We can fight terror without sacrificing our rights | Rebecca MacKinnon

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Sigal Tifferet

There's a big question at the center of life

יש כיום שאלה גדולה שעומדת בלב הדמוקרטיות שלנו:

in our democracies today:

How do we fight terror without destroying democracies,

איך נלחמים בטרור מבלי להרוס את הדמוקרטיה,

without trampling human rights?

מבלי לרמוס את זכויות האדם?

I've spent much of my career working with journalists,

הקדשתי הרבה מהקריירה שלי לעבודה עם עיתונאים,

with bloggers,

כותבי בלוגים,

with activists,

פעילים

with human rights researchers all around the world,

וחוקרי זכויות האדם בכל העולם,

and I've come to the conclusion

והגעתי למסקנה

that if our democratic societies do not double down

שאם החברות הדמוקרטיות שלנו לא יכפילו את מאמציהן

on protecting and defending human rights,

להגן ולשמור על זכויות האדם,

freedom of the press

על חופש העיתונות

and a free and open internet,

ועל חופש ופתיחות באינטרנט,

radical extremist ideologies are much more likely to persist.

עולה הסבירות להמשך קיומן של אידאולוגיות קיצוניות וקנאיות.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

טוב, סיימתי. תודה רבה לכם.

OK, all done. Thank you very much.

No, just joking.

סתם. צחקתי. (צחוק)

(Laughter)

I actually want to drill down on this a little bit.

אני בעצם רוצה להתעמק בזה קצת.

So, one of the countries that has been on the frontlines of this issue

אחת המדינות שפעלו בחזית הבעיה הזאת היא טוניס,

is Tunisia,

which was the only country to come out of the Arab Spring

המדינה היחידה שהפיקה מ"האביב הערבי" מהפכה דמוקרטית מוצלחת.

with a successful democratic revolution.

Five years later,

היום, אחרי חמש שנים,

they're struggling with serious terror attacks

היא נאבקת בפיגועי טרור חמורים

and rampant ISIS recruitment.

ובמגפת גיוסים לדאע"ש.

And many Tunisians are calling on their government

וטוניסאים רבים קוראים לממשלתם

to do whatever it takes to keep them safe.

לעשות כל מה שדרוש כדי לשמור על בטחונם.

Tunisian cartoonist Nadia Khiari

הקריקטוריסטית הטוניסאית נדיה קהירי

has summed up the situation with this character who says,

מיצתה את המצב בדמות הזאת, שאומרת:

"לא איכפת לי מזכויות הפרט,

"I don't give a damn about human rights.

I don't give a damn about the revolution.

"לא איכפת לי מהמהפכה,

I don't give a damn about democracy and liberty.

"לא איכפת לי מדמוקרטיה וחירות.

I just want to be safe."

"אני רק רוצה להרגיש בטוח."

"Satisfied?" asked his jailer.

"מרוצה?" שואל הסוהר.

"You're safe now."

"עכשיו אתה בטוח."

If the Tunisian people can figure out

אם העם הטוניסאי יוכל למצוא דרך להתמודד עם בעיית הטרור אצלו

how to deal with their terrorism problem

without ending up in this place,

מבלי להגיע לכך,

they will be a model not only for their region,

הוא יהווה מופת לא רק באזור ההוא,

but for all of us.

אלא לכולנו.

The reality is that civil society, journalists and activists

המציאות היא שהחברה האזרחית, העיתונאים והפעילים

are coming under attack from extremist groups on the one hand,

מותקפים ע"י קבוצות קיצוניות, מצד אחד,

and, in many countries,

ומצד שני, במדינות רבות,

also from their own governments.

גם ע"י ממשלותיהם.

We're seeing bloggers and journalists being jailed,

אנו רואים בלוגרים ועיתונאים שנאסרים,

charged and intimidated

מואשמים ומאויימים

by their own governments,

ע"י הממשלות שלהם,

many of which are allies with the West in the war on terror.

שרבות מהן בנות-ברית של המערב במלחמה בטרור.

Just three examples.

שלוש דוגמאות בלבד:

A friend and former colleague of mine,

חברי ועמיתי-לשעבר, הישאם אלמיראת,

Hisham Almiraat,

has been charged with threatening state security,

הואשם באיום על בטחון המדינה,

along with six other activists in Morocco.

יחד עם עוד שישה פעילים במרוקו.

The Saudi blogger Raif Badawi has been jailed and flogged

הבלוגר הסעודי ראיף בדאווי נאסר והולקה בשוט

for insulting Islam and criticizing the Saudi regime on his blog.

בשל עלבון כלפי האיסלם וביקורת נגד המשטר הסעודי, בבלוג שלו.

More recently, the Turkish representative for Reporters Without Borders,

לא מכבר, הנציג הטורקי של "כתבים ללא גבולות",

Erol Önderoglu,

ארול אונדרוגלו,

has been detained and charged with spreading terrorist propaganda,

נעצר והואשם בהפצת תעמולה טרוריסטית,

because he and some other activists have been supporting Kurdish media.

כי הוא ופעילים נוספים תמכו בכלי התקשורת הכורדיים.

Anti-terror measures quickly turn into state repression

אמצעי לוחמה בטרור הופכים במהירות לאמצעי דיכוי של המדינה

without strong protection for minority communities

ללא הגנה טובה על קהילות מיעוטים ועל הדיון בדרכי-שלום;

and for peaceful debate;

this needs to be supported by a robust, independent local media.

זה דורש את תמיכתה של עיתונות מקומית איתנה ועצמאית.

But while that's not really happening,

אבל בעוד שזה לא ממש קורה,

וושינגטון עושה יד אחת עם עמק הסיליקון והוליווד

Washington is teaming up with Silicon Valley and with Hollywood

to pour millions -- hundreds of millions of dollars --

ושופכת מיליונים, מאות מיליוני דולרים

into what's called "counter-messaging,"

על מה שמכונה "לוחמת מסרונים",

a fancy word for propaganda.

"תעמולה", בלשון נקיה.

To counter the terrorist propaganda spreading all over the internet,

כדי להילחם בתעמולה הטרוריסטית שמופצת בכל האינטרנט,

in Europe, Internet Referral Units are being set up,

באירופה מוקמות יחידות דיווח,

so that people can report on extremist content that they find

כדי שאנשים יוכלו לדווח על התוכן הקיצוני שהם מוצאים

and get it censored.

ולגרום לצנזורו.

The problem is,

הבעיה היא,

that all of this propaganda, monitoring and censorship

שכל התעמולה, הניטור והצנזורה האלה

completely fails to make up for the fact

מחטיאות לגמרי את המטרה לנוכח העובדה

that the people who are the most credible voices,

שהקולות הכי אמינים,

who can present credible ideas and alternative solutions

שיכולים לייצר רעיונות אמינים ופתרונות חלופיים

to real economic, social and political problems in their community

לבעיות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות האמיתיות בקהילות שלהם,

that are causing people to turn to extremism in the first place,

שמלכתחילה דוחפות אנשים לקיצוניות,

are being silenced by their own governments.

הם אלה שמושתקים ע"י הממשלות שלהם.

This is all adding up to a decrease in freedom across the world.

כל זה מסתכם בירידה בחירות העולמית.

Freedom House,

"בית החירות", ארגון זכויות האדם,

the human rights organization,

reports that 2015 marks the 10th straight year in a row

מדווח ש-2015 היא השנה העשירית ברציפות

of decline in freedom worldwide.

של ירידה בחירות העולמית.

And this is not just because of the actions

וזה לא נובע רק מפעילות של ממשלים רודניים,

of authoritarian governments.

It's also because democratic governments

אלא גם משום שממשלות דמוקרטיות

are increasingly cracking down on dissenters,

מתנפלות יותר ויותר על המתנגדים,

whistle-blowers

על חושפי השחיתויות

ועל תחקירנים.

and investigative journalists.

UN Secretary General Ban Ki-Moon has warned

המזכיר הכללי של האו"ם, באן קי-מון, התריע

that "preventing extremism and promoting human rights go hand-in-hand."

ש"מניעת קיצוניות וקידום זכויות האדם שזורות זו בזו."

It's not to say that governments shouldn't keep us safe --

אין הכוונה לומר שהממשלות לא צריכות לשמור על בטחוננו --

of course they should --

זו כמובן חובתן --

but we need public oversight, transparency

אבל אנו זקוקים לפיקוח ציבורי, לשקיפות

and accountability to the rule of law.

ושלטון-חוק אחראי.

Meanwhile,

אך בינתיים

extremists are literally killing off civil society in some countries.

הקיצוניים משמידים הלכה למעשה את החברה האזרחית במדינות מסוימות.

Since 2013 in Bangladesh,

מאז 2013, בבנגלדש,

over a dozen secular bloggers and community activists

יותר מתריסר בלוגרים ופעילים קהילתיים חילוניים

have been literally slaughtered by extremists

נשחטו פשוטו כמשמעו בידי קיצוניים בעוד הממשלה עושה מעט מאד.

while the government has done very little.

מהעיר ראקה שבסוריה,

From the city of Raqqa in Syria,

people like Ruqia Hassan and Naji Jerf have been assassinated

אנשים כמו רוקיה חסאן ונאג'י ג'רף נרצחו

for their reporting out of ISIS-controlled territory.

משום שדיווחו מתוך שטח שבשליטת דאע"ש.

The citizen media group called Raqqa is Being Slaughtered Silently

אנשי קבוצת המדיה האזרחית, "ראקה", נטבחים בשקט.

relies on strong encryption to send out their reports

הם משתמשים בהצפנה חזקה בדיווחיהם

and shield themselves from interception and surveillance.

וכדי להגן על עצמם מפני ציטוט ומעקב,

Yet authorities in countries like the United States,

אבל הרשויות במדינות כמו ארה"ב, בריטניה ודמוקרטיות רבות נוספות

the United Kingdom and many other democracies

are seeking to use the law

שואפות לנצל את החוק

to either weaken or outright ban strong encryption,

כדי להחליש או בכלל להוציא מחוץ לחוק את ההצפנה החזקה,

because the bad guys are using it, too.

כי גם הרעים משתמשים בה.

We have got to fight for the right of citizens to use strong encryption.

עלינו להילחם על זכותם של אזרחים להשתמש בהצפנה חזקה.

Otherwise, dissent and investigative journalism

אחרת, פעילותה של העיתונאות המורדת והחוקרת

are going to become even more difficult

תלך ותיעשה קשה עוד יותר ובמקומות רבים יותר,

in even more places.

And the bad guys -- the criminals and terrorists --

והרעים – הפושעים והטרוריסטים – ימצאו תמיד דרכים לנהל תקשורת.

are still going to find ways to communicate.

Kudos to the companies that are standing up

כל הכבוד לחברות ששומרות על זכות משתמשיהן להצפנה.

for their users' right to use encryption.

But when it comes to censorship,

אבל כשמדובר בצנזורה, המצב עוד יותר מטריד.

the picture is much more troubling.

Yes, there's a real problem

נכון, קיימת בעיה אמיתית

of extremist content spreading all over the internet.

של תוכן קיצוני שמופץ ברחבי האינטרנט.

And Facebook, YouTube and Twitter are among the many companies

ו"פייסבוק", "יו-טיוב" ו"טוויטר" הן בין החברות הרבות

who report having taken down hundreds of thousands of pieces of content

שדיווחו על הסרת מאות אלפי תכנים וביטול חשבונות

and deactivating accounts

that are connected to the extremist's speech.

הקשורים להתבטאויות קיצוניות.

The problem is their enforcement mechanisms are a complete black box,

הבעיה היא שמנגנוני האכיפה שלהן הן קופסאות שחורות,

ושיש למעשיהן נזק נלווה.

and there is collateral damage.

Take, for example, Iyad el-Baghdadi,

קחו למשל את עיאד אל-בגדאדי, פעיל שלועג לדאע"ש ב"טוויטר".

an activist who makes fun of ISIS on Twitter.

He had his account deactivated,

החשבון שלו בוטל,

משום ששם משפחתו זהה לזה של בכיר בדאע"ש.

because he shares a surname with a prominent ISIS leader.

Last December,

בדצמבר האחרון,

a number of women named Isis,

למספר נשים ששמן איזיס (דאע"ש),

כשמה של אלה מצרית,

which also happens to be the name of an Egyptian goddess,

had their accounts deactivated.

בוטל החשבון.

And this woman,

והאישה הזאת,

who lives in the United States and is a computer programmer,

שמתגוררת בארה"ב ועובדת כמתכנתת,

reported on Twitter about her deactivation on Facebook,

דיווחה ב"טוויטר" שחשבון ה"פייסבוק" שלה בוטל,

managed to get enough media attention to have her account reinstated.

וזה משך תשומת-לב תקשורתית עד שהוא נפתח מחדש -

But that's the thing -- she had to get media attention.

אבל רק כי הצליחה להשיג את תשומת-לב התקשורת.

And journalists aren't immune.

גם עיתונאים אינם מחוסנים.

David Thomson,

דיווחים של דייויד תומסון,

an expert on terrorism and reporter for Radio France International,

מומחה לטרור וכתב של "רדיו צרפת הבינלאומי",

had reports deleted from his Facebook account

נמחקו מחשבון ה"פייסבוק" שלו

and had his account deactivated for several days,

וחשבונו הושעה למספר ימים,

because they contained pictures of ISIS flags,

כי הכיל תמונות של דגלי דאע"ש,

even though he was just reporting on ISIS,

למרות שזה היה פשוט חלק מהדיווחים שלו,

not promoting it.

ולא תעמולה כלשהי.

And then we have stories from people like this Egyptian man,

ויש גם סיפורים של אנשים, כמו המצרי הזה,

Ahmed Abdellahy,

אחמד עבדאללהי,

who reported recently in an event in Washington DC

שדיווח לאחרונה באירוע בוושינגטון הבירה

שכמה מהוויכוחים שלו עם קיצוניים –

that some of his arguments with extremists --

he now spends his time on social media arguing with ISIS followers,

הוא מקדיש זמן לוויכוחים במדיה החברתית עם תומכי דאע"ש

trying to get them to turn away --

בנסיון לשנות את דעתם –

some of his arguments with these extremists get deleted,

כמה מהוויכוחים שלו עם הקיצוניים האלה נמחקים,

ולדעתו זה מגן עליהם מפני השקפות שונות משלהם.

which he believes has the effect of shielding them

from alternative points of view.

It's unclear whether Facebook even knows the extent

לא ברור אם "פייסבוק" בכלל מכירה את ההיקף

of the collateral damage,

של הנזק הנלווה,

or the other companies as well.

או גם החברות האחרות.

But we do know that journalism, activism and public debate

אבל ידוע לנו שיש השתקה של עיתונאות, אקטיביזם ודיון ציבורי

are being silenced in the effort to stamp out extremist speech.

בנסיון לעקור מהשורש את השיח הקיצוני.

So with these companies having so much power over the public discourse,

אז כשלחברות האלה יש כח כה רב בדיון הציבורי,

they need to be held accountable.

יש לראות בהן אחראיות לכך.

They need to carry out impact assessment

עליהן לבצע הערכות לגבי השפעתן

to identify and fix the problems that we're clearly seeing.

כדי לזהות ולתקן את הבעיות שאנו רואים היטב.

They need to be more transparent about their enforcement mechanisms,

עליהן להיות שקופות יותר מבחינת מנגנוני האכיפה שלהן,

and they need to have clear appeal and grievance mechanisms,

ולקיים מנגנונים ברורים של פניות ותלונות,

so people can get their content reinstated.

כדי שאפשר יהיה להציג שוב את התכנים שנמחקו.

Now, I've been talking for the last 10 minutes

תיארתי במשך עשר הדקות האחרונות

about how governments and companies are making it more difficult

כיצד הממשלות והחברות מקשות יותר

for people like these.

על אנשים כאלה.

This is a picture of members of the citizen media network,

זאת תמונה של חברי רשת המדיה האזרחית,

Global Voices,

"קולות גלובליים",

שהשתתפתי בהקמתה לפני יותר מעשר שנים

that I helped to cofound over 10 years ago

with my friend, Ethan Zuckerman.

עם חברי, איתן צוקרמן.

Interestingly, about 5 years ago, right after the Arab Spring,

מעניין שלפני כחמש שנים, מיד לאחר האביב הערבי,

the data scientist Gilad Lotan

מנתח הנתונים גלעד לוטן

created a network map of the people in Global Voices

יצר מפת קישורים של אנשי "קולות גלובליים"

who were heavy users of Twitter during the Arab Spring.

שהרבו להשתמש ב"טוויטר" בזמן האביב הערבי.

And he found that many of these people served as key information nodes

הוא גילה שרבים מהם היוו צמתי מידע מרכזיים

between activists and journalists

בין פעילים לעיתונאים

throughout the Tunisian and Egyptian revolution.

לכל אורך המהפכות בטוניס ובמצרים.

We've got to make sure that these people not only survive,

עלינו לוודא שאנשים אלה לא רק יישארו בחיים,

but are able to continue to thrive.

אלא גם יוכלו להמשיך להתפתח.

Many of them are still active,

רבים מהם עדיין פעילים,

other than the ones who have gone to jail

פרט לאלה שנכלאו

or have been driven into hiding or exile.

או נאלצו להסתתר או לגלות מארצם.

All around the world,

בכל רחבי העולם,

people who are sick and tired of fear and oppression

אנשים שנמאסו עליהם הפחד והדיכוי

are linking up in their communities and across borders.

יוצרים קשרים בקהילותיהם וגם מעבר לגבול.

We've got to do everything we can to push our governments and companies

עלינו לעשות הכל כדי לאלץ את הממשלות והחברות שלנו

to do a better job of protecting their rights.

להשתפר מבחינת ההגנה על זכויותיהם.

We've also got to be more mindful

עלינו גם לדעת טוב יותר

about how our own personal, political, consumer and business choices

איך הבחירות האישיות, הפוליטיות, הצרכניות והעסקיות שלנו

affect people like these around the world.

משפיעות על אנשים כאלה בכל העולם.

Also, if you follow the news,

כמו כן, אם אתם מעודכנים בחדשות,

it's pretty clear that that alone isn't going to be enough.

ברור למדי שכל זה כשלעצמו לא יספיק.

We've got to take personal responsibility by joining --

עלינו ליטול אחריות אישיות בכך שנצטרף –

or at very least, actively supporting --

או לכל הפחות נתמוך בצורה פעילה

the growing ecosystem of individuals and groups

במערכת האקולוגית ההולכת וגדלה של יחידים וקבוצות

who are fighting for social justice,

שנלחמים למען צדק חברתי,

environmental sustainability,

קיימות סביבתית,

government accountability,

אחריות ממשלתית,

human rights, freedom of the press

זכויות הפרט, חופש העיתונות

and a free and open internet,

וחופש ופתיחות באינטרנט,

all around the world.

בכל העולם כולו.

I believe that, ultimately, we can overcome

אני מאמינה שבסופו של דבר נוכל בהחלט לגבור

the digitally empowered networks of extremism, demagoguery and hate.

על רשתות הקיצוניות, הדמגוגיה והשנאה המועצמות מבחינה דיגיטלית.

But ...

אבל...

we've got to do this by really beefing up the global networks

עלינו לעשות זאת ע"י חיזוק הרשתות הגלובליות

of citizens around the world,

של אזרחים בכל העולם,

powered by people who are working hard every day,

המופעלות ע"י אנשים שעובדים קשה מידי יום ביומו

and taking personal risk

תוך סיכון אישי

for a future world that is more peaceful, just, open and free.

למען עולם עתידי עם יותר שלום, צדק, פתיחות וחופש.

Thanks very much for listening.

תודה רבה לכם על הקשבתכם.

(מחיאות כפיים)

(Applause)