The state of the climate -- and what we might do about it | Nicholas Stern

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Sigal Tifferet

We are at a remarkable moment in time.

אנו מצויים בתקופה מיוחדת במינה.

We face over the next two decades

בשני העשורים הקרובים צפויים לנו

two fundamental transformations

שני שינויים יסודיים

that will determine whether the next 100 years

שיקבעו אם מאה השנים הבאות

is the best of centuries or the worst of centuries.

תהיינה המאה הטובה או הרעה ביותר.

Let me illustrate with an example.

אמחיש זאת בעזרת דוגמה.

I first visited Beijing 25 years ago

ביקרתי לראשונה בבייג'ינג לפני 25 שנה

to teach at the People's University of China.

כדי ללמד באוניברסיטה העממית של סין.

China was getting serious about market economics

סין החלה אז להתייחס ברצינות לכלכלת השוק

and about university education,

ולהשכלה האוניברסיטאית,

so they decided to call in the foreign experts.

לכן החליטו שם להזמין מומחים זרים.

Like most other people,

כרוב האנשים,

I moved around Beijing by bicycle.

התניידתי בבייג'ינג על אופניים.

Apart from dodging the occasional vehicle,

פרט להתחמקות פה ושם מכלי רכב,

it was a safe and easy way to get around.

זו היתה דרך בטוחה וקלה להסתובב בעיר.

Cycling in Beijing now

נסיעה באופניים בבייג'ינג כיום

is a completely different prospect.

היא עניין שונה לחלוטין.

The roads are jammed by cars and trucks.

הדרכים פקוקות במכוניות ומשאיות.

The air is dangerously polluted

האוויר מזוהם ברמה מסוכנת משריפת הפחם והדיזל.

from the burning of coal and diesel.

When I was there last in the spring,

כשהייתי שם לאחרונה, באביב,

there was an advisory for people of my age —

ההצעה היתה שאנשים בגילי --

over 65 —

בני יותר מ-65 --

to stay indoors and not move much.

יישארו בבית ולא ירבו להסתובב.

How did this come about?

איך זה קרה?

It came from the way in which

זה נבע מהאופן שבו בייג'ינג התפתחה כעיר.

Beijing has grown as a city.

It's doubled over those 25 years, more than doubled,

ב-25 השנים האלה היא גדלה ביותר מפי 2,

from 10 million to 20 million.

מ-10 מיליון ל-20 מיליון.

It's become a sprawling urban area

היא הפכה לאיזור עירוני רחב-ידיים

dependent on dirty fuel, dirty energy,

שתלוי בדלק מזוהם, אנרגיה מזוהמת,

particularly coal.

ובפרט בפחם.

China burns half the world's coal each year,

סין שורפת חצי מהפחם העולמי מידי שנה,

and that's why, it is a key reason why,

וזו הסיבה, הסיבה המרכזית,

it is the world's largest emitter

לכך שהיא הכי גדולה בעולם

of greenhouse gases.

מבחינת פליטת גזי חממה.

At the same time, we have to recognize

מנגד, עלינו להכיר בעובדה

that in that period China has grown remarkably.

שבאותו פרק זמן סין גם גדלה מאד.

It has become the world's second largest economy.

היא הפכה לכלכלה השניה בגודלה בעולם.

Hundreds of millions of people

מאות מיליוני בני-אדם הוצאו מן העוני.

have been lifted out of poverty.

That's really important.

זה באמת חשוב.

But at the same time, the people of China

אבל בה-בעת, העם בסין שואל:

are asking the question:

What's the value of this growth

"מה הטעם בצמיחה הזאת

if our cities are unlivable?

"אם ערינו אינן ראויות למחייה?"

They've analyzed, diagnosed

הם בדקו והגיעו למסקנה

that this is an unsustainable path of growth

שצמיחה והתפתחות אלה

and development.

אינם ברי-קיימא.

China's planning to scale back coal.

סין מתכננת לרדת ברמות צריכת הפחם.

It's looking to build its cities in different ways.

היא מבקשת לבנות את עריה בצורות אחרות.

Now, the growth of China

אם כן, צמיחתה של סין

is part of a dramatic change, fundamental change,

היא חלק משינוי דרמטי, שינוי יסודי,

in the structure of the world economy.

במבנה הכלכלה העולמית.

Just 25 years ago, the developing countries,

רק לפני 25 שנה, הארצות המתפתחות,

the poorer countries of the world,

המדינות הכי עניות עלי-אדמות,

were, notwithstanding being the vast majority of the people,

לצד היותן הרוב המוחלט של אוכלוסית העולם,

they accounted for only about a third

היו אחראיות רק לשליש בערך

of the world's output.

מן התוצרת העולמית.

Now it's more than half;

היום מדובר ביותר מחצי;

25 years from now, it will probably be two thirds

בעוד 25 שנה, שני שלישים מן התוצרת תגיע בוודאי

from the countries that we saw 25 years ago

מן המדינות שלפני 25 שנה

as developing.

הוגדרו בעינינו כ"מתפתחות".

That's a remarkable change.

זהו שינוי ראוי לציון.

It means that most countries around the world,

המשמעות היא שרוב הארצות בעולם,

rich or poor, are going to be facing

עשירות או עניות, עתידות לעמוד

the two fundamental transformations

בפני שני השינויים היסודיים

that I want to talk about and highlight.

שאני רוצה לדון בהם ולהדגישם.

Now, the first of these transformations

השינוי הראשון

is the basic structural change

הוא השינוי המבני היסודי

of the economies and societies

בכלכלה ובחברה

that I've already begun to illustrate

שכבר התחלתי לתאר

through the description of Beijing.

בעזרת הדוגמה של בייג'ינג.

Fifty percent now in urban areas.

50% חיים כיום באזורים עירוניים;

That's going to go to 70 percent in 2050.

ב-2050 זה יגיע ל-70%.

Over the next two decades, we'll see

במשך שני העשורים הבאים אנו עתידים לחזות

the demand for energy rise by 40 percent,

בעלייה של 40% בביקוש לאנרגיה,

and the growth in the economy and in the population

כשהצמיחה בכלכלה ובאוכלוסיה

is putting increasing pressure on our land,

מכבידה יותר ויותר על אדמותינו,

on our water and on our forests.

על מימינו ועל יערותינו.

This is profound structural change.

זהו שינוי מבני מעמיק ביותר.

If we manage it in a negligent

אם ננהל אותו בצורה רשלנית

or a shortsighted way,

או בראייה קצרת-טווח,

we will create waste, pollution, congestion,

ניצור פסולת, זיהום, צפיפות

destruction of land and forests.

והרס של אדמה ויערות.

If we think of those three areas that I have illustrated

אם חושבים על שלושת התחומים שתיארתי במספרים שלי --

with my numbers — cities, energy, land —

ערים, אנרגיה, קרקע --

if we manage all that badly,

אם ננהל את כל זה באופן גרוע,

then the outlook for the lives and livelihoods

כי אז התוחלת בנוגע לחייהם ותנאי חייהם

of the people around the world

של בני האדם בכל העולם

would be poor and damaged.

תהיה עלובה ופגומה.

And more than that,

ויותר מכך,

the emissions of greenhouse gases would rise,

פליטת גזי החממה תתגבר,

with immense risks to our climate.

ויתעצמו הסיכונים לאקלים שלנו.

Concentrations of greenhouse gases

ריכוז גזי החממה

in the atmosphere are already

באטמוספירה, כבר עכשיו,

higher than they've been for millions of years.

הוא גבוה מכפי שהיה מזה מיליוני שנים.

If we go on increasing those concentrations,

אם נמשיך להגדיל ריכוזים אלה,

we risk temperatures over the next century or so

אנו מסתכנים במאה הקרובה בטמפרטורות

that we have not seen on this planet

שלא ראינו בכוכב הלכת הזה

for tens of millions of years.

מזה עשרות מיליוני שנים.

We've been around as Homo sapiens —

כ"הומו סאפיינס", האדם הנבון, אנו קיימים --

that's a rather generous definition, sapiens —

-- תיאור נדיב למדי, "נבון" --

for perhaps a quarter of a million years, a quarter of a million.

-- מזה כרבע מיליון שנים.

We risk temperatures we haven't seen

אנו מסתכנים בטמפרטורות שלא ראינו

for tens of millions of years over a century.

מזה עשרות מיליוני שנים תוך מאה שנה.

That would transform the relationship

זה ישנה את היחסים

between human beings and the planet.

של בני האדם עם כוכב הלכת.

It would lead to changing deserts,

זה יביא לשינויים במדבריות,

changing rivers, changing patterns of hurricanes,

שינויים בנהרות, שינויים בדפוסי ההוריקנים,

changing sea levels,

שינויים במפלס הים,

hundreds of millions of people,

מאות מיליוני בני-אדם,

perhaps billions of people who would have to move,

אולי מיליארדים, ייאלצו לעקור מבתיהם,

and if we've learned anything from history,

ואם ההיסטוריה לימדה אותנו משהו,

that means severe and extended conflict.

המשמעות היא סכסוכים אכזריים וממושכים.

And we couldn't just turn it off.

ולא נוכל להשתיק את זה סתם כך.

You can't make a peace treaty with the planet.

אי-אפשר לכרות חוזה-שלום עם כוכב הלכת.

You can't negotiate with the laws of physics.

אי-אפשר לשאת ולתת על חוקי הפיזיקה.

You're in there. You're stuck.

במצב הזה נהיה תקועים.

Those are the stakes we're playing for,

אלה הדברים עליהם אנו מהמרים,

and that's why we have to make this second transformation,

וזו הסיבה לכך שעלינו לבצע את השינוי השני,

the climate transformation,

שינוי האקלים,

and move to a low-carbon economy.

ולעבור לכלכלה דלת-פחמן.

Now, the first of these transformations

אז השינוי הראשון יקרה ממילא.

is going to happen anyway.

We have to decide whether to do it well or badly,

לנו להחליט אם נעשה אותו היטב או גרוע,

the economic, or structural, transformation.

השינוי הכלכלי, או המבני.

But the second of the transformations,

אבל השני מבין השינויים האלה,

the climate transformations, we have to decide to do.

שינוי האקלים, הוא נתון להחלטתנו.

Those two transformations face us

שני השינויים האלה מצפים לנו בשני העשורים הבאים.

in the next two decades.

The next two decades are decisive

שני העשורים הבאים הינם מכריעים

for what we have to do.

מבחינת מה שעלינו לעשות.

Now, the more I've thought about this,

ככל שחשבתי על זה,

the two transformations coming together,

על שני השינויים המקבילים האלה,

the more I've come to realize

כך הגעתי למסקנה

that this is an enormous opportunity.

שזאת הזדמנות אדירה.

It's an opportunity which we can use

זאת הזדמנות שאנו יכולים לנצל,

or it's an opportunity which we can lose.

או הזדמנות שאנו יכולים להחמיץ.

And let me explain through those three key areas

אסביר זאת בעזרת שלושת התחומים העיקריים שזיהיתי:

that I've identified: cities, energy and land.

ערים, אנרגיה וקרקע.

And let me start with cities.

אתחיל מן הערים.

I've already described the problems of Beijing:

קודם תיארתי את הבעיות בבייג'ינג:

pollution, congestion, waste and so on.

זיהום, צפיפות, פסולת וכן הלאה.

Surely we recognize that in many of our cities

מן הסתם אנו מכירים אותן ברבות מערינו בכל העולם.

around the world.

Now, with cities, like life but particularly cities,

כשמדובר בערים, כמו בחיים, אך במיוחד בערים,

you have to think ahead.

דרוש תכנון מראש.

The cities that are going to be built —

הערים שעתידות להיבנות --

and there are many, and many big ones —

ויש רבות כאלה, ורבות מהן גדולות --

we have to think of how to design them

עלינו לחשוב איך לתכנן אותן באופן קומפקטי

in a compact way

so we can save travel time and we can save energy.

כדי לחסוך בזמן נסיעה ובאנרגיה.

The cities that already are there, well established,

בערים שקיימות ומבוססות כבר

we have to think about renewal and investment in them

עלינו לחשוב על חידוש והשקעה

so that we can connect ourselves much better

כדי שנוכל לשפר את הגישה בינינו

within those cities, and make it easier,

בתוך הערים הללו, ולהקל על כך,

encourage more people, to live closer to the center.

לעודד יותר אנשים להתגורר במרכז העיר.

We've got examples building around the world

יש לנו דוגמאות ממיזמים מרחבי העולם

of the kinds of ways in which we can do that.

של הדרכים בהן נוכל לעשות זאת.

The bus rapid transport system in Bogotá in Colombia

מערכת תעבורת האוטובוסים המהירה של בוגוטה שבקולומביה

is a very important case of how to move around

היא דוגמה חשובה מאד של תנועה בעיר

safely and quickly in a non-polluting way

בבטחון, במהירות וללא זיהום:

in a city: very frequent buses,

תדירות גבוהה של אוטובוסים,

strongly protected routes, the same service, really,

נתיבים מוגנים בקפידה, אותו השירות, למען האמת,

as an underground railway system,

כמו במערכת רכבת תחתית,

but much, much cheaper

אבל הרבה יותר זול

and can be done much more quickly,

וניתן לביצוע הרבה יותר מהיר,

a brilliant idea in many more cities

רעיון מבריק עבור הרבה ערים מתפתחות נוספות ברחבי העולם.

around the world that's developing.

Now, some things in cities do take time.

אכן, יש בערים דברים שדורשים זמן.

Some things in cities can happen much more quickly.

יש בערים דברים שיכולים להתרחש הרבה יותר מהר.

Take my hometown, London.

למשל לונדון, עיר הולדתי.

In 1952, smog in London killed 4,000 people

ב-1952 הערפיח בלונדון קטל 4,000 בני-אדם

and badly damaged the lives of many, many more.

ופגע קשות בחייהם של רבים נוספים.

And it happened all the time.

וזה קרה כל הזמן.

For those of you live outside London in the U.K.

אלה מכם, שחיים בבריטניה מחוץ ללונדון,

will remember it used to be called The Smoke.

זוכרים ודאי שהיא כונתה "העשן".

That's the way London was.

זה היה המצב בלונדון.

By regulating coal, within a few years

דרך הפיקוח על הפחם, תוך שנים ספורות,

the problems of smog were rapidly reduced.

בעיות הערפיח הצטמצמו במהירות.

I remember the smogs well.

אני זוכר היטב את הערפיח.

When the visibility dropped to [less] than

כשטווח הראיה הצטמצם לקצת יותר ממטרים ספורים,

a few meters,

they stopped the buses and I had to walk.

עצרו את האוטובוסים ואני נאלצתי ללכת ברגל.

This was the 1950s.

זה היה בשנות ה-50. [צחוק]

I had to walk home three miles from school.

היה עלי ללכת ברגל 5 קילומטרים מבית הספר.

Again, breathing was a hazardous activity.

שוב, הנשימה היתה פעילות מסוכנת.

But it was changed. It was changed by a decision.

אבל זה השתנה. זה השתנה עקב החלטה.

Good decisions can bring good results,

החלטות טובות יכולות להביא לתוצאות טובות,

striking results, quickly.

לתוצאות מדהימות, ובמהירות.

We've seen more: In London, we've introduced the congestion charge,

ראינו דברים נוספים: החלנו בלונדון את מס הצפיפות,

actually quite quickly and effectively,

מהר למדי וביעילות,

and we've seen great improvements

וראינו שיפורים גדולים

in the bus system, and cleaned up the bus system.

במערכת האוטובוסים, וגם ניקינו את מערכת האוטובוסים.

You can see that the two transformations I've described,

אפשר לראות ששני השינויים שתיארתי,

the structural and the climate,

המבני והאקלימי,

come very much together.

מתרחשים במידה רבה במקביל.

But we have to invest. We have to invest in our cities,

אבל עלינו להשקיע. עלינו להשקיע בערינו,

and we have to invest wisely, and if we do,

ולהשקיע בחוכמה, ואם נעשה זאת,

we'll see cleaner cities, quieter cities, safer cities,

נראה ערים נקיות יותר, שקטות יותר, בטוחות יותר,

more attractive cities, more productive cities,

מושכות יותר, יצרניות יותר,

and stronger community in those cities —

ועם קהילות חזקות יותר --

public transport, recycling, reusing,

תעבורה ציבורית, מיחזור, איחזור,

all sorts of things that bring communities together.

כל הדברים שמגבשים קהילות.

We can do that, but we have to think,

זה בכוחנו, אבל עלינו לחשוב,

we have to invest, we have to plan.

עלינו להשקיע, עלינו לתכנן.

Let me turn to energy.

כעת אפנה לאנרגיה.

Now, energy over the last 25 years

האנרגיה, במהלך 25 השנים האחרונות

has increased by about 50 percent.

עלתה ב-50% לערך.

Eighty percent of that comes from fossil fuels.

80% ממנה באים מדלקי מאובנים.

Over the next 20 years,

ב-20 השנה הבאות,

perhaps it will increase by another 40 percent or so.

היא אולי תגדל ב-40% נוספים.

We have to invest strongly in energy,

עלינו להשקיע הרבה באנרגיה,

we have to use it much more efficiently,

עלינו לנצל אותה באופן הרבה יותר יעיל,

and we have to make it clean.

ועלינו להפוך אותה לנקיה.

We can see how to do that.

קיימות לכך דוגמאות.

Take the example of California.

לדוגמה, קליפורניה.

It would be in the top 10 countries in the world

היא היתה בין 10 המדינות המובילות בעולם

if it was independent.

אילו היתה מדינה עצמאית.

I don't want to start any —

לא שאני רוצה לפתוח ב --

(Laughter)

[צחוק]

California's a big place.

קליפורניה היא מקום גדול.

(Laughter)

[צחוק]

In the next five or six years,

ב-5 או 6 השנים הבאות,

they will likely move from

היא צפויה לעלות

around 20 percent in renewables —

מ-20% מקורות אנרגיה מתחדשים --

wind, solar and so on —

רוח, שמש וכן הלאה --

to over 33 percent,

ליותר מ-33%,

and that would bring California back

וזה יחזיר את קליפורניה

to greenhouse gas emissions in 2020

ב-2020, מבחינת פליטות גזי חממה,

to where they were in 1990,

למקום בו היתה ב-1990,

a period when the economy in California

תקופה שבה הכלכלה בקליפורניה

would more or less have doubled.

פחות או יותר הוכפלה.

That's a striking achievement.

זהו הישג מדהים.

It shows what can be done.

זה מראה מה אפשר להשיג.

Not just California — the incoming government of India

לא רק קליפורניה - הממשלה החדשה בהודו

is planning to get solar technology

מתכננת להשתמש באנרגיה סולרית

to light up the homes

כדי להאיר את בתיהם

of 400 million people

של 400 מיליון בני-אדם

who don't have electricity in India.

בהודו, שאין להם חשמל.

They've set themselves a target of five years.

הם הציבו לעצמם מטרה של 5 שנים.

I think they've got a good chance of doing that.

לדעתי יש להם סיכוי טוב לממש את זה.

We'll see, but what you're seeing now

נחיה ונראה, אך מה שכבר רואים

is people moving much more quickly.

הוא שינוי הרבה יותר מהיר אצל האנשים.

Four hundred million, more than the population

400 מיליון, יותר מאוכלוסיית ארה"ב.

of the United States.

Those are the kinds of ambitions now

אלו הן כיום השאיפות

people are setting themselves

שאנשים מציבים לעצמם

in terms of rapidity of change.

בכל הקשור למהירות השינוי.

Again, you can see

שוב, אפשר לראות

good decisions can bring quick results,

החלטות טובות המביאות תוצאות מהירות,

and those two transformations, the economy and the structure

ושני השינויים האלה, הכלכלה והמבנה,

and the climate and the low carbon,

והאקלים וצמצום הפחמן,

are intimately intertwined.

כרוכים מאד זה בזה.

Do the first one well, the structural,

עשו היטב את הראשון, את השינוי המבני,

the second one on the climate

והשני, האקלים,

becomes much easier.

ייעשה קל בהרבה.

Look at land,

חשבו על הקרקע.

land and particularly forests.

הקרקע ובמיוחד היערות.

Forests are the hosts to valuable

יערות הם ביתם

plant and animal species.

של מיני צמחים ובעלי-חיים רבי ערך.

They hold water in the soil

הם מחזיקים את המים באדמה

and they take carbon dioxide out of the atmosphere,

והם מסלקים את הפחמן הדו-חמצני מן האטמוספירה:

fundamental to the tackling of climate change.

מרכיב בסיסי בהתמודדות עם שינויי האקלים.

But we're losing our forests.

אבל אנו מאבדים את יערותינו.

In the last decade, we've lost a forest area

בעשור האחרון איבדנו שטחי יער

the size of Portugal,

בגודל פורטוגל,

and much more has been degraded.

ועוד הרבה קרקעות הושחתו.

But we're already seeing

אבל אנו כבר רואים

that we can do so much about that.

שביכולתנו לעשות הרבה בקשר לכך.

We can recognize the problem, but we can also

אנו יכולים להכיר בבעיה,

אך גם להבין איך להתמודד עימה.

understand how to tackle it.

In Brazil, the rate of deforestation

בברזיל, קצב בירוא היערות

has been reduced by 70 percent

ירד ב-70%

over the last 10 years.

במהלך 10 השנים האחרונות.

How? By involving local communities,

איך? בגיוס קהילות מקומיות,

investing in their agriculture and their economies,

בהשקעה בחקלאות ובכלכלה שלהן,

by monitoring more carefully,

בניטור קפדני יותר,

by enforcing the law more strictly.

באכיפה נוקשה יותר של החוק.

And it's not just stopping deforestation.

וזה לא רק עוצר את בירוא היערות;

That's of course of first and fundamental importance,

זה כמובן חשוב,

but it's also regrading degraded land,

אלא גם משבח קרקעות שהושחתו,

regenerating, rehabilitating degraded land.

מחדש ומשקם קרקעות שהושחתו.

I first went to Ethiopia in 1967.

נסעתי לאתיופיה לראשונה ב-1967.

It was desperately poor. In the following years,

היא היתה עניה עד ייאוש.

בשנים שלאחר מכן היא סבלה מתקופות נוראות של רעב

it suffered devastating famines

and profoundly destructive social conflict.

ומסכסוך חברתי שעשה בה שמות.

Over the last few years, actually more than a few,

במעט השנים הבאות -- למעשה יותר ממעט --

Ethiopia has been growing much more rapidly.

אתיופיה צמחה הרבה יותר מהר.

It has ambitions to be a middle-income country

היא שואפת להפוך למדינה בעלת הכנסה בינונית

15 years from now

בעוד 15 שנים

and to be carbon neutral.

ולהיות נייטרלית מבחינת פחמן.

Again, I think it's a strong ambition

שוב, בעיני זו שאיפה רצינית

but it is a plausible one.

אבל סבירה.

You're seeing that commitment there.

רואים שם את המחוייבות.

You're seeing what can be done.

רואים מה אפשר להשיג.

Ethiopia is investing in clean energy.

אתיופיה משקיעה באנרגיה נקיה.

It's working in the rehabilitation of land.

היא פועלת לשיקום הקרקע.

In Humbo, in southwest Ethiopia,

בהומבו שבדרום-מערב אתיופיה,

a wonderful project

מיזם נהדר

to plant trees on degraded land

של נטיעת עצים באדמות שהושחתו

and work with local communities

ועבודה עם קהילות מקומיות

on sustainable forest management

על ניהול יערות בר-קיימא

has led to big increases in living standards.

הוביל לעליות גדולות בתנאי החיים.

So we can see, from Beijing to London,

אז כפי שאנו רואים, מבייג'ינג ועד לונדון,

from California to India,

מקליפורניה ועד הודו,

from Brazil to Ethiopia,

מברזיל ועד אתיופיה,

we do understand

שאנו אכן מבינים

how to manage those two transformations,

איך לנהל שני שינויים אלה,

the structural and the climate.

המבני והאקלימי.

We do understand how to manage those well.

אנו אכן מבינים איך לנהל אותם היטב.

And technology is changing very rapidly.

והטכנולוגיה גם היא משתנה במהירות רבה.

I don't have to list all those things

אינני צריך לפרט את כל הדברים האלה

to an audience like this,

בפני קהל כמו זה,

but you can see the electric cars,

אבל אתם רואים את המכוניות החשמליות,

you can see the batteries using new materials.

את המצברים שמשתמשים בחומרים חדשים.

You can see that we can manage remotely now

אתם רואים שכיום אנו יכולים לשלוט מרחוק

our household appliances on our mobile phones when we're away.

במכשירי החשמל בבית בעזרת הטלפון הנייד.

You can see better insulation.

רואים בידוד טוב יותר.

And there's much more coming.

ויש בדרך עוד הרבה.

But, and it's a big but,

אבל - וזהו "אבל" גדול -

the world as a whole

העולם ככלל משתנה יותר מדי לאט.

is moving far too slowly.

We're not cutting emissions in the way we should.

איננו מצמצמים מספיק את פליטות הפחמן.

We're not managing those structural transformations

איננו מנהלים את השינויים המבניים האלה

as we can.

כפי שאנו מסוגלים.

The depth of understanding of the immense risks of climate change

טרם ירדנו לעומק הסיכונים העצומים

are not there yet.

של שינויי האקלים.

The depth of understanding

טרם ירדנו לעומק הפוטנציאל הטמון במה שביכולתנו להשיג.

of the attractiveness of what we can do

is not there yet.

We need political pressure to build.

אנו זקוקים להצטברות של לחץ פוליטי.

We need leaders to step up.

אנו זקוקים למנהיגים שיקחו יוזמה.

We can have better growth,

בכוחנו להשיג צמיחה טובה יותר,

better climate, a better world.

אקלים טוב יותר, עולם טוב יותר.

We can make,

אנו מסוגלים לגרום לכך,

by managing those two transformations well,

באמצעות ניהול טוב של שני השינויים האלה,

the next 100 years the best of centuries.

שמאה השנים הבאות תהיינה המאה הכי טובה.

If we make a mess of it,

אם נפשל בכך,

we, you and me, if we make a mess of it,

אנחנו, אתם ואני, אם נפשל בכך,

if we don't manage those transformations properly,

אם לא ננהל נכון את שני השינויים האלה,

it will be, the next 100 years

מאה השנים הבאות

will be the worst of centuries.

תהיינה המאה הגרועה ביותר.

That's the major conclusion

זאת המסקנה העיקרית

of the report on the economy and climate

של הדו"ח על הכלכלה והאקלים

chaired by ex-President Felipe Calderón of Mexico,

בראשותו של נשיא מקסיקו לשעבר, פליפה קלדרון --

and I co-chaired that with him,

אני ישבתי-ראש יחד איתו --

and we handed that report yesterday

ואנו מסרנו את הדו"ח הזה אתמול

here in New York, in the United Nations Building

כאן בניו-יורק, בבניין האו"ם,

to the Secretary-General of the U.N.,

לידי המזכיר הכללי של האו"ם,

Ban Ki-moon.

באן קי-מון.

We know that we can do this.

ברור לנו שזה בכוחנו.

Now, two weeks ago,

לפני שבועיים,

I became a grandfather for the fourth time.

הפכתי בפעם הרביעית לסבא.

Our daughter —

בתנו --

(Baby cries) (Laughter) (Applause) —

[בכי תינוקת] [צחוק ומחיאות כפיים] --

Our daughter gave birth to Rosa here in New York

בתנו ילדה את רוזה, כאן בניו-יורק

two weeks ago. Here are Helen and Rosa.

לפני שבועיים. הנה הלן ורוזה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Two weeks old.

בת שבועיים.

Are we going to look our grandchildren in the eye

האם נביט בעיניהם של נכדינו ונכדותינו

and tell them that we understood the issues,

ונאמר להם שהבנו את הבעיות,

that we recognized the dangers and the opportunities,

שזיהינו את הסכנות ואת ההזדמנויות,

and still we failed to act?

ובכל זאת הכזבנו?

Surely not. Let's make the next 100 years

ברור שלא. הבה נהפוך את מאה השנים הבאות

the best of centuries.

למאה הכי טובה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]