The era of personal DNA testing is here | Sebastian Kraves

מתרגם: hila scherba מבקר: Sigal Tifferet

Imagine that you're a pig farmer.

תדמיינו שאתם מגדלי חזירים.

You live on a small farm in the Philippines.

אתם חיים בחווה קטנה בפיליפינים.

Your animals are your family's sole source of income --

החיות שלכם הם מקור הפרנסה היחידי של המשפחה שלכם --

as long as they're healthy.

כל זמן שהם בריאים.

You know that any day,

אתם יודעים שבכל יום,

one of your pigs can catch the flu,

אחד החזירים שלכם יכול לתפוס את השפעת,

the swine flu.

שפעת החזירים.

Living in tight quarters, one pig coughing and sneezing

במגורים הצפופים, חזיר אחד שמשתעל ומתעטש

may soon lead to the next pig coughing and sneezing,

יכול להוביל מהר לחזיר הבא שמשתעל ומתעטש,

until an outbreak of swine flu has taken over your farm.

עד שהתפרצות של שפעת החזירים משתלטת לכם על החווה.

If it's a bad enough virus,

אם זה וירוס גרוע מספיק,

the health of your herd may be gone in the blink of an eye.

בריאות העדר שלכם יכולה להיעלם לפני שתנידו עפעף.

If you called in a veterinarian,

אם תקראו לוטרינר,

he or she would visit your farm and take samples

הוא או היא יבקרו בחווה שלכם ויקחו דוגמיות

from your pigs' noses and mouths.

מהאפים והפיות של החזירים שלכם.

But then they would have to drive back into the city

אבל אז הם יצטרכו לנסוע בחזרה אל העיר

to test those samples in their central lab.

לבדוק את הדוגמיות האלו במעבדה המרכזית.

Two weeks later, you'd hear back the results.

שבועיים לאחר מכן תקבלו את התוצאות.

Two weeks may be just enough time for infection to spread

שבועיים יכולים להיות בדיוק מספיק זמן לזיהום בשביל להתפשט

and take away your way of life.

ולקחת את פרנסתכם.

But it doesn't have to be that way.

אבל זה לא חייב להיות כך.

Today, farmers can take those samples themselves.

היום, חקלאים יכולים לקחת את הדוגמיות האלו בעצמם.

They can jump right into the pen and swab their pigs' noses and mouths

הם יכולים לקפוץ ישר לתוך הדיר ולקחת משטח מהאף והפה של החזירים

with a little filter paper,

עם נייר פילטר קטן,

place that little filter paper in a tiny tube,

לשים את נייר הפילטר הקטן ב;מבחנה,

and mix it with some chemicals that will extract genetic material

ולערבב עם כימיקלים מסוימים שיפיקו חומר גנטי

from their pigs' noses and mouths.

מהאף והפה של החזירים.

And without leaving their farms,

ובלי לעזוב את החווה שלהם,

they take a drop of that genetic material

הם לוקחים חלק מהחומר הגנטי הזה

and put it into a little analyzer smaller than a shoebox,

ושמים את זה בתוך מכשיר אנליזה, קטן יותר מקופסת נעליים,

program it to detect DNA or RNA from the swine flu virus,

ולתכנת אותו כדי לגלות DNA או RNA של וירוס שפעת החזירים,

and within one hour get back the results, visualize the results.

ובתוך שעה אחת להחזיר תוצאות, להראות את התוצאות.

This reality is possible

המציאות הזו היא אפשרית

because today we're living in the era of personal DNA technology.

כי היום אנחנו חיים בעידן של טכנולוגיית DNA אישית.

Every one of us can actually test DNA ourselves.

כל אחד מאיתנו יכול למעשה לבדוק DNA בעצמנו.

DNA is the fundamental molecule the carries genetic instructions

DNA הוא המולקולה הבסיסית שנושאת הוראות גנטיות

that help build the living world.

שעוזרות לבנות את עולם החי.

Humans have DNA.

לבני אדם יש DNA.

Pigs have DNA.

לחזירים יש DNA.

Even bacteria and some viruses have DNA too.

אפילו לחיידקים ולוירוסים מסוימים יש DNA.

The genetic instructions encoded in DNA inform how our bodies develop,

ההוראות הגנטיות המקודדות ב-DNA מכוונות איך הגוף שלנו מתפתח,

grow, function.

גדל, מתפקד.

And in many cases, that same information can trigger disease.

ובהרבה מקרים, אותו המידע יכול לעורר מחלה.

Your genetic information

המידע הגנטי שלכם

is strung into a long and twisted molecule, the DNA double helix,

חרוז לתוך מולקולה ארוכה ומסובבת, הסליל הכפול של ה-DNA,

that has over three billion letters,

שיש בו מעל 3 מיליארד אותיות,

beginning to end.

מההתחלה ועד הסוף.

But the lines that carry meaningful information

אבל השורות שנושאות מידע משמעותי

are usually very short --

הן בדרך כלל מאוד קצרות --

a few dozen to several thousand letters long.

אורך של בין כמה עשרות לכמה אלפי אותיות.

So when we're looking to answer a question based on DNA,

אז כשאנחנו מנסים לענות על שאלה על פי DNA,

we actually don't need to read

אנחנו למעשה לא צריכים לקרוא

all those three billion letters, typically.

את כל שלושת מיליארד האותיות, בדרך כלל.

That would be like getting hungry at night

זה יהיה כמו להיות רעבים בלילה

and having to flip through the whole phone book

ולעבור על כל ספר הטלפונים

from cover to cover,

מקצה לקצה,

pausing at every line,

ולעצור בכל שורה,

just to find the nearest pizza joint.

רק בשביל למצוא את הפיצרייה הקרובה ביותר.

(Laughter)

(צחוק)

Luckily, three decades ago,

למזלנו, לפני שלושה עשורים,

humans started to invent tools

בני האדם התחילו להמציא כלים

that can find any specific line of genetic information.

שיכולים למצוא כל שורה ספציפית של מידע גנטי.

These DNA machines are wonderful.

מכונות ה-DNA האלו הן נפלאות.

They can find any line in DNA.

הן יכולות למצוא כל שורה ב-DNA.

But once they find it,

אבל ברגע שהן מצאו את זה,

that DNA is still tiny, and surrounded by so much other DNA,

ה-DNA הזה עדיין קטן, ומוקף בכל כך הרבה DNA אחר,

that what these machines then do is copy the target gene,

שמה שהמכונות האלו עושות אחרי זה זה להעתיק את גן המטרה,

and one copy piles on top of another,

ועותק אחד מתווסף לעותק הבא,

millions and millions and millions of copies,

מיליוני ומיליוני ומיליוני עותקים,

until that gene stands out against the rest;

עד שהגן הזה בולט מעל כל השאר;

until we can visualize it,

עד שאנחנו יכולים לדמות את זה,

interpret it, read it, understand it,

לפרש את זה, לקרוא את זה, להבין את זה,

until we can answer:

עד שאנחנו יכולים לענות:

Does my pig have the flu?

האם לחזיר שלי יש שפעת?

Or other questions buried in our own DNA:

או שאלות אחרות שקבורות בתוך ה-DNA שלנו:

Am I at risk of cancer?

האם אני בקבוצת סיכון לסרטן?

Am I of Irish descent?

האם אני ממוצא אירי?

Is that child my son?

האם הילד הזה הוא הבן שלי?

(Laughter)

(צחוק)

This ability to make copies of DNA, as simple as it sounds,

היכולת הזו לייצר העתקים של DNA, פשוטו כמשמעו,

has transformed our world.

שינתה את העולם שלנו.

Scientists use it every day to detect and address disease,

מדענים משתמשים בזה בכל יום לאבחן ולטפל במחלות.

to create innovative medicines,

ליצור תרופות חדשניות,

to modify foods,

לשפר מאכלים,

to assess whether our food is safe to eat

להעריך האם האוכל שלנו בטוח לאכילה

or whether it's contaminated with deadly bacteria.

או שאולי הוא נגוע בחיידקים קטלניים.

Even judges use the output of these machines in court

אפילו שופטים משתמשים בתוצר של המכשירים האלו בבית משפט

to decide whether someone is innocent or guilty based on DNA evidence.

בשביל להחליט אם מישהו חף מפשע או אשם על בסיס ראיית DNA.

The inventor of this DNA-copying technique

וממציא טכניקת העתקת ה-DNA הזו

was awarded the Nobel Prize in Chemistry in 1993.

קיבל את פרס הנובל בכימיה ב-1993.

But for 30 years,

אבל במשך 30 שנה,

the power of genetic analysis has been confined to the ivory tower,

הכח של ניתוח גנטי היה שמור במגדל השן,

or bigwig PhD scientist work.

או בעבודה חשובה של דוקטורנטים.

Well, several companies around the world

אז כמה חברות מסביב לעולם

are working on making this same technology accessible

עובדות על להפוך את הטכנולוגיה הזו לנגישה

to everyday people like the pig farmer,

לאנשים רגילים כמו מגדל החזירים,

like you.

כמוכם.

I cofounded one of these companies.

אני הייתי שותף להקמה של חברה שכזו,

Three years ago,

לפני שלוש שנים,

together with a fellow biologist and friend of mine,

ביחד עם עמית לתחום הביולוגיה וחבר אישי,

Zeke Alvarez Saavedra,

זיק אלבארז סאאודרה,

we decided to make personal DNA machines

החלטנו לייצר מכשירי DNA אישיים

that anyone could use.

שכל אחד יוכל להשתמש.

Our goal was to bring DNA science to more people in new places.

המטרה שלנו הייתה להביא את מדע ה-DNA ליותר אנשים במקומות חדשים.

We started working in our basements.

התחלנו לעבוד במרתפים שלנו.

We had a simple question:

הייתה לנו שאלה פשוטה:

What could the world look like

איך העולם יכול להיראות

if everyone could analyze DNA?

אם כולם היו יכולים לבחון DNA?

We were curious,

היינו סקרנים,

as curious as you would have been if I had shown you this picture in 1980.

סקרנים כמו שאתם הייתם אם הייתי מראה לכם את התמונה הזו ב-1980.

(Laughter)

(צחוק)

You would have thought, "Wow!

הייתם חושבים - "וואו!

I can now call my Aunt Glenda from the car

"אני עכשיו יכול להתקשר לדודה שלי גלנדה מהמכונית

and wish her a happy birthday.

"ולאחל לה יום הולדת שמח.

I can call anyone, anytime.

"אני יכול להתקשר לכל אחד, בכל זמן.

This is the future!"

"זה העתיד!"

Little did you know,

לא הייתם יכולים לדעת,

you would tap on that phone to make dinner reservations

שבהקשה על הטלפון הזה תזמינו מקום לארוחת ערב

for you and Aunt Glenda to celebrate together.

בשבילכם ובשביל דודה גלנדה בשביל לחגוג ביחד.

With another tap, you'd be ordering her gift.

בהקשה נוספת, תזמינו את המתנה שלה.

And yet one more tap,

ובהקשה אחת נוספת,

and you'd be "liking" Auntie Glenda on Facebook.

ואתם תעשו "לייק" לדודה גלנדה בפייסבוק.

And all of this, while sitting on the toilet.

וכל זה בזמן שאתם יושבים בשירותים.

(Laughter)

(צחוק)

It is notoriously hard to predict where new technology might take us.

זה ידוע לשמצה שקשה לחזות לאן טכנולוגיה חדשה יכולה לקחת אותנו.

And the same is true for personal DNA technology today.

ואותו דבר נכון לגבי מכשיר DNA אישי היום.

For example, I could never have imagined

לדוגמה, אני לעולם לא הייתי יכול לנחש

that a truffle farmer, of all people,

שחוואי כמהין, מכל האנשים,

would use personal DNA machines.

ישתמש במכשירי DNA אישיים.

Dr. Paul Thomas grows truffles for a living.

ד"ר פול תומאס מגדל כמהין לפרנסתו.

We see him pictured here,

אנחנו רואים אותו מצולם כאן,

holding the first UK-cultivated truffle in his hands, on one of his farms.

מחזיק בידיו את הכמהין המבוייתת הראשונה בבריטניה, באחת מחוותיו.

Truffles are this delicacy

כמהין הן מעדן

that stems from a fungus growing on the roots of living trees.

שגדל מפטרייה הגדלה על שורשיהם של עצים חיים.

And it's a rare fungus.

וזו פטרייה נדירה.

Some species may fetch 3,000, 7,000, or more dollars per kilogram.

מינים מסוימים יכולים להגיע ל-3,000, 7,000 או יותר דולרים לקילוגרם.

I learned from Paul

אני למדתי מפול שהסיכון של חוואי כמהין יכול להיות גבוה מאוד.

that the stakes for a truffle farmer can be really high.

בעוד הוא משקיע בגידול כמהין חדשות בחוות שלו,

When he sources new truffles to grow on his farms,

he's exposed to the threat of knockoffs --

הוא חשוף לרמאות --

truffles that look and feel like the real thing,

כמהין שנראות ומרגישות כמו הדבר האמיתי,

but they're of lower quality.

אבל הן מאיכות נמוכה יותר.

But even to a trained eye like Paul's,

אבל אפילו לעין מיומנת כמו של פול,

even when looked at under a microscope,

אפילו כשמסתכלים עליה במיקרוסקופ,

these truffles can pass for authentic.

הכמהין האלו יכולות לעבור כאותנטיות.

So in order to grow the highest quality truffles,

אז על מנת לגדל כמהין באיכות הגבוהה ביותר,

the ones that chefs all over the world will fight over,

אלו שהשפים בכל רחבי העולם יילחמו עליהן,

Paul has to use DNA analysis.

פול חייב להשתמש באבחון DNA.

Isn't that mind-blowing?

זה לא מדהים?

I bet you will never look at that black truffle risotto again

אני מתערב איתכם שלעולם לא תסתכלו על הריזוטו כמהין שחור הזה שוב

without thinking of its genes.

בלי לחשוב על הגנים שלו.

(Laughter)

(צחוק)

But personal DNA machines can also save human lives.

אבל מכשירי DNA אישיים יכולים גם להציל חיי אדם.

Professor Ian Goodfellow is a virologist at the University of Cambridge.

פרופסור איאן גודפלואו הוא וירולוג באוניברסיטת קיימברידג'.

Last year he traveled to Sierra Leone.

שנה שעברה הוא נסע לסיירה ליאון.

When the Ebola outbreak broke out in Western Africa,

כשהתרחשה התפרצות האבולה באפריקה המערבית,

he quickly realized that doctors there lacked the basic tools

הוא הבין מהר שלרופאים שם היה חסר ציוד בסיסי

to detect and combat disease.

על מנת לאבחן ולהלחם במחלה.

Results could take up to a week to come back --

תוצאות יכולות לקחת עד שבוע כדי לחזור -

that's way too long for the patients and the families who are suffering.

זה הרבה יותר מדי זמן לחולים ולבני משפחתם הסובלים.

Ian decided to move his lab into Makeni, Sierra Leone.

איאן החליט להעביר את המעבדה שלו למאקני, סיירה ליאון.

Here we see Ian Goodfellow

כאן אנו רואים את איאן גודפלואו

moving over 10 tons of equipment into a pop-up tent

מעביר יותר מ-10 טון של ציוד לאוהל מתקפל

that he would equip to detect and diagnose the virus

שהוא יצייד כדי לגלות ולאבחן את הוירוס

and sequence it within 24 hours.

ולרצף אותו בתוך 24 שעות.

But here's a surprise:

אבל הנה הפתעה:

the same equipment that Ian could use at his lab in the UK

הציוד שאיאן יכול להשתמש בו במעבדה שלו בבריטניה

to sequence and diagnose Ebola,

לרצף ולאבחן אבולה,

just wouldn't work under these conditions.

לא עבד בתנאים האלו.

We're talking 35 Celsius heat and over 90 percent humidity here.

אנחנו מדברים על 35 מעלות צלזיוס של חום ויותר מ-90 אחוזי לחות כאן.

But instead, Ian could use personal DNA machines

אבל במקום זאת, איאן יכול להשתמש במכשירי DNA אישיים

small enough to be placed in front of the air-conditioning unit

שקטנים מספיק בשביל לעמוד מול המזגן,

to keep sequencing the virus

להמשיך לרצף את הוירוס,

and keep saving lives.

ולהמשיך להציל חיים.

This may seem like an extreme place for DNA analysis,

זה אולי נראה כמו מקום קיצוני לאבחון DNA,

but let's move on to an even more extreme environment:

אבל בואו נמשיך לסביבה אפילו יותר קיצונית:

outer space.

החלל החיצון.

Let's talk about DNA analysis in space.

בואו נדבר על אבחון DNA בחלל.

When astronauts live aboard the International Space Station,

כשאסטרונאוטים חיים על סיפון תחנת החלל הבינלאומית,

they're orbiting the planet 250 miles high.

הם סובבים סביב כדור הארץ בגובה של 400 קילומטר.

They're traveling at 17,000 miles per hour.

הם נעים במהירות של 27,400 קמ"ש.

Picture that --

תדמיינו את זה –

you're seeing 15 sunsets and sunrises every day.

אתם רואים 15 שקיעות וזריחות ביום.

You're also living in microgravity,

אתם גם חיים במיקרוגרביטציה,

floating.

צפים.

And under these conditions, our bodies can do funky things.

ובתנאים האלו, הגוף שלנו יכול לעשות דברים מוזרים.

One of these things is that our immune systems get suppressed,

אחד הדברים האלו הוא שמערכת החיסון שלנו מדוכאת,

making astronauts more prone to infection.

מה שגורם לאסטרונאוטים להיות בסיכון מוגבר לזיהומים.

A 16-year-old girl,

נערה בת 16,

a high school student from New York, Anna-Sophia Boguraev,

תלמידת תיכון מניו יורק, אנה-סופיה בוגוראייב,

wondered whether changes to the DNA of astronauts

תהתה האם שינויים ב-DNA של אסטרונאוטים

could be related to this immune suppression,

יכולים להיות קשורים לדיכוי החיסוני הזה,

and through a science competition called "Genes In Space,"

ובתחרות המדע "גנים בחלל",

Anna-Sophia designed an experiment to test this hypothesis

אנה-סופיה עיצבה ניסוי כדי לבדוק את ההשערה הזו

using a personal DNA machine aboard the International Space Station.

בעזרת מכשיר DNA אישי על סיפון תחנת החלל הבינלאומית.

Here we see Anna-Sophia on April 8, 2016, in Cape Canaveral,

כאן אנחנו רואים את אנה-סופיה ב-8 באפריל, 2016, בקייפ קנברל,

watching her experiment launch to the International Space Station.

צופה בניסוי שלה משוגר לתחנת החלל הבינלאומית.

That cloud of smoke is the rocket

ענן העשן הזה הוא הטיל

that brought Anna-Sophia's experiment to the International Space Station,

שהביא את הניסוי של אנה-סופיה לתחנת החלל הבינלאומית,

where, three days later,

היכן ששלושה ימים לאחר מכן,

astronaut Tim Peake carried out her experiment --

האסטרונאוט טים פיק ביצע את הניסוי שלה -

in microgravity.

במיקרוגרביטציה.

Personal DNA machines are now aboard the International Space Station,

מכשירי DNA אישיים נמצאים עכשיו בתחנת החלל הבינלאומית,

where they can help monitor living conditions

שם הם יכולים לסייע בבקרה על תנאי המחייה

and protect the lives of astronauts.

ולשמור על חיי האסטרונאוטים.

A 16-year-old designing a DNA experiment

בת 16 שעיצבה ניסוי DNA

to protect the lives of astronauts

על מנת להגן על חייהם של האסטרונאוטים

may seem like a rarity, the mark of a child genius.

אולי נראה כמו מקרה נדיר, אות לילדה גאונה.

Well, to me, it signals something bigger:

ובכן, בעיניי, זה מסמל משהו גדול יותר:

that DNA technology is finally within the reach of every one of you.

שטכנולוגיית ה-DNA נמצאת סוף סוף בהישג ידו של כל אחד מכם.

A few years ago,

לפני מספר שנים,

a college student armed with a personal computer

סטודנט במכללה בעזרת מחשב אישי

could code an app,

היה יכול לתכנת יישום,

an app that is now a social network with more than one billion users.

יישום שהוא עכשיו רשת חברתית עם יותר ממיליארד משתמשים.

Could we be moving into a world

האם יכול להיות שאנו עוברים לעולם

of one personal DNA machine in every home?

שיש בו מכשיר DNA אישי אחד בכל בית?

I know families who are already living in this reality.

אני מכיר משפחות שכבר חיות במציאות הזו.

The Daniels family, for example,

משפחת דניאלס, לדוגמא,

set up a DNA lab in the basement of their suburban Chicago home.

העמידה מעבדת DNA במרתף ביתם בפרברי שיקגו.

This is not a family made of PhD scientists.

זו לא משפחה שמורכבת ממדענים ודוקטורים.

This is a family like any other.

זו משפחה כמו כל משפחה אחרת.

They just like to spend time together doing fun, creative things.

הם פשוט אוהבים לבלות את זמנם בעשייה של דברים כיפיים ויצירתיים.

By day, Brian is an executive at a private equity firm.

במהלך היום, בריאן הוא בכיר בחברת השקעות פרטית.

At night and on weekends, he experiments with DNA

בלילות ובסופי שבוע הוא עושה ניסויים ב-DNA

alongside his kids, ages seven and nine,

לצד ילדיו, בני שבע ותשע,

as a way to explore the living world.

כדרך לחקור את עולם החי.

Last time I called them,

בפעם האחרונה שהתקשרתי אליהם,

they were checking out homegrown produce from the backyard garden.

הם בדקו תוצרת חקלאית ביתית מחצר ביתם.

They were testing tomatoes that they had picked,

הם בחנו עגבניות שהם קטפו,

taking the flesh of their skin, putting it in a test tube,

לקחו חתיכה מהעור שלהן והכניסו למבחנה,

mixing it with chemicals to extract DNA

עירבבו את זה עם כימיקלים כדי להפיק DNA

and then using their home DNA copier

ואז השתמשו במכונת שכפול ה-DNA הביתית שלהם

to test those tomatoes for genetically engineered traits.

על מנת לבחון את העגבניות האלו לתכונות מהונדסות גנטית.

For the Daniels family,

בשביל משפחת דניאלס,

the personal DNA machine is like the chemistry set

מכשיר ה-DNA האישי הוא כמו ערכת כימיה

for the 21st century.

של המאה ה-21.

Most of us may not yet be diagnosing genetic conditions

רובנו אולי לא נאבחן מצבים גנטיים

in our kitchen sinks

בכיור המטבח שלנו

or doing at-home paternity testing.

או נעשה בדיקת אבהות ביתית.

(Laughter)

(צחוק)

But we've definitely reached a point in history

אבל בהחלט הגענו לנקודה בהיסטוריה

where every one of you could actually get hands-on with DNA

שבה כל אחד מכם יכול להתנסות מעשית עם DNA

in your kitchen.

במטבח שלכם.

You could copy, paste and analyze DNA

תוכלו להעתיק, להדביק ולבחון DNA

and extract meaningful information from it.

ולהפיק מידע משמעותי ממנו.

And it's at times like this that profound transformation

ובזמנים כאלו שינוי מהותי

is bound to happen;

חייב לקרות;

moments when a transformative, powerful technology

רגעים שטכנולוגיה עוצמתית הגורמת לשינוי

that was before limited to a select few in the ivory tower,

שהיתה לפני כן מוגבלת לאנשים בודדים במגדל השן,

finally becomes within the reach of every one of us,

סוף סוף הופכת להיות בהישג יד של כל אחד מאיתנו,

from farmers to schoolchildren.

מחקלאים לילדי בית ספר.

Think about the moment

תחשבו על הרגע

when phones stopped being plugged into the wall by cords,

שטלפונים הפסיקו להיות מחוברים לקיר בכבל,

or when computers left the mainframe

או שמחשבים הפסיקו להיות מחשב מרכזי

and entered your home or your office.

ונכנסו לבית או למשרד שלכם.

The ripples of the personal DNA revolution

את גלי מהפכת ה-DNA האישי

may be hard to predict,

אולי קשה לחזות,

but one thing is certain:

אבל דבר אחד בטוח:

revolutions don't go backwards,

מהפכות לא חוזרות אחורה,

and DNA technology is already spreading faster than our imagination.

וטכנולוגיית ה-DNA כבר מתפרשת מהר יותר ממה שאנחנו יכולים לדמיין.

So if you're curious,

אז אם אתם סקרנים,

get up close and personal with DNA -- today.

תבואו לחקור מקרוב DNA – עוד היום.

It is in our DNA to be curious.

זה ב-DNA שלנו להיות סקרנים.

(Laughter)

(צחוק)

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)