב

that she actually turned to come back up.

שהיא למעשה פנתה כדי לחזור למעלה.

There I am; I see her coming back,

הנה אני. אני רואה אותה חוזרת,

coming up underneath me.

מטפסת מתחתיי.

I put reverse thrust and I try and pull gently down.

אני מפעיל מצערת אחורית ומנסה למשוך בעדינות למטה.

I’m trying to do everything very gently.

אני מנסה לעשות הכל מאוד בעדינות.

We spent about three hours together and she’s beginning to trust me.

בילינו כשלוש שעות והיא מתחילה לבטוח בי.

And this ballet is controlled by this lady here.

והבלט הזה נשלט ע"י הגברת פה.

She gets about that close and then she pulls away.

היא מתקרבת למרחק הזה ומתרחקת.

So now I try and go after her, but I’m practicing flying.

אז עכשיו אני מנסה לעקוב אחריה, אבל אני עוסק בתעופה.

This is the first flying machine. This was the first prototype.

זוהי מכונת התעופה הראשונה. זהו האבטיפוס הראשון.

This was a fly by wire. It has wings.

זוהי מערכת בקרת טיסה ממוחשבת. יש לה כנפיים.

There’re no silly buoyancy tanks --

אין מיכלי ציפה טפשיים.

it’s permanently, positively buoyant.

היא צפה בקביעות ובוודאות.

And then by moving through the water

וע"י תנועה דרך המים

it’s able to take that control.

היא מסוגלת לבצע את השליטה הזו.

Now, look at that; look, it’s -- she just blew me away.

עכשיו, ראו את זה. ראו, זה -- היא פשוט הדהימה אותי.

She just rolled right away from underneath.

היא פשוט הסתובבה מיד מתחתי,

Really that’s the only real dive I’ve ever made in this machine.

ובאמת זוהי הצלילה היחידה שאי-פעם עשיתי במכונה הזו.

It took 10 years to build.

לקח עשר שנים לבנות אותה.

But this lady here taught me, hah, taught me so much.

אבל הגברת הזו לימדה אותי, חה, לימדה אותי כ"כ הרבה.

We just learned so much in three hours in the water there.

למדנו פשוט כ"כ הרבה בשלוש שעות שם במים.

I just had to go and build another machine.

הייתי חייב ללכת ולבנות מכונה נוספת.

But look here. Instead of blowing tanks

אבל הביטו כאן. במקום לנפח מיכלים

and coming up slowly without thinking about it,

ולעלות למעלה באיטיות מבלי לחשוב על זה,

it’s a little bit of back pressure,

זהו מעט לחץ גבי,

and that sub just comes straight back up out of the water.

והצוללת הזו פשוט עולה ישירות אל מחוץ למים.

This is an internal Sony camera. Thank you, Sony.

זוהי מצלמת "סוני" פנימית. תודה לך, "סוני".

I don’t really look that ugly,

אני לא באמת כזה מכוער,

but the camera is so close that it’s just distorted.

אבל המצלמה כה קרובה שהתמונה מעוותת.

Now, there she goes, right overhead.

עכשיו, הנה היא באה, ישר מעליי.

This is a wide-angle camera.

זוהי מצלמה רחבת זווית.

She’s just a few inches off the top of my head.

היא נמצאת רק כמה ס"מ מעל ראשי.

"Aah, ha, oh, he just crossed over the top of my head about,

"אה, הוא פשוט חצה ממש מעל הראש שלי,

oh, I don’t know, just so close."

אני לא יודע, פשוט כה קרוב."

I come back up, not for air.

אני חוזר למעלה, לא בשביל אוויר.

"This is an incredible encounter with a manta. I’m speechless.

"זהו מפגש מדהים עם תריסנית. אני חסר מילים.

We’ve been just feet apart. I’m going back down now."

היינו רחוקים רק כמה מטרים ספורים אחד מהשני. אני חוזר עכשיו למטה."

Okay, can we cut that? Lights back up please.

בסדר, אנחנו יכולים לעצור כאן? הדליקו בבקשה שוב את האורות.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Trying to fly and keep up with that animal --

לנסות לעוף ולעמוד בקצב של החיה הזו,

it wasn’t the lack of maneuverability that we had.

הבעיה שלנו לא היתה מגבלה ביכולת התמרון,

It was the fact she was going so slow.

אלא העובדה שהיא נעה כ"כ לאט.

I actually designed that to move faster through the water

למעשה תכננתי את זה כדי לנוע מהר יותר במים.

because I thought that was the thing

מפני שחשבתי שזה מה

that we needed to do: to move fast and get range.

שאנחנו צריכים לעשות: לנוע במהירות ולגמוא מרחקים.

But after that encounter I really did want to go back with that animal and dance.

אבל אחרי המפגש הזה באמת רציתי לחזור לרקוד עם החיה הזו.

She wanted to dance.

היא רצתה לרקוד.

And so what we needed to do was increase the wing area

ולכן מה שהצטרכנו לעשות היה להגדיל את שטח הכנפיים

so that we just had more grip, develop higher forces.

כדי שנוכל לקבל אחיזה טובה יותר, להגדיל את כוח העילוי.

So the sub that was outside last year -- this is the one.

אז הצוללת שיצאה בשנה שעברה, הנה היא.

You see the larger wing area here.

אתם רואים שטח כנפיים גדול יותר כאן.

Also, clearly, it was such a powerful thing,

וגם ברור שזה היה דבר כה חזק,

we wanted to try and bring other people

רצינו לנסות להביא אנשים אחרים

but we couldn't figure out how to do it.

ולא ידענו כיצד לעשות זאת.

So we opened the world’s first flight school.

אז הקמנו את בית הספר לתעופה הראשון בעולם.

The rational for the world’s first flight school

ההגיון מאחורי בית הספר לתעופה הראשון בעולם

goes something like: when the coastguards come up to me and say --

הוא משהו כמו, כשמשמר החופים באים אלי ואומרים --

they used to leave us alone when we were diving

הם הניחו לנו לנפשנו כאשר צללנו

these goofy little spherical things,

עם הדברים העגולים האדיוטיים האלה.

but when we started flying around

אבל כאשר התחלנו לטוס מסביב

in underwater jet fighters they got a little nervous --

במטוסי קרב תת-מימיים הם נהיו קצת מתוחים.

they would come up and say,

והם היו מגיעים ואומרים,

"Do you have a license for that?"

יש לך רישיון לזה?

And then I’d put my sunglasses on, the beard

ואני הייתי שם את משקפי השמש שלי על הזקן

that would all sprout out, and I would say,

שהחל לצמוח, והייתי אומר (מבטא צרפתי),

"I don’t need no stinking license."

אני לא צריך שום רשיון מסריח.

(Laughter)

(צחוק)

"I write these stinking license," which I do.

אני מוציא את הרשיונות האלו, מה שנכון.

So Bob Gelfond's around here --

אז בוב גלפונס פה בסביבה --

but somebody in the audience here has license number 20.

אבל מישהו בקהל כאן מחזיק ברשיון מס' 20.

They’re one of the first subsea aviators.

הם מראשוני הטייסים התת-ימיים.

So we’ve run two flight schools.

אז הפעלנו שני בתי ספר לטיסה.

Where the hell that goes, I don’t know, but it’s a lot of fun.

לאן לעזאזל זה יתפתח, אני לא יודע, אבל זה כיף אדיר.

What comes next in 30 seconds? I can’t tell you.

מה יהיה בעתיד? לא אוכל לנבא ב- 30 השניות שנותרו לנו.

But the patent for underwater flight --

אבל את הפטנט לטיסה תת-מימית,

Karen and I, we were looking at it,

קארן ואני, בדקנו את זה.

some business partners wanted us to patent it --

כמה שותפים עסקיים רצו שנרשום את הפטנט.

we weren’t sure about that.

לא היינו בטוחים בקשר לזה.

We’ve decided we’re just going to let that go.

החלטנו שאנחנו פשוט משחררים את זה.

It just seems wrong to try and patent --

זה פשוט נראה לא נכון לנסות לרשום פטנט --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

-- the freedom for underwater flight.

-- על החופש לטיסה תת-מימית.

So anybody who wants to copy us

אז כל אחד שרוצה לחקות אותנו

and come and join us, go for it.

ולהצטרף אלינו, לכו על זה.

The other thing is that we’ve got much lower costs.

הדבר האחר שקרה הוא שהשגנו עלויות נמוכות בהרבה.

We developed some other technology

פיתחנו טכנולוגיה אחרת

called spider optics, and Craig Ventner asked me

בשם אופטיקת עכביש, וקרייג וונטר ביקש ממני

to make an announcement here this morning:

להכריז על כך הבוקר.

we’re going to be building a beautiful, little,

אנחנו עומדים לבנות גרסה יפה, קטנה,

small version of this -- unmanned, super deep --

של הדבר הזה, לא מאויישת, שתגיע לעומק רב

for his boat to go and get back some deep sea DNA stuff.

בשביל הספינה שלו כדי לצלול ולהביא די-אן-איי מעומק הים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה לכם.