Glow-in-the-dark sharks and other stunning sea creatures | David Gruber

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Liblib Fib

I'm a marine biologist and an explorer-photographer

אני ביולוג ימי וצלם חוקר

with National Geographic,

עם נשיונל גאוגרפיק,

but I want to share a secret.

אבל אני רוצה לחלוק סוד.

This image is totally incorrect,

התמונה הזו היא לגמרי לא נכונה,

totally incorrect.

לגמרי לא נכונה.

I see a couple of people crying in the back

אני רואה מספר אנשים בוכים מאחור

that I've blown their idea of mermaids.

שניפצתי את הרעיון שלהם על בנות ים.

All right, the mermaid is indeed real,

בסדר, בת הים היא באמת אמיתית,

but anyone who's gone on a dive

אבל כל מי שיצא לצלילה

will know that the ocean looks more like this.

ידע שהאוקיינוס נראה יותר כמו זה.

It's because the ocean is this massive filter,

זה בגלל שהאוקיינוס הוא פילטר עצום,

and as soon as you start going underwater,

וברגע שאתם מתחילים לרדת מתחת למים,

you're going to lose your colors,

אתם תאבדו את הצבעים שלכם,

and it's going to get dark and blue very quickly.

וזה יהפך לחשוך וכחול ממש במהרה.

But we're humans -- we're terrestrial mammals.

אבל אנחנו אנושיים -- אנחנו יונקים יבשתיים.

And we've got trichromatic vision,

ויש לנו ראיה תלת כרומטית,

so we see in red, green and blue,

אז אנחנו רואים באדום, ירוק וכחול,

and we're just complete color addicts.

ואנחנו מכורים לגמרי לצבע.

We love eye-popping color,

אנחנו אוהבים צבעים חזקים,

and we try to bring this eye-popping color

ואנחנו מנסים להביא את הצבע החזק הזה

underwater with us.

מתחת למים איתנו.

So there's been a long and sordid history of bringing color underwater,

אז היתה הסטוריה ארוכה ושפלה ללהביא צבעים מתחת למים,

and it starts 88 years ago with Bill Longley and Charles Martin,

והיא החלה לפני 88 שנה עם ביל לונגלי וצ'ארלס מרטין,

who were trying to take the first underwater color photograph.

שמנסים לקחת את התמונה התת מימית הצבעונית הראשונה.

And they're in there with old-school scuba suits,

והם פה עם ציוד צלילה מיושן,

where you're pumping air down to them,

שם שואבים אויר למטה אליהם,

and they've got a pontoon of high-explosive magnesium powder,

ויש להם מצוף של אבקת מגנזיום מאוד נפיצה,

and the poor people at the surface are not sure

והאנשים המסכנים על פני השטח לא היו בטוחים

when they're going to pull the string when they've got their frame in focus,

מתי הם עומדים למשוך את החוט כשיש להם תמונה בפוקוס,

and -- boom! -- a pound of high explosives would go off

ו--בום! -- חצי קילו של חומר נפץ יתפוצץ

so they could put a little bit of light underwater

כך שהם יוכלו להאיר מעט אור מתחת למים

and get an image like this beautiful hogfish.

ולקבל תמונה כמו הוגפיש יפיפה.

I mean, it's a gorgeous image, but this is not real.

אני מתכוון, זו תמונה יפיפיה אבל היא לא אמיתית.

They're creating an artificial environment

הם יוצרים סביבה מלאכותית

so we can satisfy our own addiction to color.

כך שנוכל לרצות את ההתמכרות שלנו לצבע.

And looking at it the other way, what we've been finding

ולהביט בזה בדרך אחרת, מה שגילינו

is that instead of bringing color underwater with us,

זה שבמקום להביא צבעים מתחת למים איתנו,

that we've been looking at the blue ocean,

שהבטנו באוקיינוס הכחול,

and it's a crucible of blue,

וזה כחול כבשן,

and these animals living there for millions of years

והחיות האלו שחיות שם במשך מליוני שנים

have been evolving all sorts of ways to take in that blue light

פיתחו כל מני דרכים לקחת את האור הכחול הזה

and give off other colors.

ולהפיץ אורות אחרים.

And here's just a little sample of what this secret world looks like.

והנה רק דוגמה קטנה של איך העולם הסודי נראה.

It's like an underwater light show.

זה כמו מופע אורות תת מימי.

(Music)

(מוזיקה)

Again, what we're seeing here is blue light hitting this image.

שוב, מה שראינו פה זה אור כחול פוגע בתמונה הזו.

These animals are absorbing the blue light

החיות האלו סופגות את האור הכחול

and immediately transforming this light.

ומיד המירו את האור הזה.

So if you think about it, the ocean is 71 percent of the planet,

אז אם אתם חושבים על זה, האוקיינוס הוא 71 אחוז מהפלנטה.

and blue light can extend down to almost a 1,000 meters.

ואור כחול יכול להגיע למטה לעומק של כמעט 1,000 מטר.

As we go down underwater,

כשאנחנו יורדים מתחת למים,

after about 10 meters, all the red is gone.

אחרי בערך 10 מטר, כל האדום נעלם.

So if you see anything under 10 meters that's red,

אז אם אתם רואים משהו מתחת ל 10 מטר שהוא אדום,

it's an animal transforming and creating its own red.

זו חיה שממירה ויוצרת אדום משלה.

This is the largest single monochromatic blue environment on our planet.

זו הסביבה המונוכרומטית הכחולה הכי גדולה על הפלנטה שלנו.

And my gateway into this world of biofluorescence begins with corals.

והשער שלי לעולם הזה של ביו פלורסנס מתחיל באלמוגים.

And I want to give a full TED Talk on corals

ורציתי לתת הרצאת TED מלאה על אלמוגים

and just how cool these things are.

וכמה הדברים האלה מגניבים.

One of the things that they do, one of their miraculous feats,

אחד הדברים שהם עושים, אחת התכונות הפלאיות שלהם,

is they produce lots of these fluorescent proteins,

זה שהם מייצרים הרבה מהחלבונים הפלואורסנטיים,

fluorescent molecules.

מולקולות פלואורסנטיות.

And in this coral, it could be making up to 14 percent of its body mass --

ועל האלמוג הזה, זה יכול להיות עד 14 אחוז ממאסת הגוף --

could be this fluorescent protein.

יכולה להיות החלבון הפלואורסנטי הזה.

So you wouldn't be making, like, 14 percent muscle and not using it,

אז הייתם יוצרים משהו כמו 14 אחוז שרירים ולא משתמשים בהם,

so it's likely doing something that has a functional role.

אז זה כמו לעשות משהו שיש לו תפקיד פונקציונלי.

And for the last 10, 15 years, this was so special to me,

ובמשך 10, 15 השנים האחרונות, זה היה מיוחד עבורי,

because this molecule has turned out to be one of the most revolutionary tools

מפני שהמולקולה הזו הפכה להיות אחד הכלים הכי מהפכניים

in biomedical science,

במדע הביו רפואה,

and it's allowing us to better see inside ourselves.

וזה מאפשר לנו לראות טוב יותר לתוך עצמנו.

So, how do I study this?

אז, איך אני לומד את זה?

In order to study biofluorescence, we swim at night.

כדי לחקור ביו פלואורסנט שאחנו שוחים בלילה.

And when I started out,

וכשאני התחלתי,

I was just using these blue duct-tape filters over my strobe,

פשוט השתמשתי בסרט ההדבקה הכחול על הפלאש שלי,

so I could make sure I'm actually seeing the light

אז יכולתי לוודא שאני למעשה רואה את האור

that's being transformed by the animals.

שנהפך על ידי החיות.

We're making an exhibit for the Museum of Natural History,

אנחנו עושים תצוגה למוזיאון להסטוריה טבעית,

and we're trying to show off how great the fluorescent corals are on the reef,

ואנחנו מנסים להראות כמה מעולים האלמוגים הפולוארסנטיים על השונית,

and something happened that just blew me away:

ומשהו התרחש שפשוט המם אותי:

this.

זה.

In the middle of our corals,

באמצע האלמוגים שלנו,

is this green fluorescent fish.

יש דג פלואורסנטי ירוק,

It's the first time we've ever seen a green fluorescent fish

זו הפעם הראשונה שאי פעם ראינו דג פלואורסנטי ירוק

or any vertebrate for that matter.

או כל בעל חוליות לצורך העניין.

And we're rubbing our eyes, checking the filters,

ואנחנו משפשפים את עינינו, בודקים את הפילטרים,

thinking that somebody's maybe playing a joke on us with the camera,

חושבים שמישהו אלי מתבדח איתנו עם המצלמה,

but the eel was real.

אבל הצלופח היה אמיתי.

It was the first green fluorescent eel that we found,

זה היה הצלופח הירוק הפלואורסנטי הראשון שמצאנו,

and this just changed my trajectory completely.

וזה רק שינה את הכיוון שלי לגמרי.

So I had to put down my corals and team up

אז הייתי צריך לעזוב את האלמוגים שלי ולהצטוות

with a fish scientist, John Sparks,

עם מדען דגים, ג'ון ספרקס,

and begin a search around the world

ולהתחיל לחפש מסביב לעולם

to see how prevalent this phenomenon is.

לראות כמה נפוצה התופעה.

And fish are much more interesting than corals,

ודגים הם הרבה יותר מעניינים מאלמוגים,

because they have really advanced vision,

מפני שיש להם ראיה ממש מתקדמת,

and some of the fish even have, the way that I was photographing it,

ולכמה מהדגים אפילו יש, בדרך בה צילמתי את זה,

they have lenses in their eyes that would magnify the fluorescence.

יש להם עדשות בעיניים שיכולות להגדיל את הפלואורסנטיות.

So I wanted to seek this out further.

אז רציתי לחקור עוד.

So we designed a new set of gear

אז תכננו סט חדש של ציוד

and we're scouring the reefs around the world,

ואנחנו סורקים את השוניות מסביב לעולם,

looking for fluorescent life.

לחפש חיים פלואורסנטיים.

And it's a bit like "E.T. phone home."

וזה מעט כמו "אי.טי התקשר הביתה."

We're out there swimming with this blue light,

אנחנו שוחים שם בחוץ עם אור כחול,

and we're looking for a response,

ואנחנו מחפשים תגובה,

for animals to be absorbing the light and transferring this back to us.

לחיות שסופגות את האור ומחזירות אותו אלינו.

And eventually, we found our photobombing Kaupichphys eel.

ולבסוף, מצאנו את צלופח הקפיצופס שהתפרץ לתמונה.

It's a really shy, reclusive eel that we know almost nothing about.

זה צלופח באמת מתבודד שאנחנו כמעט לא יודעים עליו דבר.

They're only about the size of my finger,

הם בגודל של האצבע שלי בסך הכל,

and they spend about 99.9 percent of their time hidden under a rock.

והם מבלים בערך 99.9 אחוז מהזמן שלהם חבויים מתחת לסלע.

But these eels do come out to mate under full-moon nights,

אבל הצלופחים האלו יוצאים כדי להזדווג תחת לילות ירח מלאים,

and that full-moon night translates underwater to blue.

ואור הירח המלא הזה מתרגם מתחת למים לכחול.

Perhaps they're using this as a way to see each other,

אולי הם מתשמשים בזה כדרך לראות אחד את השני,

quickly find each other, mate,

למצוא אתד את השני במהירות, להזדווג,

go back into their hole for the next long stint of time.

לחזור לחור שלהם לתקופה הארוכה הבאה.

But then we started to find other fluorescent marine life,

אבל אז התחלנו למצוא חיים ימיים פלואורסנטיים אחרים,

like this green fluorescent bream,

כמו האברומה הירוקה הפלואורסנטית הזו,

with its, like, racing stripes along its head and its nape,

עם הפסים הכאילו רצים לאורך הראש והעורף שלו,

and it's almost camouflaged and fluorescing at the same intensity

וזה כמעט מוסווה ומאיר באותה עוצמה

as the fluorescent coral there.

כמו האלמוג הפלואורסנטי שם.

After this fish,

אחרי הדג הזה,

we were introduced to this red fluorescent scorpionfish

הוצגנו לדג העקרב האדום הפלואורסנטי הזה

cloaked and hidden on this rock.

מסתווה והמחבא על הסלע הזה.

The only time we've ever seen this, it's either on red fluorescent algae

הפעם היחידה שאי פעם ראינו את זה, זו או על אצה פלואורסנטית אדומה

or red fluorescent coral.

או על אלמוג פלואורסנטי אדום.

Later, we found this stealthy green fluorescent lizardfish.

מאוחר יותר, גילינו את דג הלטאה הפלואורסנטי הירוק החמקן הזה,

These lizardfish come in many varieties,

דגי הלטאה האלה מגיעים בהרבה מינים,

and they look almost exactly alike under white light.

והם נראים כמעט זהים תחת אור לבן.

But if you look at them under fluorescent light,

אבל אם תביטו בהם תחת אור פלואורסנטי,

you see lots of patterns,

אתם רואים הרבה דוגמאות,

you can really see the differences among them.

אתם באמת יכולים לראות את ההבדלים בינהם.

And in total -- we just reported this last year --

ובסך הכל -- אנחנו רק דיווחנו בשנה האחרונה --

we found over 200 species of biofluorescent fish.

גילינו יותר מ 200 מינים של דגים פלואורסנטיים.

One of my inspirations is French artist and biologist Jean Painlevé.

אחד מההשראות שלי הוא האמן הצרפתי והביולוג ג'אן פנלבי.

He really captures this entrepreneuring, creative spirit in biology.

הוא באמת לוכד את הנפש היזמית היצירתית בביולוגיה.

He would design his own gear, make his own cameras,

הוא היה מתכנן את הציוד שלו, יוצר מצלמות משלו,

and he was fascinated with the seahorse, Hippocampus erectus,

והוא היה מוקסם מסוס הים, היפוקמפוס ארקטוס,

and he filmed for the first time the seahorse giving birth.

והוא צילם בפעם הראשונה את סוס הים יולד.

So this is the male seahorse.

אז זה סוס הים הזכר.

They were one of the first fish to start swimming upright

הם היו מהדגים הראשונים להתחיל לשחות אנכית

with their brain above their head.

עם המוח שלהם מעל הראש.

The males give birth,

הזכרים יולדים,

just phenomenal creatures.

פשוט יצורים יוצאי דופן.

So he stayed awake for days.

אז הוא נשאר ער במשך ימים.

He even put this electrical visor on his head that would shock him,

הוא אפילו שם משקף חשמלי על ראשו שהיה נותן לו שוק,

so he could capture this moment.

כך שהוא יוכל לתפוס את הרגע.

Now, I wish I could have shown Painlevé

עכשיו, הלוואי והייתי יכול להראות לפנלבי

the moment where we found biofluorescent seahorses

את הרגע בו גילינו סוס ים פלואורסנטי

in the exact same species that he was studying.

באותו מין בדיוק שהוא חקר.

And here's our footage.

והנה הצילומים שלנו.

(Music)

(מוזיקה)

They're the most cryptic fish.

הם הדגים הכי קריפטיים.

You could be swimming right on top of them and not see the seahorse.

תוכלו לשחות ממש מעליהם ולא לראות את סוס הים.

They would blend right into the algae, which would also fluoresce red,

הם יתמזגו ממש לתוך האצות, שגם יאירו באדום,

but they've got great vision,

אבל יש להם ראיה מעולה,

and they go through this long mating ritual,

והם עוברים את טכס הזיווג הארוך הזה,

and perhaps they're using it in that effect.

ואולי הם משתמשים בו באפקט הזה.

But things got pretty edgy

אבל דברים נעשו מאוד קיצוניים

when we found green fluorescence in the stingray,

כשגילינו צבע פלואורסנטי ירוק בטריגון,

because stingrays are in the Elasmobranch class,

מפני שטריגונים הם במחלקת האלסמוברנץ',

which includes ...

שכוללת ...

sharks.

כרישים.

So I'm, like, a coral biologist.

אז אני, כמו ביולוג אלמוגים.

Somebody's got to go down and check to see if the sharks are fluorescent.

מישהו צריך לרדת ולבדוק לראות עם הכרישים מאירים.

And there I am.

והנה אני.

(Laughter)

(צחוק)

And I was like, "Maybe I should go back to corals."

והייתי כאילו, "אולי אני צריך לחזור לאלמוגים."

(Laughter)

(צחוק)

It turns out that these sharks are not fluorescent.

מסתבר שהכרישים האלה הם לא מאירים.

And then we found it.

ואז גילינו את זה.

In a deep, dark canyon off the coast of California,

בקניון עמוק וחשוך לחופי קליפורניה,

we found the first biofluorescent swellshark,

גילינו את הכריש המתנפח הביו מאירים הראשונים,

right underneath all the surfers.

ממש מתחת לכל הגולשים.

Here it is.

הנה הוא.

They're just about a meter long. It's called a swellshark.

הם באורך של בערך מטר. הוא נקרא כריש מתנפח.

And they call them a swellshark because if they're threatened,

והם קוראים להם כרישים מתנפחים בגלל שאם הם מאויימים,

they can gulp down water and blow up like an inner tube,

הם יכולים ללגום מים ולנפח את הצינורית הפנימית שלהם,

about twice their size,

לגודל כפול מגודלם,

and wedge themselves under a rock, so they don't get eaten by a predator.

ותוקעים את עצמם תחת סלע, כך שהם לא יאכלו על ידי טורפים.

And here is our first footage of these biofluorescent swellsharks.

והנה הסרטון הראשון של הכרישים הביו מאירים האלו.

Just magnificent -- I mean, they're showing these distinct patterns,

פשוט יפיפה -- אני מתכוון, הם מראים את הדוגמאות היחודיות האלו,

and there are areas that are fluorescent and areas that are not fluorescent,

ויש אזורים שהם פלואורסנטיים ואזורים שלא פלואורסנטיים,

but they've also got these twinkling spots on them

אבל יש להם גם את הנקודות המנצנצות האלו עליהם

that are much brighter than other parts of the shark.

שהם הרבה יותר בהירים מחלקים אחרים בכריש.

But this is all beautiful to see.

אבל כל זה יפיפה לראות.

I was like, this is gorgeous.

הייתי כאילו, זה ממש יפה.

But what does it mean to the shark?

אבל מה זה אומר לכריש?

Can they see this?

האם הם יכולים לראות את זה?

And we looked in the literature,

והבטנו בספרות,

and nothing was known about this shark's vision.

ושום דבר לא היה ידוע בנוגע לראיית הכריש.

So I took this shark to eye specialist Ellis Loew at Cornell University,

אז לקחתי את הכריש למומחית העייניים אליס לאו באוניברסיטת קורנל,

and we found out that this shark sees discretely and acutely

וגילינו שהכריש הזה רואה יחידנית ובלעדית

in the blue-green interface,

באזור הכחול והירוק,

probably about 100 times better than we can see in the dark,

כנראה בערך פי 100 טוב יותר משאנחנו יכולים לראות בחשכה,

but they only see blue-green.

אבל הם רק רואים כחול וירוק.

So what it's doing is taking this blue world

אז מה שהוא עושה זה לקחת את העולם הכחול הזה

and it's absorbing the blue, creating green.

והוא סופג את הכחול, יוצר ירוק.

It's creating contrast that they can indeed see.

הוא יוצר ניגוד שהם יכולים לראות למעשה.

So we have a model,

אז יש לנו מודל,

showing that it creates an ability for them to see all these patterns.

שמראה שהוא יוצר יכולת עבורם לראות את כל הדוגמאות האלה.

And males and females also have, we're finding,

ולזכרים ונקבות יש גם, אנחנו מגלים,

distinct patterns among them.

דוגמאות יחודיות בינהם.

But our last find came really just a few miles from where we are now,

אבל הגילוי האחרון שלנו הגיע באמת רק כמה מיילים מאיפה שאנחנו עכשיו,

in the Solomon Islands.

באיי שלמה.

Swimming at night, I encountered the first biofluorescent sea turtle.

שחינו בלילה, וניתקלתי בצב ים ביו פלואורסנטי.

So now it's going from fish and sharks into reptiles,

אז עכשיו זה עובר מדגים וכרישים לזוחלים,

which, again, this is only one month old,

ששוב, זה רק בן חודש,

but it shows us that we know almost nothing

אבל זה מראה לנו שאנחנו לא יודעים כמעט שום דבר

about this hawksbill turtle's vision.

בנוגע לראית צב מקור הנץ.

And it makes me think about how much more there is to learn.

וזה גורם לי לחשוב על כמה עוד אנחנו יכולים ללמוד.

And here in the Solomon Islands,

ופה באיי שלמה,

there's only a few thousand breeding females of this species left,

נשארו רק כמה אלפי נקבות מתרבות מהמין הזה,

and this is one of the hotspots for them.

וזה אחד מהאזורים החמים שלהם.

So it shows us how much we need to really protect these animals

אז זה מראה לנו כמה אנחנו צריכים באמת להגן על החיות האלו

while they're still here, and understand them.

כל עוד הם עדיין פה, ולהבין אותם.

In thinking about biofluorescence,

בלחשוב על הארה ביולוגית,

I wanted to know, how deep does it go?

רציתי לדעת, כמה עמוק זה מגיע?

Does this go all the way to the bottom of the ocean?

האם זה מגיע כל הדרך לתחתית האוקיינוס?

So we started using submarines, and we equipped them

אז התחלנו להשתמש בצוללות, וציידנו אותן

with special blue lights on the front here.

באורות כחולים מיוחדים מלפנים.

And we dropped down,

וירדנו למטה,

and we noticed one important thing --

והבחנו בדבר אחד חשוב --

that as we get down to 1,000 meters,

שכשירדו לעומק 1.000 מטר,

it drops off.

זה נעלם.

There's no biofluorescent marine life down there, below 1,000 meters --

אין חיים ימיים ביו פלואורסנטיים שם למטה, מתחת ל 1,000 מטר --

almost nothing, it's just darkness.

כמעט כלום, פשוט חשכה.

So it's mainly a shallow phenomenon.

אז זו תופעה באמת רדודה.

And below 1,000 meters,

ומתחת לבערך 1,000 מטר,

we encountered the bioluminescent zone,

נתקלנו באזור הביולומינציה,

where nine out of 10 animals are actually making their own lights

שם תשעה מתוך 10 חיות למעשה יוצרות אור משלהן

and flashing and blinking.

ומהבהבות ומנצנצות.

As I try to get deeper,

כשאני מנסה להגיע עמוק יותר,

this is slapping on a one-person submarine suit --

זה ללבוש צוללת של אדם אחד --

some people call this my "Jacques Cousteau meets Woody Allen" moment.

כמה אנשים קוראים לזה רגע הז'אק קוסטו פוגש את וודי אלן".

(Laughter)

(צחוק)

But as we explore down here,

אבל כשאנחנו חוקרים שם למטה,

I was thinking about: How do we interact with life delicately?

חשבתי על איך אנחנו מתייחסים לחיים בעדינות?

Because we're entering a new age of exploration,

מפני שאנחנו נכנסים לדור חדש של חקר,

where we have to take great care,

שם אנחנו צריכים לטפל בזהירות,

and we have to set examples how we explore.

ואנחנו צריכים לתת דוגמה לאיך אנחנו חוקרים.

So I've teamed up with roboticist Rob Wood at Harvard University,

אז התחברתי עם מפתח הרובוטים רוב ווד באוניברסיטת הארוורד,

and we've been designing squishy underwater robot fingers,

ותכננו אצבעות רובוטיות תת מימיות מעיכות,

so we can delicately interact with the marine life down there.

כך שנוכל להתחבר ליצורים התת מימים שם.

The idea is that most of our technologies to explore the deep ocean

הרעיון הוא שרוב הטכנולוגיות שלנו לחקור בעומק האוקיינוס

come from oil and gas and military,

מגיעות מנפט וגז והצבא,

who, you know, they're not really caring to be gentle.

שאתם יודעים, לא באמת אכפת להם מלהיות עדינים.

Some corals could be 1,000 years old.

כמה אלמוגים יכולים להיות בני 1,000 שנה.

You don't want to just go and crush them with a big claw.

אתם לא רוצים ללכת פשוט ולמעוך אותם עם צבת גדולה.

So my dream is something like this.

אז החלום שלי הוא משהו כזה.

At night, I'm in a submarine,

בלילה, אני בתוך צוללת,

I have force-feedback gloves,

יש לי כפפות עם משוב כוח,

and I could delicately set up a lab in the front of my submarine,

ואני יכול בעדינות להקים מעבדה מול הצוללת שלי,

where the squishy robot fingers

שם אצבעות הרובוט המעיכות

are delicately collecting and putting things in jars,

אוספות בעדינות ושמות דברים בצנצנות,

and we can conduct our research.

ואנחנו יכולים לערוך את המחקר שלנו.

Back to the powerful applied applications.

חזרה לאפליקציות החזקות.

Here, you're looking at a living brain

פה, אתם מביטים במוח החי

that's using the DNA of fluorescent marine creatures,

שמשתמש ב DNA של חיים פלואורסנטיים ימיים,

this one from jellyfish and corals,

זה ממדוזות ואלמוגים,

to illuminate the living brain and see its connections.

להאיר את המוח האנושי ולראות את החיבורים שלו.

It's funny that we're using RGB

זה מצחיק שאנחנו משתמשים ב RGB

just to kind of satisfy our own human intuition,

פשוט כדי סוג של לרצות את האינטואיציה האנושית שלנו,

so we can see our brains better.

כך שנוכל לראות את המוח שלנו טוב יותר.

And even more mind-blowing,

ואפילו יותר מדהים,

is my close colleague Vincent Pieribone at Yale,

זה הקולגה הקרוב שלי וינסנט פיירבון בייל,

who has actually designed and engineered a fluorescent protein

שלמעשה עיצב והינדס חלבון פלואורסנטי

that responds to voltage.

שמגיב למתח.

So he could see when a single neuron fires.

כך שהוא יוכל לראות כשניורון בודד יורה.

You're essentially looking at a portal into consciousness

אתם בעיקרון מביטים בחלון להכרה

that was designed by marine creatures.

שתוכנן על ידי יצורים ימיים.

So this brings me all back to perspective and relationship.

אז זה מביא אותי חזרה לפרספקטיבה ויחסים.

From deep space,

מהחלל העמוק,

our universe looks like a human brain cell,

היקום שלנו נראה כמו תא מוח של אדם,

and then here we are in the deep ocean,

ופה אנחנו באוקיינוס העמוק,

and we're finding marine creatures and cells

ואנחנו מגלים יצורים ימיים ותאים

that can illuminate the human mind.

שיכולים להאיר את המוח האנושי.

And it's my hope that with illuminated minds,

וזו התקווה שלי שעם מוחות מוארים,

we could ponder the overarching interconnectedness of all life,

נוכל לתהות בחיבוריות שמגיעה לכל מקום של כל החיים,

and fathom how much more lies in store

ולקלוט כמה הרבה יותר מחכה

if we keep our oceans healthy.

אם נשמור על האוקיינוסים בריאים.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)