Rives: The Museum of Four in the Morning

מתרגם: Hallel Rabinowitz מבקר: Roni Zoller

The most romantic thing to ever happen to me online

הדבר הכי רומנטי שקרה לי אי פעם באינטרנט

started out the way most things do:

התחיל כמו שרוב הדברים מתחילים:

without me, and not online.

בלעדי, ולא באינטרנט.

On December 10, 1896, the man on the medal,

בעשירי בדצמבר, 1896, האיש על המדליה,

Alfred Nobel, died.

אלפרד נובל, נפטר.

One hundred years later, exactly, actually,

100 שנים אחר כך, בדיוק, למעשה,

December 10, 1996,

העשירי בדצמבר, 1996,

this charming lady, Wislawa Szymborska,

האישה המקסימה הזו, ויסלבה שימבורסקה,

won the Nobel Prize for literature.

זכתה בפרס נובל לספרות.

She's a Polish poet.

היא משוררת פולניה.

She's a big deal, obviously,

היא "ביג דיל", כמובן,

but back in '96, I thought I had never heard of her,

אבל עוד ב'96, חשבתי שמעולם לא שמעתי עליה,

and when I checked out her work,

וכשעיינתי בעבודתה,

I found this sweet little poem,

מצאתי את השיר המתוק הזה,

"Four in the Morning."

"ארבע לפנות בוקר."

"The hour from night to day.

"השעה מלילה ליום.

The hour from side to side.

השעה מצד לצד.

The hour for those past thirty..."

השעה לאלו שאחרי שלושים..."

And it goes on, but as soon as I read this poem,

וזה ממשיך, אבל ברגע שקראתי את השיר הזה,

I fell for it hard,

התאהבתי בו, קשה.

so hard, I suspected we must have met

כל כך קשה, שחשדתי שנפגשנו

somewhere before.

במקום כלשהו לפני כן.

Had I shared an elevator ride with this poem?

האם חלקתי עליה במעלית עם השיר הזה?

Did I flirt with this poem

האם פלרטטתי עם השיר הזה

in a coffee shop somewhere?

בבית קפה היכן שהוא?

I could not place it, and it bugged me,

לא יכולתי לשים על זה את האצבע, וזה הפריע לי,

and then in the coming week or two,

ואז בשבוע-שבועיים הבאים,

I would just be watching an old movie,

הייתי פשוט רואה איזה סרט ישן,

and this would happen.

וזה היה קורה:

(Video) Groucho Marx: Charlie, you should have come to the first party.

(וידאו) גראוצ'ו מרקס: צ'ארלי, היית צריך לבוא למסיבה הראשונה.

We didn't get home till around four in the morning.

לא הגענו הבייתה עד בערך ארבע לפנות בוקר.

Rives: My roommates would have the TV on,

רייבס: השותפים שלי ראו טלוויזיה,

and this would happen.

וזה היה קורה:

(Music: Seinfeld theme)

(מוסיקה: סיינפלד)

(Video) George Costanza: Oh boy, I was up til four in the morning

(וידאו) ג'ורג': אוי, הייתי ער עד ארבע לפנות בוקר

watching that Omen trilogy.

וראיתי את תרילוגיית האומן הזו.

Rives: I would be listening to music,

רייבס: הייתי מקשיב למוסיקה,

and this would happen.

וזה היה קורה:

(Video) Elton John: ♪ It's four o'clock in the morning, damn it. ♪

(וידיאו) אלטון ג'ון: זה ארבע לפנות בוקר, לעזאזל

Rives: So you can see what was going on, right?

רייבס: אז אתם יכולים לראות מה התרחש, נכון?

Obviously, the demigods of coincidence

כמובן, אלי המקריות

were just messing with me.

פשוט שיחקו איתי.

Some people get a number stuck in their head,

יש אנשים שנתקע להם מספר בראש,

you may recognize a certain name or a tune,

יכול להיות שתזהו שם מסוים או מנגינה,

some people get nothing, but four in the morning

יש אנשים שלא קורה להם כלום, אבל ארבע לפנות בוקר

was in me now, but mildly,

היה בתוכי עכשיו, אבל במתינות,

like a groin injury.

כמו פציעת מפשעה.

I always assumed it would just go away

תמיד הנחתי שזה פשוט יעלם

on its own eventually,

לבדו בשלב מסויים,

and I never talked about it with anybody,

ומעולם לא דיברתי על זה עם אף אחד,

but it did not, and I totally did.

אבל זה לא (נעלם), ולגמרי כן (דיברתי על זה).

In 2007, I was invited to speak at TED

ב2007, הוזמנתי להרצות בTED

for the second time,

בפעם השניה,

and since I was still an authority on nothing,

ומכיוון שעדיין לא הייתי בר סמכא על שום דבר,

I thought, what if I made a multimedia presentation

חשבתי, מה אם אכין פרזנטציית מולטימדיה

on a topic so niche

על נושא כל כך נישה

it is actually inconsequential

שהוא בעצם חסר חשיבות

or actually cockamamie.

או לגמרי מגוחך.

So my talk had some of my four in the morning examples,

אז ההרצאה שלי הכילה חלק מדוגמאות הארבע לפנות בוקר שלי,

but it also had examples

אבל גם היו בה דוגמאות

from my fellow TED speakers that year.

מעמיתי, מרצי הTED של אותה שנה.

I found four in the morning in a novel

מצאתי את ארבע לפנות בוקר ברומן

by Isabel Allende.

מאת איזבל איינדה.

I found a really great one

מצאתי אחד ממש טוב

in the autobiography of Bill Clinton.

באוטוביוגרפיה של ביל קלינטון.

I found a couple in the work of Matt Groening,

מצאתי כמה בעבודתו של מאט גריינינג,

although Matt Groening told me later

אך מאט גריינינג אמר לי יותר מאוחר

that he could not make my talk

because it was a morning session

שהוא לא יכל לבוא להרצאה שלי

בגלל שהיא הייתה בבוקר

and I gather that he is not an early riser.

ואני מסיק שהוא לא מהמשכימים מוקדם.

However, had Matt been there,

אבל, אם מאט היה שם,

he would have seen this mock conspiracy theory

הוא היה רואה תיאוריית קונספירציה מדומה

that was un-freaking-canny for me to assemble.

שהרכבתי באופן לא יאומן להפליא.

It was totally contrived

זה היה מתוכנן לגמרי

just for that room, just for that moment.

רק לאותו החדר, רק לאותו הרגע.

That's how we did it in the pre-TED.com days.

ככה עשינו את זה בימים שלפני TED.COM

It was fun. That was pretty much it.

זה היה כיף. זהו זה בערך.

When I got home, though, the emails started coming in

אך כשהגעתי הבייתה, האימיילים התחילו להגיע

from people who had seen the talk live,

מאנשים שראו את ההרצאה בלייב,

beginning with, and this is still my favorite,

הראשון שבינהם, וזה עדיין האהוב עלי:

"Here's another one for your collection:

"הנה עוד אחד לאוסף שלך:

'It's the friends you can call up at 4 a.m. that matter.'"

'החברים שאפשר להתקשר אליהם בארבע לפנות בוקר הם אלו שחשובים.'"

The sentiment is Marlene Dietrich.

הציטוט הוא של מרלן דיטריך.

The email itself was from another very

האימייל עצמו הגיע

sexy European type,

מעוד אדם סקסי ואירופאי באופיו,

TED Curator Chris Anderson.

אוצר TED, כריס אנדרסון.

(Laughter)

(צחוק)

Chris found this quote

כריס מצא את הציטוט הזה

on a coffee cup or something,

על ספל או משהו כזה,

and I'm thinking, this man is the Typhoid Mary

ואני חושב לעצמי, האיש הזה הוא ה'מרי טיפוס'

of ideas worth spreading, and I have infected him.

של רעיונות שכדאי להפיץ, ואני הדבקתי אותו.

I am contagious,

אני מדבק.

which was confirmed less than a week later

מה שאושר פחות משבוע לאחר מכן

when a Hallmark employee scanned and sent

כאשר עובדת הולמרק סרקה ושלחה לי

an actual greeting card

כרטיס ברכה של ממש

with that same quotation.

עם אותו ציטוט.

As a bonus, she hooked me up with a second one they make.

כבונוס, היא שידכה אותי עם עוד אחד שהם מייצרים.

It says, "Just knowing I can call you

כתוב: "רק הידיעה שאני יכול להתקשר אליך

at four in the morning if I need to

בארבע לפנות בוקר אם אני צריך

makes me not really need to,"

גורמת לי לא להצטרך."

which I love, because together these are like,

ואני מת על זה, כי ביחד הם אומרים:

"Hallmark: When you care enough

"הולמרק: כשאיכפת לך מספיק

to send the very best twice,

בשביל לשלוח את הכי טוב פעמיים,

phrased slightly differently."

מנוסחים קצת אחרת."

I was not surprised at the TEDster

לא הייתי מופתע מהחפיפה של

and New Yorker magazine overlap.

אנשי TED והמנויים לניו יורקר מגזין.

A bunch of people sent me this when it came out.

כמה וכמה אנשים שלחו לי את זה כשזה יצא.

"It's 4 a.m.—maybe you'd sleep better if you bought some crap."

"השעה היא ארבע לפנות בוקר - אולי היית ישן טוב יותר אם היית קונה כמה שטויות"

I was surprised at the TEDster/"Rugrats" overlap.

כן הייתי מופתע מהחפיפה של אנשי TED וצופי רוגראטס.

More than one person sent me this.

יותר מאדם אחד שלח לי את זה:

(Video) Didi Pickles: It's four o'clock in the morning.

(וידיאו) דידי פיקלס: השעה ארבע לפנות בוקר

Why on Earth are you making chocolate pudding?

למה לעזאזל אתה מכין פודינג שוקולד?

Stu Pickles: Because I've lost control of my life.

סטו פיקלס: בגלל שאיבדתי שליטה על חיי.

(Laughter)

(צחוק)

Rives: And then there was the lone TEDster

רייבס: ואז היה את איש הTED הבודד

who was disgruntled I had overlooked

שהיה ממורמר על כך שפיספסתי

what he considers to be a classic.

את מה שהוא מחשיב כקלאסיקה:

(Video) Roy Neary: Get up, get up! I'm not kidding. Ronnie Neary: Is there an accident?

(וידיאו) רוי נארי: קומי, קומי! אני לא צוחק. רוני נארי: קרתה תאונה?

Roy: No, it's not an accident. You wanted to get out of the house anyway, right?

רוי: לא, זו לא תאונה. את רצית לצאת מהבית בכל מקרה, נכון?

Ronnie: Not at four o'clock in the morning.

רוני: לא בארבע לפנות בוקר.

Rives: So that's "Close Encounters,"

רייבס: אז זה היה "מפגשים מהסוג השלישי"

and the main character is all worked up

והדמות הראשית נסערת

because aliens, momentously,

בגלל שחייזרים, בעוצמה רבה,

have chosen to show themselves to earthlings

בחרו לחשוף את עצמם לתושבי כדוה"א

at four in the morning,

בארבע לפנות בוקר,

which does make that a very solid example.

מה שבהחלט הופך את הדוגמא הזו לחזקה.

Those were all really solid examples.

כל אלה היו דוגמאות חזקות מאוד.

They did not get me any closer to understanding

הן לא קרבו אותי להבנה כלשהי

why I thought I recognized this one particular poem.

בנוגע לסיבה לכך שחשבתי שזיהיתי את אותו שיר.

But they followed the pattern. They played along.

אבל הן היוו דפוס. שיחקו במשחק.

Right? Four in the morning as this scapegoat hour

נכון? ארבע לפנות בוקר כשעה שהיא שעיר לעזאזל

when all these dramatic occurrences

בה כל ההתרחשויות הדרמטיות האלה

allegedly occur.

לכאורה מתרחשים.

Maybe this was some kind of cliche

אולי זו הייתה מעין קלישאה כזו

that had never been taxonomized before.

שמעולם לא סווגה.

Maybe I was on the trail

אולי הייתי בדרך

of a new meme or something.

למם חדש או משהו.

Just when things were getting pretty interesting,

בדיוק כשהדברים התחילו לעניין קצת,

things got really interesting.

הדברים התחילו ממש להיות מעניינים,

TED.com launched, later that year,

TED.COM נוסד, מאוחר יותר באותה שנה

with a bunch of videos from past talks,

עם כמה הרצאות מהעבר

including mine,

שלי בינהן,

and I started receiving "four in the morning" citations

והתחלתי לקבל ציטוטי "ארבע לפנות בוקר"

from what seemed like every time zone on the planet.

ממה שנדמה היה ככל אזור זמן על פני כדוה"א.

Much of it was content I never would have found

הרבה מהם היו תכנים שמעולם לא הייתי מוצא

on my own if I was looking for it,

לבדי אם הייתי מחפש אותם,

and I was not.

ולא חיפשתי.

I don't know anybody with juvenile diabetes.

אני לא מכיר אך אחד עם סכרת נעורים.

I probably would have missed the booklet,

סביר להניח שהייתי מפספס את הספר

"Grilled Cheese at Four O'Clock in the Morning."

"טוסט בארבע לפנות בוקר"

(Laughter)

(צחוק)

I do not subscribe to Crochet Today! magazine,

אני לא מנוי למגזין "סרוג היום!",

although it looks delightful. (Laughter)

למרות שזה נראה אחלה (צחוק)

Take note of those clock ends.

שימו לב למחוגי השעון.

This is a college student's suggestion

זוהי הצעתו של תלמיד קולג'

for what a "four in the morning" gang sign

לאיך שלט כנופיה של "ארבע לפנות בוקר"

should look like.

צריך להיראות.

People sent me magazine ads.

אנשים שלחו לי פרסומות ממגזינים.

They took photographs in grocery stores.

הם צילמו תמונות בחנויות.

I got a ton of graphic novels and comics.

קיבלתי המון רומנים גרפים וקומיקסים.

A lot of good quality work, too:

המון עבודת איכות, ממש:

"The Sandman," "Watchmen."

"איש החול", "השומרים".

There's a very cute example here from "Calvin and Hobbes."

יש כאן דוגמא מאוד חמודה מ"קלבין והובס".

In fact, the oldest citation anybody sent in

למעשה, הציטוט הכי עתיק שמישהו שלח

was from a cartoon from the Stone Age.

היה מתקופת האבן.

Take a look.

שימו לב:

(Video) Wilma Flintstone: Like how early?

(וידאו) ווילמה פלינסטון: מוקדם כמו מה?

Fred Flintstone: Like at 4 a.m., that's how early.

פרד פלינסטון: מוקדם כמו בארבע לפנות בוקר.

Rives: And the flip side of the timeline,

רייבס: והצד השני של ציר הזמן,

this is from the 31st century.

זה מהמאה ה31.

A thousand years from now,

אלף שנה מעכשיו,

people are still doing this.

אנשים עדיים עושים את זה.

(Video): Announcer: The time is 4 a.m.

(וידאו) מכריז: השעה היא ארבע לפנות בוקר.

(Laughter)

(צחוק)

Rives: It shows the spectrum.

רייבס: זה מראה ספקטרום.

I received so many songs, TV shows, movies,

אני קיבלתי כל כך הרבה שירים, תוכניות טלוויזיה, סרטים

like from dismal to famous,

מנוראיים למפורסמים,

I could give you a four-hour playlist.

יכולתי לתת לכם פלייליסט של ארבע שעות.

If I just stick to modern male movie stars,

אם רק נלך על כוכבים גברים מודרנים,

I keep it to the length

זה יהיה באורך של

of about a commercial.

בערך פרסומת.

Here's your sampler.

הנה הדוגמית שלכם:

(Movie montage of "It's 4 a.m.")

(קטעי סרטים עם ארבע לפנות בוקר)

(Laughter)

(צחוק)

Rives: So somewhere along the line,

ריבס: אז מתישהו לאורך הדרך

I realized I have a hobby

קלטתי שהיה לי תחביב

I didn't know I wanted,

שלא ידעתי שרציתי,

and it is crowdsourced.

והוא הועבר לידיו של הציבור.

But I was also thinking what you might be thinking,

אבל גם חשבתי מה שאתם אולי חושבים,

which is really, couldn't you do this

וזה: באמת, האם אי אפשר לעשות את זה

with any hour of the day?

עם כל שעה ביום?

First of all, you are not getting clips like that

קודם כל, לא מוצאים קליפים כאלה

about four in the afternoon.

על ארבע אחר הצהריים.

Secondly, I did a little research.

דבר שני, חקרתי קצת את העיניין.

You know, I was kind of interested.

הייתי קצת מעוניין...

If this is confirmation bias,

אם זו הטיית אישור,

there is so much confirmation, I am biased.

יש כל כך הרבה אישור שאני מוטה.

Literature probably shows it best.

ספרות בטח מראה את זה הכי טוב.

There are a couple three in the mornings in Shakespeare.

יש כמה שלוש-לפנות-בוקר בשייקספיר

There's a five in the morning.

יש חמש-לפנות-בוקר אחד,

There are seven four in the mornings,

יש שבע ארבע לפנות בוקר,

and they're all very dire.

והם כולם מאוד איומים.

In "Measure for Measure," it's the call time for the executioner.

ב"מידה כנגד מידה", זהו זמן ההוצאה להורג.

Tolstoy gives Napoleon insomnia

טולסטוי נותן לנפוליאון נדודי שינה

at four in the morning right before battle

בארבע לפנות בוקר ממש לפני קרב

in "War and Peace."

ב"מלחמה ושלום"

Charlotte Brontë's "Jane Eyre" has got kind of

ל"ג'יין אייר" של שרלוט ברונטה

a pivotal four in the morning,

יש ארבע לפנות בוקר מכריע,

as does Emily Brontë's "Wuthering Heights."

כמו גם ל"אנקת גבהים" של אמילי ברונטה.

"Lolita" has as a creepy four in the morning.

ל"לוליטה" יש ארבע לפנות בוקר מטריד.

"Huckleberry Finn" has one in dialect.

ל"הרפתקאותיו של האקלברי פין" יש אחד בדיאלקט.

Someone sent in H.G. Wells' "The Invisible Man."

מישהו שלח את "הרואה ואינו נראה" של ה.ג'. ולס,

Someone else sent in Ralph Ellison's "Invisible Man."

מישהו אחר שלח את "אדם בלתי נראה" של רלף אליסון.

"The Great Gatsby" spends the last

"גטסבי הגדול" מבלה את

four in the morning of his life

ארבע לפנות בוקר האחרון שלו

waiting for a lover who never shows,

מחכה לאהובה שלעולם לא מגיעה,

and the most famous wake-up in literature, perhaps,

וההתעוררות שאולי מפורסמת מכולם בספרות

"The Metamorphosis."

"הגלגול".

First paragraph, the main character wakes up

פסקה ראשונה, הגיבור מתעורר

transformed into a giant cockroach,

נהפך לג'וק עצום,

but we already know, cockroach notwithstanding,

אבל אנחנו כבר יודעים ש- למרות הג'וק -

something is up with this guy.

משהו מוזר עם האיש הזה.

Why? His alarm is set for four o'clock in the morning.

למה? השעון המעורר שלו מכוון לארבע לפנות בוקר.

What kind of person would do that?

איזה מן בנאדם היה עושה את זה?

This kind of person would do that.

בנאדם כזה היה עושה את זה:

(Music)

(מוזיקה)

(4 a.m. alarm clock montage)

(קליפים של שעונים מעוררים בארבע לפנות בוקר)

(Video) Newcaster: Top of the hour. Time for the morning news.

(וידאו) קריין: בוקר טוב. ועכשיו לחדשות הבוקר.

But of course, there is no news yet.

אבל כמובן שאין חדשות עדיין.

Everyone's still asleep in their comfy, comfy beds.

כולם עדיין ישנים במיטות הנווחות שלהם.

Rives: Exactly.

ריבס: בדיוק.

So that's Lucy from the Peanuts,

אז זאת הייתה לוסי מהפינאטס,

"Mommie Dearest", Rocky, first day of training,

"אמא יקרה", רוקי, יום ראשון לאימונים,

Nelson Mandela, first day in office,

נלסון מנדלה, יום ראשון במשרד,

and Bart Simpson, which combined with a cockroach

ובארט סימפסון, שבשילוב עם הג'וק

would give you one hell of a dinner party

היו נותנים לכם מסיבה מעניינת במיוחד.

and gives me yet another category,

ונותנים לי עוד קטגוריה:

people waking up, in my big old database.

אנשים מתעוררים, במאגר שלי.

Just imagine that your friends and your family

רק תתארו לעצמכם שחבריכם ומשפחתכם

have heard that you collect, say, stuffed polar bears,

שמעו שאתם אוספים, נגיד, בובות דובי קוטב,

and they send them to you.

והם שולחים לכם אותם.

Even if you don't really, at a certain point,

אפילו אם אתם לא באמת אוספים אותם, בשלב מסויים,

you totally collect stuffed polar bears,

אתם לגמרי אוספים בובות דובי קוטב,

and your collection is probably pretty kick-ass.

והאוסף שלכם הוא בטח די אדיר.

And when I got to that point, I embraced it.

וכשהגעתי לשלב הזה, אני הלכתי עם זה.

I got my curator on. I started fact checking,

הוצאתי את האוצר שבי, התחלתי לבדוק עובדות,

downloading, illegally screen-grabbing.

הורדתי מהאינטרנט, צילמתי מסכים באופן בלתי חוקי,

I started archiving.

התחלתי לארגן ארכיון.

My hobby had become a habit,

התחביב שלי נהיה הרגל,

and my habit gave me possibly the world's

וההרגל שלי נתן לי כנראה

most eclectic Netflix queue.

את רשימת הנטפליקס הכי אקלקטית בכל העולם.

At one point, it went, "Guys and Dolls: The Musical,"

בשלב מסויים זה היה נראה כך: "ברנשים וחתיכות - המחזמר"

"Last Tango in Paris,"

"טנגו אחרון בפריז"

"Diary of a Wimpy Kid,"

"יומנו של חנון"

"Porn Star: Legend of Ron Jeremy."

"כוכב פורנו: אגדת רון ג'רמי"

Why "Porn Star: Legend of Ron Jeremy"?

למה "כוכב פורנו: אגדת רון ג'רמי"?

Because someone told me I would find this clip in there.

בגלל שמישהו אמר לי שאמצא את הקליפ הזה שם

(Video) Ron Jeremy: I was born

(וידאו) רון ג'רמי: אני נולדתי

in Flushing, Queens

בפלאשינג, קווינס

on March, 12, 1953,

ב12 במרץ, 1953,

at four o'clock in the morning.

בארבע לפנות בוקר.

Rives: Of course he was. (Laughter) (Applause)

רייבס: כמובן. (צחוק) (מחיאות כפיים)

Yeah. Not only does it seem to make sense,

כן, לא רק שזה נראה הגיוני,

it also answers the question,

זה גם עונה על השאלה

"What do Ron Jeremy and Simone de Beauvoir

"מה יש לרון ג'רמי ולסימון דה בובואר

have in common?"

במשותף?"

Simone de Beauvoir begins her entire autobiography

סימון דה בובואר מתחילה את האוטוביוגרפיה שלה

with the sentence, "I was born at four o'clock in the morning,"

עם המשפט: "נולדתי בארבע לפנות בוקר."

which I had because someone else had emailed it to me,

את זה קיבלתי ממשהו אחר באימייל.

and when they did, I had another bump up

וכשזה קרה זה קידם את

in my entry for this, because porn star Ron Jeremy

ההתעניינות שלי בזה, בגלל שכוכב הפורנו רון ג'רמי

and feminist Simone de Beauvoir

והפמיניסטית סימון דה בובואר

are not just different people.

הם לא רק אנשים שונים,

They are different people that have this thing connecting them,

הם אנשים שונים שיש בינהם את הדבר הזה שמחבר אותם,

and I did not know if that is trivia or knowledge

ואני לא ידעתי אם זה טריוויה או ידע

or inadvertent expertise, but I did wonder,

או מומחיות בשוגג, אבל תהיתי

is there maybe a cooler way to do this?

האם קיימת אולי דרך מגניבה יותר לעשות את זה?

So last October, in gentleman scholar tradition,

אז באוקטובר שעבר, כמיטב המסורת,

I put the entire collection online

העלתי את כל האוסף שלי לאינטרנט

as "Museum of Four in the Morning."

בתור "מוזיאון ארבע לפנות בוקר".

You can click on that red "refresh" button.

אפשר ללחוץ על כפתור ה"רענן" האדום.

It will take you at random to one of

הוא יביא אותכם אקראית לאחד

hundreds of snippets that are in the collection.

ממאות הציטוטים שבאוסף.

Here is a knockout poem

הנה שיר פצצה

by Billy Collins called "Forgetfulness."

מאת בילי קולינס שנקרא "שכחנות"

(Video) Billy Collins: No wonder you rise

(וידאו) בילי קולינס: לא פלא שאתה קם

in the middle of the night

באמצע הלילה

to look up the date of a famous battle

למצוא תאריך של קרב מפורסם

in a book on war.

בספר על מלחמה.

No wonder the moon in the window

לא פלא שהירח בחלון

seems to have drifted out of a love poem

נראה כמתוך שיר אהבה

that you used to know by heart.

שפעם ידעת בעל פה.

Rives: So the first hour of this project

ריבס: אז השעה הראשונה של הפרוייקט הזה

was satisfying.

הייתה מספקת.

A Bollywood actor sang a line on a DVD in a cafe.

שחקן בוליווד שר משפט בדי.וי.די בבית קפה.

Half a globe away, a teenager

במרחק של חצי גלובוס משם, נער

made an Instagram video of it and sent it to me,

צילם את זה באינסטגרם ושלח לי,

a stranger.

זר.

Less than a week later, though,

אך פחות משבוע לאחר מכן,

I received a little bit of grace.

קיבלתי מעט חסד.

I received a poignant tweet.

קיבלתי טוויט עינייני.

It was brief.

הוא היה קצר.

It just said, "Reminds me of an ancient mix tape."

רק היה כתוב בו: "מזכיר לי קסטת מיקס עתיקה."

The name was a pseudonym, actually, or a pseudo-pseudonym.

השם היה בדוי, או כמעט בדוי.

As soon as I saw the initials, and the profile pic,

ברגע שראיתי את ראשי התיבות, ואת תמונת הפרופיל,

I knew immediately, my whole body knew

ידעתי מיד, כל גופי ידע

immediately who this was,

מיד מי זו הייתה,

and I knew immediately

וידעתי מיד

what mix tape she was talking about.

על איזה קסטת מיקס היא דיברה.

(Music)

(מוסיקה)

L.D. was my college romance.

ל.ד. הייתה אהובת הקולג' שלי.

This is in the early '90s. I was an undegrad.

זה היה בשנות ב90 המוקדמות, אני למדתי לתואר ראשון.

She was a grad student in the library sciences department.

היא הייתה סטודנטית לתואר שני במדעי הספרייה.

Not the kind of librarian that takes her glasses off,

לא ספרנית שמסירה את המשקפיים,

lets her hair down, suddenly she's smoking hot.

משחררת את השיער, ופתאום היא חתיכה מהממת.

She was already smoking hot,

היא כבר הייתה חתיכה מהממת,

she was super dorky,

היא הייתה ממש מוזרה,

and we had a December-May romance,

והיה לנו רומן דצמבר-מאי,

meaning we started dating in December,

כלומר התחלנו לצאת בדצמבר,

and by May, she had graduated

ובמאי היא סיימה את הלימודים

and became my one that got away.

ונהייתה "האחת שנעלמה" שלי.

But her mix tape did not get away.

אבל קסטת המיקס שלה לא נעלמה.

I have kept this mix tape in a box

שמרתי את קסטת המיקס הזה בקופסא

with notes and postcards, not just from L.D.,

עם פתקים וגלויות, לא רק מל.ד.,

from my life, but for decades.

אלא מהחיים שלי, במשך עשרות שנים.

It's the kind of box where,

זה מהקופסאות

if I have a girlfriend, I tend to hide it from her,

שאם יש לי חברה, אני נוטה להחביא ממנה,

and if I had a wife, I'm sure I would share it with her,

ואם הייתה לי אשה, אני בטוח שהייתי משתף אותה,

but the story — (Laughter) — with this mix tape

אבל הסיפור - (צחוק) - עם קסטת המיקס הזה

is there are seven songs per side,

הוא שיש שבעה שירים בכל צד,

but no song titles.

אבל אין את שמות השירים.

Instead, L.D. has used the U.S. Library of Congress

במקום זאת, ל.ד. השתמשה בשיטת המיון של ספריית הקונגרס,

classification system, including page numbers,

כולל מספרי עמוד,

to leave me clues.

על מנת להשאיר לי רמזים.

When I got this mix tape,

כשקיבלתי את קסטת המיקס הזו,

I put it in my cassette player,

הכנסתי אותה לטייפ,

I took it to the campus library, her library,

לקחתי אותו לספריית הקמפוס, הספרייה שלה,

I found 14 books on the shelves.

מצאתי 14 ספרים על מדפים.

I remember bringing them all

אני זוכר שהבאתי את כולם

to my favorite corner table,

לשולחן האהוב עלי בפינה,

and I read poems paired to songs

וקראתי שירה מותאמת לשירים

like food to wine,

כמו אוכל ליין

paired, I can tell you,

מותאמת, אני יכול להגיד לכם,

like saddle shoes

כמו נעלי אוכף

to a cobalt blue vintage cotton dress.

לשמלת כותנה, וינטאג' כחולה.

I did this again last October.

עשיתי זאת שוב באוקטובר שעבר.

I'm sitting there, I got new earbuds,

אני יושב שם, יש לי אוזניות חדשות,

old Walkman, I realize this is just the kind

וולקמן ישן, ומבין שזו בדיוק

of extravagance I used to take for granted

האקסטרווגנזה שפעם לקחתי כמובנת מאליה,

even when I was extravagant.

אפילו כשעוד הייתי אקסטרווגנטי.

And then I thought, "Good for him."

ואז חשבתי: "כל הכבוד לו."

"PG" is Slavic literature.

"PG" זו ספרות סלבית.

"7000" series Polish literature.

סדרת "7000" היא ספרות פולנית.

Z9A24 is a collection of 70 poems.

Z9A24 הוא אוסף של 70 שירים.

Page 31 is Wislawa Szymborska's poem

עמוד 31 הוא השיר של ויסלבה שימבורסקה

paired with Paul Simon's "Peace Like a River."

שהותאם עם "שלום כמו נהר" של פול סיימון.

(Music: Paul Simon, "Peace Like a River")

(מוזיקה: פול סיימון, "שלום כמו נהר")

(Video) Paul Simon: ♪ Oh, four in the morning ♪

(וידאו) פול סיימון: "או, ארבע לפנות בוקר

♪ I woke up from out of my dream ♪

התעוררתי מתוך חלומי"

Rives: Thank you. Appreciate it. (Applause)

רייבס: תודה. (מחיאות כפיים)